לא צריך לשנות אותו. אם בגלל סימן מסחרי, פטנט או כל סיבה אחרת אסור למשתמש שלך לשנות את התוכנה, אסור לו להפיץ אותה.

צפריר

התגובה לעיל היתה שלי.

צפריר

+1 למעט עניין מוזילה.
כמו שכתבת בתחילת דבריך סימן מסחרי נועד לזיהוי שם/סימן עם תוכן. מוזילה מבחינה זו פעלו נכון.
שאלת תוצאת זיהוי שגוי של שם עם תוכן (פגיעה במוניטין, צרכן מבולבל וכדו') היא שאלה אחרת שכל בעל סימן מסחרי יכול להחליט על פי רצונותיו מתי תגרום לו להפעיל את זכותו על הסימן המסחרי ומתי לא. על רצונות (לעניות דעתי) אין מה להתווכח.

למעט העובדה שחוסר אכיפה של סימן מסחרי רשום, היא עילה לביטול שלו בעתיד ע"י צד ג'. כמו גם הפיכה שלו למושג גנרי.

מה שאומר שאם מוזילה לא אוכפת את הסימן שלה, גם במקרי קצה כמו דביאן, היא עלולה בעתיד להתבע ע"י גורם אחר שהיא תנסה לאכוף את הזכויות שלה לגביו.

ואם כבר מדבר עם זה, סימן מסחרי היא אחת הסיבות שגוגל מודאגת מהפיכת שמה לתחליף לחיפוש באינטרנט. ברור לכם מה יקרה אם היא תאבד את הסימן המסחרי שלה. בעבר גם מיקרוסופט נתבע לגבי המונח חלונות לגבי מערכת הפעלה גרפית.

כשאני מתקין MS-Windows על מחשב אני יודע שיש גבול לכמות השינויים שאני יכול להכניס. לינוקס היא תוכנה חופשית ואני מקבל מזה המון גמישות.

מדיניות נוקשה כזו של סימן מסחרי מרוקנת מתוכן את חופש התוכנה. לכן לא נשארה ברירה אלא לשנות את השם. אולי זה בגלל שהמדיניות לא מוצלחת במיוחד?
http://lwn.net/Articles/212923

ממש לא.
שנה מה שאתה רוצה וקרא לזה איך שאתה רוצה, רק לא בשם ששייך למישהו אחר.
לא הצלחתי להבין מה הבעיה עם זה.

זה מה שעשו בדביאן.

מצד שני, "בעלות" על שם היא אמצעי להשגת אמצעים מסויימים. בסופו של דבר מדיניות נוקשה מדי יכולה לפגוע באותן מטרות: משתמשי לינוקס יעברו להשתמש ב-IceDove במקום ב-ThunderBird והשם ThunderBird בעיני משתמשי לינוקס יהיה מקושר לתוכנה מיושנת ופגומה.

ככתוב בקישור שהבאתי, במוזילה הבינו את הבעיה ופועלים לתיקונה. גם אם בקצב איטי למדי.

צפריר

הבעיה כאן (איך שאני רואה את זה) היא לא בשמירת הזיהוי שם-תוכן אלא בתוכן.

אם מוזילה יהפכו את ציפורעם למוצר מיושן הרי בטח זה יהיה טוב יותר (מבחינת המשתמש הפוטנציאלי) אם תהיה הפרדה ברורה (על ידי שם/סימן) בין ציפורעם לבין ההתפצלות (פורק) היותר עדכנית שלה.
מוזילה לא רוצים להיות שם ודווקא בגלל הדרישה שלהם לשימור זהות שם-תוכן הם מחוייבים לתוכן מספיק טוב שלא ידרוש יותר מדי שינויים על ידי ההפצות כך שגם השם ישתנה בעקבות כך.

במילים אחרות (לדעתי, לדעתי) גם בעולם הקוד הפתוח, שמירת שם-תוכן ברורה מגבירה את השקיפות > תחרות > איכות "תוכן".

נכון. זו בדיוק הבעיה: רשיון השימוש ב־trademark של מוזילה לא מאפשר את זה.

הגרסה של דביאן לא שונה בהרבה מהגרסה המקורית מלבד *שינוי השם* וכמה תיקונים קטנים.

כל הפצה מכניסה לא מעט שינויים בחבילות שמוכנסות אליה. apache לא היה שמיש אם היית צריך להשתש בתצורה המקורית. גם KDE עברה שינויים לא מעטים כדי שכל הקבצים יהיו במקום הנכון. אם זה היה דורש יצירת IcePatcy ו־IceDE (רגע, האחרון הוא לא הפרה של ה־trademark של IceWM ? ;-) ) מצבינו היה רע.

משום מה רק למוזילה יש רשיון שימוש מוזר כזה.

האם השינויים שהזכרת כוללים שינויים בקוד, או רק במיקומי קבצים?
כאשר אתה מבצע שינויים בקוד, אתה יוצר תוכנה חדשה. אם תקרא לתוכנה החדשה שיצרת בשם של מישהו אחר המוגן בסימן מסחרי, הסימן המסחרי יתדלדל עד שלא ניתן יהיה להגן עליו. זה לא עניין של קוד פתוח בכלל, אלא עניין של חוק.

לא מדובר על תוכנה חדשה (לדוגמה: לקרוא לדפדפן Firebird למרות שקיים כבר בסיס נתונים כזה, או לקרוא לקומפיילר Flash בשם flex למרות שכבר קיימת תוכנית של גנו בשם הזה). אני מדבר על גרסה שונה של אותה התוכנית. ינוי לגיטימי לפי כללי המשחק של התוכנה החופשית.

כמו שכבר אמרתי: השאלה היא למה בדיוק צריך להגן על אותו השם. איזו מטרה אתה משיג בכך שאנשים מזהים את השם המסוים עם אוסף תכונות מסויימות?

יש בכך פגיעה ביכולת של הקהילה לשפר את המוצר שלך. תוכנה חופשית היא תוכנה שאין אף גוף אשר יכול להטיל מגבלות כאילו עליה. לא נראה לי שגנום, KDE, אפאצ'י, PostgreSQL, MySQL, PHP וכו' מפסידים הרבה מאובדן השם המדוייק. ליתר דיוק: אני בטוח למדי שהשמות הללו מוכרים וידועים לך. וזוהי בעצם המטרה של שמות מסחריים.

צפריר

1.
זה נורא פשוט, אם אתה רוצה זיהוי שם-תוכן:
אם תוכן1 != תוכן2
אז שם1 != שם2
נכון שאפשרי להגמיש את מידת השוני שאתה מאפשר אבל זה כבר עניין כמותי וככזה הויכוח עליו די מוגבל (אני חושב יותר, אתה חושב פחות, יותר על זה בסעיף 6).

2.
איפה טענתי שיצירת גרסאות שונות לתוכנה חופשית אינה לגיטימית? מנקודת המבט של מוזילה אתה מוזמן לשנות מה שאתה רוצה ובלבד שתקרא לזה בשם אחר כך שאף אחד לא יחשוב שהגירסא הזו יצאה ממנה.

3. שינויי שמות פרוייקטים/תוכנות בקוד הפתוח הם לא דבר חדש או נדיר ולא זכור לי שיצא מזה רע. האם לדעתך מנהלי פרוייקט בריל זכאים (או שזה יהיה יותר יעיל) לקרוא למוצר שלהם קומפיז?

4. תוכנה חופשית לא מתקיימת מחוץ לחוק. עצם הגדרתה כחופשית מתבססת על חוקי הקניין הרוחני המעניקים תוקף להסכם הרישוי שלה. עניין נוסף (שאולי ראוי לסעיף נפרד), מגבלות הן לאו דווקא דבר רע ואני לא מקבל כינוי משהו כמיגבלה בתור טיעון נגדו. לדוגמא, המגבלה האוסרת לסגור תוכנה פתוחה דווקא חיובית לטעמי.

5. לגבי "איזו מטרה אתה משיג...", במקרה הספציפי הזה התשובה נמצאת בקישור שצירפת קודם. שיתוף הפעולה המתואר שם (שאני בטוח ששנינו רואים כחיובי) הוא פועל יוצא של ההתעקשות של מוזילה לזהות חזקה בין שם לתוכן. שיתוף הפעולה הנ"ל נכפה (במידה מסוימת) לא רק על יצרניות ההפצות אלא גם על מוזילה עצמם.

6. לגבי GNOME, KDE וכו', עניין של טעם/העדפה/כל מקרה לגופו. מדובר כאן בהעדפת המינון מסעיף 1.
ההחלטה (האישית של כל אחד ואחד) על המינון המועדף מושפעת מדברים שונים:
- הרצון בסדר ואחידות.
- מצב האחידות הנוכחי.
- העדפת שונות.
- העדפת מחזורי פיתוח מהירים ונקיים מבירוקרטיה.
- מידת ההכרות עם המוצרים שיש בשוק (אם אתה יודע טוב מאיפה זה בא, אתה לא צריך שם כדי לזהות)
- הרבה דברים אחרים, יבשה לי המקלדת.
העיקר הוא שכל אחד יכול לפתח העדפה משלו וכל העדפה כזו לדעתי לגיטימית ויותר מזה, אינה ברת וויכוח.
הדבר היחיד שאני יכול לדעתי לקיים עליו דיון זה עצם הזכות/סמכות/יכולת/צורך-אפשרי להפעיל את נושא סימני המסחר.