ווטסאפ - לינוקס, BSD, קוד פתוח ותוכנה חופשית בעברית. Whatsup - Linux, BSD, open source and free software in Hebrew

 
 
  כניסת חברים · רישום · שכחתי סיסמה  
tux the penguin

quick_linkרגולציית האינטרנט - שאלה של איך או מי

published at 12/11/2005 - 14:08 · ‏פורסם VicTor · ‏tags אינטרנט , חוק ומשפט · שלח לחברידידותי למדפסת
אינטרנט בימים אלו, בוחנת מועצת הכבלים והלווין, מהי הדרך הראויה והטובה ביותר להסדרה, אם בכלל, של שידוריי טלויזיה דרך רשת האינטרנט והסלולר.
בחינה זו נדרשת לאור ההתפתחות הטכנולוגית אשר מאפשרת שימוש באינטרנט להעברת נתונים במהירות ובאיכות גבוהה, דומה לזו אשר משדרים גופים מסורתיים אחרים (דוגמת ערוץ 2, yes, Hot) ואשר מפוקחים מכוח החוק.
דיון ראוי בשאלת ההסדרה מבחינת מהות, אופי וצורת השידורים באינטרנט, יכול להיעשות על-ידי התייחסות לשלושה רבדים (Yochai Benkler, 2000)
.

<span style="text-decoration:underline;">רובד ראשון הוא שאלת התוכן:</span>
במסגרתו זו ניתן לבדוק אילו תכנים יהיו נתונים לביקורת מדינתית. ביקורת זו למשל, תגדיר תוכן א' כנהנה מהגנות משפטיות (זכויות יוצרים לדוג') לעומת תוכן ב' אשר נטול הגנה כלשהי או אף אסור לפרסום.

תחת רובד זה יש לבחון האם ההסדרה, תפגע בכמות ואיכות היצירה, או שמא תעצים אותה.

לדוגמה, יש לבחון שאלות כגון: האם אתר אינטרנט פופולרי, יצטרך לסנן את המידע שבו מתכנים פורנוגרפיים או כאלו העלולים לפגוע בביטחונה של המדינה, רק משום שהוא נתפש כמעין רשות שידור. מה היקף השימוש במידע הזמין ברשת, שיכול לעשות משתמש ביתי בעיצוב אתר האינטרנט שבנה.

<span style="text-decoration: underline;">רובד שני הוא התשתית הפיזית:</span>
במסגרת זו, כללי הסדרה ייקבעו מי (וכמה) רשאי להעניק שירותי אינטרנט ובאיזה תשתית טכנולוגית. בהקשר זה רצוי לבדוק מהו סוג התשתית הפעילה עבור משתמשי הקצה. כלומר, האם משתמשי הקצה יוכלו ליהנות מעבר לצריכת תוכן פסיבית, גם להעלאת תוכן שכזה אל משתמשים אחרים.

<span style="text-decoration: underline;">הרובד השלישי עוסק בתשתית הלוגית:</span>
הסדרה בהיבט זה צריכה לדון האם יש לאפשר לכוחות האינטרנט לעצב מהן התקנים לבניית קוד בתוכנה, או שמא יש מקום להסדיר זאת על-ידי גופים ממשלתיים-ציבוריים, אשר יחייבו את המשתמשים באינטרנט לאמץ.

במילים אחרות, האם רצוי כי המדינה תחייב חברות תוכנה להוסיף/להשמיט שורות קוד מסוימות (למשל בדפדפני גלישה, דוגמת אקספלורר), אשר יישנו את יכולת הגלישה שלנו באינטרנט, למשל אי יכולת איתור מדריכים ליצירת נשק להשמדה המונית.

ודוק, ניסיון ל"שחרר" את התוכנה ממגבלות אלו, תוגדר כעבירה על החוק.

לורנס לסיג, מציע למקד את עיקר הדיון בשאלת ההסדרה, רק בתחום הרובד הלוגי.

לדידו, זו הדרך היחידה שבה באמת ניתן להסדיר את חווית הגלישה שלנו. דיון ברבדים האחרים, הוא חסר טעם מבחינה פרקטית. שהרי, אם המדינה תקבע מהם הסטנדרטים לגלישה באינטרנט, וזאת באמצעות התערבות בקוד התוכנה, הרי הרבה מן ה"איומים" של האינטרנט על החברה בכללותה, יצומצמו במידה ניכרת.

עתה, ההגבלה תהא ברמת השימוש היומיומי, מבלי שלמשתמש הממוצע, יכולת לשנות זאת. ודוק, ההתערבות בקוד הוא רק בתוכנות העוטפות את התשתית הלוגית המקימה את יכולות הגלישה באינטרנט (למשל, פרוטוקולים TCP/IP).


היות שכך, <span style="font-style: italic; font-weight: bold;">לסיג</span> מוסיף ואומר, הסדרה של תוכנות במודל קוד פתוח, תהא קשה מאוד, וזאת משום היכולת הפונקציונלית של משתמשים להסיר מגבלת קוד כלשהי, שהרי תוכן קוד התוכנה, כולל המגבלה שהוכנסה עקב ההסדרה המדינתית, פתוחים לעיון.

לדוגמה, נניח כי כי התוכנות להרצת קבצי וידאו חויבו במסגרת ההסדרה, להשמיט את היכולת להריץ קבצים בעלי הגנה של זכויות יוצרים. אזי, תוכנות במודל קוד סגור (דגומת "מדיה פלייר" של חברת מייקרוסופט), ימנעו הלכה למעשה ממשתמשים את יכולות ההרצה אשר משתמשים בתוכנות קוד פתוח ממשיכים ליהנות מהם, וזאת הודות לכך שאותה הגבלה ניתנת להסרה בייתר קלות.


לאורך רשימה זו התמקדנו בדיון הראוי על שאלת ההסדרה באינטרנט, <span style="font-weight: bold; text-decoration: underline;">אולם לא בחנו את סוגיית המסדיר הראוי.</span>

בחינת סוגיה זו חשובה ביותר היות, שבמידה ויוחלט שלא להסדיר את האינטרנט ולאפשר לכוחות השוק להסדיר זאת בצורה עצמאית, אזי, אנו חשופים להסדרה פרטית מצד חברות תוכנה. הסדרה שייתכן שתהא קשה יותר מזו ה"מוצעת מצד המדינה".

עיקר החשש הוא מאותן חברות תוכנה, אשר מצד אחד מייצרות תוכנות לשימוש יומיומי, ומצד שני מחזיקות בבעלותן מאגרי תוכן. במקרה כזה, חברת תוכנה תייצר תוכנות אשר לא יאפשרו למשתמשים לעצב מחדש תוכן המסופק על-ידן, מלבד הצפייה בו, וזאת תוך דרישה לתשלום, למשל.


<span style="text-decoration: underline;">למעשה, הסדרה פרטית בקוד התוכנה כבר נעשית</span>

חברת סוני (שכאמור יש לה שליטה בשוק תכני המוסיקה) מואשמת בימים אלו, על מכירת דיסקים אשר מותקן בהם רכיב תוכנה המונע העתקה פירטית של הדיסקים. לכאורה מדובר בהגנה עצמית בפני פגיעה בזכויות יוצרים, אולם צורת ההגנה לא רק שמגנה בפני העתקה פירטית, היא פוגעת ביציבות מערכת ההפעלה של המשתמש.

דוגמה זו מלמדת אותנו שהסדרה פרטית אכן מתרחשת ועלולה להיות מסוכנת עוד יותר, מהסדרה ממשלתית ציבורית.

-------------------------------------------------------------
מקור: משפט ומחשבים
 

קישורים רלוונטיים

רגולציית האינטרנט - שאלה של איך או מי | כניסה / יצירת מנוי חדש | 9 תגובות
סף חסימה
  
ההערות הינן מטעם כותביהן. אין צוות האתר לוקח אחריות על תוכנן
Re: רגולציית האינטרנט - שאלה של איך או מי (ניקוד: 1)
ע"י hq4ever ב 12/11/2005 - 16:01

(מידע על משתמש | שלח הודעה) http://t8ma.net
כתבה מעניינת אף יותר מאותו האתר :
http://victune.frihost.net/c-law/content/view/18/79/

[ השב לזאת ]

Re: רגולציית האינטרנט - שאלה של איך או מי (ניקוד: 0)
ע"י פינגווין אנונימי ב 12/11/2005 - 16:06
האם הסיבה אינה:

משרד התקשורת פרסם שימוע להצגת עמדות בעניין בקשת חברת YES לספק שירות VOD על גבי תשתית ADSL של חברת בזק
(http://www.moc.gov.il/moc/doa_iis.dll/Serve/item/English/1.1.2.1.6.html(

?

ובכל מקרה, האם מישהו לא הרחיב את היריעה יותר מדי?

[ השב לזאת ]

מה זה "ודוק"? (ניקוד: 0)
ע"י פינגווין אנונימי ב 12/11/2005 - 16:14

ודוק, ניסיון ל"שחרר" את התוכנה ממגבלות אלו, תוגדר כעבירה על החוק.

האם העברית שלי עד כדי כך גרועה? מה זו המילה הזו בתחילת הציטטה שהבאתי?


[ השב לזאת ]

Re: מה זה "ודוק"? ע"י VicTor ב 12/11/2005 - 16:42
דע עקא ? ע"י פינגווין אנונימי ב 12/11/2005 - 17:05
Re: דע עקא ? ע"י landmn ב 12/11/2005 - 19:58
Re: רגולציית האינטרנט - שאלה של איך או מי (ניקוד: 0)
ע"י פינגווין אנונימי ב 12/11/2005 - 16:57
כמה הערות:

* שאלת התוכן

המצב כיום בפועל הוא שאין צנזורה מסודרת על תוכן אתרים באינטרנט, אולם אתרים "מכובדים" דואגים ללצנזורה עצמית משיקולי עריכה. מעבר לכך, פשוט אין זמן להגיש את התוכן לצנזורה חיצונית. אני מניח שמתישהו גם אתר כמו "תיק דבקה" הסנסציוני יחליט לפתוח ערוץ שידור. סביר להניח שלא תהיה דרך מעשית לצנזר אותו.

לעומת זאת, אני מניח שבעתיד נשלם מחיר שונה על סוגי חיבור שונים: הכי יקר: לחו"ל, פחות מכך: בתוך הארץ, והכי זול: תעבורה בתוך הספק. זה יפתח פתח לסוג פשוט יותר של צנזורה: דרך ספקי הקישור: אפשר לאסור עליהם למכור תכנים "חתרניים" ובכך לייקר את אותם ערוצים. זה לא יפגע ב"אל ג'זירה" שיש לו מספיק מנויים מחוץ לארץ, אבל זה יכול לפגוע ב"תיק דבקה" ודומיו.


* התשתית הפיזית:

הרגולציה בתחום יצאה לרוב מנקודת הנחה שהתקינה (רגולציה) של השידור היא מחוייבת המציאות מכיוות שמדיום השידור הוא משאב מוגבל. נשים לב להבדלים בין מגבלות התקינה על הרדיו והטלוויזיה למעט המגבלות שהוטלו על העיתונות. מהבחינה הזו האינטרנט דומה לעיתונות: אין כמעט משאבים מוגבלים כלליים למעט רוחב פס. ומי שמשתמש בהרבה תעבורה, משלם ממילא בהתאם.


* ממי חוששים?

לקראת סוף המאמר נכתב:

> עיקר החשש הוא מאותן חברות תוכנה,
> אשר מצד אחד מייצרות תוכנות לשימוש יומיומי,
> ומצד שני מחזיקות בבעלותן מאגרי תוכן.

בעברית: החשש הוא של־Micro$oft יהיו עוד כמה $$$. זאת למרות שבהמשך הדוגמה היא של חברת תוכן (סוני).

חברות התוכנה והחומרה דווקא מעוניינות למכור מחשבים ולא סתם מכונות וידאו משוכללות. בקבוצה הזו נמצאות מיקרוסופט, אינטל, אפל, AMD, DELL, HP, ועוד. מצד שני הן מעוניינות גם בשיתוף פעולה עם ספקיות התוכן. לכן בשלבים מסויימים יצרניות התוכנה והחומרה הובילו את המאבק כנגד חברות התוכן, אבל מצד שני, זה לא מנע מהן להתכונן לנצחון אפשרי של ספקיות התוכן.

צפריר

[ השב לזאת ]

Re: רגולציית האינטרנט - שאלה של איך או מי (ניקוד: 0)
ע"י פינגווין אנונימי ב 12/11/2005 - 20:44
לגבי סוני, פורסם שכבר יש ברשת תולעת שמנצלת את הפרצה שתוכנה זו גרמה, כך שהנזק למשתמשים הוא גדול אף יותר מסתם פגיעה בפרטיותם.

[ השב לזאת ]

Re: רגולציית האינטרנט - שאלה של איך או מי (ניקוד: 0)
ע"י פינגווין אנונימי ב 16/11/2005 - 10:59
לדעתי צריך לשמור על חופש הבטוי ואני לא חושב שיש מי שסובר אחרת . אבל כן צריך
לחשוב איך לעשות סדר ברשת האינטרנט כלומר לסווג תוכן כאשר אפשר לחתום דיגיטאית על תוכן מסוג בטוח לילדים ככה שזה יתן בטחון ברמה טובה שילדים לא יבאו לאתרים שלא מתאימים להם . כלומר כל אתר שרוצה סווג מיוחד לדוגמה טכנולוגיה מחשבים ילדים וכדומה יבקש חתימה דיגיטאלית מגוף מאשר . כל אתר יוכל לפתוח אתר אתר אבל רק אתר בעל חתימת אשור יוכל להיות בעל סווג מיוחד דבר זה יכול להיות מצוין לילדים אם נוסיף בקרה כזאת לדפדפן זה יוסיף יותר אמינות לאינטרנט .

[ השב לזאת ]