מישהו12 : |
אין לי מושג איך מתקינים גם בלובנטו 14... |
גם לי אין מושג.
בתור התחלה, מציע להוריד ציפיות. כנראה שבהרבה, אולי רוב, הישומים, התפריטים (File, Edit ...) לא יהיו בעברית. כי אין תרגום. ולפני התרגום דרושה בישום תשתית שתדע לקבל אותו. וגם אם יש את הכל, לא בטוח שהתרגום מוצלח. ואותו דבר לגבי העזרה. זה לא נאמר מבדיקה שיטתית. זו היא השערה של מי שרק הדברים החשובים בעברית מענינים אותו, ולא יותר. וחשובים זה ענין יחסי. לא התעסקתי עם עברית בטרמינל. אז, מבחינתי, שני דברים חשובים. בסדר חשיבות יורד:
1. פונטים בעברית בגלישה באינטרנט, PDF-ים ואופיס.
2. מקלדת בעברית, כאשר דרוש. שוב: לגלישה באינטרנט. ולאופיס.
מקוה שלא שכחתי שום דבר שחשוב לי.
נראה לי שאני די מיצג את משתמשי לינוקס בעברית. ואולי יותר מזה. כי יתכן שהרבה משתמשי לינוקס עובדים מול וינדוס. והלינוקס שלהם הוא שרת.
יתכן שלמשתמשי KDE, גנום, ושולחנות העבודה הנפוצים האחרים, אין בעיה. יש ישום שפה לשולחן העבודה. ואם אין ישום, לא יודע אם לא תהיה התנגשות בהגדרות לבד.
נראה לי שהבאתי את עצמי, אולי גם את הקורא, לשאלה: איזה שולחן עבודה, סביבת עבודה, לובונטו, או הוא עצמו, התקין? ואם לא מותקן שולחן עבודה, האם, לפחות לצורך יתר קלות בהתיחסות לשפה, לא כדאי לותר עליו? אם זה לא ברור, שולחן עבודה אינו מנהל חלונות. מנהל חלונות הוא רק חלק משולחן העבודה. הוא אינו כל השולחן.
יתכן גם שיכול להיות שעדיף שמוחמד יבוא אל ההר, שהמשתמשים ילמדו אנגלית, מאשר ההר למוחמד. ולדעתי זה קורה בפועל. וליתר דיוק, מה שקורה הוא שהמשתמשים לומדים על איזה כפתור ללחוץ. כמו שלמדו שמקש ירוק בטלפון, עם קשת מלבנית קטנה שאולי דומה למה שפעם קראו לו שפופרת של טלפון, הוא להתחלת שיחה. ופחות מענין שהיסטורית הרימו את השפופרת ממה שאז נקרא טלפון. ושירוק נחשב למה שמסמן היתר, או התחל, או חצה את הכביש, או חיובי. לא היתה למשתמשים הרבה ברירה בענין המקש בטלפון. כולם התחילו להשתמש בטלפון ניד. אז כולם למדו את השפה של קשת ירוקה שאינה מעוגלת, כולל ילדים וקשישים. סוג של לחץ חברתי. שאינו קשה, כי בטלפון שאינו חכם, דור 1, אין הרבה כפתורים.