רק שemacs היא קצת יותר מ4K:-D:-D

מה שגייטס עשה היה "מכירת רשיונות שימוש לתוכנה" (מעבר לחומרה שהכילה עותק של התוכנה בצורה בינארית).

מה שסטולמן עשה היה רק מכירת עותקים של התוכנה (עותקים מלאים). לעיתים כולל יעוץ (אולי לא בקשר ל-emacs, אבל ידוע לי שבאינטל שכרו אותו בשלב מסויים לכתוב גרסת gcc למעבד i860 או משהו דומה).

כל מי שרצה להתחרות בסטולמן, או שתם להעתיק את התוכנה, יכל. כל אחד גם יכל לשנות אותה.

http://www.gnu.org/philosophy/words-to-avoid.html#SellSoftware

אתה מתבלבל בין הקוד עצמו, שחסר ערך כלכלי והתוצר הסופי. את התוצר הסופי של פרוייקטי קוד פתוח מוכרים גם מוכרים למרות שהקוד תמיד זמין. רוב האנשים יקנו הפצות כמו לינדוס ולא יתקינו לבד. אפשר להתפרנס כידוע יפה מקוד פתוח.

מה שדרור מסמן הוא הגבול בין קניין רוחני וזכויות משפטיות על השקעה אינטלקטואלית כתמריץ לחדשנות ויזמות, ושיתוף קוד מקור כבסיס לשיתוף פעולה וחדשנות. איזה מהמודלים יעיל יותר? ההצלחה של הקוד המסחרי הרגה הרבה יוזמות אחרות ומן הסתם לעולם לא נדע עד כמה. הקוד הפתוח מציע פתרון אחר להשיג את שניהם. הקוד הסגור מונע אפשרות כזו.

במובן של לעזור לחבר אין הכוונה להתקין לו גירסה לא חוקית של מוצר מסחרי. מוצרים מסחריים כבודם במקומו מונח ואף אחד לא מטיף לעבירה על החוק. אבל אם אתה לא יכול לעשות עם קוד המקור של התוכנה מה שאתה רוצה אתה לא יכול לסייע לחבר שיכול להיות למשל קולגה שעובד איתך על פיתוח של מוצר חדש.

יש דוגמה יפה שנתן ג'ון מד-דוג הול לגבי שני חוקרים מסין ומארה"ב שרוצים לשתף קוד שהם פיתחו על בסיס הקוד של חלונות XP תחת רישוי shared source, הם לא יכולים. זה מחסות לקידמה כי אתה לא יכול "לעזור לחבר". דוגמה נוספת שהוא נתן למחסום בפני חדשנות היא הפיתוח של DEC לתמיכה ב64- ביט בחלונות שמיקרוסופט לא רצתה להפיץ בזמנו מאחר ולא הייתה לכך הצדקה כלכלית. עד כמה נחסמה ההתפתחות של תעשיית התוכנה, המחקר, האנימציה וכו' כתוצאה מכך? אני מניח שקשה לאמוד.

דיטיגאס: בלי לשים לב אתה משתמש במונח שנוצר ע"י אותה קבוצה שמתוכה בא היחס המקודש לתוכנה כרכוש.

המושג "קניין רוחני" מתאר אוסף של כמה מושגים שלא ממש קשורים אחד לשני (זכויות-יוצרים, פטנטים, שמות רשומים) ומציג אותם כ"קניין", כלומר "רכוש". המסקנה המתבקשת היא שקניין כזה אפשר לגנוב, לא?

אני משתדל להמנע מהמושג הזה.

ובלי קשר: למיטב ידיעתי ההחלטה של מיקרוסופט להפסיק את פיתוח nt64 על מעבדי אלפא פגעה בהם בסופו של דבר כאשר הם החלו לכתוב את גרסת ה- 64bit של חלונות על מעבדי איטניום. פיתוח לינוקס לסביבה זו היה פחות מסובך מכיוון שהיא כבר רצה על כמה מעבדי 64bit אחרים (כגון אלפא ואולטרא-ספרק).

לדעתי שני המודלים עוסקים בקניין (למרות שיכול להיות שמשפטית אתה מתייחס למצב שיוצר מיד סתירה), או ספציפית בהיבט של זכויות היוצרים על הקוד.

בעוד שבמודל המסחרי יתעצבנו עליך אם תעתיק את הקוד (רכוש) של המפתח הרי שבקוד הפתוח הקוד, שהוא עדיין רכושו של המפתח שלא מוותר למיטב ידיעתי על זכויות היוצרים שלו בשום פנים ואופן, מתיר שימוש חופשי בקוד במגבלות של הפצה מחדש של השינויים בתנאים המוכרים.

איך אתה מציע להתייחס לקוד שמופץ כקוד פתוח? האם הוא רכוש של בעליו? האם "זכות יוצרים" מבטאת סוג אחר של בעלות? ... או שזה לא רכוש מלכתחילה? אני יכול למשל להתיר לחברים שלי לבחון לעומק את האופניים שלי ... הם יכולים (תאורטית לפחות) ללמוד איך לבנות משהו דומה ואולי אפילו העתק מדויק שלהם.

נתתי להם את הזכות לעשות שימוש באופניים שנשארים שלי, אבל לא מנעתי מהם ליצור להם עותק משלהם ואולי אפילו לשפר.

אתה יכול להסתכל על זכויות היוצרים כמגינות על "הזכות הטבעית של היוצר". אולם לא כך הוא הדבר.

זכויות יוצרים הם פריווילגיות שהחוק נותן לפרק זמן מוגבל למי שכתב משהו חדש, כדי שבפרק זמן זה לא תהיה לו תחרות. משך זמן זה הוארך פעמים לא מעטות במאה השנים האחרונות, ויש הרבה אנשים שמתייחסים אליו כ"נצח", לפחות מבחינה מעשית.

אולם אילו הן עדיין פריווילגיות, שהוענקו כדי לקדם את התפתחות הידע, ולא זכויות בסיסיות. הענקת הפריווילגיות הללו פוגעת בציבור הרחב, כי יש פחות חומר זמין ברשות הציבור.

לכן אי אפשר להסתכל על זכויות היוצרים כ"רכוש" . אם כתבת מאמר על האופניים שלך , קיבלת מהחוק באופן אוטומטי פריווילגיה מסוימת (או אולי מונופול) על ההפצה שלו. אבל השליטה הבלעדית על הפצתו אינה זכותך הטבעית.

לעומת-זאת האופנים הם רכושך.

(ואגב: לגבי יצירת העתק מהאופניים: החברים שלך יצטרכו לקוות שאף יצרן אופניים לא מחזיק פטנט על משהו באופניים כדי שהם יוכלו להעתיק את האופניים בבטחה)

למיטב הבנתי שכפול דיסק מוזיקה שקנית בבצורה חוקית לחבר (לחבר אחד או שניים. בוודאי שלא לכל העולם!) יכול להיות חוקי, אם על התקליטור לא מצויין במפורש אחרת. אם על התקליטור מצויין אחרת, נראה לי שזהו רשיון שימוש דומה לרשיון שימוש בתוכנה.

חוקי זכויות היוצרים תקפים לגבי הפצה, ולא לגבי שימוש. בוודאי שאין כל פסול ביצירת עותק גיבוי מהתקליטור החוקי שלך, או בהעברתו לאדם אחר. זהו רכושך שקנית במיטך כספך. המקרה של עותק לחברים הוא מקרה קצת גבולי בין "שימוש" לבין "הפצה".


זכותו של אדם לדרוש מה שהוא רוצה. זכותך לא לעשות איתו עסקים. אולם העבירה של אי-כיבוד חוזה שימוש איתו הופכת את המפר אוטומטית לעבריין פלילי, "גנב, פירט" (ותיכף גם נראה שרוצח. למרות שבחוגים מסויימים היחס לקדושת הקניין הוא כל-כך רציני שגניבה יכולה להחשב חמורה מרצח).