אם אתם פותחים ‎‎/dev/urandom כדי ליצור מספרים אקראים וודאו שאתם קוראים את כמות הבתים בנדרשת בדיוק - בטלו buffering. למשל:

קוד:

char buf[16]; FILE *f=fopen("/dev/urandom","r"); setbuf(f,0); fread(buf,1,16,f); fclose(f);

אחרת בפועל, אתם תקראו הרבה יותר ממה שאתם צריכים. זה במיוחד חשוב עבור ‎/dev/random בו המשאבים הם סופיים.

או פשוט להשתמש ב-open/read/close...
מה הטעם בראפרים האלה אם אין באפרינג...?

אפשרות טובה יותר היא לממש באפרינג בעצמכם:
* אפשר לסגור את הקובץ כשלא צריך אותו מבלי לאבד את הבאפר וכך לחסוך משאבי קרנל
* מאחר ואין חשיבות לסדר הקריאות, אפשר להשתמש בבאפר במקרים מסויימים ולעקוף אותו במקרים אחרים (למשל בקריאות גדולות)
* אפשר לקרוא חלקי בייטים אם צריך (למשל כדי להגריל מספר בין 1 ל-10) בלי לאבד את הביטים שלא שומשו
* המימוש לא מסובך בכלל