שלום,

אחרי התקנת LFS (ומיליון שעות קימפול ) המשכתי ל-BLFS והתקנתי גם את Xorg. הצעד הבא למערכת נורמלית (מבחינתי) זה התקנת סביבת עבודה ידידותית יותר מ-Xorg בסיסי...

הבעיה היא שבמדריכים של BLFS ([url=http://www.linuxfromscratch.org/blfs/view/svn/gnome/gnome.html][/urlלינק]) יש הוראות לקימפול גנום 3.6, ואני מעדיף להתקין את 3.8 (אני מבין שזה עוד לא נוסה וכדומה, אבל חבל להתקין מערכת מלפני 10 חודשים כשיש אחת שיצאה לפני שלושה).

השאלה שלי אלו חבילות צריך לעדכן שם (חוץ מ-gnome-desktop) ?

לשם הבהרה: כל המדריכים (הרשמיים והלא רשמיים) להתקנת גנום מתחילים ב-jhbuild ונגמרים בהתקנה אוטומטית. נראה לי שיש להם בעיה עם חיבור SSL לכתובת git.gnome.org (או שזה רק בעיה ברשת אצלי), ככה שזה לא רלוונטי. אני מקבל את השגיאה הבאה:

קוד:

$ jhbuild sysdeps --install jhbuild sysdeps: could not download http://git.gnome.org/browse/jhbuild/plain/modulesets/gnome-apps-3.10.modules: <urlopen error [Errno 8] _ssl.c:504: EOF occurred in violation of protocol> $ openssl s_client -connect git.gnome.org:80 CONNECTED(00000003) 1093:error:140770FC:SSL routines:SSL23_GET_SERVER_HELLO:unknown protocol:s23_clnt.c:588:

אם אתה מתחבר לחיבור לא מאובטח, אין צורך להשתמש ב־openssl.

אני יכול לומר שיש לי קצת ניסיון בבניית GNOME, כי זהו מחזור הפיתוח השני של GNOME שאני משתמש בו (בתור מערכת ראשית, אותהּ אני בונה מה־Git).
פעם גם בניתי חלק נכבד מ־GNOME על Windows (מה שהיה אפשר, גם מה שבאופן רשמי לא היה אפשרי).
אני מקווה שההודעה הזו תעזור לך.

באופן כללי, תצטרך לעדכן הכל. החל מ־harfbuzzת המשך ב־pango וב־gtk3 וכלה בכל יישומי GNOME.
למעשה, החל מ־fontconfig ו־freetype.

פחות או יותר:
ספריות הליבה, אותן אתה חייב לעדכן:
fontconfig ו־freetype, מטפלים בגופנים, אם אני זוכר טוב.
מעליהם יש את icu ואת harfbuzz.
מעליהם יש את cairo ואת pango (הראשון זה ספריה המטפלת בגרפיקה וקטורית והשני זה ספרייה לעיבוד גופנים).
מעליהם תצטרך את gdk-pixbuf.
לבניית שלוש הספריות האחרונות תצטרך, כמובן, לבנות את glib ואת pkg-config. רצוי שתבנה את gobject-introspection ולאחריו שוב את glib, ומשם והלאה תבנה את כל הספריות עם תמיכה ב־gobject-introspection.
מכאן אתה צריך את atk, ספרייה המטפלת בנגישות (תצטרך גם את at-spi2-core ואת at-spi2-atk).
מכאן אתה פשוט צריך לבנות את gtk3, וסיימת את החבילות הבסיסיות.
נראה לי שתצטרך לבנות גם את dbus-glib, אם אני זוכר טוב.

מכאן הכל קל. פשוט לבנות את חבילות הליבה של GNOME:
gnome-settings-daemon, gnome-desktop, gsettings-desktop-schemas, gnome-themes-standard, gnome-keyring, gnome-icon-theme, gnome-session.

נראה לי שתצטרך לבנות גם את cantarell-fonts (הגופנים האיכותיים של GNOME).

תצטרך לבנות גם את gcr, gjs, clutter, cogl, glib-networking, tracker.

מכאן אתה יכול לבנות את mutter, את gdm ואת gnome-shell ולהפעיל את האחרון.

החבילות הללו תספקנה לך מערכת GNOME ריקה מיישומים. תצטרך לבנות יישומים נוספים

המלצה שלי - אל תסתבך עם הוראות BLFS. תתייחס אליהן כהמלצות בלבד, ותשתמש בקבצי הבנייה של ארץ' (PKGBUILD). הכל נגיש ב־https://projects.archlinux.org/svntogit/packages.git/tree/. גם להן תתייחס כהמלצות. המלצות טובות יותר משל BLFS, אם אתה שואל אותי. עדכניות בהרבה. קהל עצום של משתמשים, בהשוואה ל־BLFS.
היתרון בארץ' זה שהם נמנעים ככל האפשר מהכנסת טלאים מיותרים. בארץ' אתה מקבל מערכת GNOME מקורית. נקייה מטלאים.

כמה הוראות כלליות:

כמו שכתבתי למעלה, תבנה את הכל עם תמיכה ב־gobject-introspection.
לכן תבנה את glib, את gobject-introspection ולאחר מכן שוב את glib עם תמיכה ב־gobject-introspection.
כדי לבנות עם תמיכה ב־gobject-introspection, הוסף ל־configure את הדגל --enable-introspection

מהרגע שתבנה את gsettings-desktop-schemas, חבילות עם תמיכה ב־gsettings לא תפעלנה לך כמו שצריך, אלא אם תריץ (לאחר sudo make install) את הפקודה הבאה:

קוד:

glib-compile-schemas /usr/share/glib-2.0/schemas

אחרי שתתקין חבילות המתקינות סמלים ב־/usr/share/icons, תצטרך להריץ פקודה לעדכון הסמלים:

קוד:

gtk-update-icon-cache -q -t -f /usr/share/icons/hicolor

אחרי התקנת חבילה המתקינה קובץ יישום ־קובץ עם סיומת .desktop ב־/usr/share/applications/), תצטרך לעדכן את מסד הנתונים (משהו כזה) של היישומים המותקנים:

קוד:

update-desktop-database -q

בהצלחה.
במחשב שלי יש מעבד Intel® Core™ i7-3770 CPU @ 3.40GHz × 8. בניתי את כל GNOME בפחות מחצי שעה.
עם מחשב יותר אטי, זה עלול לקחת לך חצי יום.

חבילות הליבה של GNOME:
ftp://ftp.gnome.org/pub/GNOME/core/3.8/3.8.2/sources/
חבילות היישומים של GNOME:
ftp://ftp.gnome.org/pub/GNOME/apps/3.8/3.8.2/sources/

שוחררו הרבה גרסאות מעבר ל־3.8.2 (השחרור הרשמי האחרון).
תסתכל ברשימת התפוצה ftp-release-list:
https://mail.gnome.org/archives/ftp-release-list/

פוווו....
עדיין לא סיימתי אבל תודה רבה!
מסתבר שיש עוד הרבה תלויות שלא ציינת... אולי על מערכת חיה יותר קל לשדרג
בפעם הבאה ננסה את ארץ׳

כמובן שלא ציינתי את כל התלויות. ציינתי פחות או יותר מי נגד מי.
אני חושב שמיותר לציין, למשל, שהספרייה libffi היא תלות של glib. או ש־pixman היא תלות של cairo. בשביל זה יש לך את השורה depends בקבצי ה־PKGBUILD של ארץ'.
אם אני זוכר טוב, בנייה מלאה של כל GNOME 3.8 כללה 164 קבצי PKGBUILD. זה בלי התלויות הברורות, כלומר רק שדרוג מערכת קיימת. נראה לי שהם עוד שמורים לי במקום כלשהו על המחשב.

יש כלי נחמד לארץ', בשם pactree, המציג עץ תלויות של חבילה מסוימת:
http://fpaste.org/23164/13730061/

יש לציין שאני לא סתם ממליץ על ארץ':
מערכת בניית החבילות שלה מאוד פשוטה וברורה. קובץ PKGBUILD ברור הרבה יותר מקובץ הבנייה של חבילות RPM, לדוגמה.
נוסף לזה, הסיבה העיקרית - ארץ' היא מערכת נקייה מטלאים. הם ממעטים להשתמש בטלאים, ועושים שימוש בהם רק כשבאמת צריך (ראה את אובונטו, המערכת המוטלאת ביותר).

השאלה הבסיסית היא: למה לעבוד עם LFS ודומותיה (מעבר לרצון לעשות את הכל בדרך הקשה כדי ללמוד)?

אבל עדיין לא הבנתי מהי הבעיה עם jhbuild.

מן הסתם הוא בונה את LFS ו־BLFS לצורך למידה. לומדים הרבה מבניית המערכת מאפס.
הבעיה במערכת הזו זה שאין בה כלי לניהול חבילות. כדי למחוק חבילה, צריך לשמור את המקורות ממנה היא נבנתה, בדיוק עם אותם דגלים שנשלחו ל־configure.

ניסיתי פעם להשתמש ב־JHbuild, אבל היו לי בעיות עם הורדה אטית מה־git, לפעמים בעיות אחרות. כנראה בגלל שיש לי את אינטרנט רימון (הצלחתי לעקוף אותו עם OpenVPN, עד שזה האחרון הפסיק לפעול).

אשמח לשמוע מה התוצאה של שימוש ב־JHbuild ממישהו שעושה בזה שימוש.
אני עובד עם מערכת לא יציבה, כולה מה־git של GNOME, לא בתור מערכת משנית. למעשה, זה מחזור הפיתוח השני של GNOME שאני מריץ בתור סביבת עבודה.
כרגע המערכת הזו מאוד יציבה. מעניין אם ככה זה גם עם JHbuild.

LFS היא כנראה הפלטפורמה הטובה ביותר ללמוד את המערכת. היתרון והחסרון הגדולים שלה הוא המחסור במנהל חבילות (מה שהופך התקנות מורכבות כמו גנום לסיוט) אבל, לדעתי, אין דרך טובה יותר ללמוד.
לגבי טלאים, גם בארץ׳ לפחות באחת מחמש חבילות יש טלאי (חלק מהטלאים נראים לא מעודכנים...)