כל העסק לא ברור.. גם ב LWN.net לא הבנתי כלום.

הבעיה היא פשוטה, יותר ויותר אנשים מבינים כי למרות שיש את הרישיון של התוכנה עדיין יש סימנים מזהים על תוכנה המאפיינים בדרך כלל את הבעלים שלה - אייקון לדוגמה (צלמית).
אייקון שכזה מתוקף חוקי ה Trademark שייך לבעליו החוקיים כלומר, אם בניתי תוכנה והוספתי לה אייקון ברגע שאתה תרצה לשנות אותה אתה עשוי להידרש להסיר את האייקון - ולמעשה יש כאן טענה לגביי מניעת הפצה כביכול של תוכנה על ידי שימוש ב Trademark .

ככל שאני מבין, הבעיה נוגעת לא רק בתוכנה כזו או אחרת אלא בהפצות השונות (וזה בעיקר בעייתי בהפצות המסחריות).
אני לא רוצה להיכנס לעצם הוויכוח אולם הפצה כגון Red Hat שמבססת כל כל המודל העסקי שלה על תוכנה חופשית עשויה להיות בבעיה מסויימת (ולכן יש מעט תערומת עליה), יודגש שאני לא מתייחס להפצות ולחברות אחרות מכוון שהן אינן עובדות במודל טהור של תוכנה חופשית (ואני מתכוון לחברות מסחריות ולא להפצות קהילתיות).

למעשה, הפתרון אותו הגו ב RH הוא לקשור את השם Red Hat ואת כל ה Trademark הנלווים לא ל CD אלא לשירות, דבר שבזמנו הוליד את Fedora (מיתוג שונה , שם שונה ויחס שונה), למעשה הם מוספים ואומרים Red Hat היא לא CD וזהו אלא שירות ולכן הם מחייבים כל מי שרוכש "רישיון" לבצע רישום ל RHN ומחייבים אותו לקבל שירות - כלומר Red Hat היא שירות.
במידה ואני ירצה להפיץ בצורה מסחרית או שלא מסחרית את המדיות שלהן אני למעשה לא יכול לטעון שהם של Red Hat מכוון שכמו שציינתי Red Hat היא שירות ואני לא יכול לתת את השירות שהם נותנים - אם אני אנסה לתת שירות חליפי הרי שאני יצטרך למצוא לו שם ולא לקרוא לו Red hat .
לפחות על פי המודל ש RH מנסים לעשות הם ריכזו את כל האייקונים וכו' ב 2 חבילות RPM והם דורשים ממי שרוצה להפיץ מחדש את ההפצה להסיר אותם.
האם עקב כך הם פוגעים בהפצה של תוכנה או מונעים אותה .. כאן הדעות חלוקות, מכוון שאת הצד השני כבר הציגו בעבר אני רק יטען את הטיעון של RH והוא ש CD הוא אינו תוכנה אלא כלי קיבול למידע, 2 חבילות ה RPM אינן תוכנות מכוון שהן אינן ברות הרצה ולפיכך אני או כל אחד אחר יכול לקחת את התוכנות מתוך אותו CD ולהפיץ אותן , את ה RPMS שהם הסימנים המסחריים - אני יכול אולי להפיץ אך לא לטעון לקשר בינם לבין התוכנה מכוון שקשר כזה אם קיים הוא קיים דרך השרותיות דבר שכאמור שמור בידיהם של בעלי התוכנה.

דורון

לא ממש נכון, גם אם לא שינית ולו משהו קטן וברצונך להפיץ בצורה מסחרית את ה CD של Red Hat אתה נדרש להסיר את אותם סימנים מסחריים וזאת מהסיבה שהסימנים המסחריים מזוהים עם RH ומכוון ש RH מוכרת למעשה שירות ולא תוכנה, מכוון שאים בסמכותך למכור את השירות של RH אתה נדרש למעשה , אם ברצונך לסחור במדיות להסיר את אותם סימנים. כלומר אין קשר בין שינוי ולו של משהו קטן ובין הרשות להפיץ משהו כאילו בשמו של מישהו אחר.

דורון

מכאן שהמצב יותר גרוע: אם אני רוצה להפיץ בעצמי את רד־האט זה אסור לי מסיבות של trademarks בלבד. כלומר יש כאן מצב ברור שבו trademarks חוסמים הפצה של תוכנה חופשית.

מה מונע מאנשי מוזילה לנקוט באותה טקטיקה? כלום. למעשה: לאנשי מוזילה יש מונופול על מכירת דיסקים עם התוכנה החופשית מוזילה, וכל זאת רק ע"י trademarks .

זו אינה שאלה תיאורטית. ו־abiword אינו המקרה הבעייתי ביותר. ישנו גם סעיף 7 ברשיון ה־GPL אשר אוסר במפורש להטיל איסורים נוספים.

צפריר
(שכתב גם את ההודעה הראשונה בפתיל)

אני חושב שההבדל הוא בעצם קשירת האייקון או ה Trademark ולמה הוא נקשר.
אם הוא נקשר לתוכנה, מה שבדרך כלל קורה , הרי שאתה צודק (אלא אם בעלי התוכנה התיר גם את הפצת ה Trademark ).
אם הוא נקשר לשירות , כמו ש RH עושים היום הרי שאין לנו בעיה.

ככל שאני מבין, השאלה היא משפטית וצריך להפנות אותה למשפטנים האם חוקי ה Trademark חזקים מרשיון כזה או אחר (ונראה לי שהם אכן חזקים) - ולפיכך ייתכן שבעצם ההוספה של סימן מסחרי כלשהוא לתוכנה אני יוצר סתירה עם החופשת אותו התכוונתי לתת לתוכנה.
ככל שאני מבין, RH הצליחו בצורה מתוחכמת לעקוף את הבעיה ולא להתמודד איתה, ובוויכוח שהיה לי בזמנו עם שחר שמש וגלעד בן-יוסף אני חושב שציינתי את זה שמן הסתם הבעיה הזו תיהיה מונחת לפתחה של הקהילה (ויכול להיות שזכרוני מטעני).

הפתרון, לפחות ברמה הטכנית, הוא אולי לא להכניס את ה Trademark לתוך התוכנה אלא לשים אותם בחבילה נפרדת דבר שלא יפגע בהפצת התוכנה וכן יאפשר לכבד את בעלי ה Trademark.

דורון

אתה אגב לא יכול להפיץ את Red Hat בכלל , מכוון שהיום RH הוא שירות ואתה לא יכול להפיץ את השירות שלהם.
אתה כן יכול להפיץ את המדיות, אם אין בכוונתך לעשות בהפצה הזו שימוש מסחרי ככל שאני יודע RH לא יתעסקו איתך כלל, אם יש בכוונתך לעשות בהפצה שלך שימוש מסחרי הם דורשים שתוריד את ה Trademark ואפילו מסבירים לך איך לעשות את זה (היה להם howto באתר שלהם).

דורון

בוא ונניח שמחר תקום הפצה חדשה, Pink Tie, תארוז את פדורה מחדש ותפזר בפנים כמות נדיבה של השם pink-tie . כדי להוריד את השם תצטרך לשנות בערך חצי מהחבילות. האם עדיין אפשר לקרוא להפצה שלהם "חופשית"? מעשית אתה לא תוכל לקחת את Pink Tie ולהפיץ בעצמך בניגוד לרצונם בלי שינויים מאוד רציניים בהפצה. כלומר הם עקפו את חופש התוכנה שרשיון ה־GPL דורש מהם לכפות בעזרת שמות רשומים.

לאנשי Pink Tie אמורה להיות בעיה קטנה: אותו סעיף ברשיון ה־GPL אשר אוסר עליהם להטיל מגבלות נוספות ואף דורש מהם לוודא שאין שום מגבלות חוקיות אחרות (או לחילופין: להמנע מהפצה).

האם מה שיעשו אנשי Pink Tie הוא חוקי? ואם לא: איפה עובר הגבול?


רד־האט מציגה את זה כיום כפשוט להמנע ממגבלות ה־trademark שלה. אבל היא יכולה לשנות את זה בקלות. אחד מהעקרונות המנחים של רשיון ה־GPL הוא לא לסמוך על טוב ליבן של חברות. מחר עלולה להתחלף שם ההנהלה ומישהו כמו Darl החביב עשוי להפוך את רד־האט לחברת תביעות. או שהיא סתם יכולה להתרגז על אחד המתחרים שלה ולתבוע אותו על כל שטות אפשרית (ע"ע MySQL).

מה שניסיתי לומר בין השאר הוא שאי אפשר להתעלם מהנושא של trademark .
אם תפזר כמות נדיבה של trademark בהפצה שלך ישנם 2 דרכים לעשות זאת , האחת היא לצרף אותם לתוכנה ואזי מכוון שמדובר בתוכנה חופשית תוכל לשנות אותו ..
השני היא ליצור חבילה שתפזר או תאסוף את אותם trademark - כך שבקלות יחסית אפשר יהיה להסירם מהמערכת.

בסופו של דבר trademark מהווים הכרבה בכך שהתוכנה הספציפית שייכת במידה מסויימת למישהו מבחינה מוסרית אילו תשנה את התוכנה בצורה שלא מקובלת על הבעלים שלה (וכידוע תוכניות חופשיות אינן public domain ) אתה עשוי להידרש להסיר את אותם trademark אשר מזהים את התוכנה עם הבעלים .
האם עצם ההשארה או ההסרה של אותן תוכנות פוגעות בחופש שלך - לדעתי לא הן פשוט מןנעות זיהוי של התוכנה ששינית עם מישהו ששומר את הזיהוי שלו לעצמו - דבר שעל פניו נשמע הוגן לחלוטין.

דורון

אין לי בעיה עם העובדה שחברת רד־האט מרוויחה כסף. אולם אם במקרה יום אחד הם יהפכו את עורם, האם הם יוכלו להשתמש ב־trademark שלהם כדי למנוע תחרות?

נסתכל על המקרה של מוזילה. האם מותר לי להפיץ כל תוכנית אשר "קוראת לעצמה mozilla" במובן שהיא משתמשת בשם הפקודה mozilla ?

אם שם פקודה מוגן ע"י סימן רשום, אתה יכול להשתמש בו כדי למנוע מאחרים שימוש ממשק שורת הפקודה לקריאה לתוכנית שלך. זוהי דוגמה לנסיון להכניס את השם הרשום לתוך הפרוטוקול.

שני מקרים רלוונטיים: הסקריפטים redhat-config-*‎ ברד-האט, אשר שונו ל־system-config בפדורה, והנסיון של חברת SSH למנוע שימוש בשם ssh כפקודה להרצת openssh .

צפריר

לא מדובר כאן רק בחופש התוכנה, אלא בחופש ההפצה - דביאן. היעד הוא להבטיח אפשרות להשתמש בדביאן כמות שהיא או כחלק ממוצר אחר.

התוכנות עצמן חופשיות, אין ספק או וויכוח בנושא, אך הסימנים המסחריים יכולים למנוע את חופשיות ההפצה.

לא חושב שיש ויכוח של מוסריות השימוש של רד האט, זכותם ולגיטימי. מצד שני אין ויכוח שההפצה עצמה, כמות שהיא, אינה חופשית לשימוש בתור חלק ממוצר אחר לדוגמא, לפני שנעשים בה שינויים מסויימים. זהו מצב שדביאן מבקשים להימנע ממנו.

אני מסכים מאד עם העיעון רק שיש לי בעיה עם "מבחן המדפסת" ..
עם כל הכבוד לסטולמן הדרייבר של המדפסת הוא מקרה פרטי ולא כללי ואני חושש שיהיו מקרים שבהם מבחן שכזה עשוי לתת תוצאה שגויה - הרי ככל שהגדרה תיהיה כללית יותר או בסיסית יותר - היא תיהיה אפקטיבית יותר.

בכל מקרה בדיוק כדי לחשוב על הדברים האלה אני צריך לעלות לשמירה ארוכה.
(עושה מילואים אי שם במקום שיש עליו וויכוח קל )

דורון