ווטסאפ - לינוקס, BSD, קוד פתוח ותוכנה חופשית בעברית. Whatsup - Linux, BSD, open source and free software in Hebrew

 
 
  כניסת חברים · רישום · שכחתי סיסמה  
tux the penguin

quick_linkדיון ברשות ח''כ מיכאל איתן בנושא קוד פתוח

published at 14/07/2002 - 13:48 · ‏פורסם yehuda · ‏tags לינוקס · שלח לחברידידותי למדפסת
לינוקס ביום ראשון 14/7 בין השעות 12:10 עד 13:10 נערך דיון שמטרתו היה לברר, להבהיר, לקבל מסקנות בנוגע לקוד הפתוח במדינת ישראל.
דיון זה הינו ראשון מסוגו בארץ ומאפשר חשיפה של גורמי ממשל בנוגע לחלופות אפשריות למיקרוסופט שחולשת כיום על תחום המחישוב הממשלתי בארץ. במהלך הדיון הוצגו יתרונות ועלויות של מערכות מבוססות קוד פתוח ביחס למערכות מבית מיקרוסופט.
הדיון לא הגיע לסופו ואמור להמשך במועד נוסף. במסגרת המועד הנוסף תינתן לנציגי מיקרוסופט רשות דיבור להצגת עמדתם שעל פי בקשת ח"כ מיכאל איתן לא דיברו במהלך הדיון הנוכחי במטרה לאפשר לנציגי הקוד הפתוח להציג את טעוניהם.
לרשותכם העתק מהפרוטוקול של הדיון. חסרים בו תגובות המשקיפים אשר העלו נקודות וזכו להתיחסויות ממשתתפי הדיון....

ח"כ מיכאל איתן 12:09
תסתכל כאן מה קורה כעת. הועדה הזאת תוכננה מבעוד מועד. הנושאים הוצגו בציבור, ויש לנו מעט מאד תגובות מהציבור כרגע שהוא יכול להשתתף בדיון שלנו כאן. מעט מאד אנשים הגיבו. אני חייב להתקדם. החלק המשלים של ממשל זמין, הבסיס לפיתוח שירותי ממשל זמין זה כמובן הנושא של היישומים. מהם הכלים שבעזרתם הממשלה מפתחת את שירותי הממשל הזמין. השאלה הנשאלת היא, האם אנחנו צריכים לפתח את השירותים האלה במסגרת כלים שהשוק העולמי מעמיד לנו, בעיקר בכלים של חברת מייקרוסופט, כלים שעליהם אנו מבססים את שירותי הממשל הזמין, שבהם עובדים הרבה מאד משרדי הממשלה, וכמובן מרבית הציבור. או לחלופין אנחנו -ומטבע הדברים - אותה חברת מייקרוסופט דואגת לרווחיה, זה לא דבר מגונה, דואגת לשמור על היתרונות העסקיים שלה, ומצד שני קיימת גישה שאומרת שאפשר למצוא תחליפים ע"י פיתוח שירותים שיהיו מבוססים על קוד פתוח שסביבו אפשר יהיה לתת כלים נוספים של ממשל זמין גם למשרדי הממשלה אבל לא רק, אלא גם לאזרחים, ואפשר לבנות מערכת שלמה של שירותים שתתפתח כתוצאה מזה שהתוכנות שעליהן אנו מבססים את השירותים י היו תכנות פתוחות שסביבתן אפשר יהיה לפתח עוד שירותים או לחלופין ללכת עם הגישה היותר שמרנית, גישה של הסתמכות על מה שמציעה לנו חברת מייקרוסופט בעיקר. אני רוצה לפתוח את הדיון על זה.
ח"כ מיכאל איתן 12:09
אני קודם כל רוצה לתת את רשות הדיבור. פנו אלי מספר גורמים שאני לא מכיר אותם אישית ובעקבות הפניות שלהם מצאתי לנכון לקיים את הדיון הזה.
מנכ"ל חברת "פריצת דרך" - מר אלכס רייר 12:13
החברה שלנו עוסקת בגידול תכנה ועיקר הפעילות שלנו מבוססת על תכנות אופן סורס, אני הייתי רוצה להגיד כמה מילים ואני מניח שרוב האנשים התכוננו לדיון והם יודעים שתוכנות לינוקס מפותחות כבר למעלה מעשר שנים והן מתבססות על אופן סורס. אופן סורס זה אומר שהתכנות מפותחות על ידי אנשים וגופים וולונטריים בעיקרם שאינם מקבלים תשלום ישיר עבור העבודה שלהם. אם כך, מה מניע אותם? מה שמניע את האנשים האלה זה הרבה מאד אידיאולוגיה, הרבה מאד דברים שהם מעבר לרצון להרוויח כסף. האידיאולוגיה הזו אומרת שהתכנה חייבת להיות חופשית ונגישה לכל בן אדם. אם כך, מאיפה אנשים ירויחו את כספים? מאיפה יקבלו את הכספים עבור השקעתם? הפילוסופיה הזו אומרת שאנשים יקבלו תמורה עבור השירותים הנוספים שהם ימכרו כדי לתמוך בתכנות אופן סורס, כדי לעזור לאנשים לפתח תכנות שמבוססות על אופן סורס. אני יכול להביא דוגמא, היום יש הרבה מאד מוצרים בתחום האינטרנט, בתחום התיקשורת, שמבוססים על אופן סורס. למשל אחד משרתי האינטרנט הכי נפוצים בעולם, שרת שנקרא "אפאצ'י".
עו"ד חיים ראבייה 12:15
גם מערכת ניהול כתובות שמות המתחם מבוססת גם היא מבוססת על תכנה של ... פתוח של אוניברסיטת ... ישנן מערכות רבות אחרות, דפדפנים, בסיסי נתונים, אלפים רבים של תכנות רבות מהן מובילות בתחום הזה. לדוגמא: דפדן מוזילה, הוא מהמובילים בתחומו. הוא מוביל מבחינה טכנולוגית, לא מבחינת אחוז המשתמשים. המערכות של בסיסי נתונים, מאי אקס. קיו. אל. לדוגמא. הוא מוביל גם מבחינת אחוז השימוש בו כי הוא בא לעיתים קרובות ביחד עם שרת אפאצ'י.
עו"ד חיים ראבייה 12:16
רבים מאד משרתי האפאצ'י רצים על לינוקס. בחודשים האחרונים ישנו פיתוח והתאמה של לינוקס כמערכת הפעלה.
מר אלכס רייר 12:19
הבעיה הגדולה בהטמעה של מערכות לינוקס במשרדי ממשלה, זה בעצם סטיגמה שנוצרה במערכות לינוקס. לינוקס זה מערכת הפעלה שמבוססת על עקרונות והסטיגמה אומרת שלינוקס היא מערכת לא ידידותית. מערכת הפעלה, היא מורכבת ממספר גורמים. הגורם העיקרי זה הגרעין של מערכת ההפעלה. לכל מערכות ההפעלה של ליינוקס יש אותו גרעין שפותח במקורו ע"י מפתח פינלנדי, וגם היום הוא מוביל פיתוח של מערכת ההפעלה לינוקס. היות וזו מערכת הפעלה אופן סורס, אז נוצרו קבוצות פיתוח שכולן לקחו את הגרעין של מערכת ההפעלה לינוקס, והוסיפו אליו תכניות שירות בממשקי אדם מכונה שהם חשבו שהם יותר מתאימים לצרכים של אנשים או לצרכים של מפתחים מסוגים שונים. אני רוצה להביא דוגמאות. למשל מערכת הפעלה לינוקס הכי פופולרית היום בעולם, או בין הפופוליות בעולם, זו מערכת הפעלה רד הט.
מר אלכס רייר 12:21
היות וכולן משתמשות באופן סורס של אותן תכניות ושל אותו קרנל, אז כולן תואמות אחת לשניה. אבל מצד שני, כל מי שלוקח על עצמו פיקוח, הוא יכול להתאים אותה לצרכים ספציפיים. כמו למשל SUSE - מערכת הפעלה לינוקס שפותחה ע"י חברה מסחרית גרמנית. זה תחום משרדי, כמו מעבד תמלילים, כמו גליון אלקטרוני, תכניות ניהול משרד. יש את כל מגוון התכניות שיש למייקרוסופט והן תואמות למייקרוסופט.
מר אלכס רייר 12:22
יש חבילת אופיס שהיא תואמת חבילות מייקרוסופוט והיא מופצת חינם או משהו תמורת 30 דולר. זאת לעומת חבילה מייקרוסופט מקבילה שעולה אני מניח 450 או 500 דולר.
מר בועז דולב 12:22
יש לי שאלה, סטאר אופיס זה קוד פתוח?
ח"כ מיכאל איתן 12:23
הבנתי שיש גרעין שהוא גרעין שהוא קוד פתוח ותוספות שהן יכולות להיות תוספות מסחריות שהן הופכות להיות כבר לקוד סגור. האם זה נכון, או כל מה שבונים בתמורה לקוד הפתוח חייב להיות גם פתוח?
מר אלכס רייר 12:26
הרשיון הזה אומר שבמידה והמפתח משתמש בתכנות קוד פתוח כדי לפתח קוד נוסף, הקוד הנוסף אינו חייב להיות קוד פתוח. לעומת זאת, במידה והמשתמש לקוח קוד פתוח וממשיך לפתח על בסיסו קוד נוסף, הוא בעצם עושה רק שינוים ותוספות בקוד הפתוח - הקוד שנוצר כתוצאה מכך חייב להיות קוד פתוח גם כן. ישנם הרבה מוצרים מסחריים שמבוססים על קוד פתוח שהם משתמשים בקוד הפתוח אבל הם לא קוד פתוח ואז חברות מסחריות יכולות לשווק מוצרים מסחריים שהם אינם קוד פתוח ושהם שומרים על זכויות היוצרים שלהם. יחד עם זאת יש גם דוגמאות רבות אחרות כאשר חברות מסחריות השתמשו בקוד פתוח ושחררו את הקוד שהם מייצרים כקוד פתוח. למשל, מערכת הפעלה רד הט, זה מוצר מסחרי לכל דבר, שניתן לרכוש אותו בחנות תמורת 150 דולר או מאה דולר עבור החבילה ויחד עם זאת ניתן להוריד אותו בכל הסורסים שלו, קוד המקור של חבילות רד הט מהאינטרט, חינם אין כסף. נשאלת השאלה, מדוע צריך לשלם כסף עבור המוצר אם ניתן להורידו חינם מהאינטרנט? התשובה היא גם פשוטה: השירות שאתם מקבלים, במידה ואתם רוצים להוריד, לקבל חבילה באריזה יפה ומהודרת, עם סי.די. רום, עם קו תמיכה שבן אדם יכול להתקשר ליצרן ולשאול אותו שאלות ולהעזר בו בזמן התקנת מערכת, אותו משתמש משלם כסף עבור החבילה הזאת ואז הוא מקבל את כל התמיכה מהיצרן. מצד שני, משתמשים מנוסים שהם מכירים מה זה לינוקס, והם לא מעוניניים לשלם מאה דולר עבור השירות, הם יכולים להתחבר לאינטרנט ולהוריד את הקוד ולהתקין אצלם במחשב ולשווק או לתת במתנה לחבריהם בצורה חוקית ולגיטמית לחלוטין.
ח"כ מיכאל איתן 12:27
יש גולש בשם דורון אופק שאומר, כי בסך הכל צריך לומר את האמת שמערכת לינוקס דורשת יותר למידה מאשר ווינדויס שאליה כולם מתורגלים ורגילים אליה.
מר אלכס רייר 12:28
נכון להיום מערכות לינוקס הן פשוטות ובמידה ובן אדם מכיר עקרונות בסיסיים של שימוש במחשב הוא יוכל בקלות להתקין ולהתשמש במערכת. הדבר נכון גם לגבי וינדוייס. אדם שלא מכיר עקרונות בסיסיים של שימוש במחשב הוא לא יוכל להשתמש בוינדוייס בצורה עצמאית ללא כל לימוד מקדים. כדי להשתמש בלינוקס היום לא צריך יותר ידע במחשבים מאשר צריך כדי להשתמש במערכות וינדוייס.
מר אלכס רייר 12:30
שימוש מערכות לינוקס במשרדים, שהם גם משרדי ממשלה וגם חברות. הרבה טוענים שלינוקס היא לא ידידותית ולכן הם לא רוצים להתחיל להתעסק איתה, וזאת סטיגמה. זה לא נכון. לינוקס היא ידידותית, קלה, יש בה מגוון רחב מאד של תכנות בכל התחומים, כמו שציין ידידי גם בתחום של שרתים וגם בתחוום של אפליקציות משרדיות. יש את התכנה של סטאר אופיס שנותנת תאימות כמעט מלאה למסמכים של מייקרוסופט.
ח"כ מיכאל איתן 12:31
אם אני שולח מסמכים, מקבל מסמכים, מה הם יכולים ולא יכולים ומה אני יכול ולא יכול? אני שואל מה המגבלות. הראת לי שמכתב אחד קיים. מר רייר אמר: תואמות כמעט במלואן.
עו"ד ראבייה חיים 12:32
התאימות לא יכולה להיות מאה אחוז.
ח"כ מיכאל איתן 12:33
אני שאלתי מה יקרה בפועל, לא אם הם צודקים או לא צודקים. אני רוצה לדעת את מימדי אי התאימות. א ז להציג מסמך וורד בסטאר אופיס אני יודע שאני יכול. אני שואל מה יהיה לי שיבושים כשאני עובד באינטגרציה של מערכת אופיס פלוס מערכת הפעלה של WIN
אבי כהן - מנכ"ל מחב"א 12:34
הבעיות התאימות הן בעיות נוראיות. אי אפשר להתגבר עליהן. מייקרוסופט תפתח עוד גירסה שהגירסה שלך עוד לא הגיעה אליה. בחיים לא יכולה להיות תאימות. זו הבעיה העיקרית.
ח"כ מיכאל איתן 12:34
נמשיך הלאה עם הצד של המצדדים במערכות קוד פתוח. מר רייר יסיים ואח"כ נשמע את מוטי.
מר רייר 12:36
ישנן ממשלות, למשל ממשלת סין שזאת ממשלה לא קטנה אני מניח, שהן הגיעו למסקנה שכדאי להעביר את המסרים שלהם למערכות לינוקס למרות אותן המגבלות וזה חוסך. אני מאמין שבעיות של תאימות סינית הרבה יותר קשות מבעיות של תאימות עברית. הם החליטו לעשות את המעבר הזה מכיוון שלמרות אותן המגבלות שציין נציג מחב"א, ואלה מגבלות אמיתיות, זה חוסך עשרות ומאות מיליוני דולרים לממשלה, מכיוון שכל התכנות האלה הן חינם אין כסף.
מר רייר 12:37
וזה חוסך תקציבים ענקיים. במקום לשלם למערכת WIN סדר גודל של 700 דולר, ניתן להתקין אותה מערכת חינם אין כסף ומדובר בסדר גודל של 4000 תכנות שבאות על אותה מערכת שמערכת סי.די.רום. מצוייה. במידה ומוצאים באג הוא מטופל במהירות גדולה מאד, זאת לעומת מערכת המייקרוסופט שאנו נאלצים לחיות עם הבאגים במשך שנים.
ח"כ מיכאל איתן 12:37
מבחינת סדר הדיון, מאחר ואנו בפיגור, אז אני אתן היום רק לנציגים של אלה שתומכים בקוד הפתוח לדבר. אני מתנצל בפני אנשי מייקרוסופט שהם כאן. בישיבה באה נזמן אותם וניתן להם את הבמה על מנת להשיב. עמדת התומכים בקוד פתוח.
מוטי סדובסקי - מנהל השיווק בסאן 12:38
חברת סאן תומכת בתחרות ובקוד פתוח. כל מוצרי התכנה שלנו הבסיסים הם בקו פתוח. מערכת ההפעלה היא חינם בקוד פתוח. הדפדן שלנו מתאחד עם מוזילה והוא חינם.
ח"כ מיכאל איתן 12:40
אני חייב להעיר. כשהייתי שר המדע בזמנו ב- 97, פנינו לנט סקייפ, דחפתי לעבור לדפדן של מייקרוסופט. עברית עבדה בו בסדר יחסית. ואני אז לחצתי מאד. כי הם אמרו מרבית המשתמשים הם עדיין בנט סקייפ. אחד ההצדקות להעדפה המסחרית בין לבין זה הענין של העברית. למה אני מדגיש את זה? כי ההערה היתה שבאנגלית יותר קל לעבור, ובעברית תהיינה בעיות קשות מאד . הממשלה שצריכה לתת שירותים לכלל האוכלוסיה צריכה לתת אותם רק בעברית.
מוטי סדובסקי 12:41
יש היום 38 חברות גדולות, להוציא חברה אחת, שכולן חברים בקהיליה של הקוד הפתוח של ג'אבה. כולם מסכימים על התקינה ביחד וכולם מפתחים מוצרים שתואמים לתקינה הזו והם בעברית. אי.בי.אם, סאן, כולם עובדים היום תחת הסטנדרט של הקוד הפתוח ג'אבה 1.3 הגירסה הארגונית. חוץ מחברה אחת.
מוטי סדובסקי 12:43
כל גירסה של סטאר אופיס שיוצאת לשוק, משוחררת גם לקוד הפתוח של אופן אופיס, וארגונים יכולים להירשם ולפתח על סמך האופן אופיס את החלק שלהם כאשר הפיתוחים חוזרים בחזרה לאופן אופיס. המחיר של סטאס אופיס בסביבת יוניקס היא אפס, ובסביבת WIN הוא 29 דולר.
מר דולב 12:43
באתר כתוב 79 דולר
מר סדובסקי 12:43
למשתמש בודד המחיר הוא 29 דולר. אני מוכן למכור.
מר סדובסקי 12:44
אנו נכנסנו לגיור של המוצר. צריכים להבין שהמוצר הזה עובד בשלוש מערכות הפעלה: גם ב-WIN, בסולרליס, וביוניקס. הוא מכיל מעבד תמלילים, תכנת גליון אלקטרוני, תכנת מצגות ותכנת שרטוטים. מצג נתונים הוא לא חלק מהחבילה הבסיסית. את הגירסה הבסיסית הזו אנו כרגע מוסיפים לה את העברית. הצפי כרגע הוא מרץ-אפריל 2003, כולל דו כיווניות וכולל הנושא של טקסט.
מר סדובסקי 12:46
המוצר עובד מבבחינת מבנה המסמכים שלו, מבוסס על XML. אם יעבדו על פיו תהיה את אותה תאימות במאה אחוז. אם המסמכים הם XML זה יעבוד במאת האחוזים. לצערנו היום זה לא כך.
ח"כ מיכאל איתן 12:46
יש מוצרים כמו אופן אופיס לתמיכה בעברית להורדה חינם מהרשת
מר סדובסקי 12:47
אי.בי.אם. לפני כשנה התחילו את הגיור של מעבד התמלילים בלבד בסביבת לינוקס בלבד, וזה מה שניתן להורדה כרגע מהרשת ללא תשלום, בעברית. ח"כ מיכאל איתן 12:47 אותו גולש שואל לגבי מוצרים כמו PHP
מר רייר 12:48
PHP זו טכנולוגיה שהיא מקבילה לטכנולוגיות מייקרוסופט ASP, לצורך פיתוח אתרי אינטרנט עם תוכן דינמי באינטרנט. שפת תכנות. נכון להיום בפיתוח אתרים
מר סדובסקי 12:50
הנושא של תאימות אחורה. בכל התכנות של קוד פתוח אנו מחוייבים לפעילות אחורה. פירושו, שאם ארגון פיתח בג'אווה לפני כשמונה שנים, הקוד שלו תואם גם היום והוא לא צריך לעשות הסבה. הנושא השני זה שהתאימות אחורה ותכונות נוספות של פתיחות מאפשר לנו בעצם עלות נמוכה בסך הכל חיי מחזור הפרוייקט. המנעות מהסבות, היכולת לפתח. הנקודה השלישית, זה שהיתרונות האלה מאפשרים לנו ללכת עם מה שנקרא מחשבי רשת מאד זולים, שמחירם מאות בודדות של דולרים ולתת תצורת מחשוב שבה התוכנות מותקנות פעם אחת בשרת, מאובטחות היטב, ויש בה רק כרטיס חכם ודפדפן. המחיר של המערכות האלה זול בהרבה ממערכות שרת לקוח שאנו מכירים מהעבר.
ח"כ מיכאל איתן 12:51
אגב, גם בעניין הזה, ב- 97 הקמנו את מרכזי האינטרנט הראשונים ואמרו לי תתאים אחד עם מחשבי רשת ואמרו לי עוד מעט יגיירו את זה לעברית וזה יעבוד טוב. עד היום זה עוד לא קרה.
מר סדובסקי 12:51
גם בבזק וגם בחברות נוספות אפשר לראות את זה עובד היום.
מר קוזלובסקי 12:57
אם אפשר, אני חושב שצריך לעמוד על החשיבות הבסיסית. אנו היום כלואים בסטנדט או כלואים למעשה במציאות חברתית ועסקית שיצרה עבורנו חברת תכנה גדולה מאד, מייקרוסופט, שאנו היום מוגבלים בו וחוששים לעבוד למוצר מתחרה. זה בדיוק החשש שעליו כל מצדדי הקוד הפתוח מתריעים. נכלאנו למצב שחברה טכנולוגית בעלת אינטרס כלכלית משלה, נועלת את החברה שלנו, נועלת אותה במובן זה שכל הפיתוח הטכנולוגי והפיתוח העסקי, האינטרנט היא מהפכת הקוד הפתוח, זו רשת שמושתתת על כך שהכל היה פתוח, הפיתוח והיזמות היו בנקודות הקצה כי לא היה מי שחסם באמצע. המהפכה הגדולה הזו של יכולת להתקדמות, להמשך יצירה, בעידן שהוא כל כולו הוא שליטה שלנו על המידע ושליטה שלנו על האפשרויות, יכולה להיחסם אם נינעל ע"י סנדרט סגור. אנו למעשה יש לנו מחוייבות חברתית לחזור למצב שבה התפתחות טכנולוגית יכולה להתמשש וזה יכול לקרות רק בסביבה שמושתתת על קוד פתוח. סביבה של קוד פתוח אומרת שבידינו להמשיך ולפתח את הטכנולוגיה גם אם היא לא תתאים למודל עסקי של חברה זו או אחרת. חברות עסקיות כלואות במידע העסקי ההיסטורי שלהן, ומבטיח שלנו שנוכל מבחינת המשתמש לתת לו ליהנות ממה שאנו קוראים מהפכת השליטה בקונרטול רוולושן. אני , משתמש הקצה, מחליט איזה שימושים אני רוצה להשתמש. לא גוף חיצוני בעל אינטרסים כלכליים ובעל מודל עסקי מסויים שניזון מאותן תכונות מכתיב לי מהן התכונות שאני אוכל להשתמש ברשת המחשבים. כתבו על זה שני אנשים חשובים: אחד הוא פיתוח ישראל, פרופ' יוחאי בנטלר, דיני התקשורת, הסביר לנו למעשה שיש לנו שלוש שכבות רלוונטיות לתקשורת. האחת היא התשתית הפיזית, שלא תהיה חברת טלפוניה, חברת כבלים, גורם אחד שיקבע בעבורנו מה ניתן ומה לא ניתן להעביר בתשתית הפיזית. שכבה שניה, שיכבה לובית, שלא יהיה מישהו אחד שיקבע עבורנו מה ניתן מבחינת התכנה להשתמש במערכות שלנו. השכבה השלישית היא שכבת התוכן, המאבק השלם של זכויות היוצרים, כאן המלחמה על שכבה הלוגית, על שכבת התכנה שמניעה את מהפכת המידע. אם אנו כתוצאה מפחד נלך אחר סטנדטרטים עסקיים, אנו הפסדנו את מהפכת המידע וכבר לצערנו רואים את זה בשטח. מר קוזלובסקי 12:58
המלצה אחת צריכה להיות לממשלה להיות החלוץ שפותח את השער. יתכן שתהיינה אי תאימויות בהתחלה, תזהרו אם תעברו תהיו תקועים, תתמוטטו. זה לא קרה במדינות שעברו למחוייבות ממשלתית לקוד פתוח. יש מספר מדינות, אחת מהמדינות היא סין. ישנן מדינות נוספות. בגרמניה היום יש. קיבלו החלטה לפני כשבוע למחוייבות לקוד פתוח. באופן מעשי תהיה העדפה לקוד פתוח מבחינת הטעמה ממשלתית. מבחינת תמיכה במחקר, במדינת ישראל אין כל העדפה דווקא לקוד פתוח. ח"כ מיכאל איתן 12:59
אני רוצה להבין. מעבר לרמה הדיונית האקדמית, שגם היא הוצגה בצורה די מגמתית, אבל זה בסדר, אתה טוען לעניין, כי יש גם דברים ממול. אנו בלחץ זמן. אנשים מ חכים לנושא הבא כבר יותר מדי זמן. מבחינה מעשית, מחר בבוקר אם אתה צריך לתת הוראות לאיציק כהן, שהוא אחראי כרגע על יישום ממשל זמין, אתה אומר לו תשמע, כל התכנות וכל השרתים וכל הפיתוחים ייעשו בקוד פתוח ממחר בבוקר ואם לא אתה לא רוכש אותם?
מר קוזלובסקי 13:00
התשובה היא לא. בהחלט יש לדבוק גם בהן. כאשר אתה דבק גם בהן אין זה אומר שהממשלה לא צריכה להערך לקראת הטעמה של קוד פתוח. הממשלה לדרוש כחלק מהתקצוב לדרוש שזה יהיה קוד פתוח. והדבר השני, אם הממשלה הולכת ומפתח יישום נוסף על שכבת יישומים קיימת, היא צריכה לחתור לקראת פיתוח נוסף שיהיה בקוד פתוח. דבר נוסף, מדינת ישראל צריכה לקדם את הקוד הפתוח במובן זה שהתשתיות שנדרשות לקהילת המפתחים של הקוד הפתוח תינתנה.
עו"ד חיים ראבייה 13:02
קוד פתוח הפך להיות כלי במאבק מסחרי בין מייקרוסופט לחברות תכנה שהן נלחמות בה ואנו כמעט שוכחים שהוא נועד להיטב איתנו המשתמשים. אני חושב שזו חובה לייצר לנו אלטרנטיבות, לתת לנו אפשרות לבחור גם לממשלה, בעיקר לממשלה. זו בעיה אסטרטגית, תלות במערכת הפעלה אחת למחשבים, היא בעיה אסטרטיגית. סוגיית התאימות לא צריכה להפחיד אף אחד מאיתנו. לקוחות שלי שמתשמשים במערכות טיפה חדשות לא יכולים לקרוא את המסמכים שכתבתי. בעיית התאימות קיימת גם במערכות של מייקרוסופט עצמן.
עו"ד חיים ראבייה 13:02
אני תמיד שואל, שמישהו יסביר לי, אם מערכת הפעלה עולה 600 שקל, וחבילות תכנות עולה 2200 שקל, יחד 3000 שקל, איך אפשר לצמצם את הפער שמשפחה קשת יום צריכה לרכוש? באחריות הממשלה לתמוך ברכישת מערכת קוד פתוח.
איציק כהן 13:04
שאלת לגבי הוצאות בנושא מייקרוסופט. שנה שעברה בגין מוצרי מייקרוסופט: 5 מיליון דולר, צה"ל 4 מיליון דולר. מכלל ההוצאה למחשוב מיליארד חמש מאות מיליון שקל.
איציק כהן 13:05
יש 9 משרדים שעובדים תחת הנוטס. הם עובדים בינים לבין עצמם תחת הנוטס. מערכת מרכבה פלוס מערכת תהילה, 40 אחוז מהשרתים נושאים קוד פיתוח.
איציק כהן 13:07
בחינת מערכות קוד פתוח נתונה לממשלה. אנו בודקים אפשרות לסבסד נושא של קוד פתוח. אנו נסבסד חלק מהפיתוח או למחקר או לאוניברסיטאות שיוכלו לעשות את הגיור. הכשרת כח אדם. כלומר, הממשלה בלי כל הישיבה הזו מתחילה לעבוד בכיוונים האלה.
ח"כ מיכאל איתן 13:08
בשלב הנוכחי הדיון הוא באמצע. הוא לא נגמר. יושבים כאן אנשי מייקרוסופט ולא הוציאו הגה מפיהם. אני רוצה רק לומר שתי הערות בשלב הנוכחי. דבר ראשון, אני בחושים הפוליטיים שלי מזהה וזה גם טבעי שזה יהיה כך, שסביב כל הנושא הזה יש איזושהי היערכות פוליטית. המייקרוסופט מזוהה עם ארה"ב מכל דבר אחר. זה טבעי שמדינה כמו סין תלך לכיוון שהיא הולכת, לדעתי היא לא תצליח, ואירופה בשלב יותר מאוחר.
ח"כ מיכאל איתן 13:10
באשר להתלבטויות הפוליטיות, נמרוד הבאת את זה יפה מאד כאן, אני מניח שהן העסיקו גם את אזרחי ארה"ב. אני רק שואל את עצמי, אם אנחנו צריכים לקבל הכרעות שהן הכרעות שהן בחלקן קוסמות לכל מי שיש לו רצון להיות עצמאי, בעל חירות, בעל חופש, ולהיות אדון לכל מה שהוא עושה, לבין היכולות שלנו להתמודד במלחמה כ"כ קשה או כ"כ מסובכת שאני לא בטוח שאירופה מוכנה להכריז עליה, אז שאנחנו נכריז, אבל נשאיר את זה להמשך דיון ונעבור לנושא הבא.
אל הפרוטוקול המלא
 

קישורים רלוונטיים

דיון ברשות ח''כ מיכאל איתן בנושא קוד פתוח | כניסה / יצירת מנוי חדש | 1 תגובה
סף חסימה
  
ההערות הינן מטעם כותביהן. אין צוות האתר לוקח אחריות על תוכנן
תגובה: דיון ברשות ח'כ מיכאל איתן בנושא קוד פתוח (ניקוד: 0)
ע"י פינגווין אנונימי ב 15/07/2002 - 08:57
ב-linux-IL התפתח דיון על הדיון הקצר הזה.

כצפוי הוא התדרדר גם לעמה כיוונים לא רצויים, אבל הושמעו שם דעות מעניינות. לדוגמה:

http://plasma-gate.weizmann.ac.il/Linux/maillists/02/07/msg00285.html
http://plasma-gate.weizmann.ac.il/Linux/maillists/02/07/msg00284.html

[ השב לזאת ]