|
|
| Poll |
| האם את/ה מאמינ/ה בתוכנה חופשית כערך אתי ופילוסופי ונפרד מהמושג "קוד פתוח"? |
| כן |
|
83% |
[ 5 ] |
| לא |
|
16% |
[ 1 ] |
|
| סך-הכל הצבעות : 6 |
|
פורסם: 16/05/2013 - 11:21
נושא ההודעה: תוכנה חופשית כערך
|
שלום לכולם,
אני מחזיק בדעות מסוימות לגבי תוכנה חופשית בפרט ומערכות חברתיות-כלכליות בכלל, ועד כה אני מתקשה למצוא אנשים נוספים שיש להם גישה דומה. החלטתי לחפש כאן, אשמח לשמוע את דעתכם, ובמיוחד להכיר אנשים שישמחו לשתף פעולה עם הרעיון שלי.
אני מאמין בחופש ושיתוף באופן כללי. אני מאמין אנחנו צריכים להיות מסוגלים לסמוך אחד על השני ולעזור אחד לשני. למשל, אם חברה שמייצרת מוצר מזון כלשהו מסתירה מאיתנו שיש שם חומר כימי כלשהו, אז יש בעיה של אי-אמון וזה סוג של שקט לבן כזה, כדי "לגרום" לנו לקנות את המוצר. מה שאני מציע, שלכולנו תהיה מטרה משותפת של הישרדות, אושר ורמת חיים, במקום שכל אחד ידאג לעצמו על חשבון האחרים.
העיקרון הזה בא לידי ביטוי גם בתחום שאני לומד עכשיו לתואר ראשון, הנדסת תוכנה. כמו שאתם בוודאי מכירים, זה נקרא תוכנה חופשית. לאחרונה אני מחפש עבודה בתחום, גם לקיץ, גם כמשרה חלקית וגם כדי למצוא לי מקום לאחרי התואר. ובכן, לא חסרות חברות שעובדות עם קוד פתוח, אז מה הבעיה?
דבר ראשון, לא מצאתי אפילו חברה אחת (חוץ מ-RED HAT, שנמצאת ברעננה ואני בבאר שבע) שמש מתייחסת לתוכנה חופשית כערך וכמשהו נפרד מקוד פתוח. כמו שכבר כתבו פה הרבה, אלה שתי גישות שונות מאוד. מה שאני מחפש זה מקום שחופש תוכנה הוא מטרה עבורו, ולא כלי שאפשר לזנוח בשביל להגדיל רווחים. הרבה חברות עושות מוצרים סגורים שמבוססים על כלים בקוד פתוח, וזה ממש לא מה שאני מחפש ורחוק מהאמונה והגישה שלי.
כמובן, היום צריך כסף כדי לשרוד, ואני לא אתעקש למוות שיגידו "תוכנה חופשית" ולא "קוד פתוח", אם החברה ממש מייצרת תוצר בקוד פתוח. אבל זה יהיה ככה, רק כי לא יהיה לי מקום אחר לעבוד בו. אז אחרי שווידאתי שיש איזה פתרון-ביניים זמני, אני רוצה למצוא משהו אמיתי.
אז שאלה ראשונה: יש עוד מישהו שמרגיש ככה? שרואה בתוכנה חופשית ערך, ומבדיל בינה לקוד פתוח (שהוא בעיקרון רק דרך להגדיל רווחים ע"י שיתוף קוד)?
העניין השני הוא האופן שבו מרוויחים כסף מתוכנה חופשית. נניח שאני אמצא את עצמי כן עובד במקום שמכבד חופש תוכנה (למשל RED HAT) בשלב זה או אחר, נגיד אחרי התואר. עדיין יש פה בעיה: חברות כאלה מרוויחות כסף ממכירת שירותים לעסקים, והעסקים האלה הרבה פעמים ממש לא מתעניינים בשום סוג של חופש, וחלקם עושים דברים שאני לגמרי מתנגד אליהם כמו ליצור זיהום ונזק ועוני, רק בשביל להגדיל את הארנק.
מה שאני אומר בעצם, זה שהרווח מתוכנה חופשית עובד ככה ואפשרי ככה, רק בגלל שהמערכת הכלכלית מכילה חברות שאינן משתפות טכנולוגיה. אם מאה אחוז מהשוק היה תוכנה חופשית, האם זה היה עובד אותו הדבר? אם לא היה את הערך העליון של רדיפת בצע, האם למישהו עדיין היה כדאי לשלם כל כך הרבה תמורת הדרכות והטמעה ושירותים של מוצרי קוד פתוח? לא.
אז הבעיה היא, שתוכנה חופשית היא בכל זאת רק עניין של תוכנה ולא מודל כלכלי, ולכן הדרך היחידה לחיות ממנה זה בכל זאת ליצור מוצר שהשוק דורש, גם אם אין לו שום נגיעה לחופש או פרטיות של משתמשים.
אז שאלה שניה: האם יש פה מישהו שמרגיש שחסרה לו היכולת לחיות מפיתוח תוכנה חופשית מתוך מטרות של קהילה וחברה, במקום מוצרים שהשוק המסחרי הקפיטליסטי דורש?
קיימות חברות בודדות בעולם שמממנות פרויקטים כאלה, אבל אין כמעט כלום בישראל. חברה אחת עם סניף קטנטן זו התחלה, אבל זה אפילו לא קרוב כדי למצות את הפוטנציאל והרצון של אנשים ליצור משהו בשביל הקהילה שלהם.
אני מאוד רוצה ליצור דברים בשבילכם, בשביל כולם, להשתמש בידע ובכישורים שלי לטובת החברה כולה, אבל האוכל לא נופל מהשמיים. עדיין צריך לשלם חשבונות. אז כל עוד המערכת הכלכלית שלנו עובדת ככה, אני צריך למצוא דרך להרוויח כסף, ואני מאוד רוצה שזה יאפשר לי לעבוד במשרה מלאה על אותם דברים שאני מאמין בהם, אותן תוכנות ואותן טכנולוגיות שבהן אני מתעניין. התועלת של תוכנות חופשיות רבות ברורה ואינה מוטלת בספק, אבל אין מי שישלם לי כדי לעשות מה שאני אוהב, ואז אני נאלץ לבגוד בעקרונות שלי וגם נשאר לי רק כמה שעות בסוף-שבוע לעשות את הדברים הטובים באמת. זה אבסורד. זה כמו לכרות עצים כל השבוע, ואז לשתול עציץ ביום שישי.
עוד מישהו מרגיש ככה?
אני מקווה שאני לא נלחם פה לבד בטחנות רוח 
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 16/05/2013 - 11:39
נושא ההודעה:
|
|
תוכנה חופשית וקוד פתוח זה שני דברים שונים.
יכול להיות לדעתי גם ביזנס-מודל שאתה נותן ללקוחות שלך גם תוכנה וגם את הקוד אליה, רק תחת רישיון שאסור להם להפיץ את הקוד. זה קוד-פתוח לעומת קוד-סגור.
תוכנה חופשית יכול להיות גם חופש וגם חינם. יכולה להיות גם תוכנה חופשית שעולה כסף. למשל, לא היית רוצה לקנות איזו תוכנה נחמדהשברישיונה נותנים את החופש להתקין אותה על כמה מחשבים שאתה רוצה, נגיד תחת הגבלה שרק אתה ובני משפחתך משתמשים בתוכנה? תוכנה חינם זה כבר בלי כסף. יכולה להיות תוכנה חינמית לא חופשית.
לסיכום, אישית, אני מבדיל בין שלושת המושגים: קוד-פתוח, חופש בתוכנה, ותוכנה בחינם.
אין לי זמן לקרוא לעומק את הפוסט שלך אבל בא לי לעקוב אחרי הנושא הזה.
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 16/05/2013 - 13:15
נושא ההודעה:
|
| ציטוט: | | אני מאמין אנחנו צריכים להיות מסוגלים לסמוך אחד על השני ולעזור אחד לשני. |
לכאורה הדרך להשיג את זה היא על ידי חינוך. אבל מאחר שאנחנו יודעים כמה קשה לחנך, יש את הדרך הקצרה: "אנחנו" נחליט מה אתה תיתן לזולת, וגם "אנחנו" נחליט אם אתה בעדנו או נגדנו. ומכאן המדרוון חלקלק.
לכן הפתרון צריך להיות :
1. חינוך
2. חסמים (למשל חוקים).
כאשר החנוך לקוי מחוקקים כל הזמן חוקים שלא שווים את הנייר שהם כתובים עליו...
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 16/05/2013 - 13:51
נושא ההודעה:
|
|
הלוואי שהיינו חיים מתחת לעצי בננות והיינו יכולים רק "לתרום לקהילה" כל היום.
העניין הוא שאנחנו בעולם ריאלסטי ו"קר" שבו אנחנו חייבים להתנהל נכון מבחינה כלכלית (חברתית בטחונית וכו'). ולכן אין לנו אפשרות לייצר בלי לקבל תמורה.
כאן נכנסות 2 אפשרות:
1. לפתח "מהצד", מה שאני מאמין שרוב האנשים באתר כאן עושים. אם יש צורך במשהו מפתחים אותו (ברמה זו או אחרת) ומשאירים את התוצאה כשירות לציבור (גיטהאב וכד')
2. לעבוד עבור "ספונסר", אם זה שירות לקהילה, יש אפשרות לקבלת סיוע כלכלי מגוף מתאים (ראה את הבלוג של מאיר בהקשר של "כנסת פתוחה" או שתחפש את KG-live). אפשרות נוספת היא עבודה תחת מטריה של גוף אחר, למשל עבודה באינטל עבור דרייברים ללינוקס/פיתוח קרנל. העבודה שלך היא עבור התוכנה החופשית ומשתמשיה, אבל החברה איננה מחוייבת לסטנדרטים של GNU/BSD.
בכל מקרה, עוד לא הגענו למצב שאפשר לפתח תוכנה בלי להתחשב כלל במודל עיסקי/כלכלי...
_________________ 
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 16/05/2013 - 18:24
נושא ההודעה:
|
|
אתה חי בעולם קפיטליסטי.
תוכנה חופשית יכולה להשתלב בעולם שכזה רק אם היא משתלבת למודל יצרני יעיל, והיעילות נמדדת בייצור מזומנים. העולם היעיל הוא עולם קר ואכזר. כזה שמלבד מקרים בודדים, פרפרים של תוכנה חופשית אידיאולוגית ושאר קונספטים חברתיים קופאים בו למוות.
כמובן שיש מקומות בהם הם יכולים לשגשג - מערות הפנאי, נווי המדבר של הפילנטרופיה, והפרווה החמימה של פונדקאים סימביוטיים.
אבל אתה רוצה משהו אחר. אתה רוצה שפרפרי התוכנה החופשית שכל כך אהבת במערות החמימות ייצאו איתך לצוד אוכל - לפרנס את המשפחה.
אבל לצוד אוכל יוצאים עם כלבי צייד וסכינים, פרפרים לא כל כך בנויים לזה.
וגם אם הצלחת לעשות את הבלתי אפשרי ולפתח פרפרי בלאדהאונד - זה כבר לא בדיוק הפרפרים העדינים שאהבת.
כך שהפתרון העיקרי במבנה חברתי שכזה הוא לא להיות צייד - אלא מנקה מערות. לא שיא הקרייריסטיות, אבל נשארים עם הפרפרים.
הפתרון השני הוא להפוך חברה של ציידים-לקטים לחברה חקלאית ותרבותית. לא שזה לא נעשה בעבר, אבל נדרשו כמה אלפי שנים...
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 16/05/2013 - 18:50
נושא ההודעה:
|
| ציטוט: | | כך שהפתרון העיקרי במבנה חברתי שכזה הוא לא להיות צייד - אלא מנקה מערות. לא שיא הקרייריסטיות, אבל נשארים עם הפרפרים. |
בהצלחה.
הבעיה מתחילה כשאתה מתעצבן לבד במערה ומקלל את הציידים כשהם חוזרים עם השלל... 
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 16/05/2013 - 20:02
נושא ההודעה:
|
אני מסכים לגמרי שכדאי לעבוד במשהו שאתה מאמין בו. אבל מפה ועד לטעון שאי אפשר לחיות מתוכנה חופשית ? נשמע לי מופרך לגמרי. הנה כמה דוגמאות שאין שום קשר ביניהן לאנשים שמתפרנסים מתוכנה חופשית:
סטולמן כתב בלי סוף תוכנה חופשית, כערך, ועד כמה שאני יודע הוא לא חי מדמי אבטלה.
(וגם לינוס כתב את הקרנל כשהיה סטודנט. מאז זה מה שהוא עושה).
ג'ון רסיג (http://en.wikipedia.org/wiki/John_Resig) כתב במקור את jQuery. חי ומתפרנס מהנגשת הידע הטכנולוגי לעולם בקאן אקדמי.
Dries Buytaert כתב את דרופל. מאז הוא פעיל בשיפור הפלטפורמה, הקים סטארט-אפים הקשורים לתוכנה חופשית.
Jeffrey Ryan עשה לפני כמה שבועות דבר מדהים, כשגייס מעל 4,000$ לפרויקט חופשי שהוא רצה לכתוב בשפת פרל.
עכשיו לשאלתך - האם יש מקום שתוכל לשלוח אליו קו"ח בארץ ותעסוק כל היום בפיתוח מוצר תוכנה חופשית שאתה מזדהה אתו אידאולוגית ? אני לא בטוח. מצד שני, אין גם שום דבר שעוצר אותך מלהתחיל פרויקט או מקום כזה. אולי זה אפילו יעזור לסטודנטים של עוד 5 שנים
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 16/05/2013 - 22:20
נושא ההודעה: Re: תוכנה חופשית כערך
|
| fr33domlover : | עוד מישהו מרגיש ככה?
אני מקווה שאני לא נלחם פה לבד בטחנות רוח |
לא, ממש לא.
באופן אישי, אני מאמין מאוד במודל עסקי טיפה שונה - פחות או יותר זה של FFmpeg (המפתחים שלו מומחי קידוד/אפנון/streaming/פיתוח codecים/מה שזה לא יהיה בעלי שם, מה שמאפשר להם לעשות כסף מייעוץ) או LibreOffice (את הסיפור של ה-Document Foundation והמודל הכלכלי שלו כולנו מכירים).
לא צריך להיתמם - עדיין לא נתקלתי בחברה שבוחרת לממן פיתוח של מוצר שלא מרוויח לה כסף, מתוך אמונה בערך עליון כלשהו. לא משנה כמה אתה מאמין בתוכנה חופשית, כהשבטן מקרקרת והילדה בוכה, צריך להביא אוכל הבייתה.
במילים אחרות - במקום שמישהו יגיד לך "בוא, תפתח משהו שטוב לך, לי ולעולם, אני אשלם לך", פשוט לפתח את המשהו הזה: להפוך אותו לשם דבר בעולם התוכנה החופשית ואבן בניין של מוצרים מסחריים, מה שיוצר אינטרס של חברות לשמור על הפרוייקט (הרבה פעמים, זה אומר משכורת חודשית בשביל המפתחים). למה לחכות להזדמנות אם אפשר פשוט ליצור אותה?
אגב, זה היה ממש מוזר לראות post בסגנון כתיבה מוכר ואז לזהות את ה-username 
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 16/05/2013 - 22:26
נושא ההודעה:
|
|
מהו בדיוק המודל הכלכלי של ה־Document Foundation?
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 16/05/2013 - 23:08
נושא ההודעה:
|
זה המודל הכלכלי - תרומות. גופים שרוצים ש-LibreOffice יהיה שם גם מחר תורמים כסף למלכ"ר. בכסף הזה, הוא מתחזק ומממן את כל התשתיות הקריטיות של LibreOffice, נכסים של המלכ"ר עצמו ומעסיק מפתחים.
נראה שכולם מרוויחים מזה, לא? המפתחים מקבלים כסף תמורת הפיתוח של תוכנה חופשית (first class, לא סתם תוכנה נידחת), משתמשי הקצה מרוויחים תוכנה טובה יותר, שההמשכיות שלה מובטחת ע"י שורה ארוכה של ספונסורים, שמצידם מרוויחים (בין אם ישירות או בעקיפין) מהתוכנה עצמה או משביעות הרצון של המשתמשים.
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 17/05/2013 - 02:13
נושא ההודעה:
|
| ד.ק : | זה המודל הכלכלי - תרומות. גופים שרוצים ש-LibreOffice יהיה שם גם מחר תורמים כסף למלכ"ר. בכסף הזה, הוא מתחזק ומממן את כל התשתיות הקריטיות של LibreOffice, נכסים של המלכ"ר עצמו ומעסיק מפתחים.
נראה שכולם מרוויחים מזה, לא? המפתחים מקבלים כסף תמורת הפיתוח של תוכנה חופשית (first class, לא סתם תוכנה נידחת), משתמשי הקצה מרוויחים תוכנה טובה יותר, שההמשכיות שלה מובטחת ע"י שורה ארוכה של ספונסורים, שמצידם מרוויחים (בין אם ישירות או בעקיפין) מהתוכנה עצמה או משביעות הרצון של המשתמשים. |
כמה תיקונים:
* חלק מתשתיות הפיתוח של ליברה אופיס מאוחסנות אצת freedesktop.org . ר'
http://www.libreoffice.org/developers-2/
* המלכ"ר מממן בכסף הזה מפתח אחד. קהילת המפתחים גדולה בהרבה. ר' לדוגמה:
https://lwn.net/Articles/550219/
(זהו חלק מויכוח קטנוני של כמה מתומכי ליברה אופיס עם רוב ויר (rcwier) מיבמ/אופן־אופיס. ר' גם את המספרים הנכונים יותר לענ"ד שרוב מביא בהמשך הדיון.
המטרה העיקרית של המלכ"ר היא שיהיה גוף נייטרלי אחד שיחזיק את ה"נכסים" (ה"מותג", הדוומיין, ועוד). זהו גוף נייטרלי שיכול גם לקבל תרומות ממי שלא יכול להשקיע זמן פיתוח בעצמו.
באופן כללי צריך לזכור שתוכנה היא, בראש ובראשונה, תקורה ולא מוצר. גם למי שמוכר תוכנה כמוצר (רד האט וסוזה, לדוגמה), פיתוח התוכנה הוא, כשלעצמו, תקורה. פיתוח משותף של תוכנה חופשית יכול לעזור להוריד את תקורת הפיתוח והתחזוקה.
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 17/05/2013 - 09:37
נושא ההודעה:
|
|
אני לא טרול למרות שזה ישמע ככה
אבל למה לא לתת לאנשים להרוויח כסף מהעבודה שלהם? עדין לא הבנתי מה רע בקוד סגור שמרוויח. ולמה שבתור איש שצריך לפרנס משפחה אני אתרום קוד ברמה של עבודה שלי לקבל תמורה בטוחה?
אם כבר אני רואה שצריך לדחוף לתקנים שיאפשרו תחרות הוגנות בן כולם ותמנע יצירת מונופול
ולמען התר ספק אני לינוקסאי כבר חמש שנים (ולא ממשפחת הדביאן)
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 17/05/2013 - 14:14
נושא ההודעה:
|
| קיצי מיצי : | אני לא טרול למרות שזה ישמע ככה
אבל למה לא לתת לאנשים להרוויח כסף מהעבודה שלהם? עדין לא הבנתי מה רע בקוד סגור שמרוויח. ולמה שבתור איש שצריך לפרנס משפחה אני אתרום קוד ברמה של עבודה שלי לקבל תמורה בטוחה?
אם כבר אני רואה שצריך לדחוף לתקנים שיאפשרו תחרות הוגנות בן כולם ותמנע יצירת מונופול
ולמען התר ספק אני לינוקסאי כבר חמש שנים (ולא ממשפחת הדביאן) |
אני אנסה לענות לך למרות שלא הייתי מגדיר את עצמי כ-hard-core של חסידי הקוד הפתוח, וגם דיעותיי הכלכליות רחוקות מלהיות אוטופיסטיות (=קומוניסטיות):
(הערה: זו דעתי הפרטית והיא משקפת רק את מחשבותיי. מנסיוני היא עלולה להרגיז כמה אנשים)
מעבר להיבט החומרי, ישנם ערכים וישנה טובת הכלל. כל גישה מוקצנת סופה להיסדק ולהישבר.
אנשים מתנדבים בקהילה, מרימים לכלוך מהרצפה, ועוזרים לזולת בלי לקבל תמורה חומרית.
כמו כן, ישנם דברים מסויימים שאי אפשר להפריט (כבישים, בטחון, וכו'). כך שגם בכלכלה קפיטליסטית מוצלחת, ישנם אלמנטים "חברתיים".
ובהשלכה לקוד הפתוח - התרומה של הקוד הפתוח להתפתחות עולם התוכנה ובעיקר להבנה של הכלל את מושג התוכנה היא עצומה.
ש: למה לא לתת לאנשים להרוויח כסף מהעבודה שלהם?
ת: מי לא נותן? מי שלא נותן הם מיעוט מבוטל ולא רציני.
ש: מה רע בקוד סגור שמרוויח?
ת: לדעתי אין כל רע בקוד סגור כמו שאין רע במטוס פרטי. אבל גם מי שיש לו מטוס פרטי חי עם עוד אנשים והוא לא ירצה לדרוך על ערימת זבל כשהו יורד מהמטוס.
בקיצור - לא צריך להקצין שום דבר
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 17/05/2013 - 19:56
נושא ההודעה: אז ככה,
|
קיבלתי פה הרבה תגובות, ברשותכם אני אעבור עליהן ואגיב.
דבר ראשון, תודה רבה לכולכם על התגובות וההארות, אני שמח מאוד לשמוע מה אנשים חושבים.
לגבי עניין החינוך והחוקים: ברור שם אנחנו המבוגרים מיישמים פתרון כלשהו, אנחנו נוריש אותו הלאה לדורות הבאים, אבל כרגע בתור התחלה אנחנו צריכים לייצר פתרון שלא קיבלנו מהדורות הקודמים. לפני שאנחנו מחנכים, אנחנו צריכים למצוא פתרון, לנסות אותו, לבסס אותו, לשפר אותו, ורק כשהוא מוכן נוכל ממש ליצור תוכניות חינוך רשמיות. למשל, הדמוקרטיה הומצאה ביוון הרבה לפני שבכלל היו בתי משפט וחוקים ומשטרה וכנסת כמו היום, אנשים פשוט הצביעו בהרמת יד, אבל ברבות השנים למדנו ומצאנו משטר שעומד בדרישות שההיסטוריה לימדה אותנו לחפש להן פתרונות.
אולי ייקח כמה שנים, בכל מקרה קודם נמצא פתרון לנו המבוגרים, ורק אז נעביר הלאה לדור הבא.
ולגבי חוקים, אני לא נכנס פה לפוליטיקה אבל ההיסטוריה מראה לא פעם ולא פעמיים כמה מעוות הקשר בין הון לשלטון. זה כבר עניין לדיון אחר.
לגבי "עולם ריאליסטי וקר": זה לא העולם ככה, זה החוקים. העולם זה רק אנשים וטבע, אין פה שום דבר שאי אפשר לשנות. ברור שאפשר לפתח מהצד, אבל זה דפוק. אני לא איזה אסיר בכלא. יש לי כוונות טובות ואני רוצה לממש אותן, לתרום מהזמן והכישורים שלי ככל יכולתי. אנחנו ממש לא חייבים להתנהל כלכלית, אפשר גם לחיות בכלל בלי כסף, הרי כסף הוא המצאה מלאכותית של אנשים.
הכל עניין של תפיסה. אני רואה את המערכת הכלכלית מהצד. וואלה, לא טוב לי ככה. זה ממש פיגור בעיניי. מיליונרים בודדים משמינים על הספה, בזמן שבסין, הודו ואפריקה אנשים עובדים במשכורת של פירור לחם בשעה. אני לא רוצה לעבוד תחת מערכת קיימת אם אני לא אוהב אותה. איך אומרים? אם אתה רוצה משהו, לך תשיג אותו. אז אני מעדיף להתחיל מערכת חדשה במקום לסבול במערכת הישנה. כשאנשים יפסיקו להיות עבדים ולמות במפעלים בסין, בזמן שענקי תוכנה ומחשב מרוויחים על זה מיליארדים, אז אולי אני אחשוד שסוף סוף משהו משתנה לטובה.
אני מסכים שאנחנו עדיין לא במצב החלומי שאני מתאר, אבל בינתיים צריך פתרון.
כשאני אשתול עצי בננות בחצר, כולכם מוזמנים לבוא אלי ולתרום ביחד לקהילה
לגבי הפרפרים והציידים - מה זה בכלל "לפרנס את המשפחה"? מה זה בכלל "לפרנס"? כסף זה רק חתיכות נייר ומתכת זולה, זה לא אוכל ולא בגדים ולא חום ולא בית. לפרנס בשבילי זה להשיג אמצעי מחיה. מי שחושב שהוא יכול לפרנס, נראה מה הוא יעשה או מה הנכדים שלו יעשו, כשייגמרו כל המים הנקיים בעולם, ייגמר הנפט, ייגמר האוויר הנקי לנשום.
החברה האנושית זה לא גוב אריות, אנחנו לא אמורים לצוד אחד את השני ולסחוט את לשני את התוכן של הארנק. למה לא לחיות ביחד, בשיתוף פעולה? המודל של תחרות רק מעודד תאוות בצא, אגו וחוסר אכפתיות, ובדיוק בגלל זה יש זיהום אויר, יבשה ומים, ומיליוני אנשים גוועים ברעב. אני והפרפרים שלי נלך ליצור עולם חדש שלא צריך בו כלבי ציד, וכולם מוזמנים.
כמובן, בינתיים צריך פתרון זמני. ולשתף פעולה עם עושי-הנזק לא נחשב, הרי אני לא רוצה שהנכדים שלי ימותו מרעב כשייגמרו משאבי הטבע העולם והצמחים ימותו. כל ה"רמת חיים" שיכולה להיות לי, תיעלם יחד עם כל שאר האנשים. במקום זה, אני מעדיף להקריב מהנוחות שלי כדי שהמשפחה שלי בפרט, והמין האנושי בכלל, ישרוד ויהיה לו טוב וכיף לשרוד דור אחרי דור. זה הכל, הישרדות ואושר. לא נראה לי שכלבי ציד מביאים דברים כאלה.
לגבי רווח מתוכנה חופשית: ראיתי פה כמה דוגמאות, אבל אלה רק אנשים ספציפיים. אין לי כרגע מוצר שלם לעשות ממנו כסף, ולא בטוח שאני אחד מאותם אנשים שהיה להם מזל והרוויחו יפה. אבל אני לוקח את הרעיון של להקים ארגון כזה ולמשוך אליו סטודנטים
ד.ק., שוב אנחנו נפגשים
אתה צודק, בלי אינטרס מסחרי אין הכנסה של כסף. אבל מי יודע כמה זמן ייקח עד שיהיה לי מוצר שלם, ואולי גם אז לא תהיה איזו חברה שתזהה בו פוטנציאל כלכלי. אין פה נוסחת קסם לצערי. לפתח את המשהו הזה זה מעולה, אבל בשביל זה צריך שבינתיים יבוא אוכל הביתה בזמן שאני עובד על זה.
לגבי מה רע בקוד סגור שמרוויח: על זה כל העניין פה, תוכנה חופשית והכלכלה שסביבה (וכלכלה בכלל). יש אחלה כתבות על זה באינטרנט.
לגבי לא להקצין שום דבר: להרוויח מיליונים בזמן שהבנאדם שייצר את המחשב שלך רעב, או אפילו גוסס, ומרוויח משכורת של אגורות לשעה - זה רעיון מפגר לגמרי ובושה גדולה למין האנושי שהגענו למצב כזה. הדבר ההגיוני לעשות זה לתקן את המצב הזה, ואין פה שום הקצנה. הרי אם אנחנו היינו שם, לא ממש היינו מרוצים מהמצב. אם יש מצב שאחד מרוויח ושני סובל, אז זה מצב דפוק. בוא נמצא פתרון שבו כולם נהנים ומאושרים ויש להם הכל. זה נשמע לי הרבה פחות קיצוני והרבה יותר טוב.
ימים יגידו איזה פתרון אני אמצא בסוף.
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 18/05/2013 - 00:34
נושא ההודעה:
|
|
עברתי על השרשור הזה, ואני רוצה לציין שאני רואה בו פספוס אחד ענק:
תוכנה חופשית זה לא אידאל אוטופי למען טובת הכלל! זה כלי נחוץ לשמירת זכויות אדם בסיסיות!
אם אתם מאמינים ש-"זכויות יסוד" במדינה דמוקרטים "נאורה" הם יותר מסתם מילים יפות שנכתבו בחוקים חסרי תועלת שלא שווים את הנייר שבוזבז עליהם, אתם למעשה מאמינים שתוכנה חופשית היא חובה וקוד סגור חייב להיות מחוץ לחוק.
והנה הסיבה: תוכנה שולטת בכל הבט בחיים שלנו.
כמה מתוך השיחות שלנו עם אנשים אחרים במהלך היום תלויים בתוכנה?
כל תקשורת שאינה פנים מול פנים, עוברת דרך מחשב שמופעל ע"י תוכנה בשלב כלשהו.
כשאנחנו הולכים לסופר לרכוש מזון, אנחנו למעשה תלויים במספר תוכנות, גם אם אנחנו משלמים במזומן.
ואפשר להמשיך לזרוק דוגמאות מפה עד להודעה החדשה, אבל הפוסט הזה גם ככה יהיה ערוך.
מה שעצבן את ריצ'רד סטולמן, כך מסופר, היה דרייבר דפוק של מדפסת שהוא לא יכל לתקן.
לרוב האנשים בעולם לא אכפת מזה, כי גם אם הם יודעים מה הוא "דרייבר של מדפסת", הם לא יודעים איך לתקן אותו.
אבל, הרי זה לא עוצר כאן: 2 עשורים קדימה, ועכשיו מוכר ספרים יכול לקחת את הספר שרכשת במיטב כספך בחזרה, בלי שתדע מכך ובלי שתוכל לעשות דבר בעניין.
ועדיין, רוב האנשים לא נבהלים, כי אף אחד לא מת מזה.
אבל אותה טכנולוגיה מאפשרת להשבית לחלוטין או לרוקן ממידע את הטלפון החכם שיש לרוב האוכלוסייה במדינות "העולם הראשון" בכיס, ושמכילים את לרוב את כל המידע החיוני של בעליהם.
מה שרוב האנשים לא מבינים, זה שאם התוכנה לא חופשית, מי שמספק אותה יכול לשלוט במשתמשים שלה.
היום, זה עדיין לא קורה בצורה מכאיבה מספיק כדי שאנשים מן השורה ישימו לב, אבל אם אי פעם מישהו יטרח לקרוא רישיונות תוכנה קנייניים, הוא עלול לשים לב שמשהו לא בסדר.
רישיונות אלה מבוססים כביכול על חוקי זכויות יוצרים, שאמורים לתת זכויות העתקה והפצה בלעדיות לבעלים של אותן זכויות (לא בהכרח היוצרים המקוריים).
כביכול, רישיון שימוש אמור "להרשות שימוש", תמורת כסף, ולהבהיר שהעתקה ו\או הפצה אסורים.
אבל הרישיונות האלה הולכים הרבה מעבר לכך: הם מגבילים את השימוש עצמו, הם מנסים לאסור הבנה של מה נעשה בפועל ע"י התוכנה, MS אפילו אסרה בחלק מהרישיונות שלה ביצוע Benchmark למוצרים, הם יכולים לדרוש איסוף מידע מהמשתמש ועוד.
הם אף עוקפים את חוקי הרכוש הרגילים שחלים על המכשירים הפיזיים.
בד"כ, כשאתה קונה מוצר פיזי, בין אם זו מכונית או כיכר לחם, זכותך למכור, להעביר, להשכיר אותו לאחר. שילמת עליו וכעת הוא הרכוש שלך. הוא לא "קניין רוחני" שקיבלת רישיון מוגבל עליו.
אבל, אם מדובר במוצר שחלק גדול ממנו הוא תוכנה, רישיון של התוכנה למעשה לוקח תחת חסותו גם את שאר המוצר.
קנית משקפיים של Google? לא אתה לא הבעלים למרות שמדובר בחפץ פיזי שעלה לך 1500$.
אם חלילה תיתן אותם לבן משפחה, Google תשמיד אותם מרחוק.
היום, זה צעצוע טיפשי, מחר, הכללים האלה עשויים לחול על הטלוויזיה שלך, על המכונית, על עגלת תינוק.
למעשה, נראה שאין גבול למה שבעל זכויות בתוכנה לא חופשית יכול לדרוש מהמשתמשים שלו, ותרם שמעתי על מקרה בו בית משפט פסל רישיון או סעיף כלשהו מרישיון כזה.
יש כאן כוח ושליטה חסרי תקדים הן בפן הטכנולוגי (אמצעי שליטה ונעילה מרחוק) והן בפן המשפטי (מתיחת חוק אחד מצומצם הרחק מעבר לכל גבולות ההיגיון).
וזו הסיבה שתוכנה "לא חופשית" (בלי קשר למחיר או זמינות קוד) היא רוע שחברה (שמתיימרת להיות) נאורה לא אמורה לקבל, כפי שהיא לא מקבלת עבדות, למרות שזו יכולה להיות מאוד משתלמת, וכפי שהיא לא מקבלת דיקטטורה, למרות שהיא יכולה להביא לסדר חברתי יציב.
אז לא, תוכנה חופשית זה לא רק לאידאליסטים \ אלטרואיסטים \ חינמיסטים שחיים בהזיות אוטופיות.
זה גם לאנשים הכי אנוכיים וקפיטליסטיים שפשוט לא מעוניינים שגורמים אקראיים יחזיקו אותם על רצוע קצרה וישלטו בכל הבט של חייהם, כולל פרנסתם.
באשר למודלים כלכליים של תוכנה חופשית:
אני לא מכיר פתרון קסם, ולמען גילוי נאות אני לא עובד במשרה של תוכנה חופשית, אבל אני לא חושב שיש בעיה להיפתר מהמודל הקנייני.
למעשה, בתור מפתח, אני לא מתפרנס ממכירת עותקים של התוכנות שאני כותב. זו הדרך בה החברה שאני עובד בה בחרה לעשות כסף.
אני מקבל את המשכורת שלי על הידע והכישורים שלי, על היכולת לכתוב קוד.
כל עוד אנשים צריכים תוכנה, מישהו ישלם לי על היכולת הזו. כיצד בדיוק זה יתארגן בלי להטיל מגבלות על משתמשי קצה?
לא יודע, אבל כמו שאומרים "הצורך הוא אם ההמצאה" (לא יודע אם זה תרגום טוב).
עד היום, לא היה שום צורך להמציא מודל לתוכנה ששונה ממודל למוצרים פיזיים, למרות שמדובר בדברים שונים מהותית.
אם אי פעם מישהו יתעשת ויתקן את החוקים הצורך הזה יתעורר.
האם זה יקרה ומתי?
לא יודע.
נדרשו הרבה מהפכות עקובות מדם כדי לתקן את מערכות השלטון המונרכיות \ פיאודליות לדמוקרטיות שאנו מכירים היום.
ייתכן מאוד, שידרשו מהפכות כאלה גם כדי לשנות באמת את מודל התוכנה, כי היום לתוכנה יש יותר השפעה על החיים של האזרח הממוצע מאשר לממשלה של המדינה בה הוא חי...
--לב
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 18/05/2013 - 03:34
נושא ההודעה:
|
|
אגב, נקודה מעניינת: תוכנה חופשית מונעת את מכירת התוכנה כשירות תוכנה (המודל הפופולרי שתואר כאן) ומגדירה את התוכנה והקוד כמוצר. אבל המוצר הזה לא דומה למוצר רגיל - קל לשכפל אותו ולייתר את היצרן שלו, וכאן גם הקושי המסחרי בו.
אבל הטרנד החדש של מחשוב ענן למעשה מיישם בצורה מלאה את המודל של שירות תוכנה - אתה לא קונה את התוכנה, אלא את השירות. ומה שעל השרת יכול להישאר סגור מבלי שטענות על זכויות אדם יפריעו לו. ומצד שני הוא גם יכול להיות בקוד פתוח, אבל בין כה וכה מה שקונים הוא שירות, כך שמדובר בשינוי שולי.
כך שייתכן שהנטיה למחשוב ענן למעשה יחזק את התוכנה החופשית, בכך שהגישה לקוד תהפוך שולית מן ההיבט המסחרי.
אגב, גם גוגל הפכה את הגישה לקוד לשולית על ידי העברת כובד המשקל לתחום המידע והפרטיות. סוג של מחיר על חופש התוכנה...
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 18/05/2013 - 11:07
נושא ההודעה:
|
|
תוכנה חופשית כלל לא מונעת את מכירת התוכנה כשירות. היא רק מאפשרת לאחרים להתחרות איתך בתנאים שווים. תוכנה חופשית לא עובדת עם מנגנון "הדפסת הכסף" שאיתו אמורה לעבוד התוכנה הקניינית: משקיעים עבודה פעם אחת ובתמורה מקבלים הכנסה קבועה ונאה. הבעיה היחידה במודל הזה הוא שהוא בא על חשבון הצרכנים שאמורים לממן אותו.
ואמנם אפשר לראות שירותי "ענן" (מילה שאני לא אוהב במיוחד, בגלל משמעויותיה הרבות) שבנויים ישירות מעל תוכנות חופשיות שונות.
אחת הבעיות עם ה"ענן" היא בדיוק זו: אין לך מושג מה רץ שם. לכן מה שרץ שם הוא בפועל תוכנה קניינית (למי שלא מבין: חשבו על משמעות המילה) גם אם כל התוכנה שנמצאת שם היא תוכנה חופשית. מבחינתי "גוגל" (גוגל ודומותיה) היא האיום האסטרטגי הגדול ביותר על חופש התוכנה. אם לאנשים לא יהיה אכפת מה רץ במחשב שלהם ולא תהיה להם אפשרות שליטה על כך, לא תהיה משמעות לחופש התוכנה.
רישיון AGPL מתייחס ל"פרצה" הזו ברישיון ה־GPL: ספק השירות יכול להשתמש בתוכנה ברישיון GPL ויש לו את מלוא הזכות להחזיק שינויים פרטיים משלו בלי לספר עליהם לאף אחד אחר (כולל ללקוחותיו: משתמשי השירות). לא לכך כיוונו מנסחי רישיון ה־GPL אך זהו נוסח הרישיון. רישיון ה־AGPL (בגרסתו הנוכחית: תוספת לרישיון GPLv3) מחייבים לגלות את השינויים גם למשתמשים בשירות רשת ולא רק בעת הפצה וכדומה.
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 18/05/2013 - 12:39
נושא ההודעה:
|
לב, אני חושב שבמקרה הטוב אתה מגזים.
| ציטוט: | עברתי על השרשור הזה, ואני רוצה לציין שאני רואה בו פספוס אחד ענק:
תוכנה חופשית זה לא אידאל אוטופי למען טובת הכלל! זה כלי נחוץ לשמירת זכויות אדם בסיסיות!
|
טענה חזקה. נראה על מה היא מתבססת.
| ציטוט: |
אם אתם מאמינים ש-"זכויות יסוד" במדינה דמוקרטים "נאורה" הם יותר מסתם מילים יפות שנכתבו בחוקים חסרי תועלת שלא שווים את הנייר שבוזבז עליהם, אתם למעשה מאמינים שתוכנה חופשית היא חובה וקוד סגור חייב להיות מחוץ לחוק.
והנה הסיבה: תוכנה שולטת בכל הבט בחיים שלנו.
כמה מתוך השיחות שלנו עם אנשים אחרים במהלך היום תלויים בתוכנה?
כל תקשורת שאינה פנים מול פנים, עוברת דרך מחשב שמופעל ע"י תוכנה בשלב כלשהו.
|
המחשב הזה הוא הטלפון הסלולרי שלך? מה עם מי שמשתמש בטלפון אנלוגי? אבל בעצם גם שם זה נכון. הרי שיחות הטלפון שלנו עוברות דרך רשת הטלפוניה הארצית (או הבינלאומית). כל התקן בה הוא מחשב שמופעל על ידי תוכנה. מה זה יעזור לך שהתוכנה שבו תהיה חופשית?
אני עובד בחברה שמייצרת מרכזיות (קטנות יותר ממה שתמצא ברשת הטלפוניה הארצית). התוכנה עליהם היא תוכנה חופשית (בין השאר: אסטריסק). אחד השימושים הנפוצים למרכזיות הללו הוא מוקדי שיחות (call centers), שם יושבים טלפנים וטלפניות ועונים לשיחות. זה אומר שלבעלי המרכזיה ולמתקין שלה יש הרבה יותר חופש וגמישות להחליט מה עושה המרכזיה. זה לא אומר שלכל עובד במוקד השיחות יש את החופש להחליט מה המרכזיה עושה. להיפך: המרכזיה עוזרת למנהל לעקוב אחריו ולבדוק שהוא לא מתבטל.
באותה מידה, גם אם התוכנה של המרכזיות הארציות תהיה חופשית, זה לא ימנע מבעליהן לעקוב אחריך אם זה מה שיתחשק להם (כי משלמים להם על זה או שהמדינה דורשת בדרך זו או אחרת).
| ציטוט: |
כשאנחנו הולכים לסופר לרכוש מזון, אנחנו למעשה תלויים במספר תוכנות, גם אם אנחנו משלמים במזומן.
ואפשר להמשיך לזרוק דוגמאות מפה עד להודעה החדשה, אבל הפוסט הזה גם ככה יהיה ערוך.
|
הסתייגות דומה. אבל עכשיו הפוסט יותר ארוך וגם ערוך (מצטער. לא יכולתי להתאפק).
| ציטוט: |
מה שעצבן את ריצ'רד סטולמן, כך מסופר, היה דרייבר דפוק של מדפסת שהוא לא יכל לתקן.
לרוב האנשים בעולם לא אכפת מזה, כי גם אם הם יודעים מה הוא "דרייבר של מדפסת", הם לא יודעים איך לתקן אותו.
אבל, הרי זה לא עוצר כאן: 2 עשורים קדימה, ועכשיו מוכר ספרים יכול לקחת את הספר שרכשת במיטב כספך בחזרה, בלי שתדע מכך ובלי שתוכל לעשות דבר בעניין.
|
אבל הם לא קונים ספר. אני מקבל את הביקורת הזו על אמזון ממי שמוכן להתייחס לכך כקניה חד פעמית. לדוגמה: אם המכשיר שלך התקלקל, אין אפשרות הורדה חוזרת מאמזון. בפועל השירות שהם מספקים הוא שירות השכרה. יש לך דוגמה למישהו שמספק שירות מכירת ספרים? האם אתה קונה רק ממנו ולא מאמזון?
ובחזרה לנקודה המקורית: מה הקשר של זה לתוכנה חופשית?
| ציטוט: |
ועדיין, רוב האנשים לא נבהלים, כי אף אחד לא מת מזה.
אבל אותה טכנולוגיה מאפשרת להשבית לחלוטין או לרוקן ממידע את הטלפון החכם שיש לרוב האוכלוסייה במדינות "העולם הראשון" בכיס, ושמכילים את לרוב את כל המידע החיוני של בעליהם.
מה שרוב האנשים לא מבינים, זה שאם התוכנה לא חופשית, מי שמספק אותה יכול לשלוט במשתמשים שלה.
היום, זה עדיין לא קורה בצורה מכאיבה מספיק כדי שאנשים מן השורה ישימו לב, אבל אם אי פעם מישהו יטרח לקרוא רישיונות תוכנה קנייניים, הוא עלול לשים לב שמשהו לא בסדר.
|
זה הקשר. מי שרוצה למצוא קצת יותר מידע על הנקודה הזו: נטפליקס, גוגל ומיקרוסופט מקדמות הצעה לתקן של "הרחבות מדיה מוצפנות" - Encrypted Media Extensions (EME). לא מדובר על DRM במפורש, אבל די ברור שזו הכוונה ולזה זה מתוכנן. דבר ה־EFF על הנושא:
https://www.eff.org/deeplinks/2013/03/defend-open-web-keep-drm-out-w3c-standards
| ציטוט: |
רישיונות אלה מבוססים כביכול על חוקי זכויות יוצרים, שאמורים לתת זכויות העתקה והפצה בלעדיות לבעלים של אותן זכויות (לא בהכרח היוצרים המקוריים).
כביכול, רישיון שימוש אמור "להרשות שימוש", תמורת כסף, ולהבהיר שהעתקה ו\או הפצה אסורים.
|
(אלע"ד ואני מקווה שמה שאני כותב נכון) ההרחבה של זכויות יוצרים לתוכנה היא, במקורה, פרשנות יצירתית של בתי משפט שונים. די ברור שהיא בן חורג. אבל בארץ חוק זכויות יוצרים החדש מתייחס לתוכנה במפורש כסוג של יצירה.
| ציטוט: |
אבל הרישיונות האלה הולכים הרבה מעבר לכך: הם מגבילים את השימוש עצמו, הם מנסים לאסור הבנה של מה נעשה בפועל ע"י התוכנה, MS אפילו אסרה בחלק מהרישיונות שלה ביצוע Benchmark למוצרים, הם יכולים לדרוש איסוף מידע מהמשתמש ועוד.
|
אם רישיונות תוכנה נועדו רק "להרשות שימוש" תמורת כסף, מה בדבר רישיון שדורש שכל אזכור של המוצר בפרסום יכלול אזכור של בעלי זכויות היוצרים? ומוסיף לכך גם התנערות מפורשת מאחריות? או רישיון שדורש גם הענקת זכויות שימוש לא מוגבלות בפטנטים שונים? אני מניח שאתה יודע על אלו רישיונות אני מדבר.
הם אף עוקפים את חוקי הרכוש הרגילים שחלים על המכשירים הפיזיים.
בד"כ, כשאתה קונה מוצר פיזי, בין אם זו מכונית או כיכר לחם, זכותך למכור, להעביר, להשכיר אותו לאחר. שילמת עליו וכעת הוא הרכוש שלך. הוא לא "קניין רוחני" שקיבלת רישיון מוגבל עליו.
| ציטוט: |
אבל, אם מדובר במוצר שחלק גדול ממנו הוא תוכנה, רישיון של התוכנה למעשה לוקח תחת חסותו גם את שאר המוצר.
קנית משקפיים של Google? לא אתה לא הבעלים למרות שמדובר בחפץ פיזי שעלה לך 1500$.
אם חלילה תיתן אותם לבן משפחה, Google תשמיד אותם מרחוק.
|
משקפי גוגל דומים לטלפון סלולרי ואישיים באותה מידה. אנא חזור על הרטוריקה שלך והחלף "משקפי גוגל" ב"טלפון סלולרי". יש בסיס לטיעון. הרטוריקה מוגזמת, במקרה הטוב.
אבל נניח לרגע שהטלפון הסלולרי מריץ רק תוכנה חופשית. ונניח שגוגל רוצה "לבטל" אותו. היא עדיין יכולה לחסום את הגישה של הטלפון לשירותיה.
| ציטוט: |
היום, זה צעצוע טיפשי, מחר, הכללים האלה עשויים לחול על הטלוויזיה שלך, על המכונית, על עגלת תינוק.
|
לעניין המכונית: כאן אתה שומע טיעון שהושמע פעמים רבות גם בעניין הטלפון הסלולרי: אסור להריץ שם תוכנה לא מורשית. בנושה הזה ר' נאום של קורי דוקטורוב:
http://boingboing.net/2011/12/27/the-coming-war-on-general-purp.html
| ציטוט: |
למעשה, נראה שאין גבול למה שבעל זכויות בתוכנה לא חופשית יכול לדרוש מהמשתמשים שלו, ותרם שמעתי על מקרה בו בית משפט פסל רישיון או סעיף כלשהו מרישיון כזה.
|
חיפוש קצר העלה את:
https://en.wikipedia.org/wiki/End-user_license_agreement#Enforceability_of_EULAs_in_the_United_States
| ציטוט: |
יש כאן כוח ושליטה חסרי תקדים הן בפן הטכנולוגי (אמצעי שליטה ונעילה מרחוק) והן בפן המשפטי (מתיחת חוק אחד מצומצם הרחק מעבר לכל גבולות ההיגיון).
וזו הסיבה שתוכנה "לא חופשית" (בלי קשר למחיר או זמינות קוד) היא רוע שחברה (שמתיימרת להיות) נאורה לא אמורה לקבל, כפי שהיא לא מקבלת עבדות, למרות שזו יכולה להיות מאוד משתלמת, וכפי שהיא לא מקבלת דיקטטורה, למרות שהיא יכולה להביא לסדר חברתי יציב.
אז לא, תוכנה חופשית זה לא רק לאידאליסטים \ אלטרואיסטים \ חינמיסטים שחיים בהזיות אוטופיות.
זה גם לאנשים הכי אנוכיים וקפיטליסטיים שפשוט לא מעוניינים שגורמים אקראיים יחזיקו אותם על רצוע קצרה וישלטו בכל הבט של חייהם, כולל פרנסתם.
|
בקיצור: אני לא מסכים איתך שהתוכנה הקניינית היא כשלעצמה שורש כל רע. היא חלק מאוסף של בעיות.
| ציטוט: |
באשר למודלים כלכליים של תוכנה חופשית:
אני לא מכיר פתרון קסם, ולמען גילוי נאות אני לא עובד במשרה של תוכנה חופשית, אבל אני לא חושב שיש בעיה להיפתר מהמודל הקנייני.
למעשה, בתור מפתח, אני לא מתפרנס ממכירת עותקים של התוכנות שאני כותב. זו הדרך בה החברה שאני עובד בה בחרה לעשות כסף.
אני מקבל את המשכורת שלי על הידע והכישורים שלי, על היכולת לכתוב קוד.
כל עוד אנשים צריכים תוכנה, מישהו ישלם לי על היכולת הזו. כיצד בדיוק זה יתארגן בלי להטיל מגבלות על משתמשי קצה?
לא יודע, אבל כמו שאומרים "הצורך הוא אם ההמצאה" (לא יודע אם זה תרגום טוב).
עד היום, לא היה שום צורך להמציא מודל לתוכנה ששונה ממודל למוצרים פיזיים, למרות שמדובר בדברים שונים מהותית.
אם אי פעם מישהו יתעשת ויתקן את החוקים הצורך הזה יתעורר.
האם זה יקרה ומתי?
לא יודע.
נדרשו הרבה מהפכות עקובות מדם כדי לתקן את מערכות השלטון המונרכיות \ פיאודליות לדמוקרטיות שאנו מכירים היום.
ייתכן מאוד, שידרשו מהפכות כאלה גם כדי לשנות באמת את מודל התוכנה, כי היום לתוכנה יש יותר השפעה על החיים של האזרח הממוצע מאשר לממשלה של המדינה בה הוא חי...
--לב |
שאלת המשך קצרה: האם המחשב שבו אתה משתמש מריץ כולו תוכנה חופשית? כולל הביוס? כולל כל התוכנה שמפעילה את הבקרים השונים? לדוגמה: ברוב התקני הפלאש יש בקר שעליו רצה תוכנה. התוכנה הזו מסתירה ממך את הגישה הישירה להתקן ה־NAND מאחורי ממשק תרגום. היא נועדה, לדוגמה, לפזר את הכתיבות בצורה יעילה כדי למנוע שחיקה של חלק מהבלוקים. לא ידוע לי התקן כזה שמריץ תוכנה חופשית. ומדובר כאן על התקן שבו אנחנו משתמשים בחיי היום־יום. תוכנה קניינית כותבת בפועל את התוכן שלך ל"דיסק".
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 18/05/2013 - 13:53
נושא ההודעה:
|
|
גם תוכנה חופשית, וגם זכויות אדם וכל אידיאל ודמוי אידיאל מזורגג כזה או אחר, כולל דת, אפשר בקלות לנצל לרעת הציבור וזה גם קורה בפועל.
אם השלטון* במדינה דמוקראטית לא מבצע את תפקידו לטובת הציבור, כל הדרעק הרעיוני הזה הוא חסר ערך וחסר משמעות.
והבעיה במדינה דמוקראטית, שהדרעק הרעיוני הזה חל גם על בעלי תפקידים שהצחנה שנודפת מהם היא גדולה מאד ללא מושיע, ושיודעים הם היטב להשתמש בו, בדרעק הזה, כדי להמשיך ולסרוח. החוק מגן עליך גם אם אתה מסריח מכף רגל ועד ראש והצחנה נמצאת באפו של כל אדם!
למיטב הבנתי, כל עוד מדובר בקופי אדם - האדם תלוי בעצמו, המצב הוא חסר תקנה.
*שלטון במובן הרחב של המילה, שכולל את כל עובדי הציבור בכל רשויות המדינה.
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 18/05/2013 - 15:54
נושא ההודעה:
|
צפריר, אולי באמת כתבתי קצת יותר מידי בהתלהבות, קורה לפעמים בשעת לילה מאוחרת שבא לי להוציא איזה "rant", אבל אני עדיין חושב שהעיקר נכון: מי ששולט בתוכנה שולט במשתמשים, ומכאן החשיבות העיקרית (לפחות עבורי) של חופש התוכנה, ולא מרעיונות אוטופיים של עבודה לטובת הכלל ודברים דומים.
אנסה להתייחס לכל הנקודות שהעלית:
בעניין מרכזיות: אכן, כל שיחה, גם דרך טלפון אנלוגי (אגב, מתי פעם אחרונה ראיתה מכשיר טלפון, גם אם קווי, שהוא באמת אנלוגי לחלוטין?) עוברת דרך תשתית שאינה שלך, לכן, כמשתמש קצה אתה לא שולט בתשתית, ולא בתוכנה שמנהלת אותה.
אבל מה עם בעל התשתית?
בארה"ב יש עכשיו הרבה רעש וסנטורים מנסים למנוע מחברות סיניות להשתתף במכרזים להקמת תשתיות סלולר ואינטרנט כי הם חוששים (ואולי בצדק, לא יודע) שחברות אלה ישתלו "דלתות אחוריות" ברמת תשתית (נתבים, סוויטצ'ים וכו') שיאפשרו לממשלת סין, שלטענתם אומדת מאחורי Huawei וחברות דומות, לרגל אחרי תקשורת אמריקאית.
רוב ממשלות העולם מנהלות היום את עמדות המחשבים שלהם בעזרת מערכת הפעלה סגורה שנוצרה ע"י תאגיד ממדינה אחת מסוימת (גם אם הוא תאגיד בינלאומי היום, המקור שלו עדיין בארה"ב) שכבר הוכח שלפחות בגרסה אחת שלה הושתלה דלת אחורית, עבוד ה-NSA.
בקיצור - לא כל עניין השליטה והאוטונומיה (שזה אולי מושג יותר מתאים מ-"חופש" במקרה הזה) הם ברמה של האזרח הבודד או משתמש הקצה, אבל זה לא הופך אותו לפחות חשוב.
קופה בסופר - לא חשוב, לא הדוגמה הכי טוב, נעזוב את זה.
לגבי ספרים ו-Amazon:
זה "משווק" כרכישת ספר, לפחות אתה אמור לקבל אותו לזמן בלתי מוגבל.
מי שמתעמק ברישיון, יגלה אולי שזה יותר דומה להשכרה, ועדיין אני לא מבין איך זה הופך את מה ש-Amazon עשתה עם 1984 (אירוני שדווקא על הספר הזה הם נפלו) למוצדק?
היכן ראית חוזה השכרה או אפילו מצב פיזי שבו המשכיר יכול "בחשכת הלילה" בלי אזהרה ובלי יכולת התערבות של השוכר לקחת את החפץ המושכר בחזרה?
האם אתה מכיר מצב שבו משכיר דירה הלך לישון, ותרתי משמע התעורר על המדרכה?
האם אתה מכיר מצב (וזה כבר ייתכן פיזית, אבל תרם שמעתי על מקרה כזה) שבו משכיר רכב גרר את הרכב במהלך הלילה, מבלי שהשוכר עשה עבירה או סירב לשלם?
באשר לקשר לתוכנה חופשית: הסיבה הטכנית ש-Amazon יכלו לעשות את מה שעשו, היא שיש להם שליטה מוחלטת בתוכנה, למרות שתוכנה זו רצה על המכשיר בבעלות של משתמשי קצה (לא איזה שרת מרוחק בשליטה ובעלות של Amazon).
יותר מזה: לא רק שאנשים לא יכלו לעשות דבר בעניין מנגנון השליטה, אף אחד, אפילו בקהילה הטכנולוגית לא ידע שהוא שם.
הדלת האחורית הזו התגלתה כהפתעה, ואני חושב שזה מה שהוסיף לרעש סביב העניין.
אל תשכח, שאחד החופשים שהגדיר סטולמן הוא החופש ללמוד איך התוכנה עובדת ומה היא עושה.
ורק כדי לא להשאיר שאלה פתוחה: אני לא בטוח אם השירותים האחרים טובים יותר מזה של Amamzon. אני לא מחזיק בקורא ספרים ייעודי, ועד היום רכשתי רק ספרי נייר.
אם וכאשר אצטרך לרכוש ספר בפורמט דיגטלי, אחפש מי מוכר ללא DRM.
לא יודע אם אמצא, ולא יודע מה אעשה אם לא אמצא.
לגבי EME: מכיר את הנושא וחתמתי על העצומה שלהם.
באמת דבר זוועתי, אבל זה מחזיר אותי לשאלה: כמה אנשים מן השורה מבינים בכלל במה מדובר, ומתוך אלה כמה חושבים שלא צריך "להתפשר כדי לאפשר ליוצרים לעשות עסקים"?
לגבי דרישות ברישיונות חופשיים:
סטולמן בעצמו אמר ש-GPL הוא "האק על מערכת זכויות יוצרים (Copyright)".
GPL ורישיונות אחרים אינם חורגים מהמערכת, אלא פועלים בתוכה (כי אין להם ברירה), כך שאני לא רואה סיבה שהם לא ינצלו את "מתיחת הקופסה" - ביטוי מספר www.thepublicdomain.org למעשה, אני לא רואה שיש להם ברירה.
אם אתה רוצה לומר שזו צביעות, אני לא אתווכח איתך...
לגבי משקפי Google:
איך להחליף "משקפי Google" ב-"טלפון סלולרי" מוריד מנכונות של מה שכתבתי?
אני מכיר כמה אנשים שרוכשים מכשירי טלפון מיד שנייה, בגלל המחיר הנוח.
למעשה, כמה פעמים יצא לך להשאיל למישהו שיחה במכשיר הסלולרי שלך, כי בדיוק נגמרה לו הסוללה, או השיחות או היה מקרה חרום?
אתה באמת מתאר לעצמך מצב, שבמקרה כזה היצרנית תשבית את המכשיר מרחוק?
אתה באמת חושב ששוק יד שנייה של סלולרים לא צריך להתקיים?
להפך: המשקפיים שלהם עדיין חדשים ונדירים, והרבה אנשים חושבים שזה סתם גימיק חסר תועלת.
אם הם היו מנסים להחיל רישיון כזה על מכשיר טלפון, אני בטוח שזה היה מעורר הרבה יותר רעש, ואולי גם איזו תלונה לגופים הרגולטורים.
לגבי יכולת טכנית של Google למנוע גישה לשרותיה:
יש הבדל בין יכולת למנוע גישה לשרות, לבין השבתה כוללת של מכשיר, שלא יוכל לעשות דבר.
אם המשקפיים היו מריצים תוכנה חופשית בצורה משמעותית (כלומר שניתן היה לשנות אותה), אפשר היה עדיין להשתמש בהם לדברים אחרים.
בנוסף, יכולת של Google לזהות שמדובר בזוג משקפיים מסוים, גם כאשר הוזן בהם חשבון משתמש שונה, תלויה ביכולת של התוכנה שעל המשקפיים לשדר מספר זיהוי של רכיב חומרה כלשהו.
בכל מקרה, ברור שיש כאן דברים שהם מעבר לחופש תוכנה, אך לדעתי אינם נפרדים ממנו.
לגבי הנאום של קורי:
ראיתי אותו מזמן. אכן נאום מצוין.
ברור לי לחלוטין שיש תחומים בהם יש צורך בפיקוח מסוים על תוכנה. גם בפרויקט OpenMoko, הטלפון הכי "חופשי" שהיה עד היום, רכיב ה-GSM היה סגור ותפקד כקופסה שחורה.
ואני מניח שגם מחשב של רכב ששולט בפעולות קריטיות מן הראוי שלא יריץ גרסאות אלפה לא יציבות.
אבל יש הבדל בין פיקוח ואמידה בתנאים לבין תוכנה לא חופשית.
להפך: אם יצרניות התוכנה (או הטלפונים או הרכבים) שומרים את הקוד קרוב לחזה, הרי שזה מפחית את היכולת של מכוני התקנים למיניהם לבדוק את האמינות והבטיחות של אותן תוכנות והכלים שהתוכנות מפעילות, או לכל הפחות מקשה על התהליך.
כמו בנושא המרכזיות, השליטה שחופש תוכנה מקנה לא בהכרח חייבת להגיע לידי משתמשי הקצה, אבל זה לא אומר שמותר לה להישאר בידי היצרן.
מי עדיף שיוודא בטיחות רכב: מי שמעוניין להרוויח כמה שיותר גם ע"י קיצוץ פינות, או גוף תקינה שלפחות מנסה או "אמור" למהיות בלטי תלוי?
ברור שהעולם אינו מושלם ויש אפשרויות שוחד ביורוקרטיה שבורה ועוד מחלות, אבל האם זה אומר שצריך להערים עוד מכשולים?
לגבי עמידה של EULA בבית משפט:
אני שמח לשמוע שבכל זאת יש מקרים בהם בית משפט (ועוד בארה"ב!) אמר שיש גבול, השאלה שעולה עצלי עכשיו היא מה כמות מקרים כאלה מול מקרים שההפך קרה?
בעמוד עליו קישרת יש 2 דוגמאות בהם בית המשפט לא אישר את הרישיון (או חלק ממנו) מול 3 מקרים בהם הוא בכל זאת אישר.
זו כמובן לא אינדיקציה, כי אולי העורכים סתם התעצלו לחפש עוד דוגמאות, ועדיין, השאלה היא היכן עובר הגבול וכמה צריך להתאמץ כדי לצאת זכאי...
ולבסוף לעניין "שורש כל רע":
אם זה מה שהבנת מתגובה שלי, אז כנראה שבאמת נסחפתי ולא התנסחתי טוב.
זה ממש לא מה שאני חושב.
אבל אני כן חושב שתוכנה קניינית מהווה בעיה הרבה יותר גדולה ממה שרוב האנשים חושבים, וצריך להתייחס עליה ברצינות מתאימה.
בתשובה לשאלתך האחרונה:
לא, המחשב שלי אינו נקי מתוכנה קניינית, אם כי היא מהווה בו מיעוט.
בשנים האחרונות, יש לי מזל, וכל מחשב שאני עובד עליו מריץ מערכת הפעלה חופשית (ברובה).
בבית ובעבודה מדובר ב-Ubuntu, ועל הנייד האישי יש את Trisquel.
הטלפון והטאבלט בעייתיים יותר, ומרצים Android Stock עם התוספות הקנייניות של Google, אם כי אני משתדל להוריד תוכנות דווקא מ-FDroid, והמכשירים הם מסדרת Nexus כך שה-Bootloader אינו נעול.
למרות דעותיי החריפות בעניין אני לא מתיימר לשאוף לטוהר תוכנה כמו סטולמן שמשתמש במחשב נייד סיני בגלל BIOS חופשי ולא מחזיק בטלפון סלולארי בגלל שזה כלי מעקב.
יותר גרוע: אני מפתח תוכנה קניינית למחייתי (אני חושב שכבר ציינתי את זה).
אני משתדל להשתמש בתוכנה חופשית מתי שרק אפשר, ואני משלם דמי חבר ל-FSF, אבל יש אנשים שעושים הרבה יותר ממני לקידום התוכנה החופשית, ואני מאוד מכבד ומעריך אותם על כך.
אבל האם זה אומר שאין לי זכות לדעה שהבאתי כאן?
--לב
נ.ב:
אפילו סטולמן מודה שיש מקומות בהם תוכנה לא חופשית טרוויאלית מספיק כדי שאפשר יהיה לסבול אותה, ואני די בטוח שבקר אחסון USB, שברוב המקרים אינו ניתן לשליטה או עדכון מרחוק אכן נופל בקטגוריה הזו.
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 19/05/2013 - 17:57
נושא ההודעה:
|
טוב, נראה שעוד מישהו מודאג מעניין שימוש בזכויות על תוכנה כדי למנוע בעלות על חפצים פיזיים:
http://www.wired.com/opinion/2013/03/you-dont-own-your-cellphones-or-your-cars/
--לב
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 22/05/2013 - 23:57
נושא ההודעה:
|
אני מציע שתתמקדו יותר בלמצוא את הדעות המשותפות, ופחות תחפשו להתווכח על ההבדיל הקטנים בין הדעות שהושמעו כאן. גם ככה האנשים שכבר מבינים את החשיבות של חופש ושיתוף הם עדיין מיעוט, אז כדאי שנשמור על האחדות וככה נהיה קול חזק יותר.
כל מי שמתאים לו לחיות בחברה שבה אושר, חופש ושיתוף חשובים יותר מכסף (ובכלל לא צריך כסף בחברה כזאת), תבואו לכאן ותצטרפו:
http://justfortheloveofit.org/
אחרי שנרשמים יש מפה שאפשר לראות בה חברי קהילה בסביבה, אני מקווה שעם הזמן מספר האנשים יעלה. בבריטניה נראה שזה ממש תופס, אין סיבה שישראל לא תלך באותה הדרך.
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
פורסם: 23/05/2013 - 00:53
נושא ההודעה:
|
אני לא יודע בין כמה אתה, אבל צורת החיים הזו.. עדיין לא נכחדה,
ומין הראוי שתראה קודם מה יש לך פה בארץ, ממש מתחת לאף כבר משנות ה-20!!!
כן, והם גם עדיין קולטים חברה צעירים...
|
|
|
| חזרה לתוכן הדיון |
|
|
|
|
|
ת.הצטרפות: 16/05/2013
·
הודעות: 2
·
