כמעסיק אני מראיין הרבה. 99.9% מבוגרי האוניברסיטהמכללה ןאפילו הטכניון לא יודעים כלום!!!
עבודה על פרויקט קוד פתוח נותנת להם ניסיון שאפשר לדבר עליו בראיון אישי (וגם להביא דוגמאות של קודאפליקציה שאתה שותף בפיתוחו) זה עושה הרבה רושם. תגיד שעבדת על הקרנל וכמעט כל אחד ישכור אותך מיד.

זה לא רק הניסיון בקוד, זה היוזמה... לקחת דברים לידיים זה מה שאני אישית מעריך, בוגרי אוניברסיטה מצפים שיגישו להם 20000שח ברוטו על מגש כסף רק כי יש להם תואר שאפשר לנגב איתו...

אני לא חושב שמדובר על לתרום או להיות "פרייר", מדובר על לנצל הזדמנות, בסופו של דבר במטרה "לעשות כסף", הרי מדובר על השגת משרה מכניסה ולא הפיכת המתכנת לפילנטרופ.

אם אתה מובטל ממילא ואתה חושב שאתה טוב, אתה יכול "לפרסם" את עצמך לא רע בפרוייקט כזה ולקבל חשיפה הרבה יותר גדול מאשר בכל מקום עבודה אחר. יש לא מעט מתכנתים שזכו לחוזים נאים והכנסת השם שלך לרשימת הקרדיטים של פרוייקטים מפורסמים בהחלט לא מזיקה.

לגבי סטודנטים או מתכנתים מתחילים, איפה הם היו מקבלים הזדמנות להיות מעורבים בפרוייקטי "על אמת" בחזית הטכנולוגית ועם מפתחים מן השורה הראשונה? רק האפשרות להחשף לאיך מתנהל פרוייקט, תיעוד, ניהול שינויים, דבאג וכו' שווה את ההשקעה ולו רק לצורך הכשרה עצמית.

לדעתי זו צריכה ליות משימה של כל סטודנט במדעי המחשב ומקומות עבודה יכולים בהחלט להכניס את זה לרשימת ה- "nice to have" ברשימת הדרישות.

שלומי מסכים איתך כל מילה.

ישנה שמועה שרצה, שאומרת שכל אלו שפטרו בגל פיטורים ההוא, היו אלו שעשו הסבה מ... ואין להם מוגד מה זה מחשב.

דבר אחד חיובי במיתון... לפני שלוש שנים בחורה מפגרת שסיימה מכללה הצהירה לחבר שלי (בנאדם סופר מוכשר) שבלי מינימום 24000שח היא לו מזיזה את התחת. הוא אמר: "למה ללכת על קטן? 100000שח ומטוס!"
אני מעוד אוהב את התחום ושונא בדם את האנשים שרק רואים את הכסף ולא את האיכות הם הורסים את המקצוע.

אתם משום מה מתעקשים לראות את הצד הפילנטרופי של הקוד הפתוח. מדובר בפרוש באפשרות להתפרנס מקוד פתוח על ידי הצטרפות לפרוייקט כזה במטרה לשפר את הסיכויים שלך למשרה טובה יותר (פרסום עצמי). העובדה שהקוד הוא בסוף GPL, היא "שולית" בהקשר הזה. המפתח מרוויח והקהילה מרוויחה. נשמע לי סידור לא רע.

לגבי יצירת משרות, כמובן. פרוייקטים שיפתחו כאן, אם הם ראויים, עשויים לבסס התארגנות עסקית סביבם למכירה והפצה של שירותים במודל המוכר לנו עד כה. בנוסף, אם לוקחים את פרוייקט התרגום של OOo לעברית, אפשר לראות שאפשר לשלב עסקים וקוד פתוח. הממשלה ממנת חברה פרטית שמפתחת קוד תחת GPL ויצרה תוך כדי משרה או שתיים.

כמובן שלא כל הפרוייקטים צריכים או יכולים להיות כאלה, אבל מגוון האפשרויות רחב.

עם כל הכבוד זאת עדין אפשרות מאד חמקמקה (בלשון המעטה) : הצטרפות לפרויקט במטרה לשפר את הסיכוי למשרה טובה יותר באמצעות פרסום עצמי... כמובן שזה סידור מצוין. רק שישנן מספר בעיות :
1. הזמן הנדרש להגיע למעמד שבו הפרסום באמת יעזור לך. זמן רב מאד שהרבה יותר כדאי לחפש במהלכו עבודה עם פרנסה אמיתית.
2. ובכלל שאתה לא מעמיד את עולם ה"קוד הפתוח" בקונטקס של העולם האמיתי. היכן שאנשים רוצים להתפרנס. לאחרונה פורסם מחקר מי הם האנשים התורמים לKDE ולפיו מעטים מאד האנשים שאין מאחוריהם גב כלכלי אמיתי. מה זה מלמד אותנו?!

כמובן שהמודלים הכלכלים שהצגת (כמו תמיכה ממשלתית אף על פי שזאת זוועה בעיני) הם עדין קימים. אבל וזה חתיכת אבל אף אחד מהם לא מהווה דרך פשוטה לפרנסה כמו להיות תוכניתן ביחידת המחשב של בנק דיסקונט. וזה כל ההבדל.

יוני.

כמובן. חבל אגב שאתה לא מצרף את המקור למידע שציטטת. אני מניח שלא מעטים מהם זכו למישרה בין השאר בעקבות המעורבות שלהם בפרוייקט כזה.

יש גם לא מעט סטודנטים שלא מתפרנסים מקוד פתוח ומוערבים בפרוייקטים אפילו אצלנו, אם לוקחים את OTS כדוגמה קרובה (עד כמה שידוע לי).

אני חושב שהנקודה של אבירם היא, אם אתם מתכנתים מוכשרים, רוצים לצבור ניסיון, בזמן הלימודים או לאחר מכן, לא מצליחים להכנס ל"משרת החלומות" ומחפשים הזדמנויות: פרוייקטי קוד פתוח הם הזדמנות לא רעה.

לגבי הממשלה, בהחלט. מעורבות היא עניין רע במיוחד. אבל במקרה הזה המדינה משקיעה כדי לחסוך. זו מדיניות לא רעה. אני לא רוצה להאמין שזה נעשה רק כדי להוריד את המחירים של מיקרוסופט, אבל ההשקעה בכל מקרה לא תלך לאיבוד. הממשלה יצרה תחרות "עברית" למיקרוסופט בשוק הרבה יותר מהר וכנראה הרבה יותר בזול מכל מה שהיה כאן לפני זה (מאינשטיין ועד דגש). זה מצב שיהיה קשה להחזיר לאחור.

http://dot.kde.org/1065087742/

לענין התזה שלך איך האנשים זכו במשרות שלהם אין שום ביסוס עובדתי. כמו גם לתחושת הבטן שלי שרוב אלו שעובדים על הפרויקט מסובסדים בצורה עקיפה ע"י מדינות האם שלהם מאחר והם אנשי אקדמיה (וכפועל יוצא כלל לא זכו במשרות).

לנקודה השניה אני מסכים שפרויקטי קוד פתוח הם דרך נאה לצבור נסיון אבל זה אינו פתרון קסמים שיתן לכל מתכנת משרה נאה עם שכר נאה עוד יותר... זאת הנקודה שאותה אני מנסה להעביר. זה עוד סוג של פתרון שיש לו יתרונות אבל יותר מזה חסרונות.

לבסוף אני מאד שמח שהמדינה שלי חוסכת כסף וכולי תקווה שזה יתבטא בחלק שאני מפריש למס-הכנסה בסוף החודש. ראוי היה שהיה קם יזם פרטי ועושה את מלאכת ההסבה הנדרשת. מהכסף שהיה מרוויח היה ממשיך (לדוגמא) את פועלו של מני (KDE) או תרגום של GNOME ומי יודע... דברים מעיין אלו אי אפשר ואסור לצפות ממשרד האוצר.

יוני.

אלו אנשים שלא יודעים לעבוד בלי בוס על הראש.
אני מכיר אותם... ובתור מעסיק אני לא שוכר אותם כי לי אין זמן לעמוד להם על הראש.

באים אלי אנשים שאין להם מושג מה הם לא יודעים!
פרויקטים כאלו מרחיבים את הידע ונותנים ניסיון שאי אפשר להשיג בשום דרך אחרת. הם עוזרים לפתח את השפה (טרמינולוגיה) ואת ההבנה של המקצוע.

זה לא תחליף לעבודה זה משהו שעתה יכול לעשות שעתיים ביום... אני מתאמן במכון כושר שעתיים ביום (ולא משלמים לי על זה) וזה הרבה יותר שימושי משרירים!

בכדי לצבור נסיון רציני בפתוח תוכנה צריך להשקיע הרבה יותר משעתיים ביום. אבל ה ר ב ה יותר. מה שהשקעה כזאת תתן לאיש חסר נסיון בהחלט יכול להיות ראוי אבל הוא לא ישיג את זה בשעתיים ביום. זה מגוחך.

מיותר לציין את הסתירה הפנימית בכותרת ההודעה שלך שהדבר היחיד אותו הם מפסידים הינו זמן... זמן=כסף. ובזאת דינו.

יוני.

לדעתי אין סתירה בכותרת הקודמת, משוואת זמן = כסף היא לא אבסולוטית וכולנו זקוקים לגיוון בניצול הזמן.

מה שעתיים ביום יכולים לתרום?
נכון לא הרבה כמו כמה חודשים של עבודה אבל טיפה מושג, טרמינולוגיה, חידושים וכו... אני בספק אם בנאדם כזה יתרום שורה לפרויקט שלמעשה תסייע לפרויקט (אולי תיקוני באגים מינורים) אבל עצם המעקב אחרי דיונים טכנים ברשימת תפוצה והבנה אמיתית של הבעיות בפיתוח פרויקט אמיתי עושים הבדל עצום...

אפילו מתכנת בעל ניסיון אבל בתחום אם פחות ביקוש שלכן צריך להחליף התמחות, יכול לצבור רבה ידע ממעקב ועזרה (קלה מאד) לפרויקטים כאלו.

קצת יותר טוב מכלום וההשפעה מאד מורגשת בראיון!

תודה על הקישור.

אני חושב שסיבסוד על ידי המדינה של פרוייקטים פתוחים הוא יותר עניין של השנה האחרונה.

למדינה יש עניין ישיר ומובהק בקוד הפתוח וסטנדרטים פתוחים במיוחד כיום שעניין הממשל הזמין הפך למרכיב חשוב בקשר בין הממשלה והאזרח.

כשהממשלה בוחרת לעבוד עם קוד פתוח היא משנה באופן מהותי את מבנה התעשייה גם אם בדרך אגב, אי אפשר לשבור את הקשר של התלות, הממשלה למרות הכל היא הלקוח הגדול ביותר בדרך כלל שיש לחברות התוכנה.

לכן ההשקעה של ישראל, גרמניה, יפן וכל השאר היא מובנת. היא השקעה בתשתית. הן לא פתחו בתי תוכנה בעצמן והן מוציאות פרוייקטים לייזמים מקומיים כמו TkOs בארץ, או החברות הגרמניות שזכו במכרז של Kolab. זה לא שונה מהטבות ותמריצים שונים שהיא מעניקה למגזרים חיוניים לדעתה כמו אינטל ואחרות.

אנחנו סוטים מהדיון אותו התחלנו אבל בכל זאת אני אענה לך :

ישנן שתי סוגיות שונות : א) סטנדרטים פתוחים ב)קוד פתוח

המדינה כל גוף אחר צריכים להיות בעלי ענין איך נשמרים התכניים אותם הם מיצרים. במקרה של מדינה , ואני מסכים לחלוטין , הבחירה צריכה להעשות בתקניים פתוחים וידועים. לא נראה לי סביר שהמדינה תכפה באופן "סמוי" איזה תוכנה על האזרח להשתמש בכדי לגשת לתכניים שלה.

הדבר הראשון כלל אינו קשור לקוד הפתוח. שזאת שיטה לפיתוח תוכנה שלמדינה כלל אין זכות להתערב ואסור שהיא תתערב. אם המדינה היתה מוציאה מכרז : "בניית תוכנה שתראה קובץ OO ותאפשר לערוך אותו בעלות של 10 מליון שקל שתינתן בחינם לכל דורש". כאשר כל חברה יכולה להתמודד על המכרז (כן , אפילו MS) והחברה היא זאת שבוחרת את השיטה לישום החוזה זה משהו אחד. אבל זה אינו המצב. המדינה מעדיפה שיטה אחת על פני השניה. שזה מצב שונה בתכלית מעידוד בניה של מפעל של אינטל. אתה אכן צודק הממשלה אכן משנה בהעדפתה את הקוד הפתוח את מבנה התעשייה... משנה לרעה.

אני חושש שאתה מתמקד במובן מאליו.

רק שהמציאות מראה כי א+ב בדוגמה שלך הם הלכה למעשה היום כמעט משולבים זה בזה. רוב הפרוייקטים החשובים בקוד הפתוח השתמשו בדרך כלל בסטנדרטים פתוחים, אלא אם כן לא היו כאלה בנמצא. הניסיון של אריה סקופ בועדה, להסיח את הדיון ל"סטנדרטים פתוחים" גרידא, דומה למה שאתה אומר למעשה.

כמובן שמיקרוסופט יכולה להתמודד. יהיה לה קצת קשה למכור חלק מהמוצרים שלה שמיצרים קוד וסטנדרטים משלהם, אבל יש לה מספיק שותפים שיכולים להשקיע את הפיתוח הנדרש כדי לתקן את מה שהיא הורסת.

בעבודה עם מוצרים פתוחים, בדרך כלל לא יהיה צורך כזה. לא צריך לפתח פילטר שישמור מסמכי OO בפורמאט OASIS מהסיבות הברורות, כמו כך ב-AbiWord וב-KOffice 1.3 וכן הלאה.

אבל אתה צודק, סטינו מהנושא.

נקודה טובה. נדמה לי שאפשר לתבוע מטבע לשון חדשה "קוד פתוח דה-לוקס". רפרוף קצר בביוגרפיה של לינוקס מזכיר לי שהוא היה צריך לשנורר כסף מהקהילה כדי לממן את ה386- עליו הוא התחיל לפתח את לינוקס והוא החזיר בתשלומים וכל זה לפני שהגענו לחיבור לאינטרנט בפס רחב (???). בדיוק בשביל זה יש CVS ועשרות כלים שמוודאים שאפשר להיות יצרניים גם במגבלות חומרה ופס קיצוניים. לא חייבים לפתח עם Eclipse על SuSE.

בקיצור, כמובן שהתחכום וההיקף היום גדולים ושונים במידה רבה אבל יש שני דברים שאמרת שלדעתי חשובים במידה כמעט כואבת של רלבנטיות ונושא האבטלה, הערך העצמי וכולי בהחלט קשים ומורכבים. יכול להיות שבקוד הפתוח, למי שיש ראש עסקי בריא ונכונות לבחון את הגבולות שלו עצמו, יש הרבה יותר הזדמנויות מאשר בזרם המרכזי של התעסוקה.

למרות שלא כל אחד יכול להיות דניאל רובינס, או מייקל רוברטסון הם שתי דוגמאות קלאסיות של יצירת יש מאין. יש כמובן את רד האט והאחרים שעושים את זה כבר כמעט עשור, אבל היום עם העניין הגדל בקוד הפתוח אני חושב שיש יותר הזדמנויות למי שבאמת רוצים לעשות.

מה למשל עם הפצה מסחרית ישראלית איכותית (אנטי-תיזה לבוטן, לפני שמישהו מזכיר לי שכבר יש)? שיתוף פעולה עם יוזמות קיימות בארץ ובחו"ל? "one man shop", חברות שמציעות שירותים שחברות גדולות לא מספקות ללקוחות קטנים, SOHO החל בארוח, פרסום באינטרנט, בניית אתרי מכירה וכדומה עוד לפני שהגענו לפתרונות פיתוח תכלס.

במקום העבודה הקודם שלי (במוסד ממשלתי) היה אחד שהתפרנס יפה מאוד ממשרה צדדית של מכירת שירותים מהסוג הזה למשרדים קטנים. יש לא מעט שמתחזקים יישומים קטנים לספריות וידאו, משרדי הנה"ח וכדומה. השוק אולי לא גדול, אבל העלויות מן הסתם נמוכות יותר ובעיתות מצוקה לקוחות יעדיפו פתרון זול על פני פתרון מסחרי יקר.

אני בטוח שיש פה אנשים עם דימיון מפותח יותר משלי לגבי הפוטנציאל העסקי. וחוץ מזה, כפי שאבירם אמר, יש להם משרה פנויה שהם לא מצליחים לאייש כי ה"מפתחים" שמגיעים נטולי ניסיון. לפחות לגבי הסטודנטים, מעורבות כזו בזמן הלימודים בפרוייקט עשויה להיות מועילה. עד היום היא הייתה כמעט בלתי אפשרית (שילוב משרה מלאה או חלקית בתחום בזמן הלימודים). מעורבות בפרוייקט פתוח עשויה להיות פחות תובענית ובודאי יותר גמישה.

למזלנו, יש מס' מרצים בארץ, כדוגמת אדי ארונוביץ' (ולא רק הוא) מת"א שכאשר הוא מעביר קורסים הוא גם מדבר (די הרבה) על לינוקס, סביבת פיתוח (נחיתה רכה יחסית ל-KDEVELOP) ועוד ועוד.

עד כמה שאני יודע, נכון לשנה הקרובה במכללת ת"א הוא גם מעביר סדנא (פרוייקט סיום, קורס שנתי) שכותרתו, פיתוח בקוד פתוח.

מסכים איתך במאתיים אחוז!
כל סטודנט למחשבים שיצא לי אי פעם לדבר איתו ואמר לי שהוא מחפש עבודה (כולם מחפשים עבודה) ענה לי באותן לילים על השאלה שלי:
שאלה: ויש לך מה להראות למעסיק שלך כשאתה בא אליו לראיון?
תשובה: מה זאת אומרת? יש לי את התרגילים שנתנו לנו לעשות. אני ממש מרוצה מהם.
לא נעים לי לפוצץ להם את הבועה, היות ואת המעסיק שלהם התרגילים האלה לא ממש ירשימו, היות והוא ראה אותם כבר מספיק פעמים. אם אני שואל אותם אילו פרויקטים הם עשו בשביל הכיף, בשביל עצמם, כדי לעזור לעצמם, הם מסתכלים עליי כאילו עכשיו נפלתי מספת הפסיכולוג.
ציון: מספיק בקושי