לא יאמן כמה שטויות כתובות שם.

למשל:
השיתוף פעולה בין הקבוצות הערביות לבין הישראליות לא קקים הלכה למעשה. מה שכן קיים זה איש יוצא דופן (שמשום מה הכתבה שכחה להזכיר - בח'דד, אני מקווה שלא הרסתי את השם שלו יותר מדי בעברית).

מני לא "מפתח" סביבת עבודה בעברית אלא הוא רק תירגם (ואני מדגיש בזמן עבר, שכן הוא לא משתתף באופן פעיל בזמן האחרון).

עוד משפט מקומם:
"בקהילה הישראלית ממש לא מתכוונים לוותר למיקרוסופט על שום צעד ושעל"
העיננין פה הוא לא מלחמה במיקרוספט. העיניין הוא חופש של אנשים מול תוכנות. אין לנו מלחמה עם מיקרוסופט, למרות מה שהתקשורת מנסה להגיד עלינו.

כשאתה מתראיין אצל כתבת כלכלית, לא כל הפרטים הטכניים יוצאים נכונים. היא שאלה על שיתוף פעולה, אמרנו שיש עם ארצות ערב, ויותר עם האירנים (מה שנכון), אבל הקהילה שם יחסית קטנה. מדרך הטבע כשאתה מדבר עם עיתונאי, לא כל מה שחשוב לך חשוב לו, ומכאן שהכתבה בכיוון הנכון.

אני עדיין מרוצה שארבעת החרויות של סטלמן מצאו את דרכן לגרסא הסופית.

בדקתי פעמיים שהשם שלי מופיע על התגובה.

התגובה למעלה היא ממני

שחר שמש

זה לא רק בח'דד(*) אלא גם רוזבה(*) לפניו.

(*) גם אני מקווה שאייתתי נכון.

עזבו אותכם משטויות , מדובר בעיתונות צהובה לחלוטין.
עיתונאי - כשהוא מריח דם הוא מתנהג כמו כריש במים. כולנו קיבלנו את ההודעה לגבי הכנת הכתבה ב linux-il . אבל אני מיד ידעתי שמשהו טוב - לא יצא מזה.

במקום כתבה על הדברים החשובים באמת, על הקהילה, על הפרוייקטים , יצרו כתבה מלאה אי דיוקים, מלאה מלודרמה - "מלחמות מיקרוסופט", ציטוטים של אנליסטים שאומרים שמעניין לראות איך מיקרוסופט תגיב, ציטוטים של מנכ"לים שהידע שלהם לגבי קוד פתוח מוטל בספק. ילדי פלא שמפחידים את בילי. בקיצור, יצרו לנו פה אופרת סבון אחת גדולה - המטרה : שעשוע להמונים - כמו בכל אופרת סבון. (נו באמת חשבתם שהמטרה היא לסקור את פועלה של קהילת הקוד הפתוח בארץ??)

בנוסף, חלק גדול מהכתבה מדבר על מוצר שמאפשר לי להריץ לינוקס במקביל לחלונות. אבל יש לי חדשות בשבילם - אני בכלל לא רוצה להריץ חלונות! לדבר כזה אין מקום בחזון האישי שלי או בחזון האישי של כל פנאט לינוקס אחר. במקום להתמקד בכל מני אמולטורים ופתרונות צולעים אחרים (ראה ערך wine) אנחנו צריכים להתמקד בפיתוח חלופות ראויות וחופשיות לתוכנות שלהן המשתמשים נזקקים.

לפחות הזכירו שמות של מספר אנשים מוכרים, רק שלא טרחו לציין את שמות הפרוייקטים בהם הם מעורבים, וכתבו כלכך מעט.

בקיצור , תחשבו פעמיים לפני שאתם הולכים לעזור לעיתונאי. יש עיתונאים שהם בסדר אבל רובם פשוט טמבלים, אין מילה אחרת.

אני חושב שצריך להיות סבלניים. הראיון עם גלית היה לבקשתי מאחר ולדעתי גלית מכסה את הנושא של הקוד הפתוח (עד כה לפחות) בצורה מאוזנת פחות או יותר. ברור שהיא לא מומחית לעניין אבל עשיתי כמיטב יכולתי לספק לה חומר רקע רחב ולכן גם העלינו את כל הראיונות והשיחות ללינמגזין, אבל לצערי היא בחרה שלא להפנות את הקוראים שלה לשם.

אני בספק אם כתבה "ראויה" תגיע אי פעם לעיתונות הממסדית הלא מקצועית, בודאי שלא בנושא האידאולוגי שהוא ממילא נושא שנוי במחלוקת. לא כולם חושבים שקוד פתוח הוא התשובה לכל הבעיות ולא כל כתב כלכלי מוכן לקבל תאוריות כלכליות אלטרנטיביות. לכן, אני חושב שמה שבאמת חשוב זו החשיפה. דן אלוני לא ציפה לכזו כתבה וגם אני הופתעתי מהכתבונת הנפרדת למרות שביקשתי ממנו להגיע לפגישה מאחר והיה ברור שהנושא הזה יכול למשוך הרבה תשומת לב כפי שבאמת קרה.

בכל מקרה צריך לדעתי להתייחס לראיונות הללו כהרחבה של הדיון הציבורי בקוד הפתוח ומהלך משלים לקמפיין "בודקים את העובדות" שהכנו כחלק מפעילות ה-PR של המקור. מהתגובות שקראתי בוואלה למשל הבורות והעוינות עמוקים. לא משנה מיהם האנשים יש המון חוסר פרגון כלפי כל דבר שמריח הצלחה. משום מה ישראלים (וגם הולנדים אגב מהניסיון הקצר שלי) באמת לא אוהבים נביאים (בעירם). התפקיד של הקהילה אני מניח הוא להמשיך ולדבר על הנושאים הללו ולא להשאיר את הבמה לגורמים בעלי עניין. צריך לדעתי להגיע למצב שבו אנשים ידעו שכשסאן או משרד האוצר מדברים על לינוקס, או כאשר מיקרוסופט מדברת על קוד פתוח כ"פרוייקט" של המתחרות שלה - הם לא הבעל בתים והם לא יכולים לעשות שום דבר בלי הקהילה שבסופו של דבר הקוד הפתוח נועד לשרת את הצרכים שלה ולא של אף גורם עסקי.

היי שלומי

אני חושב שאתה טועה בזיהוי התהליכים. אני חושב שהרבה טוב יצא מזה.

כרגע הטוב אולי לא התבטא בכתבה הכי מדוייקת שאנחנו היינו רוצים, אבל הוא כן יצר פתח של תקשורת בין אנשי הקהילה האמיתיים לבין העיתונות. כמו כן, ישבה כתבת במשך מעל שעתיים והקשיבה ושאלה שאלות על תוכנה חופשית. אז נכון, היא חיפשה את הזוית שמתאימה לה, אבל התוצאה הסופית היא שאנחנו קיבלנו חשיפה (ואני מקווה שכולם רואים את זה כ- "אנחנו = הקהילה"), היא יודעת היום יותר על הנושא, ובעיקר, היא כבר לא רואה את הקהילה בתור ערמה של פנאטים פריקים.

זה לא שלדעתי אי אפשר היה להתמקד בנושאים אחרים שהעלינו. אני הייתי משוכנע שטק של יונתן בן אברהם תהיה הנקודה המרכזית של הכתבה, בתור כתבה שמתפרסמת במוסף כלכלי. על קטע של "הנה, אפשר להתפרנס מתוכנה חופשית". יכול להיות שהיינו צריכים להבליט את זה יותר, ויכול להיות שיונתן צריך להשקיע בעצמו ביחסי הציבור שלו, ואנחנו כקהילה לא צריכים להתערב (וכמובן שכנ"ל לגבי על לינגנו, וכו'). ימים יגידו.

שחר

גם לא נכון.
תוכנה ללא זכויות יוצרים היא public domain, ואין שום הגבלות על השימוש בה. אפשר אפילו לסגור את הקוד אם רוצים.

מפתחי תוכנה חופשית שומרים את זכויות היוצרים של התוכנה, אבל בנוסף הם נותנים למשתמשים יותר זכויות.

אז אולי בכל זאת משהו טוב יצא מזה:
http://www.livejournal.com/users/da_x/1863.html

וגם בעולם הלינוקס וסלאשדוט:
http://www.linuxworld.com/story/44466.htm
http://developers.slashdot.org/developers/04/04/12/211236.shtml?tid=106&tid=185&tid=190&tid=201

שני דברים שונים לחלוטין - cygwin היא אמולציה של יוניקס על חלונות, כלומר מריצים חלונות ועל גבי זה מריצים עוד שכבה שמתרגמת את הפעולות היחודיות ליוניקס. בסופו של דבר, עדיין חלונות היא המערכת שרצה על המעבד.
colinux היא שיתוף של חלונות עם לינוקס (כמו פיצול אישיות) - השליטה במעבד מתחלפת פעם לזה ופעם לזה. כמו שמספר תהליכים יכולים לרוץ זו זמנית, כך גם מספר מערכות הפעלה.
כמובן שזה מצריך שליטה הדוקה בשימוש במשאבים, כדי שחלונות לא תקצה לשימוש תאי זכרון מסוימים שלינוקס כבר משתמשת בהם וכו'.