|
מערכת לינוקס יכולה לעבוד בדרך הזו. כך עובדות כל המערכות ה"חיות". באופן כללי משתמשים ב־union-mount. אחד החסרונות של הגישה הזו הוא שכל השינויים הזמניים שיש במערכת הבסיס נשמרים בזכרון ובאים על חשבון שימושים אחרים לזכרון הדי מוגבל שיש למערכת הזו (בפרט: גישה יעילה יותר לקבצים על ידי ה־NAS).
אם אתה רוצה להמנע משימוש ב־union mount, תצטרך לעבוד קשה מאוד (אם זה בכלל אפשרי). השתמשנו פעם בחבילה (שעדיין נמצאת בדביאן, אבל כנראה לא עובדת) בשם flash-hybrid שמטרתה לעזור להעביר את המערכת בין "מצב קריאה" ל"מצב כתיבה".
|
