ווטסאפ - לינוקס, BSD, קוד פתוח ותוכנה חופשית בעברית. Whatsup - Linux, BSD, open source and free software in Hebrew

 
 
  כניסת חברים · רישום · שכחתי סיסמה  
tux the penguin

פרסום תגובה

Re: עברי, דבר עברית (ניקוד: 1)
ע"י עידו ב 29/06/2004 - 01:24

מכיוון שכל הנושא הזה של השפה קרוב ללבי - אני קצת ארחיב בדיבור כאן על דעותי בנושא.

לדעתי אפשר לחלק את ה"שגיאות" ששלומי מתייחס אליהן לשלוש קטגוריות:

א) חילופי אותיות, לדוגמא: עם/אם
שגיאות אלו נובעות מסגנון הכתיבה הקליל שמכתיב האינטרנט - אנשים כותבים את מחשבותיהם. האמת היא, שחשבתי על הטעויות הללו לא מעט כי זה הנושא הזה הטריד אותי קצת. ישנן שתי אפשרויות לטעויות אלו כפי שאני רואה אותן:

- הטעויות נובעות ממהירות ההקלדה הגבוהה שאנשים מורגלים אליה. כאשר אנו מקלידים, בממוצע זמן הכתיבה של משפט הוא קצר יותר מאשר זמן הכתיבה שלו על הנייר. דבר המוריד את זמן קבלת ההחלטה לגבי צורת הכתיבה הנכונה. במצבים מבלבלים - כלומר במצבים בהם ישנן שתי מילים אשר הן בעלות אותו רצף פונמות אבל משמעות שונה (עם/אם) ובמיוחד כאשר שתי המילים הללו הן מילים שכיחות. הורדת זמן קבלת ההחלטה מגדיל את אחוז השגיאות.
- הטעויות נובעות מהשילוב של מסגרת לא מחייבת (זה לא מסמך שאנו הולכים להגיש) ו"שפיכת" המחשבות שלנו על תיבת הטקסט - שילוב זה מוריד את רמת ההקפדה שלנו לפרטים וגורר אחוז שגיאות גבוה יותר.
יתכן גם שילוב של שתי האפשריות הנ"ל או, כמובן, אופצייה שלישית שלא חשבתי עליה.

ב) צורת דיבור, לדוגמא יתן/אתן, במידה ו...
צריך להסתכל על שגיאות אלו בשתי רמות:
ברמה של הדיבור, שכמובן אלו קיימות גם בו - אני לא מגדיר את הצורות הנ"ל כשגיאות.
הייתי לפני כשנה בערב משותף של ארקדי דוכין והמשורר רוני סומק. אני זוכר בעיקר מהאירוע סיפור קצר שרוני סומק סיפר - הוא סיפר על כך שהוא הקריא שירה ערב אחד, באחד מבתי הכלא. לאחר סיום ההקראה בבית הכלא הוא נפגש עם מנהל בית הכלא והאחרון דיבר איתו בשפה גבוהה והתגאה בכך שהוא מדבר עם רוני סומק ב"שפה שלו". בתגובה לאירוע הנ"ל סומק כתב שיר על כך שיש המון סוגים של עברית - יש את העברית של הצבא ויש את העברית של בית הספר, העברית של הרחוב והעברית של העיתון.
אותו המצב קיים גם כאן - אין רק עברית אחת - והעברית שבה הביטוי "אני יתן לך כאפה (או לחילופין "את הספר מחר)" קיימת גם קיימת.
בעבר תפקיד הבלשן היה לקבוע מהי השפה הנכונה - הבלשנים יצרו קבצי חוקים שהכתיבו לציבור כיצד השפה צריכה להראות (- האם שם עצם יכול לבוא אחרי מיידע או לא). מאז חומסקי תפקיד הבלשנים השתנה ותפקידם כיום הוא להבין מצורת הדיבור שבה אנשים מדברים באמת את מה שנקרא "הדקדוק האוניברסלי" (אם נוקטים בגישתו של חומסקי)
לכן - העברית הזאת קיימת - היא עובדה בשטח וכולם מבינים אותה. ולכן, מבחינתי לפחות, היא עברית תקנית.

הרמה השניה היא רמת הכתיבה - האם אנו מוכנים "לסבול" את אותם השגיאות גם בכתיבה ולא רק בדיבור? כאן הנושא קצת יותר סבוך. מבחינתי התשובה תלוייה בקונטקסט של הכתיבה. אני לא אהיה מוכן לקבל עברית כזאת בעיתון או בספר (כי שם העברית היא עברית אחרת) אבל כן אקבל אותה בפורומים (ששם העברית היא "עברית הרחוב")

ג) שגיאות אמיתית - "שלושה ילדות"
ההבדל בין סעיף זה לבין סעיף ג' הוא דק ומתבטא בעיקר בתפוצה של הטעות.
כאשר רוב הציבור מקבל ש "שלושה ילדות" הינו טעות וזה אכן טעות מבחינת השפה - אזי זוהי טעות "אמיתית" כנ"ל לגבי שגיאות כתיב כגון "סמרטות" (לא שראיתי שגיאה כזאת).
שגיאות נוספות הנכנסות בקטגוריה זו הינן שגיאות הנובעות מחוסר ידע לגבי הצורה הנכונה (ולא משימוש לא נכון בכללי השפה) כגון "אבד עליו הקלח".
שגיאות אלו צורמות כאשר רואים אותן ומהן יש צורך להזהר ולהמנע.



שמך: פינגווין אנונימי [ משתמש חדש ]

נושא:


תגובה:

אפשר HTML:  <a> <b> <big> <blockquote> <br> <code> <del> <div> <embed> <font> <h1> <h2> <h3> <h4> <h5> <h6> <hr> <i> <iframe> <img> <li> <object> <ol> <p> <param> <pre> <span> <strike> <strong> <table> <td> <th> <tr> <tt> <ul>