גם שבארץ 90% מאנשים לא יועדים מזה לינוקס.
שלא לדבר אל זה שאחוז גבוה מאוד של סטודנטים לא יודע, וכמעט ולא לומד, להישתמש במחשב , וזה במדעים/הנדסות.

לצורך העניין אם אתה לומד מדעי-המחשב באוניברסיטת ת"א יהיה לך הרבה יותר קל להסתדר אם יש לך לינוקס בבית.

כל הקורסים בתואר ראשון... אבל כווולם מועברים/דורשיפ סביבת לינוקס.

אולי רובם, אבל לא כולם.

דוגמה המחזקת את הטענה: http://en.wikipedia.org/wiki/MOSIX

דוגמה נגדית: http://hocr.berlios.de

מוסיקס היא דוגמה קצת בעייתית.

מדהים כמה כל נתוני הפתיחה של פרויקט מוסיקס היו דומים לזה של פרויקט BSD: יש פה אוניברסיטה שמקבלת תקציבי מחקר לפרויקט, בין השאר, ממשרד הביטחון. העבודה נעשית על תכנה מסחרית (במקרה של BSD, על יוניקס של AT&T, במקרה של מוסיקס - על BSDI), אך רק מסיבות היסטוריות, ואין לפרויקט כוונה מסחרית. למרבה הצער, ההמשך לא היה דומה. פרויקט BSD פשוט "פרץ" לעולם, וברקלי עזרו לו התפשט כאש בשדה קוצים גם לפני שהיה לגמרי חוקי (יש פה כאלו שבוודאי זוכרים את התביעה של יורשי יוניקס מול יורשי BSD). לעומת זאת, מפתחי mosix לא היה כל כך נלהבים להפיץ אותו, וגם כשסוף סוף פותחה גרסה חופשית לחלוטין (מעל לינוקס) שינו את דעתם מדי פעם האם הם תומכים או מתנגדים בהפצתו. מה הם ניסו להשיג? לא ברור לי. ייתכן שהאוניברסיטה לחצה עליהם לא לשחרר קוד שעשוי להיות מקור לרווח בעתיד (או באיזה יקום מקביל). ייתכן שהמצב החמיר כשבאמת קמה חברה מסחרית שניסתה להרוויח כסף ממוסיקס.

בכל מקרה, המצב שנוצר עצוב. מוסיקס אומנם מוצב על-ידי מפתחיו כמערכת הפעלה למחשוב מקבילי, אבל האמת שהייתה ברורה למשתמשים שלו (כפי שאני הייתי, לפני בערך עשור) שהיא הייתה מערכת מעולה לקבוצות עבודה - קבוצות שבהן לכל אחד יש מחשב, שחלקם לא עושים כלום רוב הזמן. לו הייתה מוסיקס מופצת בחופשיות יותר, אני בטוח שהיא הייתה קונה לה מקום של כבוד בקבוצות של מדענים, מפתחי תכנה, וכד', שבהן הרצת תכנות כבדות ואטיות היא דבר נפוץ. זו לא מערכת אזוטרית - אני בטוח שחצי מהאוניבסיטאות וקבוצות המחקר בעולם היו מאמצות אותה לו הייתה מגיעה אליהם בזמן. והיום, למרבה הצער, זה כבר מאוחר מדי. עברו הימים שיוניקס הייתה המערכת ההפעלה הנפוצה באוניברסיטאות. היום זה רק וינדוס, וינדוס ועוד וינדוס. אז כל עוד מוסיקס לא פועלת על וינדוס, היא הפכה להרבה פחות רלוונטית.

צריך לזכור שהפרויקטים האונברסיטאים המוכרים כמו BSD, tcl/tk, X11 mosaic, ncsa httpd, ועוד הרבה דוגמאות אחרות - רובן היו פרויקטים חדשים לחלוטין, שהכילו רעיונות חדשניים ועבודה של מספר סטודנטים - ולא "עבודה של סטודנט בודד בסימסטר יחיד".

החוזק של האונברסיטאות הוא לא בזמן פנוי של סטודנטים בודדים, אלא בכך שיש שם רעיונות חדשים (כך למשל, כל הדוגמאות שהזכרתי לעיל הכילו רעיונות מקוריים - אלו לא היו חיקויים חופשיים של תכנה מסחרית) ובכך שניתן "ליצור" שם זמן פנוי - ברגע שפרופסור מתעניין בתכנה מסוימת, לפתע יש לגיטימציה (והכרה) בלעבוד חצי מזמנך על התכנה הנ"ל.