ווטסאפ - לינוקס, BSD, קוד פתוח ותוכנה חופשית בעברית. Whatsup - Linux, BSD, open source and free software in Hebrew

 
 
  כניסת חברים · רישום · שכחתי סיסמה  
tux the penguin

quick_linkמה עושה י.ב.מ עם מיליארד הדולארים שהבטיחה להשקיע בלינוקס?

published at 11/12/2002 - 21:20 · ‏פורסם dittigas · ‏tags ממשל · שלח לחברידידותי למדפסת
קוד פתוח במוסדות דן פריי (Dan Frye), מנהל מרכז טכנולוגיות לינוקס, הוא האיש ששכנע את הנהלת החברה לאמץ את לינוקס. י.ב.מ השקיעה בלינוקס בהיקפים חסרי תקדים והצליחה, כך אפשר להתרשם, לרכוש לעצמה תדמית טכנולוגית מעודכנת וגם לפתוח כמה דלתות בדרך. מתוך סדרת ראיונות עם דמויות מובילות בעולם הקוד הפתוח באתר ZDNet

פריי, כמי ששותף לעיצוב האסטרטגיה של החברה שמטרתה להפוך את לינוקס למערכת הפעלה עסקית, צריך להזהר בו זמנית מלהצטייר כמי שמנסה להכתיב לקהילת הקוד הפתוח העצמאית מטבעה. האסטרטגיה של י.ב.מ, הוא מאמין, מוכיחה את עצמה וארגונים רבים מאבדים את הספקות שהיו להם לגבי אימוצה של לינוקס. העובדה שתהליך הפיתוח של לינוקס הופך מאורגן וממוסד יותר, ככל שיותר מפתחים מועסקים בתשלום על ידי חברות שונות (SuSE, RedHat, IBM, HP, Conectiva ועוד), היא חיובית ומספקת ללקוחות תחושה של יציבות שהם מצפים לה.

לדברי פריי, 100% מהמפתחים במרכז הטכנולוגיות של לינוקס [*] עוסקים בפרוייקטים המונחים על ידי י.ב.מ למרות שחלקם עוסקים בפרוייקטים עצמאיים. י.ב.מ, הוא מסביר, לא שוכרת מפתחים אלו כדי שיעשו כרצונם, אלא מעסיקה אותם בפרוייקטים ספציפיים כמו שיפור יכולות המדרוג, אבטחת מידע וכיוצא באלו בעיות המטרידות את הלקוחות שלה.

לי.ב.מ, דרך אגב, אין כרגע כוונה לצאת עם הפצה משלה והיא שמחה לעבוד עם הפצות של השותפות שלה, אבל היא תעשה כל מה שנדרש כדי לשרוד בשוק כמו כל האחרות. י.ב.מ לדבריו רוצה לראות את לינוקס מצליחה כמו סולאריס בשוק התקשורת ופחות מוטרדת מהשוואה למערכת ההפעלה של חלונות.

על האתגרים

מהם הדגלים האדומים של לקוחות מוסדיים בנוגע ללינוקס? פריי מונה את המיתוסים המוכרים ביניהם אבטחת מידע, מידרוגיות מעבר למספר מעבדים, העדרם של יישומים עסקיים והעדר כח אדם מיומן.

שאלות לגבי כח אדם מיומן ויישומים כבר לא עולות בשיחות שלו עם לקוחות לדבריו. גם לעניין זמינות היישומים, לקוחות מוטרדים פחות ופחות ככל שמספר היישומים עבור לינוקס הולך ומתרחב.

לינוקס בניגוד ליוניקסים הרצים על 32-64 מעבדים, מסוגלת לנצל היטב עד לארבעה מעבדים בלבד נכון להיום ולכן עניין המדרוגיות מעניין יותר. זהו הפרוייקט החשוב ביותר ופריי מקווה שקהילת המפתחים תתגייס כדי לספק מענה. לדברי פריי הגרסה הבאה של גרעין מערכת ההפעלה (2.6) עדיין לא תתמודד טוב עם 32. רק בשנת 2006 אם יציאתה של הגרסה הבאה נתחיל לראות התקדמות משמעותית.

נושאים חשובים אחרים הם רשתות (IPv6, SCTP) וסטנדרטים כמו LSB שי.ב.מ מקדמת במרץ.

על Gnome vs. KDE

רק אחד מהפרוייקטים יצא מוביל אלא אם כן הם ימצאו דרך לשתף פעולה ביניהם. למרות שקהילת המפתחים מסוגלת לתמוך בשני הפרוייקטים, אין לה מספיק משאבים לתמוך בשולחנות עבודה שאינם עובדים זה עם זה.

על "וירוס" GPL

פריי גם מתייחס לעניין הרישוי של לינוקס והסכנה ברישוי GPL למוצרים הסגורים שלה עצמה שהיא מפתחת עבור לינוקס ומסביר כי י.ב.מ איננה רואה בכך כל קושי.

[*] מרכז הטכנולוגיות של לינוקס בי.ב.מ (LTC) נוסד בשנת 1999 וכולל 185 עובדי י.ב.מ המתמחים בנושאים שונים ונמצאים באתרים שונים ברחבי העולם המהווים ביחד קהילה וירטואלית. קהילה זו אחראית בין השאר לפרוייקטים כמו שכתוב ה-scheduler ועוד.
 

קישורים רלוונטיים

· עוד על קוד פתוח במוסדות
· חדשות מאת dittigas


הסיפור הנקרא ביותר בנושא קוד פתוח במוסדות:
ציוני בגרות חורף 2004

מה עושה י.ב.מ עם מיליארד הדולארים שהבטיחה להשקיע בלינוקס? | כניסה / יצירת מנוי חדש | 0 תגובות
סף חסימה
  
ההערות הינן מטעם כותביהן. אין צוות האתר לוקח אחריות על תוכנן