ווטסאפ - לינוקס, BSD, קוד פתוח ותוכנה חופשית בעברית. Whatsup - Linux, BSD, open source and free software in Hebrew

 
 
  כניסת חברים · רישום · שכחתי סיסמה  
tux the penguin

quick_linkכמה עולים 4K של קוד?

published at 25/10/2003 - 10:05 · ‏פורסם dittigas · ‏tags קוד פתוח בעסקים · שלח לחברידידותי למדפסת
קוד פתוח בעסקים "בפעם הראשונה נוסחה המשוואה הקובעת, שמהרגע שכתבת שורת קוד - היא שייכת לך ורק לך, ואתה תאפשר להשתמש בה רק בתנאים שלך. העובדה, שרוב האנשים בעולם מוכנים לוותר על זכותם הקדושה מרגע שמציעים להם משכורת שמנה מטעם חברת גדולה, אינה צריכה לבלבל. גם העובדה, שעלות ייצור התוכנה לאחר שנכתבה היא אפס בריבוע, אינה משנה דבר. תוכנה=כסף; גנבת תוכנה - גנבת כסף."

מקור: הארץ, 0 תמורת 4K?

 

קישורים רלוונטיים

כמה עולים 4K של קוד? | כניסה / יצירת מנוי חדש | 12 תגובות
סף חסימה
  
ההערות הינן מטעם כותביהן. אין צוות האתר לוקח אחריות על תוכנן
מעניין.. (ניקוד: 0)
ע"י פינגווין אנונימי ב 25/10/2003 - 10:12
העובדה שביל גייטס הוא אבי התוכנה הקניינית בהחלט חדשה לי...

יש לציין שגם סטאלמן מחר תוכנות זעומות במחיר אסטרונומי (emacs) , אבל הוא התיר העתקה חופשית של התוכנה...

[ השב לזאת ]

Re: מעניין.. ע"י idansof ב 25/10/2003 - 10:53
מכירת תוכנה ע"י פינגווין אנונימי ב 25/10/2003 - 20:22
Re: כמה עולים 4K של קוד? (ניקוד: 1)
ע"י redbaron ב 25/10/2003 - 11:44

(מידע על משתמש | שלח הודעה) http://
עכשיו אני מתחיל להבין למה הקוד של $M שוקל טונות....
אולי ככה הם חושבים לקבל יותר כסף על מה שהם מוציאים?!

איפה הימים שמי שהיה מצליח לכתוב דבר ספציפי בפחות שורות קוד היה יותר "נחשב"?!

[ השב לזאת ]

Re: כמה עולים 4K של קוד? (ניקוד: 1)
ע"י chipi (black_jesusATmyrealboxDOTcom)
ב 25/10/2003 - 18:36
(מידע על משתמש | שלח הודעה) http://chipi.tk
תעשו לי טובה... לא יודע מה קרה ליובל דרור, אבל אין שום בעיה בלדרוש כסף עבור מוצר. ומה זאת אומרת "הצהרותיו שירטטו את הקו בחול שקבע, שחלק ניכר מהמשתמשים הם גנבים מפני שרצו לעזור לשכן והתקינו לו על המחשב מעבד תמלילים. מעתה הם "פיראטים", נבלים מסוכנים". כן, כמובן שהם פיראטים! ואם אני רוצה "לעזור" לחבר שלי ומשכפל לו דיסק מוסיקה, זה בסדר? לא, ואין שום הבדל.

ומה לא בסדר בזה שצריך לשלם על מערכת הפעלה בנוסף למחשב? ואם אני קונה מכונית בלי מושבים, אני אצטרך גם להוסיף מושבים, כי מכונית ללא מושבים לא שווה שום דבר, אפילו שהוצאתי הרבה כסף על המכונית.

לא, אני ממש לא מעריץ של ביל, אני בעד תוכנה חופשית וגם חינמית, ואני משתמש מן הסתם בלינוקס, אבל יש גבול.
זכותו של אדם לדרוש כסף, וזכותו שיכבדו את רצונו שלא לחלק את יצירתו ללא רשותו (אפילו אם זה רק 4K, ואפילו אם זה לא באמת שלו).

קצת הגיון.

[ השב לזאת ]

Re: כמה עולים 4K של קוד? ע"י dittigas ב 25/10/2003 - 18:46
"קניין רוחני" ע"י פינגווין אנונימי ב 25/10/2003 - 20:13
Re: "קניין רוחני" ע"י dittigas ב 26/10/2003 - 00:15
Re: "קניין רוחני" ע"י פינגווין אנונימי ב 26/10/2003 - 03:06
שכפול מוזיקה ע"י פינגווין אנונימי ב 25/10/2003 - 20:05
כתבה מעניינת (ניקוד: 0)
ע"י פינגווין אנונימי ב 25/10/2003 - 19:56
אנשים משום מה נוטים לקרוא בה יותר ממה שיש בה: תיאור מצב.

לפני אותו זמן לא היה בכלל מקובל שתוכנה היא "רכוש" של מישהו, ושכל העתקה שלה דורשת את אישורו. כיום זה נראה משום-מה מובן מאליו. כותב המאמר רצה להדגיש את העובדה שזה לא בהכרח מובן מאליו.

אם זה מוסרי או לא, זו כבר שאלה אחרת. נראה לי שכמו בכל תחום חדש האילוצים הסביבתיים (כלכליים ברובם) קבעו את המוסר.

[ השב לזאת ]

Re: כמה עולים 4K של קוד? (ניקוד: 0)
ע"י פינגווין אנונימי ב 26/10/2003 - 11:56
נראה לי שהרבה מהמגיבים פיספסו את הנקודה בכתבה המצוינת של יובל דרור ולא במקרה - מה שיובל מצביע עליו היא הנקודה העיוורת של כלכלת התוכנה, מצב שכולנו הורגלנו לראותו ש"טבעי" למרות שהוא בן 20 שנה לכל היותר ולא מוצלח במיוחד.

לבקש ולקבל כסף על עבודה, דהיינו, פיתוח וכתיבה של תוכנה זה טוב מאוד ומוסרי. מה שיובל מנסה לרמוז לנו, אבל, שהכסף שמושלם על רשיונות תוכנה משולם למימון הפיתוח באופן תיאורטי בלבד. השו תוכנה למוצר פיזית כמו מכונית ותבינו על מה מדובר - גם בייצור מכוניות המחקר והפיתוח עולה כסף אבל המרכיב של עלות הייצור של מכונית בודדת מרגע שקיים התכנון המלא הוא משמעותי. משמעותי מספיק, למעשה, שנוכל לגלם את עלויות התכנון בעלויות הייצור.

אבל תוכנה לא עובדת ככה. עלות הייצור של תוכנה מרגע שיש לך שייצרת עותק אחד היא כל כך זניחה שנוכל להתייחסת אליה כאפס. העלות היחידה שיש לכסות היא עלות הפיתוח, אבל העלות הזאת היא ספית - היא מתכסה מנקודה מסויימת ומשם והלאה מדובר, תיאורטית כמובן, ברווח נקי. הפעלת הפרדיגמה של רשיונות תוכנה יוצרת עולם שבה אנחנו מנסים להחיל הגיון כלכלי של מוצר פיזי על מה שהוא בפירוש אינו כזה והתוצאה היא הפירוש לרעתינו, הלקוחות:

אתה יכול לתקן את המכונית שלך בכל מוסך, לא רק מוסך מורשה של החברה. אולי תאבד את האחריות, אבל אתה יכול לבחור לעשות כן.
אתה לא יכול לתקן את התוכנה שלך בשום מקום מלבד הספק המקורי - אם הוא מסכים לעשות כן, בניגוד ללמכור לך כרסה חדשה יותר לדוגמא.

אתה יכול למכור את המכונית שלך לשוק משני (יד שנייה) אבל רשיונות התוכנה אוסרים עליך לעשות כן עם תוכנה.

אפילו ההשוואה לשיר או סיפור, לכאורה אותו דבר כמו תוכנה, משאירה את צרכני התוכנה בעמדת הפראייר הנצחי:

אתה יכול לצטט קטע משיר או סיפור לצרכי "שימוש הוגן" או לייצר סאטירה על שיר או ספור מבלי צורך ברשיון מבעל זכויות היוצרים. אין שום זכות מקבילה מעשית בתוכנה.

אתה יכול ליצור ביצוע משלך לשיר, אפילו אם אתה לא יכול להפיץ אותו ברבים, אבל אתה לא יכול לעשות כן בתוכנה.

או בקיצור - זכויות יוצרים זה מצויין, אבל גם למשתמשים יש זכויות. פיצוע הוגן עבור עבודה בכתיבת קוד ותמיכה זה מוסרי, דרישה לוויתור מראש של זכויות בסיסיות שיש לנו, צרכני התוכנה, בכל אספקט אחר של מסחר איננה ומה שחמור יותר - מפירה את המניע הבסיסי מאחורי זכויות יוצרים ותקנות דומות הנוגעות למה שמכונה בטעות "הון אינטלקטואלי": קידום המסחר והמדע, לא זכויות קניין של יוצרים.

גלעד.

[ השב לזאת ]