|
|
חברת הייעוץ גארטנר מציגה את התייחסותה לשמונה מיתוסים נפוצים שנקשרים ללינוקס על מנת לעזור לחברות המתלבטות בשאלת המעבר ללינוקס לקבל החלטות:
1. לינוקס יותר זולה כי ניתן להשתמש בחבילות אופו אופיס או סטאר אופיס: שיקול זה אינו ענייני לדיון במערכת ההפעלה, שהרי אפשר להריץ חבילות אלטרנטיביות אלו גם על חלונות מבלי להסב את כל המערכת.
2. לינוקס היא בחינם: גרסאות הניתנות להורדה מהאינטרנט הן חינמיות. גרסאות המעניקות תמיכה עולות כסף. חברות יכולות להתבסס על תמיכה קהילתית אבל יותר סביר שיעדיפו לשלם בעד תמיכה. העלות הכוללת צפויה להיות פחות מאשר רשיונות של מייקרוסופט, אבל לא אפסית.
3. אין צורך לבצע שדרוגים מאולצים: חברות רבות מתלוננות על כך שמייקרוסופט מאלצת אותן לשדרג מערכות מעת לעת. מייקרוסופט תומכת במערכת שולחנית במשך חמש שנים, עם אפשרות הארכה בתשלום לשנתיים נוספות. רוב ספקי הלינוקס מציעים תמיכה עד שנתיים במערכת שולחנית (כיום, אם כי יש סבירות שזה יוארך לחמש שנים בשלב כלשהו).
4. לינוקס דורשת פחות תחזוקה: גרטנר לא מאמינה שעלות התחזוקה במונחי כ"א תהיה נמוכה יותר, אלא שעלות החומרה, מערכת ההפעלה ויישומים שונים הם אלו שיביאו לחיסכון מסויים בעלויות. גרטנר כן רואה ייתרון יחסי של לינוקס בשלושה מישורים: פחות וירוסים, פחות התנגשויות בין יישומים ויתרון שיטת קבצי התצורה על ה registry המועד לפורענות.
5. לינוקס יביא לחיסכון בעלויות בגלל זמינות כלי ניהול: גם בחלונות יש כלי ניהול רבים והם אף הגיעו לבשלות, אולם סיבות שונות הן אלו שמביאות לתחושה שחלונות קשה לניהול. גרטנר אינה מציגה עמדה חד משמעית בנושא זה וטוענת שיש לבחון כל מקרה לגופו.
6. יישומים יהיו לא יקרים או חינמיים: גארטנר רואה חסך ביישומי לינוקס חינמיים בתחומים מסויימים הנדרשים לארגונים גדולים, כגון ERP ו CRM. לפיכך גארטנר מציעה לבחון את העלות של כלל היישומים ולא מזמינות של ערכות בודדות, כגון אופן אופיס.
הערת המתרגם: טענה זו נראית לי קצת לא מוצדקת. יישומים מובילים רבים בתחומים הנ"ל מציעים היום ממשק משתמש המורץ מדפדפן על בסיס שרתים על J2EE. יישומים כאלה אפשר להריץ לרוב בלינוקס באותה מידה כמו בחלונות, ומעבר ללינוקס אמור להיות יחסית פשוט, כשהחיסכון יתבטא במיוחד בחבילת אופיס, מערכת ההפעלה ועוד כמה יישומים נפוצים (ZIP...) שאין בעיה להשיג תחליפים איכותיים בלינוקס.
7. אפשר להשתמש בחומרה זמן רב יותר תחת לינוקס: מחשב בן מספר שנים שלא יכול להריץ XP יוכל כנראה להריץ לינוקס. אך זה אינו השיקול היחיד. הארכת משך חיי החומרה תגרום עלויות עבודה בשדרוג מערכת ההפעלה והיישומים, מגוון החומרה בחברה יגדל ואיתו גם מורכבות התמיכה, עלויות תיקון עלולות להיות פחות משתלמות מרכישת מחשב חדש.
הערת המתרגם: גם כאן יש פיספוס מסויים. שימוש במחשבים ישנים כעמדות עבודה זולות כאשר היישומים עצמם רצים בשרת יכול לחסוך את עלויות השדרוג, מה גם שעמדת עבודה שכזו צפויה לפחות בעיות מאשר עמדה המריצה את היישומים בעצמה (למשל- הכונן הקשיח נשחק פחות...)
8. יש אפשרות לנצל ידע קיים: ניתן למצל ידע יוניקסי אך ידע שנצבר בחלונות ילך לאיבוד ויש להכשיר את העובדים מחדש.
בשורה התחתונה: גרטנר אינה מביעה דעה בנושא המעבר ללינוקס, אך קוראת לארגונים לבחון את מכלול ההיבטים של המעבר ולבצע אותו בעיניים פקוחות ולאחר שהובנו כל המשמעויות.
הערת המתרגם: למרות שיש כאן ניסיון להציג כביכול עמדה ניטרלית והוגנת, יש לשכור שיש היבטים רבים שיש לקחת בחשבון. למרות שלדעתי לאחר בחינת כל השיקולים הנ"ל יש לארגון גדול מספיק סיבות לעבור ללינוקס (אם כי כפי שמצויין בניתוח, זה לא יהיה בחינם אבל עדיין יעלה פחות מחלונות), יש סיבות נוספות שראוי להתייחס אליהם, כמו למשל אי-תלות במונופול של ספק יחיד שיכול לעשות ככל העולה על רוחו, פתיחות של הקוד וכיוצא בזה.
לכתבה המקורית ב
ZDNet
| |
|
| שמונה מיתוסים על לינוקס | כניסה / יצירת מנוי חדש | 1 תגובה |
|
| | ההערות הינן מטעם כותביהן. אין צוות האתר לוקח אחריות על תוכנן |
|
|
16/05/2003 - 02:17 · 
