בהחלט בשורה משמחת,
אבל, למרות שבית השקעות משמעותית זול יותר מהבנק, לא תודה!
עד לפני חודשיים חשבתי לתומי שבית השקעות במדינת ישראל מתנהל כמו מח' ניירות ערך בבנק...
עד שקראתי את 54 עמודי החוזה וחטפתי חזרת.
החוזה מתחיל בזה שהלקוח הוא זה שפנה לבית ההשקעות כביכול בהצעה לקבל מהם שרותים לפי התנאים המטורפים שיש בחוזה, כאמור 54 עמודים שרובם ככולם שוללים ומקריבים את זכויות המשקיע לטובת בית ההשקעות, ובית ההשקעות הסכים לכך.
כבר עם הפתיח לוקחים לכם את מעמד "הלקוח" - דבר בעל משמעויות משפטיות וגורליות אם תפנו לבית משפט כדי לקבל סעד משפטי נגד בית ההשקעות במקרה הצורך.
בהמשך, תגלו שבית ההשקעות הוא לא יותר מאשר צינור חלול שדרכו הלקוח נדרש להעביר את כספו לחשבון נאמנות צד שלישי.
חשבון הנאמנות נמצא באחד הבנקים והיחידי שיש לו זכות ניהול בחשבון זה חבר הבורסה, מי שגם נותן שרותי גישה לבורסה עבור בית ההשקעות.
חבר הבורסה הוא כאמור מנהל חשבון הנאמנות הבלעדי.
עכשיו, הבנק שמחזיק את חשבון הנאמנות לא חייב ללקוח כלום ולא מכיר בו כלל, אותו דבר גם חבר הבורסה שמנהל את חשבון הנאמנות.
ומה עם בית ההשקעות?
על פי החוזה, בית ההשקעות פוטר את עצמו לחלוטין מאחריות לכספי הלקוח שנמצאים בחשבון הנאמנות וגם פטור מאחריות על מעשיו של חבר הבורסה מנהל חשבון הנאמנות.
יוצא שאם חבר הבורסה שהוא גם מנהל חשבון הנאמנות, כאמור, גונב את הכסף מחשבון הנאמנות וגורם נזק ללקוח על דעת עצמו, אף אחד לא חייב דין וחשבון ללקוח. כולם פטורים.
כמובן שאפשר לתבוע את חבר הבורסה הסורר, אבל, לא הייתי סומך על תביעה כזו ובוודאי שלא הייתי מכניס ראש למערכת המשפט הישראלית.
הזוי לחלוטין