על arm64 יש בעיקרון uefi ולא נדרשת שכבת תאימות חומרה מיוחדת. אבל תמיד אפשר להפיץ image.
וכשיש טלפון פתוח, יש כל מיני גרסאות לינוקס שרצות עליו:
https://wiki.pine64.org/wiki/PinePhone_Software_Releases
בפרט, הפיתוח של Ububtu Touch עדיין ממשיך, אם כי על כמיזם קהילתי ולא במימון של קנוניקל.
במקור מערכת ההפעלה של אובונטו לטלפון פותחה בזמן שקנוניקל פיתחה גרסה (חופשית, אמנם) משלה לכמעט כל חלק במחסנית התוכנה. זה בא לכדי ביטוי סמלי בשם של ספריה בסיסית שבה הם השתמשו: libnih: היה להם מקרה קשה של אי שימוש ברכיבים „זרים״ בגלל שהם Not Invented Here.
מדובר על שרת התצוגה mir (הם הבינו ש־X11 בדרך החוצה, אבל אחרים, שאינם גוגל, התמקדו בווילנד), על יוניטי (כולם הבינו שגנום 2 בדרך החוצה. רוב מפתחי גנום התמקדו בגנום 3) ואולי על upstart (אם כי הוא אומץ בהתחלה על ידי אחרים). מצחיק עד כמה השמות mir ויוניטי (כמו אובונטו) ניסו להראות אחדות ובפועל הם היו מיזמים שפותחות בבדידות.
זאת גם הבעיה העיקרית של רוב המיזמים הקודמים: הם היו צריכים לתחזק מערכת הפעלה שלמה: הם ניסו יותר מדי להתאים את לינוקס לטלפון.
פיינפון (וגם, בעיקרון, librem5) יוצא מכיוון שונה: נתאים את הטלפון ללינוקס ונגיע למצב שאפשר להריץ עליו הפצת לינוקס רגילה. המצב כיום הוא שאפשר להריץ עליו הפצת לינוקס רגילה וומתחילים להכניס לכל היישומים, בהדרגה, את השינויים הנדרשים כדי שהם יעבדו טוב גם על המסך הקטן.
והתוצאה היא גם שכל מיני הפצות קטנות יכולות לתחזק גרסת פיינפון משל עצמן (כי זה סתם עוד גרסה של ההפצה). ושכל מיני אנשים יכולים להתמקד בממשק המשתמש ולא ביישומים עצמם (שהרי מאגר היישומים זהה לכולם) ולכן יש, בין השאר, ממשק גנום3, ממשק פלזמה (KDE), ממשק UBPorts (לשעבר טלפון אובונטו) וגם ממשק sxmo, בהשראת מנהל החלנות המינימליסטי i3, שיש הטוענים שהוא דווקא הכי שמיש.
מי שרוצה
לנסות להריץ לינוקס ישירות על גבי טלפון קיים, מוזמן לבדוק מה המצב של הטלפון הזה ב־postmarketos.
פיירפוקס OS מבוסס על אנדרואיד ולא על לינוקס (מערכת ההפעלה).