תוך כדי ההצגה של המערכת יצא לי להגיד לעצמי מספר פעמים ״פאפי לינוקס״.
הרעיון די מזכיר את פאפאי לינוקס אבל עם שולחן עבודה מלא ויציב: בפאפי אם אתה רוצה להתקין תוכנות אז אתה משלב SFS במערכת המקורית כך שבעת טעינת המערכת התוכנה תיטען, פה היא פשוט עוברת באמצעות FLATPAK למחיצת רוט ה-B.
והרעיון של FLATPAK באמת מזכיר במשהו התקנה מהחנות של אנדרויד (תתקין ומתי שתרצה תמחוק וזהו).
ההלחם המוזר הזה די מעניין, אבל כשיטת עבודה הוא פחות מ-APT-GET. אולי פשוט צריך להתרגל. עוד חיסרון הוא שחייב לשמור על מבנה המחיצות המיוחד בדיסק. לא מספיק פשוט מחיצה של EXT4 וסגרת סיפור כמו בלינוקס רגיל (לפחות בשיטת EFI), פה אתה ממש חייב פיזית שתי מחיצות של ROOT. כמובן היתרון של של התקנה ומחיקה של חבילות FLATPAK הוא ברור, אבל זו שיטה מאוד לא ״לינוקסאית״. הרי אם היא הייתה כ״כ טובה אז גם הייתי משתמש בה עד היום באובונטו ובפדורה ועובדה שאני משתמש ב-apt וב-yum, כי כך מקובל בלינוקס - תלויות תוכנה.
|