|
|
בתחילת 2000, מרק פלורי (Marc Fleury) התדפק על דלתותיהן של קרנות הון סיכון בניסיון להשיג מימון למיזם הקוד הפתוח שלו. הוא נדחה שוב ושוב סטענה שהמודל העיסקי שלו לא יחזיק מים.
בסוף פלורי התייאש, ארז את השקפים וחזר הביתה. את המימון לפרוייקט הוא השיג בדרך הישנה: כספו שלו עצמו.
ארבע שנים מאוחר יותר, כשהחברה שפלורי הקים, המפתחת את שרת היישומים JBoss, פונה למשקיעים חיצוניים, אלו נלחמים על הזכות להשקיע בחברה וזו מגייסת עשרה מיליון דולר.
מגזין BusinessWeek מראיין את פלורי בניסיון להבין את המודל העיסקי מאחורי מיזמי קוד פתוח שעושים כסף מתוכנה שמחולקת בחינם, ומקבל גם הצצה למיתוס הראשי של הקוד הפתוח:
"חשוב לרגע, מי עובד בחינם? נראה לי שהרעיון תפס בגלל שהוא מיתוס כה חביב -- אהבה ושלום, החלום ההיפי הישן. יש בכך מן האמת, אבל בכל סוגי התוכנה, לא רק קוד פתוח, יש לך פירמידה של פרודוקטיביות.
בראש הפירמידה עומדים 2% מהמפתחים שתפוקתם פי 10 -- לעתים פי 100 -- מהאחרים. זה נכון בקרב מפתחי תוכנה קניינית כמו מיקרוסופט וזה נכון גם בקוד פתוח. הערך של כלל הקהילה הוא בבקרת איכות - בהיקף גדול ממה שאי פעם היינו יכולים להרשות לעצמנו.
אם נשים בצד את בקרת האיכות, יש 20 מפתחי קרנל בכירים, והאם היית מנחש? כולם מקצועניים שמועסקים בתשלום. אם אתה מקבל בחינם, תרצה הרבה ממנו. אם אתה נותן בחינם, תמשיך לתת עד שיימאס לך לתת, וזה בדיוק מה שקורה בקהילת הקוד הפתוח."
קישורים:
BusinessWeek, The Myth of Open-Source,
ווטסאפ, ה CEO של MySQL מדבר על המודל העסקי ותוכנה חופשית
| |
|
| המיתוס של קוד פתוח, על קוד המפותח ללא תמורה | כניסה / יצירת מנוי חדש | 1 תגובה |
|
| | ההערות הינן מטעם כותביהן. אין צוות האתר לוקח אחריות על תוכנן |
|
|
10/07/2005 - 20:15 · 
