|
|
לפני שיתחילו הברכות על האירוע, על הצלחתו על האירגון המעולה ויש המון סיבות טובות לכתוב ולדבר על כל הדברים הללו, רציתי לכתוב כמה מילים מזווית קצת שונה, אולי קצת מפתיעה.
נכון, היו באירוע המון אנשים חשובים, המון חברים שלא יצא לראות אותם הרבה זמן, עמיתים ידידים - אבל הכי חשוב, היה שם ילד בערך בן 10 שמבחינתי הוא היה האיש הכי חשוב באירוע.
לקראת סופו של האירוע , מצאתי את עצמי יושב בפינת ישיבה ליד הכניסה לאירוע, מסביב כרגיל בעלי שיער ארוך, בעלי כרס גדולה, בעלי זקנים למינהם, חלקם דברנים וחלקם שתקנים (וכמו בכל אסיפה שכזו התווכחו להם על כל מיני דברים) , אך לפתע צדה את עיניי ילד , בערך בגובה של השולחן (ואני בטח קצת מגזים) , מנסה להסתכל מאחורי אחד מהאנשים שישבו שם על המחשב הנייד שפעל על השולחן.
לתומי הייתי בטוח שמדובר בילד שברח מאמא שלו ובמקום לשבת ליד ההורים שלו בסרט (כי כמו ששמתם לב היו שם כל מיני סרטים וכל מיני הורים וילדים) הוא מסתובב לו בחוץ ומציץ לאנשים זרים לתוך המחשב הנייד. אך פתאום אני כאילו מדמיין , שומע אותו ממלמל לעצמו משהו כמו ".... מעניין איזו fedora זו, אחת או שתיים..." , שאלתי אותו אם הוא יודע מה יש על המחשב הנייד , והוא אמר לי בטח fedora , ומה זה fedora הקשתי , לינוקס הוא ענה ... אך מייד הוסיף שהוא מעדיף gentoo .
שאלתי אותו לשמו ואם אני זוכר נכון הוא ענה שקוראים לו רועי , ואז שאלתי אותו אם הוא היה בכנס של המקור או שהוא סתם מסתובב באיזור והוא ענה לי שהוא היה בכנס .
אז לכל מי שלא הבין, כנס מחשבים שיש בו מליון חברות ענקיות , לא מרשים במיוחד כי די ברור שהחברות המסחריות עושות כסף מהעיניין.
כנס שיש בו מומחי מחשב, מעניין ככל שיהיה, זה בדיוק המקום לראות צבר של מומחים - ועם כל הכבוד למאות המומחים שגדשו את האירוע , זה בערך מרגש כמו לראות רופאים בכנס על רפואה.
אבל לראות ילד בן 10, שבמקום לבלות בחופש הגדול בים, מול הטלוויזיה, בסרט או בכל מקום אחר , בוחר במודע להגיע לכנס של לינוקס ותוכנה חופשית - זה מרגש.
ולכל הפסימיים, גם Unix היתה פעם מערכת למומחים בלבד, גם כשהתחילו עם windows ה"מבוגרים" לא רצו שהילדים ייגעו במחשב "כי הם יקלקלו אותו" , מה שקורה בפועל הוא שהילדים האלה - הם אלו שנושאים את גל ההצלחה של של אותו windows , הם אלו שדחפו בכל מקום את השימוש והפכו אותו ליומיומי ובר הישג לכולם.
ואם יכולתי לבקש משהו , זה רק לראות בשנה הבאה , עוד 100 ילדים כאלה, כאשר זה יקרה , כבר לא נצטרך את "המקור" , והעמותה למעשה תוכל לסמן לעצמה שהיא הגיעה לאן שהיא היתה צריכה להגיע - אל כל אחד.
איך נגמר הסיפור עם הילד , הוא פשוט מצא את עצמו נבוך לחלוטין ופשוט הרים רגליים וברח , אז אם הוא קורא את כל מה שכתוב כאן , רק שיידע שלפחות מבחינתי - הוא היה האיש הכי חשוב באירוע היום.
דורון אופק
| |
|
| אוגוסט פינגווין - מבט בזווית שונה במקצת | כניסה / יצירת מנוי חדש | 28 תגובות |
|
| | ההערות הינן מטעם כותביהן. אין צוות האתר לוקח אחריות על תוכנן |
|
|
06/08/2004 - 18:12 · 
פינגווין אנונימי ·
