הטקטיקות החדשות במאבקה של מיקרוסופט בתוכנות הקוד הפתוח מלמדות על
מצוקה. 40% מהארגונים המשתמשים בתוכנות מיקרוסופט שוקלים חלופות,
והניסיונות להפחיד את הצרכנים התגלו כלא יעילים. עכשיו בכירי החברה
נשלחים עם חבילות של הטבות למדינות שממשלותיהן החליטו לקדם את
שיטת הקוד הפתוח.
התנהגותה של מיקרוסופט לאחרונה מעידה
על לחץ. לאחר שניצלה מעונש חמור במשפט
המונופול שלה בארצות הברית, נדמה היה
שבא הקץ לצרותיה. אבל אז התברר שזו רק
ההתחלה. עוד בזמן המשפט התפתח איום חדש
בדמות תנועת הקוד הפתוח, ההולכת וצוברת
תאוצה במאבקה בחברה מרדמונד.
מיקרוסופט עדיין רחוקה מלוותר. להיפך,
ככל שהמתקפה מתעצמת היא הולכת ומגבירה
את מאמציה ומגוונת את שיטות הלחימה
שלה. ובכל זאת, נדמה כי הביטחון העצמי
האינסופי של החברה מתחיל להתפוגג ולהתחלף בנימה מעט היסטרית, מלווה
בתוקפנות מופרזת המעלים ניחוח דק של פחד.
תנועת הקוד הפתוח היא שם כולל לתוכנות המופצות חינם בלוויי קוד המקור
שלהן, המאפשר לכל משתמש לשנות את התוכנה. היא מאיימת על מיקרוסופט
ברמת המכירות מאחר שכל עותק חינם של מערכת ההפעלה לינוקס המופצת בקוד
פתוח משמעו מכירת עותק אחד פחות של חלונות. אבל היא מאיימת עליה גם
ברמה העקרונית, משום שהיא מציגה את עצמה כחלופה רעיונית ומעשית
לתוכנות מיקרוסופט. מההיבט המעשי, יש לתוכנות הקוד הפתוח המופצות
חינם יתרון מובנה בשוק מול מוצרי מיקרוסופט הנמכרים בכסף.
את התרומה העיקרית לקידום מעמדו של הקוד הפתוח העלתה מיקרוסופט עצמה.
היא החלה לשנות את שיטת רישוי התוכנה שלה ממודל של רכישת רישוי למודל
של תשלום שנתי קבוע שרק הוא מזכה בעדכוני תוכנה, והצעד עורר התנגדות
עצומה. לפי חברת הייעוץ גרטנר, מעבר למודל החדש כרוך בגידול של עד
90% בהוצאות לרכישת תוכנה, 40%-כו מהארגונים המשתמשים בתוכנות
מיקרוסופט שוקלים בשל כך שימוש בפתרון חלופי.
החלופה הופיעה בשטח במהירות שהדהימה את מיקרוסופט. בתוך שנה אחת
ניזומו 25-ב מדינות חוקים שמטרתם המוצהרת לקדם תוכנות קוד פתוח.
הליכים כאלו נמצאים על סדר היום של הפרלמנטים בגרמניה, פרו,
ארגנטינה, ספרד, איטליה, בריטניה, פורטוגל, טייוואן וסין. אפילו
בישראל יזמה ח"כ נחמה רונן חוק להעדפת תוכנות קוד פתוח. גם בין חברות
מסחריות נוחלת תנועת הקוד הפתוח הצלחות רבות. הבולטת שבהן היא המעבר
של חברת התקשורת האוסטרלית טלסטרה לשימוש בלינוקס ובחבילת המשרד
סטאר-אופיס של סאן. מיקרוסופט הפסידה כאן את הלקוח הגדול ביותר שלה
בחצי הכדור הדרומי, עם קרוב 50-ל אלף עמדות מחשב.
חברות כמו יבמ, סאן ואוראקל החלו להשקיע בקידום חלופות לחלונות ולערכת
אופיס. בישראל עתידות לצאת בשנה הקרובה לפחות שלוש גרסאות מעוברתות
של תוכנות משרד בקוד פתוח או "כמעט קוד פתוח" )היינו, ערכות שאינן
חינם אך מחירן כעשירית מזה של אופיס של מיקרוסופט(.
מיקרוסופט מיומנת במאבק בחברות מסחריות אחרות, אך היא התקשתה למצוא
דרך להיאבק בארגון שאינו ארגון, שאי אפשר לקנות אותו ואי אפשר לנצחו
במלחמת מחירים. הפתרון של החברה לבעיה היה לא לפתור אותה, ולהתייחס
לקוד הפתוח כאילו היה חברה מסחרית. הצעד הראשון במאבק היה הטקטיקה
המוכרת של FUD )ראשי תיבות של פחד, אי-ודאות וספק(. כלומר, כמו במאבק
בחברה מסחרית אחרת, ניסתה מיקרוסופט לעורר ספקות ביחס לאמינות הקוד
הפתוח, לנסות לגרום ללקוחות אפשריים להירתע משימוש בו, ולעורר
אי-ודאות בנוגע לעתידו.
מיקרוסופט ניסתה כל השמצה אפשרית. רישוי הקוד הפתוח הומשל על ידה
ל"בועת המניות". קרייג מונדי, מבכירי החברה, טען כי תוכנות הקוד
הפתוח חלשות ולא יציבות ויגבילו את יכולתן של חברות המשתמשות בהן.
מנכ"ל החברה הססגוני סטיב באלמר השווה את לינוקס ל"סרטן... הנדבק לכל
מה שנוגע בו", ואיים ש"אם תשתמשו בקוד פתוח תהפכו את כל התוכנות שלכם
לקוד פתוח". גם ביל גייטס עצמו היה מודאג מאוד מרישוי GPL לקוד פתוח
שבעזרתו מופצת לינוקס. הוא דימה אותו ל"פקמן שיאכל לכם את העסק".
בישראל נקרא למאבק אריה סקופ, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל. במאמר Ynet-ב
הוא כתב כי "קוד פתוח עלול ליצור בעיות אבטחה, בהן שתילת קוד הרסני
על ידי האקרים... אני מציע לארגונים לבקש מיבמ )המפיצה את לינוקס(
הגנה משפטית אם יתברר כי מערכת ההפעלה מפירה פטנטים". הוא קינח בטענה
הקבועה: "בתי תוכנה אינם יכולים להגן על הקוד שפיתחו, אם התבססו על
קוד ברישוי LPG".
מתקפת FUD-ה הסתיימה בכישלון חרוץ. מסקנה מסקר לקוחות שעשתה מיקרוסופט
הודלפה לאחרונה וציינה במפורש: "מסרים המבקרים את הקוד הפתוח, לינוקס
GPL-ו אינם מועילים... מיקרוסופט צריכה להימנע בטווח הקצר מביקורת
ישירה על לינוקס והקוד הפתוח".
ניסיון אחר של מיקרוסופט היה לטעון שקוד פתוח עולה יותר, אם מחשבים את
עלות הבעלות הכוללת. כך, לפי סקופ "קל מאוד להוכיח שהשימוש בחלונות
חסכוני יותר מלינוקס לאורך זמן".
באחרונה זנחה מיקרוסופט גם את הטיעון האבסורדי הזה. עמוד האינטרנט
שהכריז כי הטענה שלינוקס עולה פחות היא "מיתוס", הוחלף בעמוד אחר
ובטיעון יומרני פחות המנסה להראות שחלונות נותנת יותר. המנכ"ל באלמר
הודה בחצי פה בכישלון. בראיון למגזין "ssenisuBRAV" הוא אמר: "עדיין
לא הצלחנו למצוא דרך להיות זולים יותר מלינוקס".
כשאפסו כל הטיעונים התועמלניים, נותר רק להסתער על האויב בכידונים.
מיקרוסופט פיתחה באחרונה שתי טקטיקות ללוחמה פנים-אל-פנים, שניתן
לכנות "ביקור הברון" ו"מתקפת השירותים".
התסריט של ביקור הברון הוא פשוט: כשנדמה כי מנוי וגמור מלפני מדינה
כלשהי לזנוח את מוצרי מיקרוסופט, מיד מופיע במקום בכיר מהחברה ובדברי
חלקות והבטחות כסף מנסה לשנות את רוע הגזירה. תפריט הביקור כולל בדרך
כלל הכרזה על תרומה כספית לקידום החינוך והבריאות באותה מדינה, תצלום
חגיגי שבו הבכיר וראש רפובליקת הבננות התורנית מחליפים תיקים בכריכת
עור אדומה, ווידויים חגיגיים מצד הבכיר על אש התמיד של האהבה הממלאת
את לבו למדינה הנדונה. במקרים חמורים במיוחד, מפוזרות גם הבטחות
מעורפלות להקמת "מרכז פיתוח" של מיקרוסופט באותה מדינה. התרומה
הכספית הנדיבה, כך מתברר יום אחרי שלינוקס מושלכת לפח, היא כך וכך
מכולות גדושות בתוכנות מיקרוסופט עם חוזה שימוש למאה השנים הקרובות.
ביקורו של הברון הופעל ביד נדיבה בשנה האחרונה. כך למשל העביר אדמונד
דה גייטס חצי מיליון דולר לראש ממשלת פרו "לקידום החינוך והממשל
האלקטרוני" ערב דיון בחוק שנועד לקדם קוד פתוח. באלמר יצא לביקור
דומה באוסטרליה לפני כחודשיים, כשנודע כי טלסטרה זנחה את מוצרי
החברה, ובראשית נובמבר ביקר גייטס בהודו )הבטחות לתוכנה בחצי מיליארד
דולר, הקמת מרכז פיתוח, תרומה למלחמה באיידס, רק אל תשתמשו בלינוקס(.
ביקורים, מפגשים והבטחות דומות הושמעו גם בסין, בריטניה, ישראל
ומדינות אחרות.
בד בבד, מיקרוסופט מנהלת מלחמת יחסי ציבור נגד חברות המחשבים הגדולות
שבשנתיים האחרונות החלו להשקיע סכומי עתק בפיתוח פתרונות תוכנה סביב
לינוקס ותוכנות קוד פתוח אחרות. חברות כמו יבמ וסאן עושות זאת כדי
להרוויח כסף, ומבחינתן, הדרך היעילה ביותר היא להציע תוכנות קוד פתוח
חינם, מלוות במגוון פתרונות חומרה ושירותים בתשלום.
האיום הגדול מבחינתה של מיקרוסופט הוא הכסף. כל עוד נאבקה מיקרוסופט
בחברות קיקיוניות נוסח רד האט לינוקס או זימיאן, שהכנסותיהן השנתיות
שוות למה שמרוויח סטיב באלמר בזמן ארוחת בוקר קצרה במיוחד, הקוד
הפתוח היה בעיה שאפשר לחיות אתה. יבמ, סאן ואוראקל הן כבר סיפור אחר.
יבמ, למשל, היא חברה שמכירותיה השנתיות גדולות פי שלושה מאלו של
מיקרוסופט, ויכולת הלחץ השקט שלה לקידום מכירות יעילה במיוחד ואינה
אינה ניתנת לנפנוף קליל.
אבל לפי סקופ, אינטרסים מסחריים הם עניין פסול. "יבמ וסאן", הוא כתב
במאמרו ב-tenY, "החלו להפעיל לחץ על ממשלות כדי שיאמצו את לינוקס
ומטרתן הסופית היא להרוויח משיווק שירותים עבור לינוקס. האסטרטגיה של
יבמ היא לשכנע את הלקוח לעבור לסביבת לינוקס ולמכור לו את מוצריה
שאינם מבוססים על קוד פתוח במחיר מלא". במלים פשוטות הטיעון של
מיקרוסופט בעצם אומר: הם גרועים וחמדנים בדיוק כמונו; ואם כבר גרועים
וחמדנים, למה לא ללכת על הדבר האמיתי?הדבר האמיתי?
הערה: הכתבה המקורית פורסמה במגאזין קפטן אינטרנט. | |
|
04/12/2002 - 00:07 · 
