|
|
את הכתבה הזה הכי טוב לפתוח בגילוי נאות: אבירם חניק, מנכ"ל ביונד סקיורטי שפרסם כאן כתבה תחת הכותרת "תנו לחברות לחיות" הוא חבר שלי. הוא, כמו גם שאר חברי לצוות הינם תומכים נלהבים בתוכנה חופשית. יותר מזה, ביונד סקיורטי שילמו לי בעבר כסף כדי לכתוב תוכנה חופשית (תחת ה- GPL) והשתתפו כמממנים ומארגנים של אוגוסט פינגווין 3, הכנס שאני מארגן.
ומה אפשר ללמוד מכל זה? בעיקר שגם חברים יכולים לפעמים לא להסכים. מאוד לא להסכים.
אבירם טווה במאמר שלו, "תנו לחברות לחיות", מסכת טיעונים ארוכה ומפותלת שמתחילה בשאלה האם עקרונות התוכנה החופשית עומדים בקנה מידה אחד עם קפיטליזם, ממשיכה במהפכה הצרפתית ועוברת לתחינה נרגשת ל"גרעין הקשה" שלא לעמוד בדרכו של החברה שלו, שמוכרת פתרון קנייני וסגור המבוסס על פלטפורמה וכלים פתוחי קוד, לעשות כסף.
לטעמי, מסכת הטיעונים הארוכה הזו הינה מסך עשן. אני בפירוש לא מכיר אף אחד, כולל לא ממה שמכונה "הגרעין הקשה", שרואה בחברות מסחריות כשלעצמן סוג של אויב כלשהו ובוודאי לא משתמש במושגים כמו "חזירים קפיטליסטיים". לפחות לא אף אחד שעבר את גיל 16.
מה שאני כן מכיר וגם מעודד ומזדהה איתו הם אנשים שלא אוהבים תוכנה קניינית סגורה. כזאת הלוקחת מהם את השליטה על מערכות המידע שלהם, כזאת המעודדת את היצרן לזלזל ואף לפגוע בלקוחותיו וכזאת אשר שוב ושוב מאכזבת את המשתמשים בה אף תוך כדי הפקת רווחים (לפעמים) ליצרנים.
לעניות דעתי, הנסיון לשייך "רווח" עם "תוכנה קניינית וסגורה" הוא תעלול זול – אין בין השניים שום קשר. יש חברות רווחיות יותר ורווחיות פחות ויש חברות שמוכרות רשיונות לשימוש בתוכנה קנייניות וסגורה ויש כאלו שלא. למעשה, יש יותר חברות מהסוג שאינן מייצרות רווח לבעלי המניות שלהם על ידי מכירת רשיונות תוכנה מאשר כאלו שכן.
הטיעון של אבירם, "תנו לי להרוויח", אינו שונה עובדתית ומוסרית מטיעונים דומים שמעלים ראשי תעשיות הטבק בדבר הזכות להמשיך להרעיל את צרכניהם בשם רווחים לבעלי המניות או חברות דייג המשתמשות ברשתות זולות יותר לציד טונה שהורגות מאות דולפינים מדי שנה בשם אותו עיקרון. אין שום קשר ל"קפיטליזם" בעניין הזה.
אם כבר, תוכנה קניינית וסגורת קוד מזכירה הרבה יותר קומוניזם: ריכוזיות, החלטות שמתקבלות על ידי אליטה סגורה ונכפות בכח על המשתמשים,אמצעים דרקוניים לאכיפת איסור על הפצת מידע חופשית.
לעומת זאת, לתוכנה חופשית יש הרבה תכונות "קפיטלסטיות" – בשוק חופשי מושלם, לכולם יש אותו מידע. בשוק קפיטלסטי אמיתי הביקוש וההיצע (כלומר, התשלום עבור שעות מתכנת) הם אלו שקובעים את הקצאת המשאבים (כלומר את הקוד הנכתב) ולא החלטות שרירותיות של בעלי מונופול מלאכותי המוקנה מתוקף חוק והקרוי "זכויות יוצרים".
אינני יודע כמובן מה צופן העתיד. אבל התחזית של אבירם כי תוכנה חופשית תוסיף ותתקיים לצד תוכנה קניינית נשמע לי יותר כמו משאלת לב של בעליו של עסק כלכלי שלו אינטרס מוטמע בסטטוס קוו מאשר ניתוח קר של העובדות:
סך הכל הרווח הכולל של כלל התעשיות והשירותים השונים מלבד תעשיית התוכנה הקניינית והסגורה גדול עשרות מונים מתעשיית התוכנה הקניינית. עם זאת, אין שום ענף תעשייה ושירותים שאיננו קשור עד כדי תלות בטכנולוגית מידע ותוכנה טובה, זולה ואמינה. מאחר שכל אותם חברות שאינן חברות תוכנה קניינית עובדות בדיוק לפי אותו עקרון שאבירם היטיב לנסח של יצירת רווח לבעלי המניות, הרי ששום טיעונים סנטמנטליים לא ימנעו מהכח הכלכלי העצום הזה לממן את הפיתוח והתמיכה בתוכנה פתוחת קוד זולה, טובה ואמינה יותר מהתוכנה הקניינית הסגורה ולממש רווחים נאים תוך כדי מחיצה של היתוש הכלכלי של תעשיית התוכנה הסגורה.
אם תשאלו אותי, לא הולך להיות פה דו קיום בשלום. תוכנה קניינית הולכת להפוך להערת שוליים בספרי ההיסטוריה. לא, אני לא חושב שאף אחד לא הולך "להעלות מנכ”לים מצליחים לגליוטינה" – מפני שלא נצטרך: השוק ידאג לעשות את זה בשבילנו ותוכנה חופשית ופתוחת קוד הולכת להפוך את עסקי התוכנה הקניינית לעסק נישה מצומצם.
ולמי שלא מאמין, הנה סיפור קצר מההיסטוריה: בשנת 1970 היה שוק מערכות ההפעלה מחולק בין מספר מערכות הפעלה דינזאוריות קנייניות: PrimeOS, RSTS, RT-11 וממשיכתה VAX, מערכות הפעלה של IBM ואפולו של חברת דומיין ששלטה בשוק תחנות העבודה.
בשנת 1975, AT&T שיחררה את מערכת ההפעלה יוניקס. עכשיו, יוניקס לא היתה מערכת הפעלה חופשית ופתוחת קוד – אבל היא היתה הרבה יותר כזאת מהשחקנים האחרים בשוק.
עכשיו, כאשר AT&T שיחררה את יוניקס, היה אסור בצו בית משפט להכנס לשוק מערכות ההפעלה. לכן AT&T מכרה את המערכת לכל דורש (בקוד מקור!) אבל לא תמכה בה או שיווקה אותה. גם אף גורם אחר בשוק לא תמך ביוניקס. לא היה ליוניקס בסיס לקוחות קיים – אף אחד אף פעם לא שמע עליה ואיש לא שיווק אותה.
התוצאה? יוניקס מחקה או הכניסה לעמדת נישה את כל המתחרים בתוך 15 שנה. למרות עמדת פתיחה נחותה כל כך, רעיון אחד פשוט וסרט מגנטי עם קוד מקור מחקו לחלוטין כמעט שוק של מליונים.
זו, וזה רק זו, היא הסיבה האמיתית היחידה מדוע כל אותן חברות המוכרות גם תוכנה קניינית שאבירם הזכיר, כמו IBM, אורקל, SGI ונובל פונות לקוד הפתוח – הם פשוט מנוהלות על ידי מנכ"לים מצטיינים באמת שיודעים לקרוא את הכתובת על הקיר.
אני מקווה, אבירם, שכל זה לא ימנע מאיתנו להשאר חברים :-)
גלעד בן יוסף.
הכותב הוא ממייסדי קודפידנס בע"מ, ממייסדי עמותת "המקור" והמארגן הראשי של כנסי אוגוסט פינגווין.
קישורים:
לתיאור מפורט יותר של ההיסטוריה של יוניקס שעליו מבוסס החלק הרלוונטי במאמרי זה, פנו ל- The Last Dinosaur and the Tarpits of Doom
ווטסאפ, 'תנו לחברות לחיות', אבירם חניק
| |
|
| הכתובת על הקיר (תגובה ל: 'תנו לחברות לחיות') | כניסה / יצירת מנוי חדש | 11 תגובות |
|
| | ההערות הינן מטעם כותביהן. אין צוות האתר לוקח אחריות על תוכנן |
|
|
30/08/2004 - 18:54 · 
