CHROM הוא דפדפן בעל תוספים קניניים סגורים
ובכל זאת זוכה לחשיפה פה באתר

לא שיש לי בעיה עם ריבוי תוכנות שנותנות את אותו פיתרון (גלישה באינטרנט למשל)
הFORKS רק הוכיחו את עצמם אבל דפדפן שזועק לשמים "הולכים לסגור אותי"

משהו רע בFIREFOX ? משהו רע בKONQURER ?
אבל משום מה דפדפן שמשויך לחברה קנינית נותן לי חוסר נחת.

אני הייתי נזהר !

מה רע בפיירפוקס?
לפחות בגרסאות האחרונות - הגרסא ללינוקס איטית בסדרי גודל מזו המשוחררת לחלונות. (לא בדקתי את זה, בעיקר תחושה אישית - למרות שלפי מה שאני רואה אני לא היחיד המדווח על כך)

מה רע בקונקי?
תלות בספריות QT כדבר ראשון. כבד יחסית. (שוב, עניין של טעם אישי).

מעבר לכך - דפדפן חצי סגור, הוא גם דפדפן חצי פתוח

איטית בסדרי גודל?

כרומיום נכתב ע"י גוגל. כבר נקודה לרעתו. זוהי חברה עם הסטוריה מפוקפקת למדי בתוכנה שתחת שליטתה (לדוגמה: אנדרואיד)

queency :

CHROM הוא דפדפן בעל תוספים קניניים סגורים ובכל זאת זוכה לחשיפה פה באתר לא שיש לי בעיה עם ריבוי תוכנות שנותנות את אותו פיתרון (גלישה באינטרנט למשל) הFORKS רק הוכיחו את עצמם אבל דפדפן שזועק לשמים "הולכים לסגור אותי" משהו רע בFIREFOX ? משהו רע בKONQURER ? אבל משום מה דפדפן שמשויך לחברה קנינית נותן לי חוסר נחת. אני הייתי נזהר !

לגבי הרשיון, לא מוכרת לי הגדרה של "חצי סגור". כרומיום הוא דפדפן קוד פתוח ברישיון BSD. העובדה שכרום כולל תוספים קנייניים (שהם לטעמי חסרי משמעות לחלוטין) או שגוגל מממנת את פיתוחו (שאגב מובל ע"י בן גודג'ר, המפתח המקורי של פיירפוקס) - לא מצדיקות שום חרם על הדפדפן (וזה אגב נכון גם למקרים אחרים, כגון קוד פתוח שמשוחרר ע"י מיקרוסופט).

ולגבי שאלתך אם משהו רע בפיירפוקס - התשובה היא שזה לא רלונטי. קוד פתוח הוא קוד פתוח הוא קוד פתוח - ועצם העובדה שיש כבר דפדפן קוד פתוח אחד לא אומרת שצריך להחרים כל דפדפן אחר, במיוחד אם הוא ידרבן את מפתחי פיירפוקס לשפר את ביצועיו (מהירות וצריכת זיכרון).

ואגב, ההתייחסות המתלהמת לכל מה שמריח קצת "קנייני" גובל בפנאטיות שרק עושה רע לתוכנה חופשית וקוד פתוח, וחבל.

נ.ב. הוזז לפורום טענות

ההיסטוריה שאליה אני מתייחס היא הפלטפורמה שהיא כנראה הפלטפורמה שעבורה בעיקר נבנה הדפדפן, והיא אנדרואיד. הפלטפורמה הזו היא מערכת הפעלה מוזרה שבנויה מעל קרנל לינוקס. ובנויה ברשיון BSD (סליחה: אפאצ'י 2) כדי שלא לחייב את גוגל לחשוף שינוים שבה אם היא לא ממש רוצה. ובמקרים רבים היא לא ממש רוצה.

אז אני לא ממש רוצה לעזור לה.

מעבר לעובדה שהמוצר מיוצר על ידי תאגיד, שזה כבר בעייתי, יש כמה נקודות לטובתו.

הוא יפעל גם על לינוקס. מי שהתרגל לו על חלונות, יוכל לעבור ללינוקס ולהרגיש בבית.

הוא מוסיף לתחרות בשוק הדפדפנים. תחרות זה דבר טוב, והשוא"ש, על כל החיבה כלפיו, לא יסבול אם תהיה תחרות.

יש בו מרכיבים פתוחים. מה שמאפשר לקחת חלקים מהקוד שלו ולשלב בפרויקטים אחרים. בציבור הוא נתפס כ-"קוד פתוח" מה שמגדיל את המודעות לדרך הקוד הפתוח.

זה לא שחור ולבן. בעיני, כל המרבה זה משובח.

רם-און :

מעבר לעובדה שהמוצר מיוצר על ידי תאגיד, שזה כבר בעייתי, יש כמה נקודות לטובתו.

מה זה תאגיד? מה ההבדל בין תאגיד לבין חברה?

ולתשובה לשאלה ...הם פיתחו משו ללינוקס ...אז אולי ראית איזה פינגווין פה ?!

מתוך הויקיפידה:
תאגיד הוא התאגדות של אדם אחד או יותר לכלל ישות משפטית בעלת מטרות, הפועלת בנפרד מבחינה משפטית מבעליה, מפעיליה או חבריה, ואשר כפופה לחוקים ולתקנות המיוחדים לישויות כמותה. מכלול הדינים העוסקים בתאגידים קרוי דיני תאגידים.

בעלי התאגיד יכולים להיות אדם, קבוצת אנשים או תאגידים אחרים.

המשמעות המשפטית של תאגיד היא חברה, אך באופן מעשי, תאגידים הן חברות גדולות, שקיימת הפרדה משפטית בין הבעלים והמנהלים לבין החברה עצמה. לדוגמא, מפעלים באיזור חיפה מזהמים ואחראים לפגיעה בבריאותם של מאות אלפי אנשים. אך מאחר שזה תאגיד, אפשר לתבוע את החברה (ובתנאים מסויימים גם את המנהלים) אך לא את הבעלים.

תאגידים הם ישויות משפטיות שלעתים קרובות מדי עומדים מעל לחוק, ועל כן אינם רואים את עצמם מחויבים לכללי המוסר (ולעיתיים קרובות מדי, גם לחוק).

צפריר :

ההיסטוריה שאליה אני מתייחס היא הפלטפורמה שהיא כנראה הפלטפורמה שעבורה בעיקר נבנה הדפדפן, והיא אנדרואיד. הפלטפורמה הזו היא מערכת הפעלה מוזרה שבנויה מעל קרנל לינוקס. ובנויה ברשיון BSD (סליחה: אפאצ'י 2) כדי שלא לחייב את גוגל לחשוף שינוים שבה אם היא לא ממש רוצה. ובמקרים רבים היא לא ממש רוצה. אז אני לא ממש רוצה לעזור לה.

בכל חברה קניינית שלא חרטה את עקרונות הקוד הפתוח על דגלה יהיו כאלו שישאפו לשמור על ה"קנייניות". השאלה היא האם לעודד שחרור של כמה שיותר קוד ברשיון פתוח ו/או קידום תאימות בין פלטפורמות לינוקס ווינדוס גם כשלא מדובר בקוד פתוח, או להחרים חברה שכזו כעיקרון. דעתי היא שעדיף לעודד את אלו שמאפשרים את החופש ולא לדכא אותם ע"י מלחמה קטגורית בחברה כזו. למרות הביקורת שיש כנגד גוגל (ויש לי ביקורת בתחומים מסויימים), גוגל תרמה לא מעט בין אם בעקיפין ובין אם ישירות לקוד פתוח ו/או עידוד שימוש בלינוקס על שולחן העבודה - בין אם בשחרור תוכנות שלה לפלטפורמת לינוקס (native או דרך Wine), תמיכה כספית (פיירפוקס), עידוד מפתחים (Google Code), ועוד.

רם-און :

המשמעות המשפטית של תאגיד היא חברה, אך באופן מעשי, תאגידים הן חברות גדולות, שקיימת הפרדה משפטית בין הבעלים והמנהלים לבין החברה עצמה.

אז כל ההבדל בין תאגיד לחברה הוא שתאגיד היא חברה גדולה? ואתה נגד תאגידים ובעד חברות, אבל בתנאי שהן קטנות?