|
כניסת חברים · רישום · שכחתי סיסמה |
![]() |
![]() ![]() מדובר באימוץ של תהליכי פיתוח וטכנולוגיות נפוצים בקרב חברות הזנק. עד עתה הם השתמשו בטכנולגיות קנייניות (בין היתר סביבת .Net ואורקל), היום לעומת זאת: ![]() לפני זמן מה פרסמה עמותת "שקיפות בינלאומית – ישראל" קול קורא לשיפור אתר התקציב הפתוח. לצערי הדד-ליין הוא היום (נקווה שיהיו גמישים במקצת בהזזתו). אודות התקציב הפתוח והדרישות: ![]() ![]() מתוך ההודעה: ![]() על הפרק: ![]() ![]() עד 2008 לא הייתה בעיה, אך אז Schoolmaster, המפתחת, חברה אל מיקרוסופט ... ![]() מדובר בבית חולים מודרני המכיל ציוד רפואי, מחשבים ושרתים חדישים. במקום 620 מיטות, חדר מיון, שירותי בריאות לחולים וצוות של למעלה מ-400 עובדים ... ![]() ![]() עמותת המקור, העמותה הישראלית לתוכנה חופשית וקוד-מקור פתוח, תערוך אסיפה כללית ביום חמישי ה-17 בפברואר - בשעה 18:30 במכללת שנקר בחדר 304 בבניין הישן. באסיפה תערכנה בחירות לועד ולועדת הביקורת. ![]() זאת כדי לפתוח מידע ונתונים ממשלתיים לשימוש חופשי, מה שיאפשר ליזמים ואזרחים להשתמש בהם למיזמים, מחקרים ותועלת הציבור ... הערה: תודה לדורון על הקישור. ![]() ראו גם: "שיפור השירות לאזרחים - יבוסס על קוד פתוח" מקור: רשימת הדיוור של המקור 2271 כניסות :: תגובות? ![]() המסמך המתפרסם באתר הוא גרסתו הראשונית עם הערותיו של ג'ונתן זוק, נשיא האיגוד לטכנולוגיה תחרותית (Association for Competitive Technology, ACT), ארגון בעל קשרים הדוקים עם מיקרוסופט ... ![]() ![]() ע"י mksoft פורסם: 19/06/2010 - 20:10 ![]() מינויה האחרון הוא Commissioner for Digital Agenda ובמסגרתו היא ממונה על נושאי התקשורת וה-IT באיחוד. גם כאן היא ממשיכה בקו ... ![]() ![]() לפי סופיה מינץ, מנהלת פרויקט "חותם" במשרד החינוך: "כל אלה שמדברים על הכנסת קוד פתוח למערכת החינוך מתכוונים לטוב, אבל אינם רואים את המציאות" ... ![]() המחבר טוען כי מזכר זה חשוב לכל מי שעובד עם ה-DoD, וכי יש לו השפעה נרחבת על ארגונים רבים נוספים. בשנת 2003 ה-DoD כבר הוציא מזכר בנוגע לקוד פתוח, אולם הוא היה נתון לפרשנויות רחבות, לעיתים לא לטובת קוד פתוח. מזכר חדש זה מבהיר ומשלים את קודמו. כמו כן מכוסות בעיות מנהליות שמנעו הכנסת קוד פתוח לפרוייקטי DoD. נקודות חשובות במזכר: ![]() ההעדפה לתחליף הינה למערכת מבוססת drupal מהגירסא האחרונה. ![]() ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 01/09/2009 - 22:56 ![]() על מנת לאפשר לפעול אל מול רשויות המדינה, יש צורך למפות את השימוש הנוכחי בתוכנה חופשית. הציבור מוזמן לתעד בדף המוקדש לנושא הרשויות המקומיות את בתי הספר והרשויות המקומויות העושים שימוש בתוכנה חופשית. רם און אגמון חבר וועד המקור 2356 כניסות :: 38 תגובות ![]() ![]() ![]() חמש שנים אחרי, ההסבה בעיצומה. עד סוף שנה זו, כל עובדי העיריה ישתמשו באופן אופיס ופיירפוקס במקום באופיס ואינטרנט אקספלורר. ![]() ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 19/05/2009 - 12:46 ![]() ![]() אך לפני הענקת נקודות הזכות הצפויות ושאר רפלקסים מותנים, עולה בראשי מחשבה אחת: boo hoo ... ![]() ![]() ![]() האתר הינו האתר הראשון בארץ (*) המשתמש בסביבת הפיתוח המתקדמת TurboGears. (*) עפ"י שולח הידיעה. אם ידוע לכם על עוד אתרים כאלו אנא ציינו בתגובות. 2480 כניסות :: 8 תגובות ![]() ![]() ע"י nadavvin פורסם: 11/12/2008 - 09:37 ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() שנת הלימודים הבאה עומדת להיפתח עם מספר יישומי קוד פתוח וחופשי חדשים על שולחן העבודה של מערכת ההפעלה וינדוס המצויה בבתי ספר רבים (לפחות בתחום האחריות האישי שלי: פתח תקווה וראש העין). ![]() ![]() אך היום, התברר לי שבזק נוקטים מדיניות חדשה, בה הם נמנעים מכל תמיכה שהיא עם משתמשי לינוקס, או כל תוכנת "קוד פתוח" אחרת לטענתם (ששמעתי זאת גיחכתי, ותיקנתי אותם שהמודמים שהם מספקים פועלים ברובם על לינוקס, אך כמובן זה בסדר). ![]() "מטרתינו לקדם פתרונות אלטרנטיביים ולגרום לכך שהמשתמשים שלנו יהיו תלויים פחות בספקי התוכנה" ![]() ![]() ![]() היום התקבלה תשובה: הם זקוקים לעזרה בהנגשת האתר שלהם לקהילה החופשית. במידה שמישהו מעוניין להציע קוד לנושא ו/או לבחון את הקוד הקיים, אנא צרו עימי קשר ל: agmonr et gmail.com יום טוב, רם-און 2241 כניסות :: 12 תגובות ![]() אם יש לכם רעיון לפרויקט שאתם מעוניינים לעשות, ואתם לומדים באוניברסיטת תל אביב, אתם מוזמנים ליצור קשר עם וועד המקור בכתובת board at hamakor.org.il מקור, עמותת המקור 2889 כניסות :: 4 תגובות ![]() "משטרת צרפת הודיעה ביום רביעי כי היא נוטשת את מיקרוסופט ותעביר את מערך המחשוב שלה למערכות לינוקס מבוססות קוד פותח. בכך הופכת המשטרה, על 100,000 עובדיה, לגוף הציבורי הגדול בעולם שמבצע מעבר כזה. משטרת צרפת משלימה בכך תהליך ניתוק ממיקרוסופט שהחל ב-2005, כאשר עבר לשימוש בקוד פתוח בתוכנות משרדיות כגון עיבוד תמלילים, ומעבר לדפדפנים ותוכנות דואר אלקטרוני מבוססי קוד פתוח..." ![]() "המשרד לענייני כלכלה במדינה יחייב את כל הרשויות הלאומיות והמשרדים במדינה להעדיף שימוש בקוד פתוח ולא להיות תלויים בחברות מסחריות." לפי הידיעה מדובר בלוח זמנים די צפוף, לפחות מבחינת אימוץ תקן ה-ODF. עד אפריל 2008 אירגונים בדרגים לאומיים יצטרכו להשלים את המעבר, בעוד לארגונים בדרגים מקומיים תינתן הארכה עד 2009. ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 10/07/2007 - 14:31 ![]() ![]() ביום שישי האחרון, הגענו יעל טלמור ממכון ויה, ושי שריד, מבעלי הינביט פיתוח בע"מ ואנוכי למרכז להב"ה בצפת. ![]() ![]() ![]() חזרתי עכשיו מהפגישה במשרד האוצר, יעל, אני משער, עדיין עושה את דרכה אי שם מעבר להרי החושך של צפון הארץ. הפגישה היתה מענינת וכמו תמיד, תמונת המצב נעה בין התחושה שאין סיכוי לכלום לבין תקווה שהמון יתגשם. אבל גם אם מחצית מההצעות שהעלינו יתממשו, זה יהיה מגניב לאללה. ![]() כרגע נדרשת באופו דחוף עזרת כל חברי הקהילה במטרה לשכנע את הוועדה ליישום פתרונות קוד פתוח בהיקף הגדול ביותר. לצורך אירגון גויס אתר ויקי (תודה לקורקינט). זו ההזדמנות הגדולה ביותר של קהילת הקוד הפתוח. רם-און אגמון 052-690-1789 agmonr et gmail 1910 כניסות :: 5 תגובות ![]() להזכירכם החוק דורש מספקיות אינטרנט לחסום אתרים "בעייתיים" ולאפשר גישה אליהן רק לאחר זיהוי פיזי או ביומטרי [RTF] (למישהו יש ספק שמשתמשי מערכות הפעלה אחרות מחלונות יופלו בנקודה זו ?). מדובר בפגיעה קשה בפרטיות. היום הציג איגוד האינטרנט הישראלי את עמדתו בכנסת, נייר עמדה זמין לצפיה [PDF]. מההודעה של האיגוד לעיתונות: ![]() ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 21/01/2007 - 15:07 ![]() ![]() העמדה מתמקדת במיוחד בסעיף הנוגע להנדסה חוזרת ומציגה מספר דוגמאות לנושא. מצ"ב תוכן ההודעה אשר נשלחה ע"י שחר שמש לרשימת הדיוור של חברי עמותת המקור: הערה: מכיוון שעדיין אין ארכיון עדכני לרשימת הדיוור של המקור אשר אפשר לקשר אליו את הידיעה, ציטטתי את ההודעה של ותוכן המסמך הועלה לווטסאפ. ![]() הערה: הקישור לבלוג פורסם ע"י שחר ברשימת הדיוור של המקור. האם יש ארכיון של הרשימה שאפשר לקשר אליו ? ![]() ההצהרה הרשמית באה בעקבות אימוץ מסקנות מחקר שניהל Bernard Carayon (הפעם זה בצרפתית) אשר קרא לחקיקה שתחייב שימוש בתקן ODF והציג את התועלת הניכרת הצפויה ממעבר לשימוש בתוכנה חופשית הן למשק. בין התוכנות החופשיות שיאומצו מוזכרות מערכת ההפעלה Linux, חבילת התוכנות המשרדיות OpenOffice, הדפדפן Firefox ו- Thunderbird. 2781 כניסות :: 23 תגובות ![]() תמצאו לנו בית ספר, תעזרו להעביר ולהתקין את המחשבים, המחשבים עצמם - עלינו. ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 19/10/2006 - 09:48 ![]() ynet מפרסם את הידיעה כי מרצ הקפיאה את הצעת החוק נגד שיתוף קבצים: "מרצ הקפיאה את הצעת החוק נגד שיתוף קבצים בעקבות המאבק הציבורי נגד החוק החליטה הסיעה על הקפאת יוזמת החקיקה, שהייתה עשויה להפוך כל גולש לעבריין. עם זאת, סיכויי ההצעה לעבור היו קלושים מלכתחילה"... ![]() אתמול, יום חמישי 7/9/06, נערכה פגישה עם ח"כ אבשלום (אבו) וילן ממפלגת מרצ, אשר הגיש את הצעת החוק המתוקשרת: "הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטאלית)". מטרת הפגישה הייתה, להציג בפני ח"כ וילן את הבעיות הרבות, אשר עולות מהצעת החוק שהוא הגיש. בפגישה נכחו מר דורון שיקמוני מאיגוד האינטרנט הישראלי, מר מאיר מאור בתור חבר מפלגת מרצ וחבר עמותת "המקור", ועו"ד דותן מזור בתור נציג ועד עמותת "המקור". ח"כ וילן העלה את הנקודה, שכרגע אין אף חוק אשר מטפל בצורה נקודתית, בפגיעה שמתבצעת יום-יום בזכויות של האמנים. למעשה, הוא פתוח להצעות בנושא הזה, כפי שהוא ציין בתשובות שלו באינטרנט. העמדה שהועלתה על ידי נציגי "המקור" ומר דורון שימקוני, היא שכבר כיום יש בידי בעלי זכויות היוצרים את האמצעים החוקיים לאכוף את קיום זכויותיהם. הם בוחרים שלא לעשות כן. בנוסף, כפי שעלה פעמים רבות כאן באתר, הבעיה העיקרית מתחילה בחינוך, ובמערכת החינוך, ובזה נדמה שאיש אינו רוצה לגעת. מבחינה טכנית, הבעיה העיקרית עם החוק המוצע היא, שכפי שהוא מנוסח כיום, הוא אוסר אפילו על הדלקת המחשב. הפגיעה החמורה בפרטיות ובזכויות של המשתמשים ברשת האינטרנט, אינה פרופורציונלית לפגיעה הכלכלית שנגרמת לבעלי זכויות היוצרים. לסיכום, ח"כ וילן הציע כי עמותת "המקור" תשלח לו נייר עמדה מסודר, עם הסתייגויותיה להצעת החוק הנוכחית, ואולי גם הצעה לנוסח שונה. עמותת "המקור" תמשיך לפעול בכיוון זה, מתוך הבנה שתוכנה חופשית ואינטרנט חופשי - הולכים יד ביד. קישורים: וויקי המוקדש להצעת החוק, ניתוח של הצעת החוק, ווטסאפ, DMCA תוצרת הארץ 2753 כניסות :: 20 תגובות ![]() אני מרים את הקול הזה לעזרה בהקמת כיתות לינוקס בבית הספר בגבעת אולגה... ![]() ![]() לכבוד: ח"כ זהבה גלאון – יו"ר סיעת מרצ, אנו יודעים כי את אמונה על הגנה ושמירה על כבוד האדם וחירויות האזרח, פעלת רבות בנושאים אלה בתפקידייך השונים. וכעת, עולה סוגייה הפוגעת בזכויות הפרט, על מנת להגן על התאגידים הגדולים והסקטור הפרטי, תוך כדי שממשלת ישראל אמורה לשמש ככלי שרת בידי בעלי ההון, מתחום מה שמכונה בטעות בשפה המשפטית הקניין הרוחני. הצעת חוק זו (הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטאלית), התשס"ו 2006) שמקודמת ע"י סיעת מרצ הינה מנוגדת לכל אותם ערכים אשר את מייצגת בכנסת ישראל כמגנת זכויות האדם, הפרט והאזרח. אנו, החתומים מטה, פונים אלייך בבקשה להסיר את שמך מרשימת מציעי החוק. 2437 כניסות :: 14 תגובות ![]() ביום ראשון הקרוב (13 באוגוסט, 2006) תערך אסיפה כללית של חברי המקור. על סדר היום עומדות בחירת ועד וועדת ביקורת חדשים וכן החלטות אחרות. כל חברי המקור מוזמנים לבוא וכל מי שמתעניין בקוד הפתוח בארץ מוזמן להיות נוכח. האסיפה תתקיים באוניברסיטת תל אביב, ככל הנראה באחד החדרים של בניין שרייבר (006 או 007) בשעה 18:30. 1449 כניסות :: תגובות? ![]() - צפייה ושליטה בנעשה על מחשבי התלמידים - אפשור או נעילת גישה לאינטרנט - הפעלת יישום כלשהו על מחשבי התלמידים - משלוח הודעות וקבצים לתלמידים - הצגת שולחן העבודה של המורה על מחשבי התלמידים ![]() קישורים: דף הסבר על התוכנה באתר GnomeFiles, דף הבית של התוכנה 2191 כניסות :: 3 תגובות ![]() Moodle היא מערכת ניהול תוכן המיועדת לבניית מערכי הוראה מקוונים ואינטראקטיבים. המערכת מכוונת בעיקר להוראה ומיישמת פרדיגמת לימוד המעודדת אינטראקטיביות, התנסות אישית, לימוד בקהילה והבעת דעה. ![]() המדריך המקושר יסביר לכם איך לבצע זאת, תוך שימוש בתוכנת החופשית עליה מבוססת הויקיפדיה - MediaWiki, וערכת WAMP המכילה את שרת היישומים אפאצ'י, מסד הנתונים MySQL ושפת הווב PHP. העלות? רק זמן עבודה, כל השאר (חוץ מווינדוס, מן הסתם) בחינם. קישורים: LifeHacker.com, Set up your personal Wikipedia 3803 כניסות :: 4 תגובות ![]() "...משרד המדע והטכנולוגיה של המדינה קיים לאחרונה את "יריד התקנת תוכנות חופשיות" של אמריקה הלטינית, אירוע לקידום השימוש במערכות הפעלה מבוססת קוד פתוח, דוגמת לינוקס, ותוכנות מבוססות קוד פתוח אחרות. ממשלת ונצואלה חיקתה בכך אירועים דומים שקיימו משתמשי לינוקס בארגנטינה, בקולומביה ובמדינות נוספות בדרום אמריקה. ראו גם ונצואלה: הוראה ממשלתית לעבור לקוד פתוח בשנתיים הקרובות וידיעות נוספות בנושא "קוד פתוח במוסדות". 1833 כניסות :: 2 תגובות ![]() "...במהלך ההפגנה קראו המפגינים לשר החינוך הבא של ישראל לבחון מחדש את הסכם רישוי התוכנה בין משרד החינוך למיקרוסופט, המעגן את מעמד החברה כספק תוכנות כמעט יחיד למערכת החינוך, בעוד, שלטענת המפגינים, ניתן להשיג חלופות אחרות בחינם, אשר אינן נופלות באיכותן. דעות נוספות בנושא ניתן למצוא ב"פילים בקרקס: דעה אישית על הבעיתיות של שימוש בתוכנה קניינית במערכת החינוך" וב"בתגובה ל-"הצופים של המחשבים", מה אנו יכולים לעשות?". 3329 כניסות :: 13 תגובות ![]() ![]() ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 28/01/2006 - 09:14 ![]() לוותיקים משרד החוץ, משרד התמ"ת ומשרד השיכון הצטרפו לפני מספר חודשים אתר "שער הממשלה", משרד ראש הממשלה, לשכת הפרסום הממשלתית ולאחרונה גם המשרד לבטחון פנים ומשרד האוצר. אין ספק שיש לקדם בברכה את התופעה המביאה את האתרים האלו במדה מסויימת לייתר סטנדטיזציה ותמיכה בדפדפנים אחרים ובתוכנות רזות, אך עם זאת - כדאי להצביע כבר כעת על ליקויים העוברים כחוט השני כמעט בכל האתרים הללו. ![]() מחקר שנערך באיחוד האירופי, ב- 955 מוסדות ממשלתיים, מצא כי אלו אשר השתמשו בתוכנות קוד פתוח ניהלו 35% יותר מחשבים למנהל מידע בהשוואה לאלו שלא השתמשו בקוד פתוח. השימוש בקוד פתוח הפחית את עומס הניהול למחשב וכתוצאה מכך איפשר לנהל יותר מחשבים על ידי אדמין בודד. FUD - ראשי תיבות באנגלית ל "פחד ספק ואי ודאות". שיטה לפגיעה ביריב על ידי פיזור בדותות וחצאי אמיתות. TCO - ראשי תיבות באנגלית ל "עלות כוללת של בעלות". מתייחס לנסיון לכמת את עלות המוצר לא רק על ידי מחירו אלה על ידי שיקלול גורמים נוספים כגון תחזוקה, עלות הכשרה, זמן השבתה, אורך חיי המוצר לפני החלפתו וכו'... ![]() לדברי נציגי Coverty המענק הוא חלק מיוזמה רחבה של ה-DHS לעידוד פיתוח ופריסת טכנולוגיות המגינות על רשתות המחשבים החשובות של המדינה, כולל האינטרנט. המענק לחברת Coverty ישמש לשיפור והרחבת תוכנת ה-Prevent שלהם, כדי שתוכל לנתח לזהות בעיות במגוון רחב יותר של יישומי קוד פתוח. ה-DHS נוסדה בשנת 2002 מתוך מיזוג של מספר רשויות פדרליות בתור תגובה לתקיפות ב-11 בספטמבר 2001. מטרתה הגברת ההגנה מפני איומים והתקפות טרור כנגד ארה"ב. 2309 כניסות :: 3 תגובות ![]() "...נוהלי החשב הכללי במשרד האוצר קובעים כבר עכשיו, כי כל אתרי הממשלה צריכים להיות מותאמים לדפדפנים אלטרנטיביים. עם זאת, על פי צוות ממשל זמין במשרד האוצר, רק 70 אחוז מאתרי הממשלה כוללים התאמה בסיסית לדפדפנים אלטרנטיביים, בהם דפדפנים מבוססי מוזילה כמו פיירפוקס, נטסקייפ ואחרים. קישורים: תלונה לאולמרט: אתרי הממשלה מותאמים רק לאקספלור, Ynet אתרי ממשלה שמותאמים רק לאיכספלורר... ניצנים של שינוי?, ווטסאפ [פורומים] 2386 כניסות :: 5 תגובות ![]() ההחלטה, שכזכור עברה ברוב של 61-0 לפני כשלושה שבועות, תאפשר תחרות הוגנת בין פתרונות תוכנה חופשית לתוכנה קניינית. קישורים: c|net, Peru's president approves open-source bill, ווטסאפ, החלטה גורפת 61-0 בקונגרס הפרואני בעד קוד פתוח 1481 כניסות :: 1 תגובה ![]() החוק גם קובע שאין לרכוש מערכות חומרה שמחייבות שימוש בפלטפורמת תוכנה אחת בלבד או שמגבילות את חופש המידע. ![]() ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 31/08/2005 - 20:20 ![]() בשלב הראשון, יוסבו 4,748 מחשבים שולחניים המשמשים את לקוחות הדואר ב-2800 סניפים. עד סוף השנה, יוסבו גם כל המחשבים המשמשים כמערכות תשלומים ולבנק אינטרנטי. החיסכון הצפוי -מעל 800,000 דולר כל שנה. קישורים: The Korea Times, Korea Post to Adopt Linux, ווטסאפ, דרום קוריאה תפיץ מערכת ניהול מבוססת לינוקס ל-10,000 בתי ספר 2306 כניסות :: 4 תגובות ![]() הפרוייקט מיועד לאפשר לתלמידים, בני משפחותיהם, מורים ומפעילי מערכות מחשוב בחינוך - גישה למערכת ההפעלה החופשית הן בבית הספר והן בביתם הפרטי. ![]() המערכת משמשת מאות אתרי הוראה בעולם - בין אם אוניברסיטאות, בתי ספר, ומוסדות פרטיים. היא כוללת מגוון כלים ופעילויות המאפשרים בניית קורסי לימוד עשירים, כגון משימות, דיונים, שאלונים, פורומים, מילונים, חידונים ועוד. ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 19/08/2005 - 10:45 ![]() הרעיון הוא פשוט: לחבר את רשת הטלפוניה הרגילה של האוניברסיטה למערכת VoIP בטכנולוגיית SIP שתאפשר שיחות טלפון בחינם על רשת האינטרנט. הרשת מבוססת אך ורק על תוכנה חופשית ותקנים פתוחים. ![]() החבילות, 64,000 במספר, מחולקות בשיתוף קבוצת משתמשי הלינוקס Linux Arverne, יכללו שני תקליטורים: 1. תקליטור תוכנות חופשיות לחלונות ומק - אופן אופיס, פיירפוקס, גימפ 2. תקליטור לייב של Kaella - גרסה צרפתית של קנופיקס ![]() המעבר ללינוקס התבסס על מחקר שהראה שהחיסכון הצפוי במעבר ללינוקס יהיה 100,000$ בשנה - וכיום, החיסכון השנתי בפועל גבוה אף יותר. בהתחלה, התקינו שרתי דואר, שרתי ווב ושרתי כתובות, אבל כיום לינוקס תופסת גם מקום של כבוד בשולחן העבודה - 300 לקוחות לינוקס ו-20 שרתים משמשים 19 אגפים בעיריה המשרתים כ-100,000 תושבים. ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 07/08/2005 - 19:25 ![]() התוכנה, שפותחה במקור עבור מרפאות ורופאים המטפלים ביוצאי צבא, הותאמה לשימוש כללי, ע"י שיפורים שנועדו להקל את ההתקנה והשימוש בתוכנה. התוכנה תשוחרר תחת השם Vista Office. ![]() מדי שנה נערכות בדיקות תקינות של אתריהם של כ-400 ארגונים ממשלתיים, שיצטרכו מעתה לעמוד בהנחיות החדשות. קישורים: MozillaZine, http://www.mozillazine.org/talkback.html?article=7062, ווטסאפ, דרום קוריאה תפיץ מערכת ניהול מבוססת לינוקס ל-10,000 בתי ספר 1730 כניסות :: 6 תגובות ![]() מצד שני, הוא קרא לסקטור ה-IT באירופה להתלכד סביב הצעה ישנה שנקראת Community Patent. הרעיון הבסיסי הוא לאפשר רישום פטנט אשר יהיה מקובל בכל אירופה (לעומת המצב הנוכחי, בו צריך לרשום פטנט בכל מדינה באיחוד). זוהי הצעה ש"נתקעה" כבר בשנת 2002, כנראה בגלל רצונה של קהילת הקוד הפתוח להכניס בה את אותם סעיפים שניסו להכניס בחוק הפטנטים שנפל (סעיפים שמבטיחים שתוכנה "טהורה" לא תוכל להנות מהגנת פטנט). מקגרידי רומז בכתבה על ההתנגדות הזו, אבל לא במפורש. עוד אומר מקגרידי שהוא לא ינסה לדחוף "בכח" הצעה שאינו בטוח שתעבור (כנראה לקח שלמד, בדרך הקשה, מנפילת חוק הפטנטים). אם אכן ינהג כך, קשה לראותו דוחף את החוק הזה, כיוון שאותם כוחות שהפילו את חוק הפטנטים בוודאי יעמדו על המשמר, וידרשו את התיקונים הרצויים להם. עם פרלמנט כה עוין לפטנטים על תוכנה, קיים ספק רב אם יש ביכולתו של ההצעה החדשה ישנה הזו לעבור בלא שינויים (שיבטיחו שלא יהיו פטנטים על תוכנה). נחיה ונראה... חדשות נוספות בנושא: הערה: נערך ע"י mksoft ![]() העיריה תשתמש בהפצה משלה, Wienux, אשר מבוססת על דביאן. ההפצה תכלול כלים מסויימים אשר אינם נמצאים בדביאן ותשונה למראה דומה יותר ל-windows. ההגירה היא "רכה". לא מכריחים משתמשים לעבור, מי שרוצה יעשה זאת מבחירתו. ארווין גיליץ', ראש מחלקת ה-IT של הרשות העירונית של וינה, מעריך כי בשנה הראשונה יעברו רק מספר מאות משתמשים. להערכתו המספר יגדל עם הזמן, אך לא סביר שכל המשתמשים שיקבלו בחירה יחליפו את הסביבה שלהם. קישורים: Vienna starts desktop Linux migration, ZDnet UK Vienna to softly embrace Linux, ZDnet UK וינה בעד חופש הבחירה - תוצאות מחקר פנימי באשר ליישימות מעבר לקוד פתוח, ווטסאפ 1512 כניסות :: 1 תגובה ![]() ההנחות במיסוי שממשלת ברזיל תעניק ליצרני החומרה יכללו את כל המערכות עד 1050$ ובלי קשר למערכת ההפעלה שתותקן עליהם, אבל את תוכנית התשלומים שתאפשר רכישת מחשבים שמחירם עד 590$ ב-24 תשלומים הממשלה תממן רק לאלו שירכשו מחשב עם לינוקס. ![]() אמנם השר נזהר לא להזכיר את מיקרוסופט ישירות, אך התייחס "לגליון האלקטרוני אשר כמעט כולם משתמשים בו", או הזכיר כי זו הפעם האחרונה שתוכנית כזו תוצג ברשת בפורמט Windows Media - רומז שאם מיקרוסופט לא יפתחו את הפורמטים שלהם הם יהפכו ללא רלוונטיים עבור הממשלה הנורבגית. במסגרת התוכנית, נתבקשו הארגונים הממשלתיים השונים, הלאומיים והמקומיים, לארגן המלצות לשימוש בקוד פתוח במגזר הציבורי עד סוף 2005, כאשר לקראת סיום 2006 חייבת להיות תוכנית לשימוש בקוד ותקנים פתוחים. קישורים: Norwegian Minister: Proprietary Formats No Longer Acceptable in Communication with Government, Tatle רשיון השימוש של מפרט הקבצים באופיס 12: פולמוס משפטי על תאימותו לתוכנה חופשית, ווטסאפ 1762 כניסות :: 3 תגובות ![]() המערכת, מבוססת על הפצת לינוקס מקומית בשם Buyeo, שנבדקה במשך שנתיים ב-190 מוסדות חינוך בסאול הבירה. הסיבות המוצהרות לשימוש במערכת קוד פתוח: אבטחה, מחיר, ותמיכה מקומית. ![]() China Daily, Linux Lure הממשל ההודי מנסה לעודד את השימוש במחשבים ע"י הפצת תקליטור המכיל עותקים של יישומי קוד פתוח המותאמים לשפות מקומיות, כגון פיירפוקס ואופן אופיס. התקליטורים זוכים לביקוש רב בעקבות קמפיין טלויזיוני ומודעות בעיתונים. עד כה הופצו 50,000 עותקים של התקליטור, 35,000 הזמנות עדיין ממתינות לטיפול, והגרסה המקוונת מורדת בקצב של 2,000-3,000 עותקים ליום. בשלב הראשוני מופצת גרסה טאמילית של התקליטור, ובשלב הבא תופץ גרסה הינדית. zdnet, Free CDs spread open source in India ![]() בחינת עלויות הראתה ששדרוג לחלונות XP של כ-110 מחשבים ישנים - תחייב גם שדרוג חומרה. בשורה התחתונה, הסבת המחשבים הישנים ללקוחות רזים מבוססי לינוקס שיתחברו לשרת חדש הציגה חסכון של מעל 100,000$ מול אופציית החלונות. ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 18/05/2005 - 19:26 ![]() OES מציעה בערכה אחת את NetWare ו סוזה לינוקס Enetrprise Server 9.0. שדרוג תוכנות השרת אינו חלק מפרוייקט לימוקס. קישורים: CBR Online, City of Munich adopts Novell OES, ווטסאפ, עיריית מינכן בחרה בהפצה שתשמש את פרוייקט לימוקס 1465 כניסות :: תגובות? ![]() החברה, אשר מטרתה היא קידום מוצרי הקוד הפתוח בנמיביה, החלה בהפצת קומיקס בשם Hai Ti! ("הקשיבו!" בשפה המקומית). ![]() ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 23/04/2005 - 15:55 ![]() ![]() ההחלטה לעבור ללינוקס התקבלה ביוני אשתקד, אחרי פיילוט שנערך במשך כשנה בשיתוף IBM וסוזה. קישורים: Heise, Munich banks on Debian, zdnet, Munich picks its Linux distro, ווטסאפ, תוכנית לימוקס: פרטים נוספים על ההגירה הגדולה ביותר בהיסטוריה מחלונות ללינוקס 1910 כניסות :: 1 תגובה ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 10/04/2005 - 07:15 ![]() הניו-יורק טיימס מדווח על פרוייקט המחשב המקושר, שאמורה לצאת לדרכה החודש. התוכנית תאפשר למיליוני ברזילאים קשי יום לרכוש את המחשב הראשון שלהם, במחיר נמוך בכמחצית לעומת מחשב דומה כיום, ובפריסת תשלומים רחבה. ![]() אנחנו מנסים להעביר 15 מסכים + מקלדות + עכברים שקנינו במחיר מציאה לטובת פרויקט התקנת מערכת לינוקס בבי"ס אורט בחצור, מחר, מהסוכן שנמצא בהרצליה פיתוח לכפר טרומן (שם מרכיבים את המערכת לצורכי בדיקה). סידורי הנסיעה שוארגנו כשלו ולכן הבקשה הדחופה. אם מישהו במקרה נמצא מחר באיזור ויכול לעזור אודה לו/לה אם ייצרו איתי קשר 054-7404306 או 04-6924630. תודה רבה מראש, יעל 1904 כניסות :: 4 תגובות ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 06/04/2005 - 06:00 ![]() קיצור הליכי הרכש עומד בקנה אחד עם הכוונות המוצהרות של הממשל לעודד שימוש בתקנים פתוחים ולשפר את התאימות בין מערכות שונות, כך לדברי השר הממונה, ג'ון דלה-בוסקה. קישורים: COmputerWorld AU, NSW picks penguin supply panel, ווטסאפ, דרום ווילס החדשה (אוסטרליה): עוברים מאופיס לסטאר אופיס וחוסכים 20% ב TCO, ווטסאפ, אוסטרליה: מסמך הנחיות לשימוש בקוד פתוח בהכנה 1518 כניסות :: 3 תגובות ![]() ![]() ההערכה נמסרה בחודש שעבר ע"י ארגון ה-IT הלאומי CNTI. המעבר של תשתיות המחשוב, המבוססות כיום רובן ככולן על תוכנה קניינית, צפוי להתבצע באופן הדרגתי. ממשלת ונצואלה מקווה להנות בתהליך מפיתוח קהילתי, אבטחה משופרת, והקטנת תלות בגורמי חוץ תוך עידוד התעשייה המקומית. הממשלה גם משתעשעת ברעיון לפתח רשת אינטרנט מקומית שתתבסס על תשתית מחשבים מקומית שתפותח בהתבסס על טכנולוגיות קוד פתוח. ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 05/03/2005 - 17:15 ![]() נתעלם לרגע מהעובדה שהתוכנה אינה מזוהה בשמה והקישור מפנה היישר לקובץ ההתקנה באתר שלא מכיל דף בית (יופי של מודעות לאבטחה) - התוכנה הספציפית (FeedIt) מתאימה רק ל-IE על חלונות 2K ו-XP. אז מה יעשו שאר אזרחי ישראל שרוצים להנות מתכני האתר? ![]() שעליהם תתוקן מערכת ההפעלה GNU/Linux עבור בית-הספר התיכון אורט כללי, בעיירה חצור הגלילית*. מטרת הפרויקט לדאוג לעשרים עמדות מחשב עבור הספריה, מעבדת המחשבים וחדר המורים (שאליו מגיעים תלמידים בשעות הצהריים לצורך הכנת שיעורי בית). במידה ויאספו מחשבים נוספים, תתוקן בהם מערכת ההפעלה GNU/Linux והם יחולקו לתלמידי ביה"ס שאין ברשותם מחשב בבית. חברות וחברים שיתרמו מחשבים לא רק שיעשו מעשה טוב אלא יזכו גם ליחסי ציבור טובים. לפרטים נוספים בנוגע לפרויקט ולקביעת מועד לאיסוף המחשבים, אנא צרו קשר עם יעל בטלפון מספר: 0547-404306 או בכתובת: yaelvaya@zahav.net.il *המבצע בתאום עם עמותת המקור - עמותה ישראלית לתוכנה חופשית וקוד-מקור פתוח. 5982 כניסות :: 11 תגובות ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 27/01/2005 - 07:25 ![]() כעת מתפרסם מחקר שנערך ע"י העירייה ושנועד לבחון את יישימות המעבר. המחקר נערך בעקבות הניסיון המוצלח עם קוד פתוח בתחום השרתים בעשר השנים האחרונות. ההתקדמות שחלה לאחרונה בשמישות שולחן העבודה הלינוקסי כמו גם אופן אופיס הובילו לבחינת מעבר לקוד פתוח גם בשולחן העבודה. ![]() ![]() ע"י כלב^..^תחש פורסם: 23/01/2005 - 07:10 ![]() משטרת צרפת תתקין 80,000 עותקים של אופן אופיס על עמדות עבודה. ההכרזה על השלב הראשון בו צפוייה התקנה של 35,000 עותקים תהיה בכנס פתרונות לינוקס שייערך בפריז בתחילת פברואר. החיסכון הכולל הצפוי מהמעבר לאופן אופיס הוא כשני מיליון אירו. הערה: הקישורים נערכו ע"י דוביקס ![]() ההפצה נבחנה במהלך שנת 2004 ב-25 מוסדות. תוצאות הבחינה הראו שלינוקס תאפשר לבתי הספר את השימוש המיטבי במחשבים ישנים הקיימים אצלם. 2116 כניסות :: 17 תגובות ![]() ![]() ![]() מערכת האבטחה של הארגון הורכבה מחומות אש שונות מיצרנים שונים ו/או פרוייקטים חופשיים/קוד פתוח. בעבר רכישה ויישום כל אחד מחומות האש נראה זול לכשעצמו, אך בסופו של דבר התקבלה מערכת מורכבת ובעלת עלויות ניהול רבות המצריכה צוות של 5 מהנדסי רשת. ![]() משרד המדע חנך ברחבי המדינה עמדות מידע וגישה לאינטרנט מבוססות קוד פתוח. עמדות כאלו כללו בעבר תוכנות על טהרת מיקרוסופט. משרד החינוך והספורט חסך אשתקד שני מיליון דולר בעקבות יישום פתרונות קוד פתוח במרכז עיבוד הנתונים של המשרד האחראי למגוון שרותים כגון תשלום משכורות, שרותי רשת ועוד. ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() מלבד החסכון בחומרה, ייחסכו 40-50% מעלויות הרישוי והתמיכה: "אנחנו מעריכים שהחסכון יושג בחלקו ממערכת יציבה יותר וקלה יותר לניהול". ![]() ![]() בשלב הראשון, החלה הסבת הדפדפנים, ועל כ 70% ממחשבי העירייה כבר מותקן פיירפוקס. עד היום, מחשבי העירייה נחצו בין אינטרנט אקספלורר ונטסקייפ. האתגר העיקרי עד כה היה יישומי אינטראנט מסויימים של העירייה שנכתבו בניגוד לתקנים ולפיכך לא עבדו עם פיירפוקס. העובדים עצמם, כך מתברר, עברו את המעבר בשלום. ![]() "שכרנו קבוצת מומחים שתבחן את השלכות השימוש בלינוקס לאור החקיקה באיחוד בנוגע לפטנטים על תוכנה. המומחים קבעו שהסיכון אינו רב מהסיכון של כל משתמש בתוכנה כלשהי." ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 09/09/2004 - 12:00 ![]() הבחירה בלינוקס נעשתה בראש ובראשונה בשל הגמישות לנתק את הקשר ההדוק בין החומרה והתוכנה המפעילה את המערכת, תוך התאמת המערכות לצרכים משתנים. הארגון בחר ב־SLES (SUSE Linux Enterprise Server) כמערכת ההפעלה העתידית שלו. ההפצה תותקן הן על שרתים מבוססי מעבדי אינטל עבור מערכות בעלות דרישות משאבים נמוכות, והן על שרתי zSeries של IBM העתידות לשרת את המערכות העמוסות יותר. ![]() מטרת המדריך לעודד שימוש בקוד פתוח במדינות מתפתחות וכולל מידע על ניהול קבצים, גלישה והפקת מסמכי אופן אופיס על מערכת לינוקס: "סאניל אברהם, מנהל ב-IOSN מאלזיה, מקווה שהמדריך יעודד את השימוש בתוכנות קוד פתוח בפרוייקטים במגזר הפיתוח (במיוחד בתחום התקשורת והמידע).." הערה: תודה ל-bombadil ואלפרדו על הקישורים. ![]() הערה: נערך ע"י דוביקס ![]() "... לאחר שעיריית מינכן הודיעה על כוונתה להמשיך במלוא המרץ במעבר ללינוקס, מודיעה כעת ממשלת דרום קוריאה על כוונתה לעבור אף היא לתוכנת הקוד הפתוח, ולשלבה במערכת החינוך שלה, כך מדווח אתר CNET. ..." ![]() ![]() ![]() "לימוקס מגיעה, ומה אתך? פרוייקט לימוקס הופך למציאות. אחרי החלטת מועצת העיריה בנוגע להעברה הדרגתית של שולחנות העבודה ללינוקס, אנו מחפשים אנשים מוכשרים ובעלי מוטיבציה לעבודה מיידית ביחידת עמדות לקוחות הלינוקס לניהול ותחזוקה של עמדות לקוחות הלינוקס העתידיות של העיריה". ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 11/08/2004 - 23:32 ![]() ראש העיר הודיע שהוא שקל את הנושא במהלך הימים האחרונים, והחליט שפרסום המכרזים יבוצע במקביל לבדיקה המשפטית של השלכות חוק הפטנטים, שתבוצע עד הסתיו. ראש העיר הדגיש שמינכן עומדת מאחורי החלטתה לעבור ללינוקס ולקוד פתוח וקוראת לממשלת גרמניה לעמוד מאחורי מחוייבותה ולהתנגד לחוק הפטנטים בצורתו הנוכחית. ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 07/08/2004 - 01:47 ![]() "העירייה עומדת מאחורי יוזמת לימוקס וההחלטה האסטרטגית לעבור לתוכנות קוד פתוח; אנו שמחים לראות את ההתעניינות בהחלטתנו לעבור ללינוקס כפי שהיא משתקפת בערים אחרות בגרמניה ובוינה; שלב הגשת ההצעות במסגרת השלב השני של הפרוייקט נדחה בכדי לאפשר בחינה של ההשלכות הכספיות והחוקיות של חוק הפטנטים באיחוד האירופאי. כעת הכל תלוי ועומד על ארגונים וחברות באירופה שתומכים בקוד פתוח - הם חייבים להפעיל את השפעתם על הממשלות והרשויות האירופאיות לביטול חוק הפטנטים." ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 05/08/2004 - 08:10 ![]() הערה: תודה גם לצחי ואחרים ששלחו ידיעות בנושא זה ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 09/07/2004 - 19:18 ![]() ![]() בהולנד, בעיקבות קשרים שיש לאחד מהפעילים בתנועה כנגד חקיקת חוק הפטנטים לחברת פרלמט העומדת בראש הועדה לנושאי כלכלה, ולאחר הצגת החסרונות שעלולים להגרם כתוצאה ממהלך זה קיבל "טיפ": צור עצומה דחופה ושגר אותה לחברי הפרלמנט. ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 17/06/2004 - 09:04 ![]() מינכן, העיר השלישית בגודלה בגרמניה, עם 1.3 מיליון תושבים ו 16,000 עובדי עירייה, אימצה את ההמלצות לעבור ללינוקס אחרי שנה של ניתוח מעמיק במהלכו הוכנה תוכנית הגירה מפורטת הכוללת את השלבים הבאים: ![]() הערה: נערך ע"י דוביקס ![]() ![]() ע"י דוביקס פורסם: 16/06/2004 - 21:11 ![]() תהליך בחינת הישימות של מעבר ללינוקס נמשך כשנה, במהלכה נעזרה עיריית מינכן בעזרתן של IBM ו NOVELL על מנת לבנות תוכנית הגירה מפורטת, המגדירה את שלבי המעבר. תוך מספר חודשים יחל תהליך בחירת הספק(ים). ההחלטה במינכן היא "הנטישה הגדולה ביותר מחלונות ללינוקס", לדברי ברנדן ברניקל, אנליסט בחברת השקעות בפורטלנד, אורגון. קריסטין סטרובל מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית השולטת בעיר, ציינה כי "ההחלטה שלנו יכולה להוות איתות לקהילות אחרות, ודי לבחון את תגובותיה של מיקרוסופט בשנה הקודמת ובחודשים האחרונים המוכיחות זאת". הערה: תודה ל bombadil על משלוח דיווח בנושא זה. ![]() לדברי מנכ"ל העיר ברגן, מעבר ליתרונות ה IT המתקבלים במעבר, אנו מאמצים מודל עסקי שאינו קושר אותנו לארכיטקטורה של ספק בודד. במעבר ללינוקס, אנו מאמצים מודל עסקי פתוח ודמוקרטי, שאנו מאמינים שיוביל לחופש בחירה רב יותר, תפעול יעיל יותר וחסכון כספי לטובת התושבים". ![]() ג'פי ולרנר מציגים את התמורות שחוללו קובעי המדיניות, שהביאו את המערכת למצב בו נרשם פטנט על כריך ריבה וחמאת בוטנים ללא קרום הלחם. הם גם מציעים צעדים שיחזירו, כך הם מצפים, את המערכת למטרתה המקורית - עידוד חדשנות. ![]() ![]() ע"י wliad פורסם: 31/05/2004 - 11:14 ![]() אני אתחיל במשל הנקרא משל הפיל. בטח כבר קראתם או שמעתם את הסיפור הזה מפיו של מישהו אחר בעבר, אבל אני חושב שתמיד כדאי להזכר בו שוב ועל אחת כמה וכמה, להתוודע אליו לראשונה. ![]() מפקד מרכז התקשוב דיווח כי החיל עתיד להחליף את מערכות היוניקס המשמשות כפלטפורמות למערכות ניהול והצגת תמונת הקרב הימית (שו"ב) במערכות לינוקס: "... אני חייב לשנע את המידע מהר יותר, למשל, ממהירות טיל שעלול לפגוע בי. אנחנו כנראה נעבור במערכות שלנו מיוניקס ללינוקס, גם בספינות, ולא רק בכלים הקטנים. מצאנו כי מהירות התגובה של המערכות הפועלות על גבי לינוקס היא בערך פי חמש. אנשים דיברו על ארכיטקטורות פתוחות, בעת שאנחנו עוסקים בכך בפועל" כמו כן עידכן כי סירות הקומנדו הימי מאובזרות במערכות לינוקס כבר עתה על מערכות מחשב מוקשחות, מערכות אלו מיתממשקות ללא כל בעיה לטענתו לכלל מערכות השו"ב בחיל. הראיון התפרסם במלואו בגיליון אנשים ומחשבים 24 מאי. מקור: מחשוב בחיל הים: סימולטורים שו"ב ופיתוח עצמי, [PDF] ב-dailymaily.co.il הערה: נערך ע"י mksoft 2466 כניסות :: 8 תגובות ![]() הרשת כוללת שרת RedHat 9 ו- 17 תחנות עבודה: 14 מחשבי P200 ללא כונן דיסקטים או דיסק קשיח (מחשבים אלו נתרמו), ו- 3 תחנות עבודה שעדיין מריצות XP עבור יישומי אופיס והנח"ש. הכוונה היא להמיר גם אותן בעתיד ולהשאיר רק מסוף אחד עם CrossOver ואופיס. הערה: נערך ע"י mksoft ![]() נושא המחשוב במערכת החינוך זכה לתנופה בשנות ה90- כאשר ממשלת רבין אישרה 700 מיליון דולר במסגרת תוכנית חומש ביחד עם הרשויות המקומיות ומפעל הפיס. על פי התוכנית המציאות כיום הייתה צריכה להיות של מחשבים בכל כיתה ומעבדה ומורים שמשתמשים בכלים מתוחכמים. רוה"מ אמר עם קבלת הדוח "זו מהפכה של ממש". התוכנית כוללת פיטורי אלפי מורים, קיצור שבוע הלימודים וביטול חטיבות הביניים. לכשלון של הועדה להפיק דו"ח שמשקף את המציאות במדינת "היי טק" מודרנית מתלווה הכישלון שלנו כקהילה, לעלות לדיון את הקוד הפתוח כמבשר של מהפכה טכנולוגית שצריכה להוביל מערכת החינוך, נושא שנמצא על סדר היום גם במדינות מפותחות פחות מאשר ישראל. ![]() מעניין כמה מהכסף שמושקע בחלונות ובמגוון התוכנות הקנייניות שירכשו יחד עימה תורם לידיעה הבאה שפורסמה לפני שלושה ימים באתר YNET: תוכנית לרפורמה מקיפה בתנאי העבודה במערכת החינוך, הכוללת פיטורי כ-20 אלף מורים, נמצאת במרכז תוכנית העבודה ... אז, שלא יעבדו עליכם... הערה: עודכן על ידי דיטיגס. תודה ל wliad שעזר בהכנת הידיעה. ![]() ברזיל כבר ניסתה לחולל מהפכה טכנולוגית בעבר בשנות ה80-, במסגרתה נאסר למשל יבוא של חומרה למדינה במטרה להעדיף ייצור מקומי. שוק החומרה בדרום אמריקה נחשב לשוק מתפתח וחשוב במיוחד ליצרניות החומרה הבינלאומיות המתחרות בספקים המקומיים. ברזיל נחשבת (על פי גרטנר) למדינה בה קצב הגידול בכמות היחידות הנמכרות הוא הגבוה ביותר באזור. ![]() לטעמו הפגישה הייתה רק שלב התחלתי ועדיף היה שלא לפרסמה, אך מכיוון ש-Ynet פרסמו אותה אין כבר טעם לשמור עליה בסוד. למרות שנושאי הפגישה היו די טעונים (הפצה, סביבת עבודה) נראה שכולם הצליחו לחזור לביתם בשלום וללא נפגעים. קישורים: הידיעה בבלוג של שחר שמש, israblog.co.il שלב נוסף לשילוב לינוקס עברי בממשל, ווטסאפ 3085 כניסות :: 8 תגובות ![]() הכתבה מסכמת ישיבה שנערכה בשבוע שעבר במשרד האוצר עם נציגי המקור וחברות נוספות בנושא קידום הגרסה השולחנית של לינוקס, ועוד מדווח שלא הוחלט אם לבחור במנדרייק או ב-SuSE. מקור: לינוקס עברי בממשלה: שלב נוסף בדרך למימוש, Ynet.co.il 2230 כניסות :: 6 תגובות ![]() מקור: ישראל: הנהלת בתי המשפט מבטיחה - ומקיימת, law.co.il קישורים נוספים: ישראל: אתר מערכת המשפט יותאם לכל הדפדפנים, law.co.il ישראל: אתר מערכת המשפט יעודכן כך שיתאים לכל הדפדפנים, ווטסאפ הערה: תודה לעו"ד חיים רביה על הקישור 1393 כניסות :: 8 תגובות ![]() מצויין כי הממשלה הסינית ממלאת תפקיד חשוב בקידום ואימוץ לינוקס במדינה. במהלך הסימפוזיון מומחים מה-FSG (קבוצת הסטנדרטים החופשיים), שרי ממשלה, מלומדים ומומחים בתעשיית הלינוקס ינאמו אודות לינוקס ותקניותה. עסקים מקומיים ומחו"ל ומומחים טכניים יערכו סמינרים וסדנאות לחקירת המגמות והכיוון של לינוקס והתקנים, הן בסין והן בשאר העולם. ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 06/04/2004 - 17:01 ![]() מהלך זה נועד לחזק את תחרותיות תעשיות טכנולוגיית המידע שלהן, תוך כדי ניסיון לחסן את הרשתות שלהן נגד וירוסים ודומיהם ולספק משקל נגד לשליטת ווינדוס. בנוסף, הוחלט להקים פורום חברות פרטיות מ- 3 המדינות לעידוד מערכות הפעלה מבוססות קוד פתוח בצפון-מזרח אסיה באמצעות שיתוף פעולה בין הממשלות והסקטור הפרטי. קישורים: Japan, China, S. Korea sign accord on OS, yomiuri.co.jp שווייץ מאמצת אסטרטגיית קוד פתוח חדשה, ווטסאפ מס ההכנסה האוסטרלי יאמץ מדיניות לשימוש בקוד פתוח, ווטסאפ הערה: נערך ע"י mksoft 2201 כניסות :: 2 תגובות ![]() "...המלחמה על הדסק טופ היא חלק אינטגרלי מהמאבק בין תוכנות הקוד הפתוח לינוקס לבין מיקרוסופט - שמסרבת עד היום לתמוך בתוכנות קוד פתוח. מיקרוסופט נלחמת על זכותה להרוויח ממכירת רשיונות תוכנה, ולא משירותים, ועל מעמדה הדומיננטי בעולם. סאן, באמצעות התמיכה בלינוקס, נלחמת על מקומה: החברה שצברה הפסדים גדולים בשנים האחרונות, משנה כעת את פניה כדי לצאת מהמשבר ולבסס מחדש את מעמדה בעולם המחשוב. לכן השיקה סאן באחרונה חבילת תוכנות בשם JDS - Java Desktop System. החבילה אמורה לתת פתרון הפעלה כולל, מבוסס לינוקס, למחשב השולחני בארגון. החבילה עשויה תיאורטית להחליף את מערך מיקרוסופט המפעיל את המחשב השולחני.... ...כדי להגדיל את האטרקטיוויות של הערכה הוסיפו לה בסאן תכונה חדשה - תלת מימדיות. התוכנה בשם Looking Glass הופכת את מסך המחשב למרחב עבודה של 360 מעלות, בו ניתן לפתוח תוכנות עבודה רבות על גבי המסך בצורה תלת מימדית, להפוך אותן, לסובבן ואפילו לכתוב עליהן הערות. אם למשל גלשתם לאתר מסוים, אפשר להפוך את מסך הגלישה כדי לכתוב הערות אישיות בגב האתר; בכל פעם שתחזרו לאתר ההערות יישמרו. בכל התוכנות אפשר לכתוב בעברית, אולם לא כל התפריטים הוסבו במלואם עדיין, וחלקם מופיעים באנגלית..." קישורים: סאן נושפת בעורפה של מיקרוסופט, walla.co.il סאן מצטרפת אל לייקוריס, לינדוס וסוזה ב-Wal-Mart, ווטסאפ 1325 כניסות :: 2 תגובות ![]() למרבה הצער, מסתבר כי האתר נבנה ללא מחשבה מקצועית בקשור לשימוש בסטנדרטים פתוחים. תחת זאת העדיפו מתכנני האתר לתכנתו תוך שימוש בטכנולוגיה כלשהי (asp?) ובאמצעים אשר מונעים מגולשים העושים שימוש בדפדפנים כמו mozilla או ב-konqueror לצפות באתר. נעצבתי למשתמש תגובת המוקד העירוני 108 כאשר דיווחתי על העניין. נעניתי כי הטלפן אינו יכול לרשום את תלונתי: "אין לי במחשב קטגוריה מתאימה לתלונה מהסוג שלך". לשאלתי "האם המשמעות היא שמשום שאין לו דרך להעביר את תלונתי הלאה, ז"א שהבעייה שלי לא קיימת?" הוא גמגם ואמר, שפשוט אין לו איך להעביר את זה הלאה, אבל אני מוזמן לטלפן שוב בשעות העבודה והוא ינסה להעביר אותי ללשכת דובר העירייה. עד אז, אתם מוזמנים לנסות, ולהביע תרעומת בעצמכם. קישורים: אתר עיריית הוד השרון, www.hod-hasharon.muni.il רשימת דיוור חדשה וכלים לבניית אתרים לפני התקן, ווטסאפ בנק מרכנתיל: אחד בפה ואחד בלב ?, ווטסאפ סיפור הצלחה: האוניברסיטה הפתוחה תעבוד לפי התקן, ווטסאפ הערה: נערך ע"י mksoft. נ.ב.: מהצצה בקוד המיוצר בעזרת firefox, נראה שיש יותר javascript (ובעייתי בנוסף לכל) מאשר html ! 1699 כניסות :: 1 תגובה ![]() בהתחשב בעובדה שמנהל הפדרלי של שוויץ חייב לבחור את תוכנה על בסיס השתלבותה עם מערכות אחרות ומחיר, ובכך שהקוד הפתוח "מעודד תחרות בסקטור התוכנה", המסמך האסטרטגי מגדיר 3 עדיפויות עיקריות: - שיוויון בטיפול: לא תהיה אפליה בעת הערכת תוכנות קוד פתוח ותוכנות קנייניות - שיתוף תוכנה: סוכניות פדרליות יחלקו עם אחרות (היכן שמתאים) תוכנות שפיתחו בעצמן, תחת רשיון דומה לקונספט הקוד הפתוח) - יישום תנאים מקדימים לאימוץ קוד פתוח: הרשויות הפדרליות חייבות להביא את עצמן למצב שמיישם תנאים שיוגדרו ויבטיחו אימוץ מוצלח של קוד פתוח. האסטרטגיה, שתהיה בפועל עד 2007, קבעה גם 5 עדיפויות ליישום: סטנדרטיזציה: של מוצרים (כגון: apache לשרת http וכד') ארגון: תמיכה טכנית למשתמשי קוד פתוח הדרכה: מתן הדרכה ומידע אודות קוד פתוח במנהל הפדרלי רווחיות: מתו כלים ושיטות להערכת הרווחיות של שימוש בקוד פתוח ותוכנות קנייניות חוקי רישוי: פרסום המלצות והכוונה לגבי רכישה, פיתוח ורישוי של מוצרי קוד פתוח. בהתאם למסמך, הרשויות הפדרליות כבר משתמשות במספר מערכות ויישומי קוד פתוח, אך על שולחן העבודה אין לקוד הפתוח נוכחות. קישורים: Switzerland approves new open source software strategy, europa.eu.int מס ההכנסה האוסטרלי יאמץ מדיניות לשימוש בקוד פתוח, ווטסאפ 1654 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ''80 אחוז מהארגונים שוקלים לעבור לאופן אופיס'' - סקר חדש של דיילי מיילי מגלה: רוב הארגונים שוקלים להחליף את מיקרוסופט אופיס עם תוכנת אופן אופיס - מעריב אונליין 1585 כניסות :: 6 תגובות ![]() היעד הוא לרכוש נסיון בקוד פתוח שיאפשר לוייטנאם "ליישם תוכנות קוד-פתוח, והחלפת התוכנה הקניינית" ו"לעשות מאמץ להחלפת ווינדוס בלינוקס". קישורים: infoworld.com, Vietnam to spend M to push open-source software גרטנר ממליצה למדינות המצטרפות לאיחוד האירופאי להשתמש בקוד פתוח, ווטסאפ לינוקס בעירית רומא, ווטסאפ הערה: נערך ע"י mksoft 1254 כניסות :: תגובות? ![]() לפני מספר חודשים פניתי למשרד החינוך בבקשה לקבל מידע אודות זמינות השירותים המקוונים החדשים שהמשרד הודיע כי בכוונתו להציע למורים, תלמידים ולהורים בעתיד, גם עבור משתמשים בדפדפנים תקניים במערכות ההפעלה לינוקס וחלונות. לשמחתי הרבה, דוברת המשרד הבטיחה לי כי המשרד מודע לצרכים אלו של המשתמשים בשירותים שלהם וכי עניין זה יטופל במסגרת הפרוייקטים השונים. שיטוט קצר באתר משרד החינוך הביא אותי לפיסקה הבאה שעוררה בי תיקווה: "משרדנו רואה חשיבות רבה בקידום השימוש המתוקשב במאגרי המידע הקיימים באתר האינטרנט של המשרד, כיוון שהכלים הטכנולוגיים מאפשרים את שיפור הפצת המידע והשימוש בו בימים שכולנו נדרשים להתייעלות ולחיסכון." - אבל שם זה גם פחות או יותר נגמר. המשרד התגאה בזמנו בשיתוף פעולה עם חברת מיקרוסופט, סיבה טובה מספיק לחשוש אני מניח וכפי שניתן להתרשם מאתר ציוני הבגרות המחודש שמציע כבר שירותי הרשמה ועדכון פרטים - טכנולוגיות דוט.נט (ASPX) ודפדפנים תקניים פשוט לא עובדים טוב ביחד. מלבד הקישור "כתבו אלינו", התפריט הראשי וכפתור המשלוח בטופס הפניה אינם עובדים במוזילה 1.6 ואתר משרד החינוך עצמו סובל מבעיות נוספות למשל בניסיון להכנס לקישור עם הכותרת "צימצום פערים, מדע טכנולוגיה", כמה אירוני. ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 16/03/2004 - 13:07 ![]() ![]() ![]() היות ודבר זה כמובן לא יעמוד בדרכה של קהילת הקוד הפתוח בארץ, על מנת להתגבר על בעיה זו נכתב userContent.css אשר הופץ בקרב חברי הקהילה. כעת עם השינוי שביצעו ynet אין צורך בתוסף זה וניתן לצפות ולהגיב לכתבות ולתגובות עליהן ללא צורך בהתקנתו. קישורים: אתר YNET הפתרון הזמני שניתן איך מאפשרים תצוגה תקינה של תגובות באתר ynet? דיון בנושא : המשיח הגיע, וואינט שיפרו את אתרם הערה: שוכתב על ידי yehuda תודה לאנונימי על הטיפ 1887 כניסות :: 8 תגובות ![]() רומא .... מעוניינת לעודד תחרות.... לא צופה חסכון מיידי בעלויות המחשוב והיא מעריכה שעלויות הסבה והכשרת העובדים יוחזרו בטווח הבינוני כתוצאה מחסכון ברכישת רישיונות. ....." קישורים: לינוקס (גם) בעירית רומא, YNet לינוקס מול חלונות במינכן: כתבה ב-CNN, ווטסאפ הערה: נערך ע"י mksoft 1406 כניסות :: 3 תגובות ![]() גם על פי ה-CNN אגב, מדובר בקשיים תקציביים ולא טכניים והפרוייקט עצמו לא יספק תוצרים לפני שלהי 2004. הכתבה מסבירה את ההחלטה לעבור ללינוקס בין השאר בערך המוסף של קוד פתוח המאפשר לעשות שימוש בלתי מוגבל בקוד המקור לעומת רישוי המעניק זכות שימוש בלבד כמו במקרה של קוד סגור. הכתבה המורחבת עם ריצ'רד קווסט וליז ג'ורג תשודר במסגרת התוכנית Global Office בימים שבת וראשון הקרובים. 2338 כניסות :: תגובות? ![]() הקרן כבר העניקה $37,200 לפרוייקט SchoolTool כדי לסייע בפיתוח מערכת ניהול חופשית עבור מערכת החינוך, לשימוש במדינות מתפתחות או מפותחות. אתר הפרוייקט מספק מידע נוסף על מענקים למפתחים (בגובה $3,000) המסייעים בקידום יעדים שונים בפרוייקט. SchoolTool שיחררה לאחרונה עדכון נוסף שכולל תמיכה בניהול משאבים, יומן ושיפורים שונים בממשק המשתמש. ראו מידע מלא יותר על הפרוייקט כאן. ![]() ראו גם פרשנות של גל מור ב"יומן רשת" באתר ynet: "שני חלקי הפיסקה סותרים זה את זה - אם יהיו רווחים משירותים ותמיכה, למה יקיץ הקץ על תעשיית ההיי טק בעולם? מאחר שעולם העסקים חפץ חיים, שינוי יסודי של המודלים העסקיים המקובלים סביר יותר מהתממשות תרחיש יום הדין." גלובס: אולי זה הזמן להבין שכמעט בלתי אפשרי להמשיך לשמור על הקוד שלכם בסוד? סקופ: "בשום אופן לא. אם מיקרוסופט רוצה להמשיך בעסקי התוכנה היא לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על זכויות היוצרים שלה. לשחרר קוד מוצרים יהיה ויתור על הכנסות מהם, והחלטה לצאת מהשוק". ![]() היום כמעט כל שולחנות העבודה במנהל הצרפתי הם מתוצרת מיקרוסופט, ורק 2 אחוז הם "מחברה אחרת מהחוף המערבי", כפי שמציינת הכתבה אבל ללא אזכור מדויק. שימוש בתוכנות קוד פתוח יאפשר למנהל ללמוד איך לנהל ספקים מתחרים, ולהעריך יותר טוב תאימות עם מערכות זרות ומחיר לאורך חיים של המערכות השונות (מילים אחרות ל-"TCO"? ב.) ![]() נתון מעניין נוסף מאותו סקר שמתייחס לשאלה מי באמת מקבל החלטות טכנולוגיות בארגונים, לשאלה "מי בוחר את פלטפורמת הפיתוח בארגון שלך" השיבו 30% מהמשתתפים כי ההחלטה היא של צוות הפיתוח. 24% מהמשיבים השיבו כי ההחלטה היא של דרג הביניים, ורק 22% השיבו כי ההחלטה מתקבלת בדרג גבוה יותר. אוונס דטה (דורש הרשמה חינם), Cost Saving in Using Linux Who Decides the Target Platform? 1374 כניסות :: 4 תגובות ![]() בצירוף מקרים מעניין למדי עם השקת הקמפיין החדש של מיקרוסופט ישראל "בדוק את העובדות", סאור מביא את הדיון, מגובה בסקרים שמומנו על ידי מיקרוסופט עצמה, גם למוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות". *כמו שאמר לאחרונה יובל דרור בהארץ, יש משהו בצורה שבה מנהלת מיקרוסופט את המלחמה שלה בקוד הפתוח שפשוט לא מריח טוב. "אי אפשר שלא להיות משועשע מהרוח הפילוסופית המתלווה למאמצי השיווק של לינוקס. החברות המשווקות, כמו יבמ, אורקל וסאן, לא הגיעו למחזורים של עשרות מיליארדי דולרים ממכירת רישיונות חופש ודמוקרטיה, אלא ממכירת רישיונות תוכנה."רוברט מ. סאור הערה: נוסף קישור לידיעה ב-ynet ![]() מקור: פורבס, German finance ministry division chooses Linux 1408 כניסות :: 5 תגובות ![]() מיקרוסופט פיתחה במקור עבור ממשלת תאילנד ופרוייקט People's PC, גירסה "קלה" בפיצ'רים. למרות שהתאילנדים דחו את ההצעה המפתה (במחיר המעניין של $47 לחלונות ואופיס) לטובת לינוקס ואופן אופיס (עם כל הפיצ'רים בפנים) מיקרוסופט לא נטשה את היוזמה שלה והיא מציעה עכשיו את הגירסה הזו למדינות אחרות באסיה במטרה למנוע את הסחף. ![]() ראו מידע נוסף בהמשך. ![]() שלוש שנים אחרי (חתימה על הסכם המסגרת, ד.), באוצר שברו את הכלים. הם השתמשו בסעיף בחוזה המאפשר להם להמיר את הרשיון הזמני בקבוע, לרכוש את התוכנות שבידיהם ולסיים את חוזה השכירות. באוצר מסבירים את המהלך בכך שהוא יותר כלכלי והגיוני: "לא נראה לנו שנזדקק לתוכנות חדשות עד 2007. אז, או שיופיעו פתרונות זולים יותר בקוד פתוח או שמיקרוסופט תבוא אלינו על הברכיים עם הצעה משופרת." מקור: הארץ, משרד האוצר גילה את השוק החופשי 1153 כניסות :: 6 תגובות ![]() בשנה שעברה למשל, מיקרוסופט נכנעה ללחץ דומה בנורבגיה וסיפקה תמיכה בנינורסק (השפה הרשמית השניה בנורבגיה) עבור 400,000 איש. אבל ניסיונות דומים בספרד לשכנע אותה לשחרר תמיכה בקטלונית (6 מיליון) הייתה מוצלחת קצת פחות. מיקרוסופט שחררה אמנם תמיכה עבור חלונות 98 ו95- אבל לא עדכנה תמיכה זו עבור חלונות XP מה שאילץ גוף פרטי מקומי להשקיע בפיתוח התמיכה. הצעדים הצפויים הללו הם כפי הנראה תגובה לפעילות נמרצת של מפתחי קוד פתוח בקהילות המקומית אשר עמלו על התאמתן של עשרות תוכנות לשפות אלו והם מאפשרים לספק מגוון חבילות המהווה פיתרון כמעט מלא למי שחייבים תמיכה מלאה בשפה, כולל בממשק בקטלונית, נינורסק, וולשית ואפילו Gaidhlig (סקוטלנד) לגביה מיקרוסופט עדיין לא החליטה. השאלה המתבקשת היא כמובן האם מיקרוסופט תמשיך לעדכן את התמיכה בשפות אלו, או היא נוקטת בצעדים טקטיים שנועדו להסיר את האיום המידי למעבר לקוד פתוח. ![]() ![]() 73% שיפור בביצועים של שרתי סמבה, 29% שיפור בביצועים של MySQL ו47%- שיפור ב-Apache הם בין הנתונים המעניינים שמספקת סקירה שעורך אינפווורלד לבדיקת מוכנותה של לינוקס לשימוש בארגונים גדולים, כעת כאשר קרנל 2.6 כאן עם תמיכה משופרת בחומרה, זמינות, מידרוג וכיוצא באלה תכונות נדרשות בשימוש שוטף לביצוע משימות טיפוסיות במרכז הנתונים הארגוני. אינפווורלד ערכו מספר בחינות עומסים בתצורות שונות של חומרה וגרסאות הקרנל. מקור: אינפווורלד, Linux v2.6 scales the enterprise. המאמר זמין גם כקובץ (PDF). 1317 כניסות :: תגובות? ![]() להלן תרגום הידיעה מגרמנית, התרגום נעשה על ידי דובר גרמנית מהידיעה המקורית כפי שהתפרסמה באתר ComputerWach בתאריך 9 בינואר 2004.
![]() מקור: FCW.com, USPTO scrutinizes Linux, Java 1173 כניסות :: תגובות? ![]() הרג'יסטר, שמרחיב קצת יותר, מזכיר שמדובר בשלב הכנת ההצעה והמסגרת התקציבית לפרוייקט. אך מסתבר כי העדר מימון וקשיים טכניים, בעיקר העדר ניסיון עם קוד פתוח של ספקי הפתרונות המקומיים הקטנים שאמורים היו להסב תוכניות שהם פיתחו עבור העיריה, עשויים להכשיל את הפרוייקט. הספקים הגדולים אבל כבר מוכנים עם גרסאות של המוצרים שלהם עבור לינוקס. הכתבה עצמה בעיתון שפירסם את הפרטים לראשונה, מתארת דווקא, עד כמה שאפשר להבין מהתרגום, כי הקושי הוא בהשלמת פרטי התוכנית המפורטת שצוות ההסבה אמור להגיש באביב 2004. המשך המימון לתוכנית כפי הנראה מוטל בספק בהעדר תקציב. הכתבה גם מציינת כי מימון של החברות המעורבות בפרוייקט, יבמ ו-SUSE, אפשרי אך עשוי להשפיע על ההחלטות הטכנולוגיות שיתקבלו. אגב, בראיון שערכנו עם מפתח קוד פתוח גרמני בשם ג'וזף ספילנר (מפתחה של TUDIX) הוא מציין כי "העיריה (מינכן) צפויה להכריז על הכוונות שלה בתחילת 2004. לפי השמועה, מדובר בכל אופן בתצורה ריכוזית של שרת מסופים (Terminal Server) שיאפשר להריץ יישומי ירושה בזמן שהיא תתחיל בהסבה ללינוקס." כמו שאומרת הכותרת המקורית של המאמר: "השטן הוא בפרטים" וחבל שאתר רציני כמו "וואלה" מרשה לעצמו לפרסם ידיעות מבלי לספק את מלא הפרטים. אגב, הכותרת של הידיעה ברג'יסטר, ממנה מצטטים כל האתרים האחרים וכפי הנראה גם וואלה, היא "עיכוב" או "דחייה בפרוייקט מנכן" ולא "קריסה". הערה: נערך על ידי דיטיגס ![]() ברור שיש לא מעט גולשים שמשתמשים בחלונות ומתעניינים בקוד פתוח. אבל יש גם לא מעט שמשנים את הגדרות ה-agent שלהם כדי להטעות את האתרים שמתעקשים לשרת את מי שמגיעים לאתר עם IE בלבד וחבל. מי שעובדים עם עם קונקורר שמו לב בודאי שאפשר להיות סלקטיביים ולבקש לשנות agent רק עבור אתרים מסויימים וכדאי לעשות זאת. דפדפנים אחרים, כמו גלאון למשל, לא תומכים באפשרות כזו כלל. בכל מקרה כדאי להקפיד לאפשר איסוף יעיל יותר של מידע מסוג זה באתרים על מנת להבטיח חשיפה מייצגת לדפדפנים אלו. אבל לענייננו. גל תלונות חדש של משתמשים בשירותים המקוונים של בנק דיסקונט הזכיר לנו נשכחות וגם את העובדה שלא מספיק לדבר על זה בפורום. אבירם חניק שלח כבר מכתב לבנק (ראו עותק בפנים) שיכול לשמש תבנית למכתבים דומים, אם תרצו להצטרף ליוזמה שלו. ראו מידע שימושי נוסף אודות הבנק, כולל תגובות שנתקבלו בעבר בדיונים מהקישורים במכתב של אבירם. שימו לב שאבירם מזדהה כגוף מסחרי שמסביר לבנק כי הוא תלוי בתוכנות קוד פתוח לניהול העסק והמצב שיוצר הבנק פוגע בו כלקוח של הבנק מאחר והוא איננו מעוניין להתקין מוצרים הסובלים מבעיות אבטחה שאינן מטופלות כדי לגשת לשרותים פיננסים רגישים שמציע הבנק. ![]() "בבנק דיסקונט יש עם מי לדבר, כי אנחנו קשובים לצרכים שלכם, תמיד. אצלנו מאמינים בלמידה ושיפור מתמידים. לכן אנו מייחסים חשיבות ראשונה במעלה לפניותיכם, שהרי מכל פניה ניתן ללמוד, להפיק לקחים ולהשתפר. אנחנו מתחייבים לעשות כל מאמץ כדי שכל פניה תזכה לטיפול יסודי, מקצועי, זריז ואמין - שיתבסס על יחס אישי ואדיב, אכפתיות והקשבה אמיתית." פרטים נוספים ליצירת קשר עם הבנק: אתר: http://www.discountbank.net מספר טלפון: (03) 943-9191 פקס: 03-5158998 מרכז פניית לקוחות: 03-5158900 תמיכה טכנית: support@telebank.co.il איש קשר בנושאים טכניים (דניאל): daniel.klingerATdiscountbank.co.il כתובת: בנק דיסקונט - מרכז פניות לקוחות רח' קיבוץ גלויות 34 תל-אביב, מיקוד 66550 ![]() "העולם כולו עובר בימים אלו שינוי ומכיר בבעייתיות של מודל פיתוח התוכנה הקנייני ומשרד האוצר הישראלי איננו יוצא דופן בתחום הזה. מתוקף תפקידו כגזבר המדינה, מצויים בו אנשים המסוגלים לחשב מהי השקעה כדאית ונראה כי הם הגיעו למסקנה כי שימוש מושכל בקוד פתוח לסיפוק צרכי הממשל במקום ובצורה שבה הם הגיוניים למקבלי ההחלטות בארגונים השונים הינו השקעה טובה בעתיד המדינה. לא רק מפני שהיא תחסוך אי אלו שקלים היום, אלא מפני שהיא תייצר הרבה שקלים מחר והרבה הרבה יותר מזה: חברה ישראלית חופשית ושוויונית יותר." דרך אגב, הכותרת של המאמר כפי שהוא מופיע בנענע היא של העורך, הכותרת המקורית היא: "חופשי זה יותר מחינם". גלעד. 1305 כניסות :: 1 תגובה ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 19/01/2004 - 13:50 ![]() המכתב מרחיב ומסביר כיצד המגמה העולמית המתרחבת לנטישת סטנדרטים קניינים ומעבר לתוכנות מבוססות קוד פתוח יוצרת הזדמנות מיוחדת לחסכון ופיתוח כלכלי לא רק במדינות מתפתחות אלא במדינות מפותחות החל בישראל וכלה ביפן, גרמניה ארה"ב ועוד. מקור: Linux Today, Open Letter to the Government of Newfoundland, Canada 1311 כניסות :: 3 תגובות ![]() מקור: ZDNet.UK, UK power plants turn to Linux 1524 כניסות :: 1 תגובה ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 19/01/2004 - 13:36 ![]() דובר מטעם סוכנות ממשלתית בשם CSIRO אשר היה מעורב בפיתוח מערכת "מחסן נתונים" ארגוני עבור סוכניות בריאות שונות מציין כי "קוד פתוח" בטוח ומתאים במיוחד לשימוש בסוכניות ממשלה הפועלות במסגרת תקציבית וחוזית מוגדרת. מקור: ZDNet, Value 'sells Linux to government' 1091 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() כל רופא המתמודד עם מקרה רפואי כלשהו יכול לבחון תיקי חולים הסובלים מבעיות באותה קטגוריה רפואית (למשל, נשים הרות הסובלות מסכרת) כדי ללמוד כיצד טופלו. עניין צנעת הפרט מקבל טיפול מיוחד כמובן על ידי תשדורת מוצפנת והסתרת פרטי החולה על ידי שימוש במפתח זיהוי ייחודי. המערכת מאפשרת לצמצם את מספר האשפוזים והבדיקות הבלתי נחוצים והיא אף מאפשרת לספק למשתמשים גישה למידע שנשמר בתיק הרפואי שלהם. עד כה נספרו 3,000 הורדות של המערכת. ![]() ורק כדי שלא נרים גבה מן הסתם, מזכירים לנו גם שבאלמר תמיד מביא מתנות כשהוא בא לבקר, "בביקורו הראשון בישראל בשנת 1999 הכריז באלמר על השתתפותה של מיקרוסופט בפרויקט "מחשב לכל ילד", בו נוטלים חלק הממשלה וגורמים עסקיים נוספים. לאחרונה, התחייבה מיקרוסופט לתרומה נוספת של עוד 20,000 תוכנות לפרויקט שיחולקו בשנים הקרובות." ![]() חברת סיסרו ערכה מספר מבחני התכנות והגיע למסקנה כי פתרון מבוסס "לקוח רזה" (Thin Client) הוא פתרון מתאים במיוחד למערכת החינוך ההולנדית. הפתרון של סיסרו, המכונה "זודיאק" (Zodiac), מתבסס על שרת לינוקס מרכזי בו מותקן שרת מסופים של חברת NetTraverse, יצרנית ומשווקת Win4Lin Terminal Server. ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 17/01/2004 - 21:10 ![]() את המחשבים מספקת כפי הנראה חברת החומרה הטייואנית Elite Group, שהכריזה בימים האחרונים על עיסקה למכירת 300,000 מחשבים נישאים בהן מותקנת מערכת ההפעלה Lindows במחיר של $700. המחשבים כוללים מעבד AMD4/1400Mhz עם 128 מ"ב זיכרון, דיסק של 80 ג"ב וכרטיס תקשורת אלחוטית (WiFi) מובנה. החוזה של לינדוס בקנדה הגיע אגב בעקבות התקנה מוצלחת של תחנות עבודה שלה (WebStation) במרכזים קהילתיים המספקים לתושבים אפשרות לעשות שימוש במחשב ובאינטרנט, ברחבי קנדה. שם הפרוייקט "Nova Scotia Regional Community Access Program, C@P". ![]() נייר העבודה מציג מסגרת עבודה הכוללת נהלים, סטנדרטים והנחיות שיאפשרו לארגונים לדבר זה עם זה באמצעות שימוש נרחב ב"סטנדרטים הפתוחים" עם המלצה ברורה "לעודד שימוש בתוכנות קוד פתוח". למסמך מצורף גם נספח המתאר את הפעילות שהתקיימה עד כה בנושא בהן גם מסמך ההנחיות ההולנדי שפרסמנו כאן לאחרונה, ראו בקישורים. פרויקטי "ממשל זמין" (או e-Government) מנסים כידוע לייעל את השירותים הממשלתיים הניתנים לאזרח, לגופים ציבוריים ולעסקים, תוך שימוש בטכנולוגיות המידע. בישראל למשל (מקום 12 בעולם בזמינות שירותים מקוונים), האזרחים יכולים לעשות שימוש בשרת תשלומים מקוון, אתר טפסים ואתרי שער (פורטלים) כמו "ממשל זמין" ו"שער הממשלה". ![]() אתר ynet מדווח כי מיקרוסופט החלה לגלות גמישות מפתיעה לגבי ההסדר אפשרי אליו היא מוכנה להגיע עם הממשלה. היא גם מעוניינת להפגיש את סגן הנשיא במטה האירופאי לטובת העניין. מיקרוסופט טוענת עכשיו שלקוחות יכלו לרכוש תוכנות בודדות גם בעבר, בניגוד כמובן לטענת הממשלה שלא הצליחה להגיע להסדר דומה ... לפני שגילתה את לינוקס והקוד הפתוח כפתרון אפשרי לחוסר ההבנה הזה. עושה רושם שמיקרוסופט שקועה במונולוג עם הממשלה, כפי הנראה באמצעות שחרור הודעות לעתונות, שכן הממשלה איננה מדברת איתה בשלב זה ככל שידוע. הסדר או לא, אפשר לקוות כי כל פשרה אליה תגיע הממשלה בשיחות עם מיקרוסופט לא יבואו על חשבון ההישגים המדהימים שלה עד כה בעידוד השימוש בקוד פתוח ותוכנה חופשית במשרדי הממשלה. ![]() נראה כי מיקרוסופט מנסה ללכת עם ולהרגיש בלי. לפי המדווח בכתבה (והוכחש ע"י מיקרוסופט), היא הציעה לממשלה לדווח על פחות רשיונות מהקיים בפועל, מה שיוביל להפחתת מחיר עבור הממשלה, אך מיקרוסופט תוכל לדווח לארגונים אחרים שאין הפחתת מחירים והממשלה החליטה להמשיך עם התמחור הנוכחי (כך שארגונים אחרים עדיין ישלמו מחיר מלא). וחשבנו לתומנו שנגמרו הטריקים המלוכלכים ( סתם :-P ) ![]() משרד האוצר הודיע כי חבילת היישומים המשרדיים של OpenOffice.org עם הממשק העברי תופץ החל מהשבוע הבא לאחר עיכוב של מספר שבועות. החבילה תהיה זמינה להורדה מאתר הבית של הפרוייקט. הערה: תודה ל-ShakedB, bombadil ו-juvia על הקישורים ![]() להערכתו, כ 1000-2000 מחשבים מתוך כ 5000 שמתכננת הממשלה לרכוש ב 2004 יופעלו במערכות לינוקס וקוד פתוח. הערה: נערך על ידי yehuda ![]()
![]() בין השאר החברה ניסתה לזהות כיצד קוד פתוח ותוכנה חופשית והתוצרים הנילווים, תמיכה, קהילה ושירותים, עשויים לסייע לקנדה במישור הלאומי והבינלאומי. האם הממשלה הקנדית תוביל או שקהילת הקוד הפתוח, האקדמיה והמגזר העסקי? הסקר מנסה לספק תשובה וכלים שיעזרו לממשלה להעמיק את המסורת הקנדית של שיוויון חברתי גם לנושא החדשנות בתחום השימוש בקוד פתוח. 1254 כניסות :: 1 תגובה ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 22/12/2003 - 16:06 ![]()
בכל מקרה, ניוהאם דחתה תחילה הצעה מבוססת 100% טכנולוגיות מיקרוסופט. היא גם דחתה את מסקנות סקר ה-TCO שמיממנה מיקרוסופט והכריזה כי היא "איננה מצפה לקיצוץ משמעותי בעלויות בטווח הקצר." למרות זאת מסתבר עתה כי מנהלת ניוהאם קיבלה לבסוף הצעה זולה במיוחד של מיקרוסופט, כפי שמדווח הפיינשייל טיימס. ![]() "ברבעון השני של 2003, 40% בלבד מהמחשבים שנמכרו בתאילנד שווקו עם גירסה מותקנת של מערכת ההפעלה חלונות תחת רישיון. מדובר בשפל מפתיע וחסר תקדים, על פי נתוני חברת המחקר גרטנר. הסיבה לכך לא הייתה הפיראטיות הגואה, לשם שינוי, אלא צמיחתה של אלטרנטיבה ... הנתון המעניין השני: יצרנית מחשבים מקומית בשם לייזר מיחשוב, עקפה את HP הגדולה והפכה להיות מפיצת המחשבים האישיים המובילה במדינה. הגורם למהפיכה הוא פרוייקט מחשב לעם (People's PC) שעליו הכריזה ממשלת תאילנד בחודש מאי השנה, שמטרתו להגדיל את מספר משתמשי המחשבים מהשכבות החלשות, ולהפיץ לתאילנדים 700 אלף מחשבים אישיים ו-300 אלף מחשבים ניידים עם מערכת ההפעלה לינוקס וחבילת היישומים המשרדיים הפתוחה אופן אופיס במחירים נמוכים במיוחד. את המיזם סיבסד משרד טכנולוגיות המידע והתקשורת." ![]() המסקנות מעניינות למדי. כצפוי השימוש בתוכנה קניינית דומיננטי. למרות זאת, רובם של הנשאלים מאמינים כי שימוש בסטנדרטים פתוחים מבטיח את נגישות המידע בעתיד, למרות שחלקם התקשו להבחין מהי בדיוק המשמעות של "סטנדרט פתוח". לדוגמה, היו מי שהאמינו (16%) כי קבצי doc. ו-xls. הם פורמאטים פתוחים ... (ראו טבלה 9 בסקר). "נקודה חשובה למדי וחיובית לא פחות היא העובדה שמי שכבר עבדו עם קוד פתוח נוטים להעריך את השימוש בקוד פתוח בצורה חיובית יותר מאשר מי שעדיין לא." אבל חוץ מהקוריוז (שהתפרסם אגב גם בעיתון מקומי) הזה, הנתונים דווקא מעודדים. 85% מהמשיבים ציינו כי כבר התקינו תוכנת קוד פתוח כלשהי, לרוב Apache, MySQL או לינוקס עצמה עבור יישומי Back Office למיניהם. נקודה חשובה למדי וחיובית לא פחות היא העובדה שמי שכבר עבדו עם קוד פתוח נוטים להעריך את השימוש בקוד פתוח בצורה חיובית יותר מאשר מי שעדיין לא. ![]() אבל כשמוסדות חינוכיים, ובפרט האקדמיה האמונה על שאיפה לקידום האנושות, אינם מבטיחים את הזכות האלמנטרית של כל הלומדים להנות משוויון הזדמנויות, התופעה מצערת על אחת כמה וכמה. תאימות עם סטנדרטים פתוחים מאפשרת שיתוף מידע, נגישות למידע והזדמנות שווה לכל התלמידים. הפגיעה אינה רק במשתמשי לינוקס, אלא גם במשתמשי חלונות קיימים ופוטנציאליים, למשל אלו שמשתמשים במוזילה או באופרה (משיקולי אבטחה, חסימת פופאפים והעבודה המאוד נוחה עם טאבים), ו/או מעדיפים את אופן אופיס (כי אין להם מאות שקלים מיותרים להשקיע באופיס ולא ממש בא להם להשתמש בגונבה). באותה מידה נפגעים גם משתמשי מק (שמיקרוסופט החליטה שלא ליצר עבורם אופיס עברי והדפדפן הרשמי של אפל מבוסס קונקי). לאחר שנושא התמיכה בתקנים חופשיים הועלה במספר הזדמנויות (כולל כאן באתר), החליט אחד מתלמידי האו"פ לנקוט ביוזמה ולהקים קבוצת פעולה שתדון ותנסה להשפיע על היבטים שונים כגון שיפור תמיכה של אתר האו"פ בדפדפנים חופשיים בפרט ובתקנים פתוחים (כגון מסמכים) בכלל, אירגון פעילויות יזומות בשיתוף האו"פ וקידום תוכנות חופשיות שיש בהן עניין לכלל התלמידים (כגון Lyx). תלמידי האו"פ בפרט ומי שהנושא יקר לליבו בכלל מוזמן להירשם לרשימת התפוצה שנפתחה בנושא ולעזור בקידומו. כמוכן, אם אתם משתמשים בפורומים אחרים שיש בהם קהלים שיכולים להתעניין בנושא (כמו פורומי או"פ, מוזילה, מק...) אתם מוזמנים להפיץ את הבשורה. ![]() "... בעוד החוק החדש מחייב את מחוז קנברה לבדו, הפרלמנט הלאומי של אוסטרליה צפוי לדון בקרוב בהצעת חוק דומה. תעשיית התוכנה הקניינית ניצבת בפני אתגרים דומים ברחבי העולם. וגם במדינות אחרות, ביניהן אורגון בארה"ב, מחוז אנדלוסיה בספרד וכמה ערים בברזיל, שחלקן כבר העבירו חוקים דומים, וחלקן נמצאות בתהליכי חקיקה." ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 17/12/2003 - 16:00 ![]() גירסת הדגמה של KADS, תקליטור המכונה pKADS, פותחה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת קורק האירית ובמימון מלא של הממשלה. מדובר ביישום ג'אווה המאפשר לייצר את מה שהם מכנים "נכסי ידע". המערכת מכילה מידע ונתונים בנושאים מסויימים. המידע מוצג למשתמש בתצורה של "שאלות ותשובות" ומסווג לקטגוריות. המערכת מסוגלת לסייע לקורא למצא מידע נוסף, מסמכים קשורים וכדומה על יד תצוגה במסך תוכן פעיל. המערכת גם מאפשרת לשתף מידע בין גורמים שונים פנימיים או חיצוניים. ![]() ... למרות זאת הועידה העניקה הזדמנות למספר תוצאות לואי מעניינות. למשל, התארגנות לתכנון המעבר לשימוש במערכת ההפעלה GNU/Linux באפריקה. הועידה אמנם לא עשתה מאומה כדי לתמוך בפעילות זו מלבד לספק מקום מפגש, אבל מן הסתם היא לא הייתה אמורה ממילא. ניתן לקבל מושג של הגישה האופיינית לועידה מעצם הזמנתה של מיקרוסופט לדבר לצד המדינות המשתתפות כאילו מדובר ב"מדינה" בזכות עצמה.” מקור: ניוז פורג', RMS covers WSIS 1184 כניסות :: תגובות? ![]() אריה סקופ הסתמך על מאמר שפורסם לאחרונה בגלובס כדי לטעון שהחסכון הכספי בדמי הרישוי של תוכנות קוד פתוח בטל לעומת ההוצאות הגבוהות יותר הכרוכות בתחזוקתן, והציג את יוזמת Shared Source של מיקרוסופט כראיה לכך שרדמונד לא מתנגדת לקוד פתוח. בועז דולב הכריז נחרצות שהממשלה מתכוונת להמשיך ולתמוך בגיור אופן-אופיס לעברית, ויש לה תוכניות גם לתמוך בתרגום לינוקס לעברית. עו"ד רביה, שהוזמן אף הוא לדיון, סיפר על כמה מהפרוייקטים הממשלתיים הנערכים ברחבי תבל ליישום מערכות פתוחות קוד, הסביר למה Shared Source הוא לא קוד פתוח ועמד על האפשרות להשתמש בתוכנות כאלה לצמצום הפער הדיגיטלי. המארחים, משרד האוצר, חילקו לנוכחים סופגניות וגם את הגירסה העברית האחרונה של אופן אופיס. מקור: lin.law.co.il, קוד פתוח בממשלה 1270 כניסות :: תגובות? ![]() השינוי המהותי הוא במתן החופש לספקים לבחור בטכנולוגיה אלא אם כן הכריז ה-NHS כי הצליח להשיג תנאים טובים יותר בתחום מסוים. לדברי כתב האקונומיסט, ההכרזה על בחינת השימוש בתחנות עבודה של סאן נועדה בעיקר למטרות מיקוח. יהיה מעניין לראות, כמו במקרה של ההכרזות האחרונות של משרד האוצר אצלנו, אילו החלטות יתקבלו בעתיד. מקור: אקונומיסט, The proof of the pudding 1606 כניסות :: 1 תגובה ![]() החקיקה התקדימית "Government Procurement (Principles) Guideline Amendment Bill 2003" איננה מחייבת שימוש בקוד הפתוח אך היא דורשת כי משרדי הממשלה השונים יבחנו את השימוש בתוכנה לא קניינית כחלק מתהליך הרכש בעתיד. מקור: ZDNet, ACT first to pass open source software laws 1377 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 15/12/2003 - 14:18 ![]() כזכור, בדיווח של ה-OGC הבריטי לועדת מבקר המדינה, לחץ המבקר על נציג המשרד לבדוק ולהשוות מחירים וכמובן להבטיח כי הממשלה תקבל את התנאים הטובים ביותר שאפשר ולא פחות מתנאים שקיבלו גופים אחרים. על פי הדיווח של קונפורטס, סגן בכיר לחשב הכללי, יצחק כהן, מסרב בכל תוקף להיפגש עם אריה סקופ ולא נענה לבקשות שונות לשבת איתו ואף צוטט אומר: "אני לא רוצה לנהל מו"מ, שלא יורידו מחירים ולא יעשו טובות. החלטתי היא סופית. כל משרד יחליט באיזו מערכת הוא רוצה להשתמש". בינתיים דווח באחרונה כזכור, כי לשכת התעסוקה ברמלה התקינה מערכת של אופן אופיס, צה"ל באמצעות פרויקט "עתידים" בוחן את המערכת כעת, וגם כמה בתי ספר פנו, באמצעות משרד החינוך, לבדוק אפשרות להטמיעה במערכת, והשמועות אומרות שזה יקרה באריאל." ![]() לטענת המבקרים, חוסר הכרעה בשאלות קשות כמו מי יממן את סגירת הפער הדיגיטלי או מי ישלוט על האינטרנט, הביא לכך ששני המסמכים למעשה "חסרי שיניים". אחרים תהו לגבי התמיכה האמיתית שזכתה לה הועידה, לאור העובדה שרק 40 ראשי מדינות מתוך 70 שהוזמנו - הגיעו. "למרות הנסיון לדחוק את הדיון בקוד הפתוח לשולי הועידה, הצליחו ברזיל, סין, דרום אפריקה והודו להביא את מאבקן בדומיננטיות האמריקאית אל מרכז הבמה. המסר המרכזי שלהן: מיקרוסופט מייצגת את המדינות העשירות בעוד התוכנה החופשית היא ההזדמנות היחידה של מדינות מתפתחות לצמצם את הפער הדיגיטלי. זאת, מאחר וגישת הקוד הפתוח תומכת בפיתוח טכנולוגיה עצמאית ומסייעת לשוק התוכנה המקומי לצמוח במקום להתבסס על תוכנה מיובאת." ![]() עוד מסתבר כי "כהן הורה השבוע על ביצוע בדיקה השוואתית לחוזים שנחתמו בין מיקרוסופט לגופים ציבוריים גדולים במדינה, לאחר שגילה, לטענתו, כי בשירותי בריאות כללית, גוף המעסיק 25,000 עובדים, משלמים למיקרוסופט כ-1,150,000 דולר בשנה. כלומר, 46 דולר לרישיון הכולל אופיס ו-Windows. לשם השוואה, הממשלה משלמת 130 דולר בשנה עבור רישיון לשימוש בתוכנה המקיף את Windows ואופיס, 154 דולר עבור אופיס, Windows ותוכנות Backoffice, ו-186 דולר עבור חבילה מורחבת הכוללת גם תמיכה טלפונים ותוכנות נוספות." הערה: תודה לדני על הקישור ![]() למרות שלא מעט המאמינים כי אופן אופיס מציע יתרונות ברורים, ולו רק בגלל ההשענות שלה על סטנדרטים פתוחים, יש גם כמובן מי שיסכימו שאכן אופן אופיס לא מספקת את כל מה שאפשר למצא אולי במיקרוסופט אופיס. לעומת זאת, לא מעט מחקרים קבעו בעבר כי אחוז מועט מאוד של היכולות הללו מנוצלות על ידי המשתמשים בפועל. לאור כל זאת הנתונים הבאים, אשר פירסמה חברת הייעוץ AssetMetrix האמריקאית, מחזקים את ההנחה הרווחת כי רוב המשתמשים (המוסדיים) לא עושים כלל שימוש בתכונות המתקדמות של גרסאות חדשות של מערכות ההפעלה (במקרה של הסקר הבא) ואופיס* מהסיבה הטריוויאלית - הם פשוט לא מתקינים אותן וכנראה גם לא ממש מרגישים בחסרונן אז למה באמת לשלם? מתוצאות סקר שפירסמה חברת AssetMetrix לאחרונה, מסתבר כי מערכת ההפעלה חלונות XP מותקנת ב- 6.6% אחוזים מהמחשבים בלבד, מתוך 372,129 שנספרו אצל 670 חברות קטנות וגדולות (10 עד 49,000 עובדים) בארה"ב. ברוב החברות, כ80%-, עדיין מותקנת גרסאות של מערכת ההפעלה חלונות 95 ו98-. ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 12/12/2003 - 14:54 ![]() מדינות כמו ברזיל, סין, דרום אפריקה והודו לא היססו להביא את המאבק הממושך שלהן נגד המדיניות שניסתה ארה"ב להכתיב בפגישות המקדימות לארוע, למרכז הבמה. מיקרוסופט וחלונות מייצגות את המדינות העשירות בעוד הקוד הפתוח היא ההזדמנות היחידה של מדינות מתפתחות לצמצם את הפער הדיגיטלי. המסר של המדינות הללו למשתתפים באירוע היה חד משמעי: קוד פתוח ותוכנה חופשית חיוני במדינות מתפתחות מאחר והוא מאפשר להם לפתח טכנולוגיה משלהם במקום ליבא אותה. "התוצאה הסופית של ההשפעה של מיקרוסופט על הממשלה כאן היא שלמשתמש הקצה, האזרח, אין בסופו של דבר אפשרות בחירה." יועץ טכנולוגיות לנשיא בולגריה ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 11/12/2003 - 16:23 ![]() האתר לא נפרץ אגב, אלא נחסם. בכל אופן פרשנות קצת יותר מקצועית באתר Groklaw העוקב באופן בלעדי אחרי נפתולי תביעת SCO נגד IBM: "לדעת מומחים לא מדובר במתקפה לפי מידע ש-SCO עצמה מוסרת ... במקרה הטוב מדובר ברשלנות מקצועית מצידה."
![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 11/12/2003 - 11:42 ![]() להלן תגובתו (אנגלית) של דר. סאור, אותה קיבלנו הבוקר, כלשונה וללא עריכה. ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 11/12/2003 - 07:30 ![]() המודל הקנייני, כך לדברי כותבי הדו"ח, דורש השקעות גדולות יותר ברכישה מוקדמת של רישיונות, הוא איננו מתאים את עצמו בקלות לדרישות מיוחדות של משתמשים באזורים גאוגרפיים שונים ושימוש בלעדי בקוד סגור מעכב רכישת מיומנויות הנדרשות לבניית כלכלת מידע מודרנית. הדו"ח קורא לממשלות לשקול שימוש בקוד פתוח ותוכנה חופשית ולהכניס את השימוש בהן לסדר היום הטכנולוגי במסגרת המאמצים שלהן לצימצום הפער הדיגיטלי. הדו"ח צפוי לעורר מחלוקת מאחר והקביעות בו חד-משמעיות. פרק 4 של הדו"ח מפרט בהרחבה מדוע לדעת הכותבים מודל הקוד הפתוח מתאים לכלכלות מתפתחות והוא לא מהסס לקבוע כי המודל מייצר תוכנה טובה יותר מהמודל הסגור והוא אף מתמודד טוב יותר עם השינויים הטכנולוגיים התכופים בתחום החומרה באופן המעניק יתרון למשתמשים המעוניינים להוזיל עלויות חומרה ותוכנה. ![]() ה-OGC הבריטי מתחיל בבדיקות התכנות להסבה של 500,000 תחנות עבודה ממערכת ההפעלה חלונות, מהלך המלווה בשמועות על כוונה דומה של שירות הבריאות הציבורי (NHS) אשר בוחן אף הוא את החסכון האפשרי בהסבה של 800,000 תחנות עבודה ללינוקס. מדובר בחוזים בשווי מיליארדי דולרים. סאן, לדעת הפרשנים וגם לדברי מקנילי לאחרונה, לא ממש תתעשר מההצלחות הללו מאחר והן לעיתים קרובות נועדו לבלום את מיקרוסופט, במיוחד בשוק הסיני היוקרתי. סאן מתמחרת תחנות Java Dekstop System בכ$50- (כולל סטאר אופיס) והיא מעניקה הנחות משמעותיות (עד ל$25- פר תחנה) בפריסה ארצית של תחנות עבודה או ללקוחות שכבר משתמשים בשרתים שלה. ![]() בסיכום המצגת מציג הכותב את חזונו לגבי עתיד הלינוקס בחינוך. מאחר ויש גידול עקבי בכמות המוסדות, הפרוייקטים, התוכנות והאתרים המוקדשים לשילוש לינוקס-ילדים-חינוך, עתה הוא הזמן לבחון את השימוש בתוכנה חופשית ותוכנת קוד פתוח עבור ילדים ועבור מערכת החינוך - מאחר ורוב התוכנה מקבוצה זו זמינה גם על פלטפורמות לא-חופשיות כמו Mac וחלונות. לאחר שתושג מסה קריטית (של תוכנות מתאימות - ד.), המעבר ללינוקס יהיה בהחלט ישים. מצגת: תוכנות עבור ילדים בלינוקס ![]() בנוסף, שני שלישים מהנשאלים בכל האזורים מאשרים כי הארגונים בהם הם מועסקים משתמשים בקטעי קוד פתוח בפרוייקטים שונים. באוונס מאמינים כי המספרים מעידים על נכונות גדולה יותר של ארגונים לקדם את תעשיית התוכנה ולא רק לפתור בעיות מקומיות. אגב, המספרים, בכל הסקרים, מראים עדיפות קטנה לשימוש בקוד הפתוח דווקא בארה"ב ובאסיה, יותר מאשר באירופה. ![]() חברת יבמ מספקת שירותי מיקור חוץ למשרד התעסוקה והיא בחרה עבורה את סטאר אופיס, כאמור על פני אופיס של חברת מיקרוסופט. כהן מצידו מדגיש כי הקפאת חידוש הסכם המסגרת עם מיקרוסופט (המסתיים במרץ) לא נועדה להפעיל לחץ אלא לאפשר לממשלה לנצל טוב יותר את ההזדמנויות החדשות שמציע מודל הקוד הפתוח כמו גם מתוך רצון להמנע מהתחייבות לטכנולוגיה מסויימת ב3- השנים הקרובות. שירות התעסוקה הוא רק אחד מהמשרדים שיעברו לסטאר אופיס לדברי כהן. אין מידע נוסף לגבי משרדים אחרים. לשירות התעסוקה 700 עובדים, 150 מהם ימשיכו לעבוד עם אופיס של מיקרוסופט. מקור: דיילי-מיילי, שירות התעסוקה יתקין 550 עמדות של סטאר אופיס במקום מערכות של מיקרוסופט הערה: נערך על ידי דיטיגס. 2455 כניסות :: 22 תגובות ![]() בעקבות לחץ של מדינות רבות ונטייה ברורה לעבור מפורמאטים סגורים לפתוחים (אוסטרליה) מיקרוסופט תספק מעתה גם רישיון חופשי לשימוש ללא תשלומי תמלוגים והיא ממסדת את ההצהרות הלא פורמאליות שניתנו עד כה. מן הסתם כדי להבטיח לממשלות שהנתונים שלהם לא ישארו סגורים בפורמאט בלתי נגיש. מפרט ותיעוד של WordprocessingML זמינים מיידית להורדה. הסכימות של שאר היישומים בחבילה יהיו זמינים החל ב5- בדצמבר. עיון בדף ההורדה מלמד שהמידע מסופק בקובץ ריצה (EXE) ודורש מערכת חלונות 2000, XP או 2003 לצורך ההתקנה. עם זאת, לא נדרש להסכים לשום רישיון לפני ההורדה. הערה: נערך על ידי דיטיגס. ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 17/11/2003 - 15:24 ![]() המועצה תאמץ תוכנית שהכינה עבורה חברת הייעוץ נט-פרוג'קט (NetProject) בחצי שנה האחרונה. הפרוייקט ימשך מספר שנים ולפי הערכות של נט-פרו'גקט הוא יביא לחסכון של יותר מ- 30% (הערכה זהירה) בעלויות. נט-פרוג'קט הכינה תוכניות הסבה עבור רשויות ציבוריות נוספות על בסיס מסמך הנחיות של IDA אשר פורסם לאחרונה. לדברי החברה, מאז ששוחרר המסמך, יוזמה של האיחוד האירופאי, נרשמו 90,000 הורדות שלו. ![]() ![]() GCompris מתארחת באתר פרוייקט OFSET, ארגון לקידום התוכנה החופשית בחינוך והוראה, אשר אחראי גם להפצה חינוכית חביבה בשם Freeduc-CD, הפצה חיה (מבוססת קנופיקס עם XFCE כשולחן עבודה) המיועדת לתלמידים וילדים וכוללת אוסף גדול במיוחד של משחקים ותוכניות חינוכיות ומדעיות שונות. פרוייקט זה ממומן אף הוא על ידי ארגון אונסקו של האו"ם. 1240 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 12/11/2003 - 20:00 ![]() משרד הטכנולוגיה התאילנדי ייזם פרוייקט זה, במסגרתו ימכרו כמיליון מחשבים (בשנה הראשונה) בהם מותקנת לינוקס ו"אופן אופיס" במחיר העלות ($250), במטרה להגדיל את היקף השימוש במחשבים בתאילנד. מיקרוספט, אגב, סירבה תחילה להצטרף לפרוייקט ולהפחית את המחירים, אך חזרה בה לאחר מכן והציעה את חלונות ואופיס במחיר חסר תקדים של $37 בלבד. למרות התלונות שהשמיעה הממשלה על כי מיקרוסופט הזניחה שוק זה וטרחה לספק תרגום לשפה המקומית רק לאחרונה, ההחלטה התקבלה בכפוף לשיקולים מקצועיים. לדעת מנהלי הפרוייקט, לינוקס מתאימה יותר מאשר חלונות במיוחד עבור משתמשים חסרי ניסיון בעבודה עם מחשב. ![]() ![]() פרוייקט SILA, כבר מאפשר הצגה יעילה ומדוייקת של פונטים בשפות שונות החל בטאמילית, בורמזית וכלה בערבית ועברית בסיוע "פונטים חכמים" (רעיון דומה ל-OpenType) הכוללים מידע עשיר. מנוע התצוגה, המכונה Graphite, זמין עד כה רק עבור מוזילה במערכות ההפעלה מק וחלונות עבורן הוא אף מספק ערכות של פונטים מתאימים. גירסת אלפא של פרוייקט Drusilla, המביא את SILA גם ללינוקס, כבר זמינה עבור מוזילה 1.5. ![]() מדינת מסצ'וסטס מבקשת עכשיו מבית המשפט, כחלק מהסדר אפשרי, לחייב את מיקרוסופט לספק גירסה של מיקרוסופט אופיס בלינוקס. היא גם מבקשת שמיקרוסופט תחוייב לספק גירסא ממבוססת קוד פתוח של הדפדפן אינטרנט אקספלורר וכן להבטיח את זמינותה של ג'אווה במערכות ההפעלה שלה. מומחים לענייני משפט טוענים שמעצם הסכמתו של בית המשפט להקשיב לצד הטוען, למרות שבתי המשפט מעניקים העדפה להסדרי פשרה בדרך כלל, יש בה כדי לרמוז כי בית המשפט פתוח לאפשרות לבחון מחדש את ההחלטות. למרות ששיש מי שטוענים כי מיקרוסופט לא הפנימה עדיין את חומרת מעשייה, עו"ד הראשי של מיקרוסופט, בראד סמית, שייצג את מיקרוסופט בבשימוע סגור גם בעניין ההתנהלות המונופוליסטית שלה בשוק האירופאי, טוען כי מיקרוסופט עושה כל מה שהיא יכולה כדי לשפר את יחסיה עם התעשייה. ![]() הנימוקים המובאים במאמר נוגעים ל: (א) חסכון כספי, ובמיוחד היכולת לשכפל ולחלק עותקים לכל דורש, שלה יש חשיבות רבה במיוחד במדינות עניות, כדי להקטין את הפער החברתי. מי שמוכן לקבל תוכנה קניינית בחינם היום, לא בטוח שיקבל אותה בחינם מחר. (ב) חינוך לתרומה לקהילה והשתחררות משליטתן של מגה-חברות. עותקים המחולקים חינם ניתן לדמות לחלוקת סיגריות כדי להפוך את המשתמשים למכורים ואז ניצול המשתמשים. (ג) תוכנה חופשית מאפשרת לתלמידים ללמוד איך התוכנה עובדת, ובכך להעשיר את הידע בגיל בו יש צימאון ללמוד איך המחשב עובד. תוכנה קניינית חוסמת את הגישה לידע והופכת אותו לדבר שאסור לגישה. (ד) חינוך לאזרחות טובה, לשכנות טובה ולעזרה לזולת. חינוך לשיתוף התוכנה והפצתה החופשית (בניגוד לחינוך להעתקה וגנבה - ד.). הערה: נערך על ידי דיטיגס. ![]()
עוד הסתבר בשימוע, כי חברת יבמ וגורמים אחרים "המקורבים לקוד הפתוח" לא האמינו עד לפני שנה וחצי כי לינוקס מתאימה לשימוש בשולחן העבודה. ללא ספק עובדה מעניינת בהתחשב בעובדה כי יבמ גלובל סרויסס הכריזו לאחרונה על השתתפות בועידת Desktop Linux הקרובה בבוסטון והשמיעו דברים ברוח שונה למדי. ![]() השיחה בין השניים התמקדה בעיקר בהיבטים התאורטיים והאידאולוגיים של קוד פתוח. לדברי מר גילאון, הוא מבחין בין היבטים אלו לבין ההיבטים הכספיים. בכל מה שקשור לאידאולוגיה, הוא לא רואה סיכוי לשכנע את הארגון בתועלות הקוד הפתוח. ההיבטים הכספיים, עד כמה שהדבר נשמע תמוה, כלל לא נבחנו ע"י הארגון ולכן הוא גם לא היה מעוניין להתייחס להיבט הזה. כאשר שחר העלה בפניו את ההיבטים המעשיים העומדים מאחורי האידיאולוגיה, הוא הופתע לשמוע שכל ספק תוכנה של שרותי בריאות כללית מתחייב להעמיד לרשות הארגון את קוד המקור במקרה והספק יפשוט רגל (שרות מקובל בקרב ספקי תוכנת קוד סגור, הנקרא escrow arrangement - ד.). בנוסף הועלתה הטענה שהכללית שומרת לעצמה את הזכות לבחור את ספק השרות מבין מספר מתמודדים כפי שכבר עשתה בעבר. שחר טען בתגובה שבכך הוא מחייב את הספקים להפוך את המודל שלהם לדמוי קוד פתוח (במקרה שהספק יפשוט רגל - ד.). מר גילאון אישר את נכונות העיקרון ומוכן להמשיך את הדיאלוג עם הקהילה בנושא זה. עד כאן סיכום הדברים שהובאו ע"י שחר. נראה לי שיש חשיבות בדיאלוגים מסוג זה, על מנת להבין יותר טוב מה מניע גופים מסחריים וכיצד נדרש להציג את הדברים על מנת לקרב לבבות לתוכנה חופשית ולקוד פתוח. מה שאני קראתי בין השיטים, היא שהצגת הדברים כפי שהקהילה נוטה לפעמים לראות אותם אינה עומדת בקנה אחד מול השיקולים המניעים את החברות המסחריות, וחברות כמו Novell ו IBM שמכירות את הצרכים של החברות האלה יכולות לעשות פלאים בהרחבת החדירה של לינוקס לשוק המוסדי והארגוני. ![]() סטייסי קוואנדט אנליסטית בכירה ב-OSDL שהצטרפה לארגון לאחרונה, מציעה פרשנות מעניינת למצב של דביאן וההזדמנויות שיש לה בארגונים המחזיקים צוות טכני מיומן. העובדה שחברות מסחריות כמו אורקל ואחרות לא משחררות גרסאות של המוצרים שלהן עם תמיכה מפורשת בדביאן מגבילה את מידת העניין בארגונים להתקין מערכת הפעלה זו, גם אם היא מעניקה החזר גדול יותר על ההשקעה בהשוואה להפצות אחרות. לדביאן חלק מזערי בשוק ההפצות, למרות שלפי נטקרפט היא מערכת ההפעלה השנייה בפופולריות שלה באתרי אינטרנט מבוססי לינוקס, אין עדויות לשימוש נפוץ בה בארגונים. הסקירה הבאה באתר "ניוז פקטור" בוחנת את מידת האטרקטיביות והפוטנציאל שיש בדביאן עבור חברות צד שלישי המעוניינות לספק תמיכה עבורה. מקור: ניוז פקטור, Is There a Place for Debian in the Enterprise? 1444 כניסות :: 12 תגובות ![]() מקור: Kablenet, Opening the debate קישורים ווטסאפ, דנמרק: פוטנציאל לחסכון משמעותי בהוצאות הממשלה במעבר לקוד פתוח ווטסאפ, מסמך הנחיות להסבה למערכות מבוססות קוד פתוח של ממשלת גרמניה, זמין באנגלית 1252 כניסות :: תגובות? ![]() הוא גם ממליץ בחום למעוניינים חסרי ניסיון להמנע מלהגיש מועמדות או לחלופין להשתפשף קצת בפרוייקטים פתוחים. אבל אם להיות מעשיים לרגע, אולי אפשר בעצם לגשת למרצים ו/או לדיקנים ולשכנע אותם לדחוף סטודנטים לפרויקטי קוד פתוח? הרי לאוניברסיטה יש אינטרס שלבוגרים יהיה קל יותר להתקבל לעבודה. ![]() נתונים מצטברים, אותם אוספת EDC החל בשנת 1999, מראים כי המגמה קבועה ואמון בלינוקס גדל בהתמדה מאז 1999. ![]() מקור: הודעה לעיתונות 1525 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 26/10/2003 - 11:14 ![]() מידע נוסף על מסמכים מסוג זה שמפרסמות ממשלות ברחבי העולם ומידע על פעילות קשורה אנחנו נרכז כאן*. הערות, מידע וקישורים נוספים למידע רלבנטי יתקבלו בברכה. * רשימה חלקית, המדריך בהכנה ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 23/10/2003 - 18:35 ![]() הסקר והמסקנות עוררו עניין רב ושימשו בסיס לדיון ציבורי ער בנוגע לשימוש בקוד קנייני ופתוח בממשלה וברשויות הציבור. מסמך המסקנות [קובץ PDF, 2.5 מ"ב] תורגם לאנגלית בסיוע ומימון הפרלמנט האירופאי והוא שוחרר בימים אלה. להלן ההמלצות. ![]() הפיילוטים יערכו במשך שלושה עד שישה חודשים והנתונים שהם יספקו ישמשו כדי לאמת את הסברה כאילו מעבר למודל מבוסס קוד פתוח לא רק יקצץ בהוצאות הממשלה אלא יהיה אמין ויעיל לפחות כמו פתרונות מסחריים קניינים. ![]() המסמך הופק עבור IDA, המעריכה אגב החזר על ההשקעה בהסבה תוך שנה וחצי, על ידי חברות ייעוץ חיצוניות על בסיס מידע מגופים ציבורים שונים. המסמך יעודכן במשך הזמן במטרה לשקף שינויים ומסקנות ככל שהם יצטברו ויובאו לידיעת מחבריו. עיקרו של המסמך הוא דיון בשתי שאלות מרכזיות: 1. האם הארגון אכן צריך לשקול אפשרות הסבה לתוכנות מבוססות קוד פתוח? 2. כיצד יש לבצע מהלך שכזה? למה להסב אם כן? ישנן סיבות רבות בהן בעיקר הצורך במעבר לעבודה עם סטנדרטים פתוחים בשירותי הממשל הזמין, אבטחת מידע, אי תלות ועלויות. הסבת תחנות העבודה בארגון מספקת את ההזדמנות העיקרית לחסכון. אבל יש לקחת בחשבון שקוד פתוח היא טכנולוגיה "לא רציפה" (distruptive) במובן של השינוי המהותי לעומת המצב הקיים בארגון. לכן היא גם מציעה הזדמנות לשינוי מהותי לאופן בו מספק הארגון שירותי תקשוב. ![]() החלטת הועדה היא תוצר של דיון שנמשך כשנה בעקבות תלונה של מפתחי קוד פתוח על מגבלות גישה למידע באתרי הממשלה המונעים שימוש בתוכנות חופשיות כמו מוזילה, לינוקס ואופן אופיס. נוסח ההצעה התקבל על דעת ארגון האינטרנט הישראלי, עמותת המקור וחברת מיקרוסופט ישראל. הערה: נערך על ידי דיטיגאס. ![]() חילוף מידע בין המנהלות ומערכות המידע של 15 המדינות החברות באיחוד האירופאי ועשר המדינות המועמדות, היא משימה מאתגרת ללא כל ספק. אתר IDA של האחוד מטפל בהערכות הנדרשת בתחומי תשתיות המידע - במיוחד על ידי קידום השימוש בטכנולוגיות מבוססות תוכנות קוד פתוח. אתר IDA מספק, מלבד חומר רקע רב ערך בנושא המעבר ליישומי קוד פתוח (FLOSS), גם טבלה השוואתית (אינטראקטיבית) [קובץ אקסל*] המאפשרת לארגונים לאמוד את העלות של ההשקעה שלהם בתוכנה ופתרונות קוד פתוח לעומת פתרונות מקבילים המיושמים בסיוע תוכנה קניינית. הטבלה איננה תחליף לסקר עלות בעלות כוללת (TCO) והיא מודדת רק את ההבדלים המהותיים ביותר בין שתי החלופות. ![]() לאחר שהוגשו מספר נוסחים סותרים (מחד גיסא הנוסח של "המקור" ואיגוד האינטרנט ומאידך הנוסח של מיקרוסופט), הטיל יו"ר הועדה (חבר הכנסת מיכאל איתן) לפני כחודש על הצדדים להגיע לניסוח מוסכם ולהגיש לו אותו. בימים אלו מתפרסמת טיוטת החלטה שהוכן ע"י גלעד בן-יוסף ("המקור"), ד"ר אמיר עציוני (איגוד האינטרנט הישראלי) ואריה סקופ (מנכ"ל מיקרוסופט ישראל). עפ"י נוסח ההחלטה, גופי הממשל יחוייבו לספק מידע לציבור תוך שימוש בממשקים פתוחים ומבני מידע פתוחים. אין מניעה להשתמש בסטנדרטים סגורים כל עוד המידע זמין גם באמצעות תקנים פתוחים. השימוש בתקנים פתוחים יקבל עדיפות בכפוף לשיקולים כלכליים וטכנולוגיים של הגורמים המקצועיים. את נוסח ההחלטה המלא והמדוייק ניתן לקרוא בקישור המצורף. ההצעה תובא לאישור מליאת ועדת המשנה באחד מדיוניה הקרובים. הערה: תודה לכל שולחי העדכונים והתיקונים. הידיעה בקישור בהמשך הדף. אין קישור ישיר עד כמה שאני רואה והקישור לגירסה להדפסה מחזיר לדף הראשי של כל עדכוני היום. ![]() ודאי שמתם לב כי מאז 1995, עת יצאה לשוק בסערה רבתי מערכת ההפעלה חלונות 95, ירד מחירו של מחשב ממוצע במחצית ויותר, אולם מחיר מערכת ההפעלה התורנית של מיקרוסופט נשאר סביב $100. הערה: נערך על ידי דיטיגאס. ![]() הרקע לסקירה של ההתפתחויות האחרונות כפי שמתאר הרג'יסטר דווקא את מצב התמיכה בעברית במק. הרג'יסטר מבליט את הפעילות של קהילת המק הישראלית, שאכן סובלת אף היא מהמונופול של מיקרוסופט. סוד גלוי בקהילת המק הוא שמיקרוסופט סירבה לעברת את מוצרי האופיס שלה, אף על פי שהוצע לה לבצע את העבודה בהתנדבות תחת NDA. על יד כך הפכה מיקרוסופט את שוק המקינטוש בישראל למצומצם בהרבה ממה שהיה בתחילת שנות ה90- וכיום הוא שוק לגרפיקאים בלבד, כיוון שקשה מאוד להעביר קבצים לקהילת משתמשי ה-PC. לרוע המזל, גם "אופן אופיס" לא עלתה לגרסה 1.1 במק, וגרסה 1.0 איננה תומכת בעברית. מן המאמר ברג'יסטר מתקבל הרושם כאילו המהלך של הכרזת מיקרוסופט כמונופול הינו כתוצאה ממאמץ של קהילת המק, ולא של קהילת הקוד הפתוח, הגם שצעדי משרד האוצר הם בכיוון הכנסת קוד פתוח לממשלה. ראו גם דיווח ודיון בסלאשדוט באותו עניין. קישורים ווטסאפ, האוצר השעה חידוש הסכם המסגרת עם מיקרוסופט גלובס (אנגלית), Restrictions on Microsoft in US will apply to Microsoft Israel הערה: תודה לגיא טברובסקי ו-herouth על העדכונים. 1160 כניסות :: 6 תגובות ![]() הארגון חושש כי שמירת מסמכים בפורמאטים קניינים סגורים עשויה למנוע בעתיד גישה לתוכנם מסיבות שונות בהעדר הידע הנדרש לפענחם. הארכיון הלאומי מחויב בחוק לשמור מסמכים שונים למשך 30 שנה. לאחר בחינת הנושא הוחלט כי משיקולים של קניין רוחני, רישוי ועוד העניין הופך יקר מדי באמצעים הקיימים. שיקולים נוספים היו תמיכה בפלטפורמות שונות, ב-NAA מאמינים כי הם לא יכולים לאלץ משתמשים לעבוד עם טכנולוגיה אחת בלבד לאחזור המידע וצפייה במסמכים.
הערה: נערך על ידי דיטיגאס. ![]() לדברי איציק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, עד לסוף שנת 2003 יושלם פיתוח חבילת היישומים המשרדיים אופן אופיס, המבוססת על קוד פתוח. בממשלה מעריכים כי חבילת תוכנות זו צפויה להיות חלופה לאופיס בעלויות הנמוכות ב60%- לתוכנות מיקרוסופט. יכולות מערכת זו בשילוב עם דפדפן Mozilla ייבחנו בקרוב על ידי מספר משרדי ממשלה. כהן מוסר, כי ההחלטה אינה מכוונת נגד מיקרוסופט ישראל, שלדבריו פעלה רבות לקידום התוכנה בארץ ובפרט בסקטור הממשלתי, כולל הסבה של מוצרים רבים לעברית ומתן יכולות חדשות למפתחים וליישומים. אגב, לדברי דיילי מיילי שפרסם לראשונה את הידיעה, המהלך נועד להפגין אי תלות בספק יחיד אבל כנראה גם לשמש בסיס למשא ומתן עם חברת מיקרוסופט כפי שעשו לא מעט מדינות ברחבי העולם בשנים האחרונות. הערה: תודה לדוביקס ומילו ששלחו עדכונים בנושא זה. ![]() ברזיל, עושה רושם, לוקחת ברצינות את הכוונה שלה להפוך למדינה מובילה בשימוש בקוד הפתוח ובלינוקס. לאחר מספר הכרזות דרמטיות אשר זכו לביקורת מסויימת בנוגע למוכנות הטכנולוגית של ברזיל למהלך שכזה, לפחות בכל הקשור להכשרה מקצועית וידע מקומי, היא מודיעה עכשיו כי תסתייע בחברת יבמ במטרה להכשיר את עצמה למהלך המתוכנן. ![]()
תשובת האוניברסיטה הפתוחה לתלמיד שהתלונן על הצורך להשתמש בדפדפן הלא-תקני והלא-חופשי (במובן של חופש) IE. המשך דיון בפורום ווטסאפ. ![]() מערכת שאילתא של האו"פ: הכניסה למשתמשי IE5 ומעלה בלבד הערה: תודה לדוביקס שהעלה את הנושא לדיון בפורום. ![]() Zope הוא מוצר מודולרי האפשר להרחיב בקלות ובאופן סטנדרטי את הפונקציונאליות הבסיסית. המוצר החדש, Zope4Edu יוסיף תמיכה במספר מודולים חדשים. <img src="http://www.zope.org/logo.gif" title="Zope.org" alt="Zope.org" style="width: 201px; height: 54px;"> ![]() גרטנר טוענת כי גיוון טכנולוגי יחסן את הארגון בפני בעיות שכיחות הייחודיות למערכות ההפעלה חלונות ויעודדו את מיקרוסופט, על ידי תחרות, לספק תוכנה איכותית יותר. הערות בנוגע לדו"ח של גרטנר (לפני שפורסם) אשר הוצגו לכתב האתר CNET משקפות עמדה דומה אשר פרסמו בספטמבר השנה שבעה חוקרים, מומחים בתחום אבטחת המידע, אשר התייחסו לבעיה זו בהקשר רחב יותר של הביטחון הלאומי בארה"ב. ![]() ![]() ![]() יש מי שמאמינים כי המעבר ללינוקס בממשלה הבריטית עשוי להוביל לאנרכיה, לא פחות, לפחות לדברי "אינטלקט", קבוצת עניין בריטית המגובה על ידי מיקרוסופט. בכל אופן, אחרי מינכן והכרזות שונות מסביב לעולם, זה כבר לא סוד שלינוקס והקוד הפתוח זוכים להתעניינות רבה בממשלות וברשויות הציבור. היתרונות המעניינים במיוחד עבור מגזר זה הם החסכון הצפוי בהוצאות הרישוי כמו גם ההמנעות מהצורך בניהול היבטים שונים של רישוי. כידוע, טענות אלו בדבר חסכון הן נושא שנוי במחלוקת ובעלי עניין שונים טוענים כי המצב המשפטי ה"לא ברור" על פניו של לינוקס בעקבות תביעת SCO עשויות לחשוף משתמשים לבעיות משפטיות. חברת יבמ מכריזה בימים אלה על השקת 9 תוכניות שונות, בשיתוף עם ממשלת בריטניה, שנועדו לבחון את ההשלכות של השימוש בקוד הפתוח, במיוחד בכל הקשור לחסכון הצפוי. האנגלים לא ממש עשו הרבה בנידון עד כה ואימצו עמדה רשמית נייטרלית לכל היותר. אבל כל זה ישתנה עכשיו כנראה. גם גרמניה למשל ערכה מבחנים במשך שנתיים שקדמו להחלטה ללכת על לינוקס ובגדול. הערה: תודה לדוביקס על המידע הנוסף. ![]() לג'ון הול, נשיא Linux International (גוף שלא למטרות רווח שהוקם במטרה לקדם שימוש בלינוקס ולחנך גורמים עסקים ומשתמשים פרטיים), יש השגות לגבי היתרונות לכאורה של היוזמה ובמיוחד ההשוואה שלה לקוד פתוח. הול נותן דוגמה שמסבירה למה "קוד משותף" זה לא "קוד פתוח". ![]() ממשלת ישראל כבר התחייבה לתמוך במוזילה כך נודע היום. האם גם הבנקים ישתפו פעולה? עיתוי מצוין, נדמה לי, למשלוח מכתבי תודה לבנק ואולי אפילו להסב את תשומת ליבם להחלטת הממשלה. ביקורת חיובית תעודד את הבנק אני מקווה, להמשיך לפתח לפי התקנים ומבלי שיהיה צורך לעשות שימוש ביכולות לא תקניות של IE המונעות ממשתמשים המעוניינים לההשתמש בדפדפנים חופשיים לעשות זאת. 2376 כניסות :: 13 תגובות ![]() מלבד הטענה המצוטטת בכותרת נחשף גם הסכם סודי בין הממונה על ההגבלים העסקיים ומיקרוסופט ישראל משנת 1999 המאפשר לה לשמור על מעמדה החוקי בכפוף למגבלות שהיא מקבלת על עצמה. בשורה התחתונה, המדינה מתנערת מהצורך להתערב בהחלטות המומנה על ההגבלים העסקיים מטעמי "מחסור בזמן ומשאבים", עד כמה שניתן להבין מהכתבה באתר Ynet. אם זה נשמע לכם תמוה על פניו, כמו גם טענות כאילו "מיקרוסופט מתחרה בעצמה" או "מונופול מעודד תחרות", תוכלו לפחות להתנחם בהצהרות נוספות ששחררה המדינה הנוגעות לעניין קידום השימוש בקוד הפתוח בישראל. "במסגרת פרויקט הממשל הזמין הוחלט על גיור תוכנות ומערכת ההפעלה בעלות קוד פתוח כמו לינוקס וחבילת היישומים המשרדיים אופן אופיס. נוסף על כך, במשרד האוצר התקבלה החלטה להתאים את כל אתרי הממשלה לדפדפן האינטרנט "מוזילה", המבוסס על קוד פתוח." מקור: Ynet, המדינה: אין עילה להכריז על מיקרוסופט מונופול 2960 כניסות :: 4 תגובות ![]() ניתוץ הקשר הגורדי בין התוכנה הפורמאט בו היא משתמשת לאכסון המידע שאוסף הארגון ואשר מתעדכן באמצעות עשרות תהליכים שונים - הכרחי. סטנדרטים כמו OASIS OpenOffice עשויים להפוך בעתיד בסיס לשיתוף מסמכים, דוחות ומידע המופק בסיוע חבילות תוכנה משרדיות ללא תלות ביצרן התוכנה בין אם מדובר בחבילת אופיס של מיקרוסופט, או בפתרון חופשי כמו למשל אופן אופיס שממשלת ישראל ממנת את התאמתה למשתמשים דוברי העברית בימים אלה. תחום נוסף שזוכה כיום לתשומת לב הוא תחום המידע הגיאוגרפי. מערכות GIS פופולאריות מאכסנות מידע במבני נתונים פתוחים ומוכרים כמו SQL, אבל הן עושות זאת לרוב באופן סגור בסיוע טיפוסי משתנים מוגדרי משתמש (UDT) המונעים גישה ישירה לנתונים שלא דרך ממשק תכנותי (API) ותוך כדי כך קושרות את הלקוחות שלהן עם הספק ומונעות חילוף ושיתוף יעילים של מידע. ![]() "גרטנר קובעת, כי "העברת המחשב האישי השולחני ללינוקס היא הגיונית רק במספר מסוים של מצבים ...למשל, מוקדנים במרכז קריאות טלפוני או פקיד בנק. במקרים אלה, העלות עשויה להיות די נמוכה כדי להצדיק מעבר ללינוקס". מקור: Ynet , השאלה כבר אינה אם לבחור בלינוקס קישורים ווטסאפ, פורסטר מאשרים כי מיקרוסופט בחרה את המדגם לסקר מוזמן ווטסאפ, סקר מוזמן של מיקרוסופט: פיתוח בלינוקס עשוי להיות יקר יותר 1759 כניסות :: 12 תגובות ![]() בלא מעט מהארגונים בהם הותקנה XP, היא נמצאת שם כפועל יוצא של רכישת מחשבים בשנתיים האחרונות, מאחר והם מגיעים מותקנים מראש כידוע, אבל רובם החליטו לא לשדרג את שאר מחשבי הארגון. בכל אופן, מחזור החיים של מערכת ההפעלה בארגון, בכפוף להחלטות העסקיות של מיקרוסופט מעלים היבט חשוב במיוחד בהקשר לעלות הבעלות הכוללת. חוסר ההתלהבות מ-XP לא נובע כנראה מהיותה מערכת הפעלה גרועה במיוחד אבל הוא מעורר חששות אצל הלקוחות אשר עשויים למצא את עצמם במצב בו אין להם ברירה אלא להשביח למערכת הפעלה שאינה מתאימה לדרישות שלהם ולו רק מהסיבה הפשוטה שמחזור החיים של חלונות 2000 יגיע לסיומו במרץ 2005. הערה: נערך על ידי דיטיגאס. ![]() לדברי הכתבה באינפו-וורלד, כמעט כל הערים הגדולות בגרמניה ורובן של הקטנות יותר שוקלות ברצינות פתרונות "קוד פתוח" עקב עלויות הרישוי כמו גם ההחלטה של מיקרוסופט להפסיק לספק תמיכה לגרסאות ישנות של מערכת ההפעלה חלונות (NT) המותקנות עדיין בערים אלו. ![]() האגודה, המעסיקה 1,800 עובדים, מאמינה כי למרות האתגר עבור המשתמשים, יישומים כמו OpenOffice.org יקלו על הסבה של מספר גדול ככל הניתן של תחנות עבודה ללינוקס, צעד שיושלם רק כאשר יימצאו תחליפים ראויים ליישומי חלונות. כמו כן, היא בחרה ב- Novell GroupWize כפתרון דואר ומסרים מקוונים אשר משלימה את מסגרת היישומים שנבחרה. מקור: VNUnet, RSPCA evaluates Penguin for its desktops 1192 כניסות :: תגובות? ![]() "Proprietary software companies hand out free copies for the same reason that cigarette companies give sample packs to college kids — to encourage addiction,." דוברת של מיקרוסופט הגיבה לציטוט של ריצ'ארד סטולמן לפיו "חברות קנייניות מחלקת סיגריות לתלמידי בית ספר במטרה ליצור התמכרות", כי אין למיקרוסופט כוונה ניסתרת והיא באמת מעוניינת להשתתף באחריות גלובאלית לקידום "e-Literacy". ![]() האקונומיסט מתעמק בסוגית הקוד הפתוח בממשלות וברשויות הציבוריות. ממשלות מודרניות, נאמר בכתבה, מייצרות כמות אדירה של מסמכים ותוכן דיגיטאלי. ככל שגוברת המגמה להציע שירותים מקוונים לאזרחים ("ממשל זמין") גוברת גם ההתנגדות לשמור את המידע בפורמאט קנייני סגור. מקבלי ההחלטות בעירית מינכן למשל טוענים כי ההחלטה לדחות הצעה זולה יותר של מיקרוסופט ולהסב במקום 14,000 תחנות עבודה ללינוקס היא החלטה עקרונית. העיריה רצתה אפשרות לשלוט בעתיד הטכנולוגי שלה ולא הייתה מעוניינת להשאיר את האחריות על אופי השירותים שהיא מציעה לאזרחים בידי חברה מסחרית העושה שימוש בסטנדרטים סגורים וקניינים אשר חייבת דין וחשבון למחזיקי המניות שלה בלבד. ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 11/09/2003 - 12:12 ![]() בטלסטרה מעריכים כי המעבר ללינוקס יביא להפחתה של 65% בעלות הבעלות הכוללת ולחסכון של 40% בתקציב המחשוב על ידי הסבה של 85% מתחנות העבודה שלה. החברה בוחנות 250 תחנות עבודה בשלב זה ומתכוונת לבחון כ500- עד סוף השנה, בצירופים שונים של לינוקס עם GNOME ו-StarOffice כמו גם פתרונות Thin Client מבוססי חלונות XP. כידוע, פורסטר ריסרץ' וגיגה שיחררו שתיהן תוצאות של סקרים מוזמנים על ידי מיקרוסופט אשר נועדו לקעקע את התפיסה המתגבשת בארגונים רבים ברחבי העולם (כפי שעלה גם מסקרים פנימיים שערכה מיקרוסופט עצמה) כאילו אחד היתרונות הבולטים של לינוקס וקוד פתוח הוא העלות. שני הסקרים הראשונים עסקו בפיתוח דווקא, אבל גרטנר שחררה אף היא סקר נוסף (עצמאי וללא קשר למיקרוסופט לדבריה) הטוען כי הערכות לגבי החסכון במעבר ללינוקס במחשבים בשולחן העבודה הן מוגזמות. ![]() מקור: Seattle Post Intelligencer, City of Vienna may substitute Linux for Microsoft 1420 כניסות :: 2 תגובות ![]() המגזין India Times מדווח בידיעה זו על מספר תסמינים למגמה זו. במכון הטכנולוגי Powai למשל, שהיה נהוג בו יחס של 80:20 בין משתמשי חלונות ללינוקס, היחס הגיע כבר ל 50:50 ולינוקס ממשיכה להתחזק. המכון גם מתכונן לבודד רשתות של חלונות מאחורי חומות אש של לינוקס, כדי להקטין את מפגעי האבטחה. ![]() הכותרת כמובן מטעה. הסקר בחן פיתוח יישומי ווב באמצעות ג'אווה על לינוקס בסיוע מוצרים מסחריים של חברת Oracle ו-BEA בהשוואה לעלות מוצרים מקבילים שמוכרת חברת מיקרוסופט. למיקרוסופט יתרון משמעותי בעלות הבסיסית של סביבת הפיתוח ועלות שרת מסד הנתונים אשר שוקללה אף היא. נתון נוסף שמביא הסקר הוא משך זמן הפיתוח. תוצאות הבדיקה שערכה פורסטר מגלות כי משך זמן הפיתוח של פורטל אירגוני באמצעות ג'אווה עולה בכשליש על משך הפיתוח עם דוט.נט. בפורסטר מדגישים כי הסקר בחן פיתוח "פורטלים ארגונים" בלבד ואין להתייחס להצהרה באופן גורף. לדברי אנליסט בחברה, ג'אווה נמצאה מתאימה יותר לפיתוח יישומים מורכבים כמו מערכות מסחר ותקשורת. גם Re-Hosting, קרי הסבת מערכות קיימות מיוניקס ללינוקס, תהיה זולה יותר על פני הסבתן לחלונות. הסקר לא בחן פיתוח באמצעות PHP ו-MySQL מאחר והארגונים שנדגמו לא עשו בהם שימוש. הידיעה לא מציינת כיצד נבחרו הארגונים שנדגמו. כידוע מסקרים דומים שמימנה מיקרוסופט בעבר, הייתה זו היא אשר בחרה את המדגם. ![]() השיפור העיקרי שתכניס המערכת החדשה היא היכולת לקבל את כל הנתונים מהבית, דרך האינטרנט. ''כיום זה מתבצע באמצעות דיסקטים שהמורים מקבלים מהמזכירה ומחזירים לה למחרת'', מסבירה סופיה מינץ, מנהלת מינהל התקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך. ''בשלב הסופי של תוכנית המנבסונט, מסד הנתונים יעבור מבית-הספר לספק שירות. הגישה לנתונים תהיה דרך האינטרנט, הן מבית-הספר והן על-ידי המורים מבתיהם''. ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 08/09/2003 - 13:16 ![]() לאחרונה התפרסם מידע אודות ארגון וחשיבה מחודשים בנושאי טכנולוגיה ותשתית במשרדי הממשלה והסוכניות השונות במטרה לשים קץ לחוסר הבהירות ולסמן מסלול טכנולוגי ועסקי ברור יותר. מסמך שהוכן על ידי "משרד הניהול המשרדי והתקצוב" (OMB) זיהה 38 תחומים עסקיים מובהקים, ו138- פונקציות אשר ישמשו כמודל מנחה והוא נחשב למסמך הטוב ביותר מסוגו ב20- השנים האחרונות. יש מי שמאמינים כי הוא יאפשר לשים קץ לחוסר העיקביות ולבעיות השונות איתם מתמודדות המשרדים הממשלתים בכל הקשור לקבלת החלטות טכנולוגיות ותקציביות כבר לשנת 2005. גרסה 1.0 של הדו"ח אשר שוחררה ביוני 2003 כללה התיחסות מפורשת למערכות הפעלה וארכיטקטורות Windows 2000, Windows.NET, Java2EE/Java2ME בלבד. עדכון של המסמך (גרסה 1.1) צרף לרשימה את לינוקס ו-Mac OS X ועשרות יישומי קוד פתוח כפלטפורומות נתמכות לאחר שהסתבר כי קוד פתוח נמצא בפועל בשימוש נרחב. ![]() התלונה הוגשה מטעם עודד לביא והפורום לחופש אונליין. כידוע, קבוצה זו שבין השאר גם פנתה לבית המשפט העליון בבקשה לבחון את החלטות הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, סגן החשב הכללי במשרד האוצר, איציק כהן והיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין וההמנעות שלהם מהכרזתה של מיקרוסופט כמונופול בישראל, איננה קשורה עם הגופים הרשמיים המייצגים את הקוד הפתוח בישראל כמו ארגון "המקור". ![]() אני נמצא כרגע בבעיה שלא קשורה לתחום הטכני אלה לתחום הלימודי והתעודה שלי (שנה הבא גם תעודת הבגרות). אני לומד בתיכון למדעים על"ה-לוד, הכל טוב ויפה, אבל עד שזה מגיע למחשבים, כי הם לא לוקחים בחשבון שיכול לבוא אליהם יום אחד חמשוש שעובד עם לינוקס. בקיצור, התחילה השנה וקיבלנו דפים, הבעיה הראשונה שנתקלתי בה זה בהגשת עבודות מודפסות, כי הם רוצים מרווחים של 12 נקודות בין כל שורה וכל מיני קישקושים אחרים... ![]() בימים האחרונים היא שחררה תוצאות של מבחן ביצועים חדש שהיא ערכה במטרה להזים טענות של יבמ ללקוחותיה כאילו לינוקס במחשבים מרכזיים (Mainframe) מספקים ביצועים שלא ניתן להשיג בפלטפורמות מתחרות. הבעיה היחידה היא שמסתבר שיבמ מעולם לא שחררה נתוני ביצועים, מאחר ולדבריה לקוחות המתקינים לינוקס בתצורה ריכוזית מעוניינים יותר בהפחתת עלות הבעלות הכוללת וקלות הניהול. לדברי מנהל בכיר במיקרוסופט האחראי על החטיבה הטכנולוגית המטפלת בחלונות 2003 וגם מנהל את התחרות מול לינוקס, "לקוחות תוהים לגבי הטענות שהציגה יבמ והיו חסרים נתונים שיאפשרו להם להעריך אותן." ![]() במהלך הדיון בועדת המשנה לענייני אינטרנט וטכנולוגית מידע, הציגו דורון שקמוני מאיגוד האינטרנט הישראלי וגלעד בן יוסף מעמותת "המקור" את הצעתם לשימוש בתקנים פתוחים בתקשורת הממשלה עם הציבור. בדיון נכחו גם שחר שמש מעמותת "המקור" ונציגים מפרויקט כנרת. במהלך הדיון הועלתה הצעה נגדית על ידי אריה סקופ. ההצעה דומה בצורתה להצעה של איגוד האינטרנט אך שונה ממנה במהותה ממהצעה המקורית בכך שהיא מאפשרת, לפי שיקול דעת של מתחזקי ובוני האתר, שימוש בתקנים קניינים. לאחר ויכוח קצר בין הצדדים, הטיל עליהם יו"ר הועדה, חבר הכנסת מיכאל איתן, להגיע לניסוח מוסכם על הכל ולהגיש לו אותו. כמו כן, הוא ביקש גם להחזיר את הנושא אליו במידה והם לא יגיעו להסכמה. הערה: הידיעה נסמכת על זכרוני בלבד ואין ברשותי עותקים מהמסמכים המדוברים. במידה ולמי מהקוראים יש את המסמכים, נשמח לשמוע הערות נוספות. קישורים ווטסאפ, השימוש בתקנים פתוחים בדיון המשך בועדת הכנסת למדע וטכנולוגיה מחר 3279 כניסות :: 12 תגובות ![]() "אתמול (ב') נכנסה לשימוש בכל בתי הספר בעיר שנגחאי תוכנת עיבוד תמלילים סינית בשם 2003 WPS מבית היוצר של חברה מקומית בשם "קינגסופט". התוכנה החליפה את כל תוכנות האופיס של מייקרוסופט שהיו בשימוש עד כה. נוסף על כך, מסר משרד החינוך של העיר, כי בחוברת לימוד מחשבים חדשה צומצמו למינימום האזכורים למיקרוסופט." אתר Ynet מדווח על המגמה לדחוק את מיקרוסופט החוצה מהשוק האסייתי. קישורים Ynet, בשנגחאי הפסיקו להשתמש ב"וורד" ווטסאפ, יפן, סין ודרום קוריאה מעונינות לזנוח את חלונות לטובת פתרון פתוח 1516 כניסות :: 5 תגובות ![]() שני הארגונים הפועלים שלא למטרות רווח, ישלבו מאמצים לקידום השימוש בקוד פתוח בממשלה, רשויות מקומיות, בתי ספר ואקדמיה על ידי יצירת בסיס לשיתוף פעולה בין מדינתי בסיוע פרוייקט חדש בשם LEOPARD המתארח באתר SourceForge.net ואשר ישרת מעל ל3,500- מחוזות ו85,000- רשויות מקומיות בארה"ב. ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 01/09/2003 - 01:39 ![]() שלוש המדינות מוטרדות ממגיפת הוירוסים התוקפת את מערכות ההפעלה של מיקרוסופט לאחרונה ומעונינות להגביל את התלות בה. לפגישות מתוכננות לספטמבר ונובמבר השנה יוזמנו נציג המגזר העסקי. הממשלות הללו עוד ישקלו סיבסוד חלקי של הפיתוח של מערכת ההפעלה שתשמש בסופו של דבר בתשתית המחשוב שלהן. מיקרוסופט הפסידה לאחרונה בשנחאי את שוק החינוך לאחר ניסיון גבייה לא מוצלח של דמי רישוי. התגובה המיידית הייתה הסרת אופיס והתקנת חלופה מתוצרת מקומית בשם WPS (ראו בקישורים) ביותר מאלפיים בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. מיקרוסופט דרך אגב כמובן לא מוותרת. מנכ"ל מוטורולה סין גוייס לאחרונה לשורותיה במינוי בכיר בתקווה לסייע למיקרוסופט לשפר את יחסיה הרעועים עם הממשל, כל זאת לאחר שסין כבר חתמה על הסכם המאפשר לה לקבל לידיה את קוד המקור של חלונות ומיקרוסופט הסכימה לממן הכשרה והסמכה של 1,200 מפתחים סיניים ואפילו להקים מרכז מחקר (2.2 מיליוני דולארים). בנוסף, גייטס עצמו חתם לאחרונה על מזכר הבנה לפיתוח משותף של טלפונים חכמים עם אחד המפעילים הסלולריים המקומיים. מקור: סלאשדוט, Japan, China & South Korea May Develop OS קישורים CMP.Net ASIA, Microsoft names new CEO for China ווטסאפ, ממשלת סין זונחת את מיקרוסופט ווטסאפ, על קוד פתוח והסכמי סחר בינלאומיים הערה: תודה לניקו על הקישור. 1848 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ע"י chenlevy פורסם: 01/09/2003 - 00:21 ![]() כחלק מחומר הרקע לישיבת הועדה, ניתן למצוא גם "מסמך רקע אשר הוכן על ידי עמרי מצר תחת הכותרת "מערכות הפעלה בעלות קוד פתוח בגופים ממשלתיים" [מסמך וורד קריא עם OOo ו-AbiWord בגרסאות אחרונות] בתום ישיבת ועדת המדע הקודמת שדנה בנושא בשני באוקטובר 2002: הקוד הפתוח - המשך דיון ותגובת מיקרוסופט הטיל יו"ר ועדת המשנה לענייני טכנולוגיות מידע ואינטרנט, ח"כ מיכאל איתן, על דורון שיקמוני (יו"ר ארגון האינטרנט הישראלי דאז) וגלעד בן-יוסף (ועד עמותת "המקור" דהיום), לנסח הצעת החלטה בנושא "שימוש בתקנים פתוחים", כהחלטה פורמלית של ועדת האינטרנט המתייחסת להיערכות הממשלה למתן שירותי ממשל זמין, במטרה שהצעה זאת תבוא לדיון בישיבת הוועדה הבאה. יומיים לאחר מכן הוגשה הצעת ההחלטה לועדה, (ולנציגי חברת מיקרוסופט בישראל, לבקשת החברה). לאחר שהות ארוכה, מתכנסת שוב והעדה. על-סדר היום שוב קוד-פתוח. לכאורה הדיון צריך לסוב כעת על הצעת ההחלטה האמורה. אינני בקיא בתקנון הועדה, אך משום מה הצעת ההחלטה איננה נמצאת בחומר המקדים לישיבת הועדה, למרות שידוע לי כי חומר זה נמסר למזכירות הועדה. היום (יום ראשון) נערכה פגישה מקדימה בין ח"כ איתן לבין חברי ועד "המקור" גלעד בן-יוסף, דורון אופק, ושחר שמש וכן חבר העמותה אלון אלטמן וליעד מפרוייקט "כינרת". ![]() "הנושא הוא לינוקס. מה שמיקרוסופט מנסה לעשות הוא להביס וליצור תחושה של אי ודאות בכל מה שקשור למכירה והפצה של לינוקס." המאמצים הללו לא מתקבלים בחוסר תגובה מסתבר ולאחרונה הוקם גוף, המתקרא בשם הזמני Open Source and Industry Alliance, המעוניין לעודד שימוש בקוד הפתוח בתעשיית התוכנה האמריקאית ומנסה לייצג אינטרסים של חברות תוכנה מצליחות כמו יבמ, HP , Sun ואחרות בממשלה. ![]() ההערכה הרווחת היא כי עיקר הלקוחות שלה (בין 40%-60%) עובדים עדיין עם גרסה 5.5 אשר שוחררה בשנת 1998 ומסרבים לעבור בעיקר בגלל הצורך בהתקנת Active Directory. השוק הזה, כמו גם שוק שרתי חלונות NT, מעניין כמובן במיוחד את המתחרות שלה ובמיוחד אלה המציעות פתרונות על GNU/לינוקס, בנוסף למתחרות הותיקות כמו IBM Lotus/Notes ונובל. ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 22/08/2003 - 14:19 ![]() בכיר בארגון הביע לאחרונה עניין בתופעת הקוד הפתוח והציע לקיים דיון מיוחד בתופעה בניסיון למקם אותה בהקשר הרחב יותר של קניין רוחני. פגישה, שאורגנה על ידי ג'ימס לאב בשיתוף 60 אנשי טכנולוגיה, כלכלה ואקדמיה מרחבי העולם, התכוונה לבחון את האפשרות לבדוק מחדש את התועלת האפשרית כתוצאה מהגמשה של חוקי קניין רוחני ופטנטים במדינות מתפתחות. מיקרוסופט, שלא ממש אוהבת שום דבר שקשור באיזשהי צורה לקוד הפתוח כידוע, הזדרזה להפעיל את הלוביסטים שלה במחלקת המדינה האמריקאית ובמשרד הפטנטים במטרה למנוע את קיומה של הישיבה. הלוביסט, מטעם ארגון ה-BSA המוכר בו חברה גם מיקרוסופט, טען כי הקבוצה שהוא מייצג מתנגדת לתיזה כאילו חוקי קניין רוחני ופטנטים מגבילים חדשנות טכנולוגית וצמיחה כלכלית ולוא דווקא לקוד הפתוח באופן מיוחד. ![]() תקציר הפרסום מדבר על כך שברזיל מאמינה שתוכנה חופשית היא כלי מצויין לדמוקרטיזציה של הידע, חיסכון במטבע חוץ, ואופטימיזציה של השקעות והוצאות מוסדיות. המודל גם מאפשר לתעשיה בברזיל הבטי מחקר, יצירה, ויצירה של תוכנות חופשיות חדשות. ![]() להצעת החוק הזו קיימים מתנגדים. לובי של מיקרוסופט, איגוד התוכנה המסחרית (BSA) וארגון האלקטרוניקה האמריקאי (EAE) קוראות להצעה זו "מעדיפה" קוד פתוח, ועושות מאמצים בכדי למנוע מהצעה זו להפוך לחוק. ![]() ליגד, הוכרזה לאחרונה מרכז תמיכה של HP, והיא הקימה מחלקת יוניקס אשר ערוכה לסייע ולתמוך במערכות HP-UX ולינוקס. מקור: עיקר החדשות, ליגד התקינה שרתי לינוקס בבנק מרכנתיל דיסקונט 3165 כניסות :: 8 תגובות ![]() מיקרוסופט הסכימה לספק גרסה מותאמות (לוקאליות) של חלונות, אקספלורר ומדיה פלייר במטרה להפוך את חלונות, בנוסף ללינוקס שהייתה עד כה האפשרות היחידה בתחשיב העלויות של הפרוייקט המכונה "People's PC". אם בתאילנד כן אז למה לא בכל מקום אחר? מה יקרה באמת אם מיקרוסופט תחלק את חלונות XP בחינם לכל מי שמעוניינים? אוסף חוות הדעת המלומדות על השאלה ההיפותטית שמעלה האתר eCommerceTimes נשמע דווקא מעודד. גם אם מיקרוסופט הייתה נוקטת בצעד כזה, היא הייתה מצליחה אולי לבלום רק במעט את התבססותה של לינוקס כחלופה לחלונות. מדוע מיקרוסופט לא משחררת את חלונות XP? התשובה המתבקשת היא שאין שום סיבה לשנות נוסחה שעבדה עד כה בהצלחה מדהימה, גם אם מהלך כזה עשוי להיטיב עם הלקוחות במידה לא מבוטלת. מתן אפשרות להתקנה חופשית של חלונות XP תעודד מן הסתם עדכונים מסיביים של התקנות קיימות מגרסאות ישנות ותאפשר למיקרוסופט להתבסס על גרסה אחת שתאפשר לה למכור יותר עותקים של גרסאות עדכניות של חבילות תוכנה כמו אופיס ואחרות שלא ניתן להתקין בגרסאות ישנות של חלונות. מבדיקה שערכה חברת הייעוץ והמחקר אברדין גרופ. עולה כי לא מעט ארגונים חוששים להשביח התקנות קיימות של חלונות מאחר וההשבחה עצמה איננה נטולת קשיים כפי שמיקרוסופט הייתה רוצה אולי שנאמין. צמצום הסיכון הכלכלי ברכישה של גרסת XP עשויה אולי לעודד יותר חברות להתקין אותה ולהקל במעט על העומס במחלקות התמיכה הכורעות תחת נטל התמיכה בגרסאות שונות של חלונות בו-זמנית. ![]() המסקנות העיקריות: "השמישות של GNU/לינוקס כמערכת הפעלה למחשבים על שולחן העבודה נמצאה כמעט זהה לזו של חלנוות XP. הביצועים (הזמן הנדרש להשלמת משימות) נמצאו כמעט זהים בהשוואה לחלונות XP. מספר משימות, יחד עם זאת, התבררו כקלות ומהירות יותר לביצוע בלינוקס. מספר יישומים הוערכו על ידי המשתתפים בסקר כטובים יותר מאשר היישומים המקבילים להם בחלונות XP." Linux Usability Study Report Version 1.0 [קובץ PDF, 3.2 מ"ב] קישורים ווטסאפ, סקר שמישות: לינוקס קרובה מאוד לנוחות השימוש של חלונות XP 1939 כניסות :: 16 תגובות ![]() במסגרת המדור "השאילתה השבועית" מפנה האתר מדי שבוע שאלה מטרידה אל הגורם או הגופים שאמורים לספק את התשובות, במטרה לעורר מודעות לבעייה ולהביא במידת הצורך לשינוי המצב הקיים. השאלה יכולה לעסוק בכל נושא בתחום הרחב של מחשבים ואינטרנט. השבוע, על רקע המצוקה הקשה הזו מציע דורון אופק (משתמש לינוקס וחבר עמותת המקור) את השאילתה השבועית: "מדוע, בעקבות הקיצוצים החוזרים ונשנים במערכת החינוך והבריאות, לא שוקלים משרדים אלה לעבור לשימוש בתוכניות קוד פתוח, על מנת להוזיל עלויות ולהעלות את יכולת הנגישות של תלמידים רבים בארץ לתוכניות מחשב ולידע", שואל אופק, "אני לא סבור שצריך לאלץ את המשרדים להחליף את כל המערכות - אלא רק לעבור לקוד פתוח במערכות שניתן לעשות זאת בקלות. כמשלם מיסים וכאחד שמכיר בערך החיסכון של תוכניות קוד פתוח, השאלה מתבקשת" הערה: תודה לאנונימי ששלח את הקישור. ![]() הדו"ח מסביר מהו הערך הייחודי לקוד הפתוח וכיצד היא מסייעת בהפחתת העלויות כמו גם בשיפור הרווחיות, מהן ההשלכות הכרוכות במעבר לקוד פתוח ואיך מתמודדים איתן. הדו"ח מתייחס גם לפיתוח בג'אווה בהקשר של קוד פתוח (עם דגש על Eclipse), יצירת הזדמנויות עסקיות ופתרונות טכנולוגיים מתוחכמים. יש גם פרק הדן במצב המשפטי של הקוד הפתוח הן בהקשר של זכויות יוצרים, קניין רוחני וההשלכות שיש לרישיונות השונים על התוצרים הסופיים. ![]() החוקרים בחנו כיצד השלימו שתי קבוצות משימות דומות בשתי מערכות ההפעלה. הקבוצה הראשונה כללה 60 משתמשים בגילאים 22 עד 55 עם ניסיון מינמאלי במחשבים וללא הכרות מוקדמת עם חלונות XP או לינוקס. המשימות שנבחנו: יצירה ועבודה עם קבצים, העתקת תקליטורים ומספר פעולות משרדיות טיפוסיות כמו יצירה ועריכת מסמכי טקסט ומשלוח דואל. הקבוצה השניה הכילה 20 משתמשים בעלי כישורים דומים אשר נדרשו להשלים את אותן המשימות בחלונות XP. ![]() רויטרס, CNET, פורבס ואתרים נוספים כמו NewsFactor ו-ZDNet מזכירים בקצרה כי מיקרוסופט הצליחה לעניין 12 ממשלות אשר הצטרפו לתוכנית GPS שלה (המאפשרת להם להציץ בקוד המקור של חלונות תחת מגבלות שונות), ו35- מדינות נוספות הנמצאות בשלבים שונים של מו"מ. החלק הארי של הכתבות הללו מוקדש דווקא לסקירה (השוואתית) של לינוקס והקוד הפתוח. כל הדיווחים (חלקם מבוססים על הדיווח המקורי של רויטרס) מקפידים להסביר כי לינוקס, אשר מותקנת כיום ביותר מ15- אחוזים מהשרתים הנמכרים באירופה, מייצגת מודל שונה לחלוטין ממה שמיקרוסופט מציעה כיום ללקוחותיה. ההבדל המהותי: שקיפות. לינוקס מפותחת על ידי מתנדבים, זולה להתקנה וביססה את עצמה כ"סוס העבודה" שמניע את האינטרנט. ![]() נראה לי מעניין במיוחד על רקע ה"המלצות" של כמה "מומחים" (מנתחי שווקים) לא להתקין לינוקס עד שתתבהר תביעת SCO נגד IBM. מקור: IT World , IBM plans world's most powerful Linux supercomputer 1375 כניסות :: תגובות? ![]() החטיבה מעסיקה כיום 5 אנשי רשת בלבד המספקים תמיכה עבור 450 משתמשים. לאחר שפסלה הצעה להסבה לתחנות Neo של רדהאט, אשר הייתה אף היא יקרה מדי עבורה, פיתחה החטיבה הפצה "חיה" המבוססת על RedHat 7.3 להפעלה מתקליטור בתחנות עבודה נטולות דיסק קשיח. ![]() מניית SCO נפלה בכ10%- לאחר שמזכר פנימי של חברת IBM ציין כי התביעה של SCO נטולת בסיס בהתחשב בעובדה שהיא הפיצה בעצמה את קוד המקור שהיא טוענת לגביו. עוד הסתבר בימים האחרונים ממידע שסיפקה SCO ל-SEC כי בכירים בחברה פדו מניות בשווי של כמיליון דולארים בחודשיים האחרונים. ![]() המסמך הסופי ינסח המלצות לגבי מערכות הפעלה ותוכנות מבוססות קוד מקור פתוח המתאימות לשימוש בממשלה. המסמך גם יבחן מה רמת התמיכה הנדרשת עבורן. למרות שמנהל הפרוייקט, רוברט ווילר, מסרב לפרט מי הן הסוכניות המשתתפות במבחני ההערכה. הוא מציין כי ממשלת ניו-סאות' ווילס מחויבת לסטנדרטים פתוחים ותאמץ טכנולוגיות המאפשרות הדדיות ותאימות עם תקני ISO שונים. מקור: LinuxWorld.com, Open source faces NSW govt evaluation קישורים וואטסאפ, ממשלת גרמניה שיחררה מסמך הנחיות להסבת מערכות מידע לקוד פתוח 1643 כניסות :: תגובות? ![]() בניו-סאות' וויילס פנו הדמוקרטים לחברי הפרלמנט בבקשה לקבל מידע מכל השרים אודות ההוצאות שלהם על תוכנה של מיקרוסופט. חבר הפרלמנט צ'סטרפילד-אוואנס מתכוון להגיש הצעת חוק פרטית. לדבריו "מה שהמדינה <u>לא</u> צריכה זה להיות קשורה למערכת רישוי המיועדת למקסם רווחים, והדרך להלחם בתופעה היא על ידי נטישת הפרדיגמה." הוא מתכוון לקשור את המהלך הזה לחקיקה רחבה יותר של הממשלה האוסטרלית בנוגע לעידוד תחרות. ![]() למרות הבעיות הכרוניות והתלות הכלכלית שלהן במקורות מימון חיצוניים, מדינות מתפתחות עשירות במשאב אחד - אנשים. במקרים רבים מוכשרים ותאבי רצון ונכונות ללמוד. קהילת התוכנה החופשית היא הזדמנות מצוינת עבור מדינות אלה לשינוי דרמטי. "קהילת התוכנה החופשית פתוחה והיא לא מפלה על בסיס גזע או מין. התכונה היחידה הנחשבת רלבנטית היא יכולת וכישרון וכמובן נכונות לתרום." ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 16/07/2003 - 14:33 ![]() הניסוח המקורי של המשתתפים בפגישת ההכנה קרא ל"תמיכה" בפיתוח תוכנות קוד פתוח. לאחר התנגדותה של ארה"ב שנתפסה בעיני המשתתפים כניסיון להגן על האינטרסים המסחריים של תעשיית התוכנה האמריקאית ובמיוחד של חברת מיקרוסופט, התקבלה הצעת פשרה, למרות התנגדותן של מספר מדינות לשינוי הנוסח. הנוסח שהתקבל: "Development and deployment of open-source software should be encouraged, as appropriate, as should open standards for ICT (information and communications technology) networking." ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 16/07/2003 - 13:19 ![]() "יחידת הפיתוח של האו"ם החלה להכשיר עובדי מדינה לעבודה על מערכות מחשבים המבוססים על מערכת הקוד הפתוח, כדי שיוכלו לתמוך במיחשוב המנהל הציבורי, וכך למחשב את המדינה הישר אל חיקה החם של הקדמה (ואולי יתגשם חלומו של קופי ענאן על גאולה פיננסית דרך האינטרנט). בוגרי התוכנית אמורים, בין היתר, לעבוד על תשתית לחיבור המדינה לעולם המקוון." ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 14/07/2003 - 11:30 ![]() מינכן היא העיר השלישית בגודלה בגרמניה ומרכז טכנולוגי חשוב במרכז אירופה. הנצחון הזה הוא תבוסה קשה במיוחד למיקרוסופט קובע העיתון הנקרא ביותר בארה"ב בכיסוי תקשורתי נדיר של לינוקס והקוד הפתוח בלב המיינסטרים. מסמכים שחושף העיתון מגלים כי מיקרוסופט המשיכה להנמיך את המחירים והציעה בסך הכל הנחה של 35% מההצעה המקורית. ההנחות כידוע נדחו על הסף ומינכן בחרה לאשר את ההצעה היקרה יותר של SuSE ו-IBM בשווי של $35.7 מיליוני דולארים. "מיקרוסופט מחייבת את הלקוחות שלה להשביח תוכנות כל חמש שנים בעוד שעם קוד פתוח יש לנו את החופש להחליט על כך ... סדרת ההנחות האין סופית שהיא הציעה רק הנמיכה את ציונה במכרז מאחר והיא הוכיחה מעל לכל ספק כי כספק יחיד מיקרוסופט קובעת את המחיר."לדברי יוס.איי.טודיי לא מדובר בסתם "עוד נצחון" של לינוקס שממילא משתלטת בהדרגה על שוק השרתים שמיקרוסופט איננה דומיננטית בו, אלא בכך שמינכן עומדת להפוך להתקנה הגדולה ביותר של לינוקס בשולחן העבודה, מקור ההכנסות העיקרי של מיקרוסופט. העיתון מספר כי הצליח להשיג מסמכים נוספים המספקים הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים. המסמכים מתעדים את מאמציה של מיקרוסופט להמנע מלאבד לקוח חשוב וייתכן ואף חושפים אותה להאשמות נוספות על התנהגות מונופוליסטית. ![]() הנה רשמים של מישהו שלא ראה כמעט אף אחת מההרצאות ... (כיוון שהיה עסוק בחוץ כל הזמן). ![]() המשרד, בראשות אוטו שילי, הכריז על כוונתו להציג מסמך הנחיות כזה לאחר חתימת הסכם הרכש עם חברת IBM בשנה שעברה. ההנחיות נועדו לסייע למנהלי מערכות המחשוב במגזר הציבורי להחליט לגבי מדיניות רכישת התוכנה בארגונים שלהם, לבחון את האפשרויות, החלופות והעלויות הכרוכות במעבר. גופים אלו יצטרכו להחליט האם הם מעוניים להמשיך ולשלב תוכנה מסחרית סגורה וקוד פתוח או לזנוח את תוכנה קניינית לחלוטין ולעבור לקוד פתוח. ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 10/07/2003 - 14:55 ![]() </u> בעקבות ידיעה של גיל (dolfin) בפרומים כאן, נפתחה עצומה באתר PetitionOnline.com הקוראת למשרד החינוך להקפיד על שימוש בסטנדרטים פתוחים בעיצוב ובנייה של אתרים המשרתים את הציבור. להלן הנוסח המלא של העצומה אשר תהיה פתוחה לחתימה עד ל10- באוגוסט 2003. * עקב מגבלות טכניות, יש קושי בהצגה תקינה של תוכן בעברית באתר PetitionOnline. הנוסח המצורף הוא העתק מדויק. * מטרת העצומה היא להסב את תשומת הלב של משרד החינוך ולא להלחם בחברות כאלו או אחרות * אפשר ורצוי להזין שם פרטי, שם משפחה (!) והערות בעברית אתם מוזמנים לגלות מעורבות ולחתום על העצומה. ![]() השימוש בלינוקס במערכת מידע מרכזית בממשלה עתיד להיות הראשון מסוגו. החברות שזכו במכרז צפויות לסיים את התכנון עד למרץ 2004. דווקא המאמצים של מיקרוסופט להדגיש את עניין עלות הבעלות הכוללת (TCO) עושה רושם, חוזרים ומכים בה שוב ושוב. בניגוד לטענות החוזרות ונשנות של מיקרוסופט ומספר חברות מחקר וייעוץ, הממשלה מצפה לקצץ כשני שלישים (שווי של כ4- מיליוני דולארים) מעלות התחזוקה השנתית של המערכות הקיימות כתוצאה ממעבר לשימוש במערכת ההפעלה לינוקס על שרתי אינטל. ![]() החלטות הממשלה יובילו לשינוי עמוק בשוק התוכנה בברזיל כתוצאה מחשיפה של הקוד הפתוח. חברות קוד פתוח מקומיות צריכות לצפות לעליה חדה ברווחיות ואילו ספקיות השירותים והפתרונות ייטיבו לעשות עם יישרו קו עם אינטרסים שמקדמת הממשלה, קרי עידוד התעשייה המקומית ו-Digital Inclusion המבטיח גישה לטכנולוגיות חדשות ובמיוחד שירותי רשת. על מנצחים ומפסידים מפיצות לינוקס הן המנצחות הברורות במיוחד הודות לחשיפה גבוהה שהן זוכות לה. חברת Conectiva למשל מצפה לגידול של 40% ברווחיה בשנת 2003 בהשוואה לשנה הקודמת. בעקבותיה ילכו חברות נוספות כמו RedHat שנכנסה לשוק הברזילאי בשנת 2003 עם קו שרתים חדש ושיתוף פעולה עם IBM, HP ו-Dell. מיקרוסופט לעומת זאת יוצאת רע במיוחד מהסיפור הזה. למרות שהחברה טוענת כי ממשלת ברזיל מייצגת רק 10 אחוזים מההכנסות שלה בשוק הברזילאי אין ספק כי ההשלכות של החלטות הממשלה על הפעילות במגזר הפרטי יצמצמו את ההזדמנויות של החברה ויפגעו בתחזיות הרווח שלה בשוק החשוב הזה. מיקרוסופט צריכה להוכיח כי הפתרונות שלה אכן מפחיתים עלויות בחישוב כולל קובע הדו"ח. ![]() בשנת 1999 היו מעט מאוד בנקים שהציעו שירותים מקוונים, במיוחד כאלו העובדים ישירות מול המערכות הקריטיות של הארגון. ואכן, כיום בתקופה בה המושג Return on Invsetment (ROI) ו-TCO נמצאים על שפתותיהם של האנליסטים בחברות הייעוץ השונות, בנק HSBC נותן למושג המופשט הזה משמעות מעשית. המעבר שביצע הבנק שוכפל עד כה בהצלחה לעשרות סניפים ברחבי העולם. ההשקעה המקורית החזירה את עצמה תוך פחות מעשרה שבועות והיא עדיין משמשת את הבנק גם בימים אלה, עם מעט מאוד שינויים. מקור: Australian IT, Banking on Linux 2173 כניסות :: תגובות? ![]() ארגון ה-ISC עסוק במשלוח התראות לחברי הפרלמנט האוסטרלים (בעיקר במדינת דרום אוסטרליה, SA) ומזהיר כי חקיקה מעדיפת קוד פתוח "נועדה להציב מכשולים בפני חברות אמריקאיות". ארגון ה-ISC המופעל על ידי CompTIA מונה עד כה מעל ל70- פעיליות חקיקה מעדיפה שונות ברחבי העולם ומאמין כי השימוש בקוד הפתוח והניסיון לעודד פעילות כלכלית מקומית על ידי הצבת מכשולים בפני פעילות עסקית של חברות אמריקאיות יזיק לכלכלה האוסטרלית בשורה התחתונה. מקור: AustralianIT Open source trade clash 1377 כניסות :: תגובות? ![]() קישורים וואטסאפ, הודו קוראת על לינוקס וקוד פתוח הערה: הידיעה נשלחה על ידי דוביקס 1996 כניסות :: 3 תגובות ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 27/06/2003 - 22:22 ![]() "קוד פתוח זוכה לפופלאריות רבה בקרב ארגונים", נאמר בהודעה לעתונות, "וכתוצאה מכך גוברת הדרישה לשירותי תמיכה, אינטגרציה, הכשרה ותיעוד". קבוצת Orixo, הכוללת מספר חברות אירופאיות המעורבות כולן בפרוייקט Apache Cocoon (פרוייקט ה-XML של אפאצ'י) ובמספר פרוייקטים נוספים, מציעה עכשיו שירותים אלו לארגונים המעוניינים להטמיע יישומים ותשתיות קוד פתוח אך בו בזמן מוטרדים מזמינות שירותים ותמיכה הולמים. ![]() לדברי השר, במעמד החתימה, אירועי ה11- בספטמבר הביאו אותו לנקוט בצעדים לשיפור אבטחת המידע בתשתיות המידע בגרמניה. "צעד מקדים לכך" הוא מפרט "הוא מעבר לשימוש במערכות אמינות ובמיוחד תוכנה אמינה. שיתוף הפעולה עם IBM יגשים שלוש מטרות עיקריות. נגביר את רמת האבטחה על ידי המנעות מאחידות, נפחית את התלות בספק יחיד, ונחסוך בעלויות התוכנה והתפעול." בהכרזה שניתנה על ידי השר בימים אלה הוא מעדכן כי ההסכם ההיסטורי הוא הצלחה גדולה. מעל לחמש מאות גופים ציבוריים וסוכניות ברחבי המדינה הצטרפו לתוכנית המספקת להם תנאים מעודפים להספקה של חומרה בה מותקנות לינוקס ותוכנות קוד פתוח. עירית Schweabisch Hall הייתה הראשונה ואילו מינכן, עם ההחלטה להסב 14,000 תחנות העבודה הייתה האחרונה ביוזמות עד כה. "אנחנו בדרך להפוך את גרמניה למדינה המובילה באירופה בשימוש בלינוקס ... אף מדינה אחרת לא נקטה בצעדים כה מרחיקי לכת" הוא אומר אבל מזכיר "כי אין מטרת ההסכם לדחוק את רגליה של מיקרוסופט", איתה נחתם הסכם לאחרונה, "אלא לנתץ את המונופול שלה. מיקרוסופט תצטרך פשוט להסתגל." מקור: Linuxtoday.dom, Schily: "Software Diversity Instead Of Monopolized Customers" קישורים ההודעה המקורית לעיתונות בעקבות חתימת החוזה ההיסטורי עם משרד הפנים הגרמני, German Federal Ministry of Interior Signs Cooperation with IBM to Move to Linux and Open Software וואטסאפ, ניצחון גדול ראשון ללינוקס בשולחן העבודה 1993 כניסות :: 2 תגובות ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 24/06/2003 - 10:57 ![]() הסכם דומה נחתם לאחרונה גם עם Red IRIS ארגון המייצג מעל ל250- מוסדות אקדמיים ושני מיליון סטודנטים. ההצעה של Sun לממשלת ספרד היא רק אחת מכמה שנחתמו לאחרונה עם ממשלות סין, צ''ילה, גרמניה, אנגליה, צרפת ופינלנד היקף כולל של 240 מיליון סטודנטים. מקור: אתר Sun Iberia, הודעה לעיתונות , אתר Red.IRIS הכרזות (תרגום bubelfish מספרדית) קישורים וואטסאפ, Sun תורמת את StarOffice ל240- מיליון משתמשים ברחבי העולם 1458 כניסות :: 4 תגובות ![]() FreeMED היא מערכת ניהול חולים ותיקים רפואים המיועדת למוסדות קטנים, בינוניים או גדולים. מדובר כאמור בגירסה יציבה המיועדת להפצה והיא תואמת עם תקן HIPPA, HL7 ומספקת ממשק גישה תכנותי מבוסס XML-RPC. לאחר כמעט שנתיים מאז שחררו הגירסה הקודמת, משחרר הפרוייקט גירסה יציבה חדשה. הפרוייקט נמצא עדיין בפיתוח והוא זמין להורדה עבור הפצות RedHat 9 ו-Debian Stable, או בקוד מקור. ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 20/06/2003 - 12:57 ![]() ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 18/06/2003 - 13:41 ![]() חשיבות ההכרזה בעיני סטנקו היא בהכררה הפורמאלית בלגיטימיות של הקוד הפתוח, הנכונות של גוף ממשלתי לקדם מדיניות כזו על כל המשתמע לגבי נטילת אחריות, שמירה על איזון בנהלי הרכש ושמירה על תחרותיות בשוק התוכנה, ניצול היתרונות החברתיים שמציע הקוד הפתוח ומהלך הדרגתי. ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 14/06/2003 - 01:16 ![]() המהלך, כך מעריך נשיא המכון לטכנולוגיות מידע יקצץ בהוצאות על רישוי מתוך הוצאה כוללת של כ700- מיליוני דולארים ארה"ב שמוציאה הממשלה, יגביר את המודעות והפופולאריות של תוכנה חופשית ויעודד ייצור תוכנה מקומית ודמוקרטיזציה של המידע. המבקרים מצד שני מזהירים כי מהלך חפוז המשתמש בחקיקה עשוי להכשל ולפגוע בתוכנה החופשית בטווח הרחוק. טוני סטנקו, מנהל "The Center of Open Source & Government" ויוזם כנם eGovOS מסביר כי "אם ממשלות מעוניינות ליצור תרבות קוד פתוח במדינותיהן עליהן לעודד תחילה תעשיית תוכנה מקומית, ייטב עליהם אם יתמקדו במדיניות חינוך מאשר מדיניות רכש." סטנקו ממליץ לתת לשוק להחליט ולטוב לנצח בתנאים של תחרות הוגנת. מקור: linuxtoday.com, <a href="http://linuxtoday.com/news_story.php3?ltsn=2003-06-13-009-26-OS-LL-PB ">Brazil Mandates Shift to Free Software: News and Response 1751 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 13/06/2003 - 12:44 ![]() "מועצת טכנולוגיות המידע (GITOC) הגיעה להחלטה כי תפקיד הקוד הפתוח צריך לקבל הכרה מפורשת במדיניות הממשל הזמין (e-Government) ... קבוצת העבודה בעניין הקוד הפתוח החלה בשלב הראשון למימוש אסטרטגיה זו, כולל קידום המודעות לקוד הפתוח באמצעות פירסומים, מצגות, פיילוטים ופרוייקטים ותוכניות מחקר ... כמו כן זוהה הצורך בתוכנית אסטרטגית מקיפה יותר לפני שניתן יהיה לנקוט צעדים ממוקדים יותר ..."ארגון המידע והטכנולוגיות של דרום אפריקה (SITA) הקים יחידה שתתמקד בקוד פתוח שתעבוד בשיתוף פעולה עם גופים אחרים וועדה מיוחדת לעניין שיעקבו אחרים המאמצים המתנהלים במקביל כי להבטיח תאימות, הדדיות והמשכיות של הפרוייקטים השונים. ![]() קישור [חיים ברשת, נענע]: http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=67357&sid=10 1753 כניסות :: 1 תגובה ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 28/05/2003 - 15:42 ![]() בית החולים הצליח להגיע לחסכון מרשים של מעל ל13- מיליוני אירו על פני 5 שנים באמצעות הטמעה של פתרונות מבוססי קוד פתוח. בנוסף, הפתרונות הללו היו דווקא יישומי קצה (כמו StarOffice ו-SuSE Mail) הנתונים לחשיפה בולטת יותר בכל הקשור למשתמשים ובהרבה מקרים הציעו יכולות עשירות יותר מאשר פתרונות מסחריים סגורים. למרות שתהליך ההסבה לא היה נטול קשיים, בשורה התחתונה ההתנסות של בית החולים ניתנת לסיכום כמשביעת רצון. מלבד זאת, בית החולים מצא דרכים משלו לתרום בחזרה לקהילת הקוד הפתוח בתחום ההתמחות שלו על ידי הפצת הבשורה. ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 28/05/2003 - 13:52 ![]() ![]() ![]() ![]() ענייני רישוי, אבטחה, וה-"כח ההמונים של תוכנת קוד פתוח" (איך לתרגם "grass-roots"?) הן הסיבות העקריות שמיבולות ממשלות ועסקים מסביב לעולם לשקול את האפשרות הזו. לינוקס ואופן אופיס היו האלטרנטיבות הפופולריות ביותר למיקרוסופט. ![]() ![]() ![]() צוות האורזים של CollegeLinux, כיום בגרסה 2.1, דואג לצרף להפצה את כל אותם דברים קטנים ומעצבנים שההפצות המוכרות בדרך כלל שוכחות או מסרבות לצרף. תמיכה בג'אווה, התקנת תוספים במוזילה וכיוב' ותוכנית התקנה וזיהוי חומרה מעודכנים. ההפצה מבוססת על Slackware עם Dropline Gnome וכלי העדכון המקוונים שלה כמובן משלימים יפה את החבילה (גרסה 2.2.2 ד"א כוללת למשל מוזילה עם תמיכה ב-XFT, ספריות ALSA ו-CUPS, אופטמיזציה של X למעבדי פנטיום, שילוב של PAM ו-FAM וערכת תפריטים הגיונית), אבל כוללת גם את KDE 3.1.1, Balckbox ו-Xfce. קישורים אתר הבית של פרוייקט College Linux ראיון עם מנהל הפרויקט באתר OSNews דף הבית של Dropline GNOME 1078 כניסות :: תגובות? ![]() ארגון The Open Group קיבץ יחדיו כמה מהדמויות המובילות בתחום המערכות הפתוחות במטרה להעריך הזדמנויות, יתרונות, סיכונים ואתגרים. בין הנושאים שידונו: המיתוס של הקוד הפתוח, כיצד באמת עובד מודל הקוד הפתוח?, אינטגרציה של קוד פתוח במערכות בארגון, הטמעת קוד פתוח ללא שימוש בקוד מקור, השפעת הקוד הפתוח על אבטחת מידע בארגון, DRM והשלכותיו על קוד פתוח ועוד. לפרטים נוספים ראו תוכנית הכנס בקישור המצורף. הרשמה לכנס תוכנית הכנס אתר Open Group 1449 כניסות :: תגובות? ![]() למרות שמקובל להניח כי הפעילות הציבורית של תומכי התוכנה החופשית ערה יותר באירופה, נדמה לפחות עתה שבארה"ב מתחילים לקחת את הדברים קצת יותר ברצינות. במדינה שבה יוזמה פרטית היא ערך מקודש, והעניין הציבורי במה שקורה מחוץ לארה"ב מוגבל לדיווחים על אסונות טבע או מלחמות במדינות אקזוטיות שמיקומן הגיאוגרפי לא ממש ברור, מתחילה כנראה מהפכה קטנה. שלוש מדינות, אורגון, טקסט וקליפורניה ניצבות לראשונה לפני קבלת החלטה בנושאים הקשורים למוערבות גדולה יותר במדיניות רכישת תוכנה ברשויות הציבוריות ובממשלה. ![]() "מאות אנשים השתתפו היום (ה'') ב-Go-Linux 03, הכנס הבינלאומי הראשון בישראל לנושא מערכות הפעלה ויישומים של הקוד הפתוח. הנוכחות הרבה הפתיעה, אך לא תחושת השליחות שריחפה באוויר. אולמות הכנסים המרופדים של מלון הילטון ידעו גברים ונשים מעונבים וכלי קייטרינג בציפוי מוזהב אבל התלהבות אמיתית היא ישות בלתי מוכרת עבורם. הטלכרט נכנס למקומו: קוד פתוח זה אין בישראל. מי לא רוצה להיות חלק מאופנה חדשה? " מקור: Ynet, מצב הרשת - אפנת הפינגווין 1425 כניסות :: 1 תגובה ![]() כידוע, רק לפני כשנה חתמה ממשלת גרמניה על חוזה עם חברת י.ב.מ להספקת שרתים ותחנות עבודה מבוססי לינוקס. אפילו אריה סקופ בנאום המפורסם לאומה ניסה להפחית במידת האיום של הצעד התקדימי הזה למונופול של מיקרוסופט. הסכם חדש שנחתם בין ממשלת גרמניה וחברת מיקרוסופט יאפשר לה לקבל הטבות והנחות משמעותיות. הממשלה שחיפשה דרכים לצמצום הוצאות המחשוב ואפשרות בחירה, קיבלה הרבה יותר ממה שאפשר היה לצפות מן הסתם. מלבד ההנחות המשמעותיות שהיקפם לא נמסר, מיקרוסופט התחייבה לספק מידע על ממשקים שונים ופורמאטים של נתונים בנוסף לתמיכה בסטנדרטים פתוחים. הבטחה זו תאפשר לממשלה מידה גדולה יותר של גמישות במטרה לשלב בין קוד פתוח ותוכנה מסחרית בהתאם לצרכיה. מקור: PC Advisor, German government receives Microsoft discount 1038 כניסות :: תגובות? ![]() זו הסיבה מדוע החליטה מריל לינץ' לשלוח שינויים שביצעה בקוד מקור של מספר תוכנות פתוחות לקהילת המפתחים. רוברט לפקוביץ, מנהל תחום הקוד הפתוח בחברת ההשקעות מריל לינץ, מסביר מדוע החליטה החברה, כמו מוסדות ממשלתים וארגונים נוספים, לשתף פעולה. ![]() התוכנה עצמה מיועדת להתקנה בשרת מרכזי והיא תומכת בעבודה בקבוצה עם מדריך במטרה לסייע בבניית מה שהם מכנים "ביטויים של ידע", בעיקר אובייקטים שהם נושא המחקר או העבודה של הקבוצה. ![]() ואכן, לאחרונה התבשרנו על מספר יוזמות של הממשלה הגרמנית לתמיכה בפיתוח פיצ'רים שונים של שולחן העבודה במטרה לשפר את התאימות שלה עם דרישות וסטנדרטים מקובלים במגזר הזה. הפרויקט המוכר יותר הוא ללא ספק Kroupware אודותיו דיווחנו כאן בעבר אשר מטרתו הייתה לשפר את יכולות ניהול ושיתוף הידע בכלי הקיימים בשולחן העבודה KDE. הפרוייקט הפחות מוכר, אשר מפירותיו אנו כבר נהנים בחודש האחרון הוא Agypten (מצרים). מטרתו של פרוייקט זה לספק פתרון פתוח שיתן מענה ליוזמה להגדרת סטנדרטים בשם Sphinx (ספינקס) של הרשויות בגרמניה שמטרתה לשפר את רמת אבטחת המידע בתשדורת דואר אלקטרוני. התוצרים של הפרוייקט זמינים כבר חלקית בגרסה 3.1 של KDE וכוללים בין השאר: PGP/MIME, S/MIME, X.509v3 ושיפורים שונים עבור OpenPGP בלקוחות הדואר KMail ו-mutt, תמיכה לגישה לשירותי LDAP מספר הכתובות KAdressbook, מנהל סרטיפקציות KGpgCertmanager ועוד מספר ספריות ושירותים שונים (ראו פירוט בדף הבית של הפרוייקט). קישורים דף הבית של פרוייקט Agypten (אנגלית) דף הבית של פרוייקט Sphinx (גרמנית) Kroupware: ממשלת גרמניה תממן פיתוח תוכנות groupware על בסיס KDE דף הבית של פרוייקט Kroupware 1089 כניסות :: תגובות? ![]() י.ב.מ מעסיקה מעל ל250- מפתחים ברחבי העולם ביותר משבעים פרוייקטים פעילים. התרומות המשמעותיות שלה לפיתוח הקרנל (כידוע במרכז התביעה) הן בתחומים הבאים: סקלאביליות, scheduler, אבטחת מידע, serviceability, בינאום, מערכת קבצים ג'ורנאלית, ניהול אשכולות, ניהול מערכת, אבטחת מידע ברשתות, רשתות, ניהול נימים לפי תקן POSIX, אמינות. היא גם פעילה ותורמת לקהילה בפרוייקטים כמו: Linux Standrads Base, Free Standards Group, Linux I18n, Linux Test Project, OS Development Lab, Linux ATM Project, USAGI (IPV6) Project, GNOME Foundation, KDE League. מלבד זאת מכילה המצגת נתונים מאוד מפורטים על פעילות חקיקתית לקידום הקוד הפתוח ברחבי העולם, נתונים על פרוייקטים עסקיים ובממשלות וכן ניתוח מפורט של פעילות קוד פתוח לפי מגזרים כמו חינוך, בריאות ועוד. מקור: קוד פתוח ולינוקס בממשלה [PDF 2.6MB] 1356 כניסות :: 6 תגובות ![]() המערכת מתופעלת על ידי גוף בתוך משרד האוצר המכונה Office of Government Commerce אשר מתפקידו לשפר את התמורה על הוצאות הרכש של המשרד והוא מתכוון להרחיב את השימוש במערכת הרכש למשרדים נוספים במטרה לחתוך בעלויות התפעול. ה-OGC מאמין שהפרוייקט יאפשר רכישת ניסיון בעבודה עם תוכנות קוד פתוח ובו בזמן יסייע לשפר את את היעילות והאפקטיביות של המשרדים. המשרד שכבר זכה להנחות משמעותיות מספקיות התוכנה השונות כמו י.ב.מ, סאן ומיקרוסופט כאשר עלה לדיון השימוש בקוד הפתוח לראשונה, נעזר בחברת י.ב.מ להטמעת מערכת הרכש. למרות הרצון להתייעל, אין בכוונת ה-OGC לחייב שימוש בקוד פתוח אלא לעודד הפיכתו לאפשרות. הם גם מאמינים שבתחום שרתי האינטרנט, הערך המוסף של הקוד הפתוח הוא הטוב ביותר. חבר הפרלמנט הבריטי ריצ'ארד אלן נחשב לתומך בשימוש בקוד פתוח. כמו אחרים, הוא מאמין שהממשלה צריכה לשלם לעיתים למפתחים עבור השימוש בתוכנה שלהם. למרות שהוא לא חושב שצריך להשתמש רק בקוד פתוח, הוא מאמין שצריך לנצל טוב יותר את היתרונות שהיא מספקת. "רבים מוכנים להשקיע קצת יותר אם מדובר ברווחת הציבור - הדבר נכון לגבי רופאים, מורים - אבל גם לאנשי IT. אני מאמין שקוד פתוח יעזור להפוך למציאות את הרצון הטוב הזה." מקור: הגרדיאן, Government in free-for-all 4.3.03 1312 כניסות :: 1 תגובה ![]() בין הדוברים, מפתח ReiserFS האנס רייסר, שון סאווג' המפתח מאחורי פרוייקט MozApps שהיו עסוקים בניסיון לקבל חסות להמשך הפרוייקטים שלהם. עוד דיברו שם מומחי אבטחת מידע, נציגים של חברות מסחריות (HP, RedHat) ומומחים בתחומים שונים עם נוכחות בולטת לתחום הבריאות. ![]() המחויבות לקוד פתוח נובעת מגישה הטוענת כי תשתית ויישומים ללימוד מקוון חייבים להיות זמינים באופן חופשי עבור כולם. לכן, מטרה חשובה נוספת של הפרוייקט היא להוות מרכז ידע אודות לימוד מקוון שיאפשר למעוניינים לקבל מידע שיסייע להם להקים מערכות לימוד מקוונות ולהעזר בקהילה להפיק תועלת מהפתיחות של הפרוייקט. ![]() ![]() 1290 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 04/03/2003 - 16:12 ![]() דיווחי ההכנסות של מיקרוסופט אינם כמובן נושא מעניין במיוחד, בטח שלא באתר זה. יחד עם זאת תופעות הלוואי של הגלובליזציה מעלים לדיון נושא חשוב הרבה יותר שבו לתוכנה החופשית וקוד פתוח נגיעה משמעותית. במיוחד בהקשר לתופעות של פעילות כלכלית ומעורבות חברתית שהם תוצר (לוואי?) של תופעת הקוד הפתוח. בהקשר הזה חברות רב-לאומיות, אשר חלק מסוים של ההכנסות שלהן מגיע מחוזים עם הממשלות במדינות אלו, פוגעים בהכנסות שלהן ממיסוי בניגוד לטענות ששמענו בעבר ממנכ"ל מיקרוסופט ישראל, כאילו על כל דולר שהן מרוויחות כאן הן מכניסות X דולארים לקופת המדינה מפעילות נילווית. ![]() ![]() לאחר שלפני מספר חודשים התפרסמה ידיעה כי פריסה ראשונית של מספר שירותים בפרוייקט זה עוכבה לאחר שהתגלו מגבלות אבטחה במספר שירותים מבוססים על מערכת ההפעלה חלונות, ובעיקר חשש מדליפת מידע, הוחלט על פסק זמן לצורך בחינה מעמיקה יותר של הפתרונות הטכנולוגיים המתאימים לפרוייקט. גייטס, כמו סקופ בארץ, נסע לטוקיו כדי להסביר ליפנים מה זה "הקוד הפתוח הזה". לדברי גייטס, קוד פתוח איננו מתאים לשימוש מסחרי ובכל מקרה מיקרוסופט חושפת את קוד המקור של חלונות במטרה להרגיע לקוחות המוטרדים מרמת הבטיחות שלה. כמובן שהפגישות הללו לא נעדרו הבטחות שונות לשיתוף פעולה וסיוע כלכלי להחדרת השימוש בטכנולוגיות אלו בקרב ארגונים בינוניים למשל. גייטס אפילו לא שכח להביא איתו את מחשב הלוח הפרטי שלו והמליץ בחום לשר החינוך והתרבות לאמץ את השימוש במחשבים אלו במערכת החינוך כתחליף לספרים ומחברות. לא נמסר כמה כאלו נתרמו, אם בכלל. היפנים, פריקים של טכנולוגיה, הבטיחו לנקוט עמד מקצועית בבחירת הפלטפורמה שתהפוך את יפן למעצמה טכנולוגית מובילה על לשנת 2005. יפן היום, Gates pitches Windows for ' e - Japan ' 1601 כניסות :: תגובות? ![]() השבוע נפתח פורטל לינוקס בחינוך - אתר לועזי שבא לספק שער כניסה לגורמים שונים הקשורים למערכת החינוך או הקוד הפתוח, ולהביא קישורים ייעודיים שיענו על צרכי כל אחד מגופים אלו. ![]() חלונות NT, חלונות 9.x וגרסאות ישנות של אופיס היו תמיד נקודת התורפה של מיקרוסופט. ללא תזרים המזומנים של ההשבחות האינסופיות, הייתה למיקרוסופט בעיה אמיתית. ההערכה של גרטנר היא כי יותר משישים אחוזים (60%-70%) מכל הלקוחות שלה עדיין עובדים עם מערכת ההפעלה הותיקה Windows NT, אופיס XP הותקנה בקרב עשרה אחוזים מהלקוחות המוסדיים בלבד ואחוז הלקוחות שעדיין משתמשים גרסאות של חלונות 9.x על שולחן העבודה אף הוא גבוה*. העובדה שלקוחות אלו נשארים חשופים להצעות מתחרות כמו OpenOffice.org או לינוקס, הופכת ממשית ככל שלקוחות אלו מתקרבים למחזור ההשבחה, במיוחד משום שלשם שינוי יש להם לראשונה אפשרות לבחור. למען האמת, אם סוכמים את סה"כ הלקוחות של מיקרוסופט החתומים על הסכמים מוסדיים, המספרים עשויים להיות די מפחידים עבור מיקרוסופט אם בוחנים מקרוב כמה מהם יצטרכו לחדש הסכמים אלו או להחליט על נתיב השבחה בשנים הקרובות. עכשיו, קצת לפני שחרורה של הגרסה החדשה של שרתי חלונות 2003, מיקרוסופט צריכה לוודא שלקוחות אלו יוכלו להתקין אותה ללא חשש מבעיות התאימות הצפויות. בנוסף, מיקרוסופט הכריזה לאחרונה כי תעקב את מועד תפוגת אפשרות התמיכה בחלונות NT בשנה נוספת, עד לינואר 2005. הלקוחות, שלא אהבו את התרגיל המלוכלך של הסכם הרישוי 6.0, יכולים לנשום לרווחה לשם שינוי. העובדה ש-VirtualPC מסוגלת לארח גם את מערכת ההפעלה לינוקס מן הסתם לא מזיקה אף היא. בנוסף, כחלק מהרכישה תקבל החברה גם פתרון לפעלת יישומי חלונות במערכות ההפעלה Mac OS/X. * הנתונים הללו כמובן משתנים בהתאם לסוג הלקוח והמגזר, לקוחות ממשלתיים למשל מצטיינים באחוזי מאוד נמוכים של אימוץ טכנולוגיה חדשה וסביר להניח שהמספרים גדולים עוד יותר 1532 כניסות :: 3 תגובות ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 13/02/2003 - 22:44 ![]() עוד באותו נושא רדהאט לינוקס הוסמכה לשימוש בגופים ממשלתיים 1080 כניסות :: 5 תגובות ![]() במקביל מתבצעת פעילות של גוף המכונה Cyber Security Policy and Research Institiute להסמכתה של לינוקס לתוכנית ממשלתית אחרת המכונה Common Criteria. 1546 כניסות :: 1 תגובה ![]() מה שחשבתי זה שאולי מישהו שיודע להעביר הרצאה ומכיר את החומר יוכל להדגים את קנופיקס (דוחפים דיסק ומעלים לינוקס) או את וירטואל לינוקס (שלפי הדיון בפורום פה תומך יותר טוב בעברית). אני מכיר את פרוייקט כינרת (ונרשמתי לאתר שלהם) אבל חשבתי שפה עדיין יהיה קהל יותר רחב. את הידיעה ב"חיים ברשת" אפשר לראות כאן. 1315 כניסות :: 4 תגובות ![]() ![]() פוליטיקאים במדינות מתפתחות אינם אנשים משכילים והבנתם את חשיבות ה"קוד הפתוח" או מה זה "מחשב" ו"קוד מקור", מוגבלת בלשון המעטה. מושל אחד המחוזות בארגנטינה, הוא מדגים, לא סיים אפילו את לימודי היסודי שלו. יתרה מכך, השחיתות שולטת. אי אפשר לקחת "עמלה" על מוצר המופץ בחינם ומה לעשות, פוליטיקאים (וחבריהם) צריכים להתפרנס איכשהו. דווקא עם הטיעון השלישי יהיה לנו קל יותר להזדהות אני מניח. אף אחד לא קונה עותק חוקי של תוכנה ממילא. הפיראטיות שולטת ואין שום יתרון או חסרון מובהקים לתוכנה שאחד ההיבטים החשובים שלה הוא העלות. ההכנסה השנתית הממוצעת בארגנטינה היא $3000 ארה"ב, אף אחד לא ישלם $500 על עותק חוקי של חלונות ואופיס. 1135 כניסות :: 4 תגובות ![]() [ המטרה: תחנת עבודה מבוססת קוד פתוח , Ynet] 2015 כניסות :: 1 תגובה ![]() ![]() 989 כניסות :: תגובות? ![]() נושאים רבים עומדים על סדר היום הציבורי כאשר כטבע הדברים חלקם בוערים יותר וחלקם פחות. נושא הקוד הפתוח במוסדות זכה עד כה למידה מסויימת של התעניינות מצד הממשל היוצא ונושא זה ודאי ימשיך ללוות את הכנסת החדשה. מעניין עד כמה יהווה נושא זה עניין לכנסת החדשה ואילו התפתחויות יחולו בו. הצביעו על כך בסקר: האם הכנסת החדשה תקדם את נושא הקוד הפתוח במוסדות ? 1087 כניסות :: תגובות? ![]() למיקרוסופט כידוע יוזמה שיווקית חדשה בשם (Governemnt Security Program, GSP). כמו תמיד מיקרוסופט אומרת משהו ומתכוונת למשהו אחר. במקרה זה היוזמה, שעדויות לה כבר ראינו לאחרונה, אמורה לאפשר גישה לקוד המקור של חלונות ללקוחות נבחרים, בעיקר ממשלות וארגונים בינלאומיים. היוזמה נועדה, אלא אם כן אתם באמת מאמינים שמיקרוסוט מוכנה לחשוף קוד מרצונה, להרתיע לקוחות אסטרטגיים אלו מלהתפתות לקסמי הקוד הפתוח. היוזמה של מיקרוסופט מעקרת לחלוטין את רעיון הקוד הפתוח בכך שהיא מונעת גישה חופשית לקוד לכל מעוניין ומונעת את האפשרות לבצע שינויים במטרה לשפר את הקוד. יחד עם זאת, לקוחות עשויים לראות ב-GSP מעין "קוד פתוח" עם תוכנית עסקית. למרות שיש לקוד הפתוח ידידים ב"מקומות גבוהים", עדיין הם יצטרכו לעמוד אל מול לחצים לשנות את דעתם ולמנוע התקנה של קוד פתוח. הלחץ, עתיד להגיע ממקומות לא לגמרי בלתי צפויים, כמו למשל מעצבי המדיניות בקונגרס (האמריקאי), המגינים כמובן על האינטרסים העסקיים של חברות אמריקאיות. [ Open source needs political muscle, vnunet.com] 1690 כניסות :: 1 תגובה ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 24/01/2003 - 02:54 ![]() הערה: ידיעה זו, תוכנה והתגובות עליה אינן בגדר תעמולת בחירות לטובת מפלגה זו או אחרת. אתר Whatsup וצוות מפעיליו תומכים בקידום השימוש בקוד פתוח במוסדות השונים ללא קשר לצד כלשהו. אין לתוכן המוצג כאן קשר כלשהו לדעתם ואופי הצבעתם של מפעילי האתר. 2489 כניסות :: 11 תגובות ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 22/01/2003 - 20:07 ![]() לדעת יוסטון, חלונות מציעה חבילה אינטגרטיבית של פתרונות וכלים בעוד לינוקס מציעה בעיקר תפירה של פתרונות מאוסף של רכיבים שונים. לדעתו, לעולם לא ניתן יהיה למצא מערכות משולבות ואינטגרציה על לינוקס כמו שניתן למצא כיום בחלונות. האמת היא שלא מפתיע לשמוע דברים כאלה מחברה שניסתה למכור את SQL Server כמוצר שלא דורש DBA ואומרת בעצמה שרמת המיומנות הנדרשת ממנהלי רשתות מבוססות חלונות נמוכה משל חבריהם ביוניקס ולינוקס. בשוק הארגוני, ובמיוחד בממשלה וברשויות הציבוריות מוכרים פתרונות עם שירותים נילווים משלב התכנון וכלה בהטמעה. אף לקוח לא מתקין מחסן נתונים (DW) או מערכת ניהול לקוחות (CRM) מתקליטור באמצעות אשף, מתוחכם ככל שיהיה. אפילו פריסה של מערכת ידע ארגונית נגישה כמו SharePoint Portal Server הופכת לסיוט כאשר הארגון מתפתה לנסות לפרוס אותו לבד ליותר מעשרה משתמשים. השירותים והתמיכה הנילווים הם שבדרך כלל מביאים פרוייקטים כאלו לכלל סיום, או קוברים אותו תחת ערימה מכובדת של מזומנים, תסכול ואכזבה עמוקים. בכל מקרה מיקרוסופט מצליחה פעם אחר פעם להתחמק מלקחת אחריות אישית על הצלחת הפרוייקטים הללו ומשאירה את העבודה המלוכלכלת לשותפות העסקיות שלה. אז מה מיקרוסופט יודעת שהלקוחות שלה עדיין לא למדו על בשרם, ולמה פתרון תפור ומותאם אישית של חברה שמספקת את הפתרון הטכנולוגי בכל הרמות היא רעיון כל כך גרוע בעצם? הנה ראיון שערך ZDNet עם פיטר יוסטון ממיקרוסופט, אחד ממובילי האסטרטגיה הזו במיקרוסופט. הראיון מציג את כל השאלות הקשות וללא ספק מצליח להשאיר את יוסטון ללא תשובה מספקת בכמה עניינים חשובים. חומר קריאה מרתק ודי משעשע לעיתים. ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 22/01/2003 - 00:24 ![]() מה הסיכויים האמיתיים לבסס נתח שוק של לפחות עשרה אחוזים בשולחן העבודה? תחילה יש להבחין בין לקוחות מוסדיים ולקחות קטנים ובינוניים. אם מסתכלים על לקוחות גדולים מאוד כמו קרייזלר, הם חייבים לבחון מי זקוק לאיזו סוג של שולחן עבודה. אני מנחש ששישים אחוזים לערך מהמשתמשים שלהם יכולים לעבוד ללינוקס. כל המשתמשים שלהם אינם משתמשי אקסל כבדים ככה שהם יכולים לעשות כל מה שהם צריכים ביום יום עם משהו כמו OpenOffice.org. אם תחשבו על Star Alliance ו-Luftanser, הם בכלל עדיין משתמשים ב-OS/2 לרוחב כל הרשת. הרבה משתמשים אינם משתמשים ביישומים משרדיים אלא במסופי 3270 במחשב המרכזי, ככה שאין צורך בחוכמה בשולחן העבודה. הם יכולים לחיות בקלות עם מערכת הפעלה מבוססת לינוקס. ככה שאני מעריך שבשוק הלקוחות המוסדיים, אם נסווג לקוחות שאינם זקוקים לאופיס ויישומים מתחוכמים כמו אקסל, לפחות שישים אחוזים יכולים לעבור בקלות ללינוקס. בשוק הלקוחות הקטנים והבינוניים נדמה לי שיש לנו (SuSE) את הפתרון המושלם עבורם: Linux Office Desktop. הם יכולים להשתמש בלינוקס עם StarOffice או OpenOffice.org. ![]() כיום מעבדת האקדמיה מתגאה בהיותה אחת המתקדמות מסוגה במיין, ובכך שעלויות השדרוג היו כמחצית מהעלות של בתי ספר דומים שלא עברו ללינוקס.למעבדה 20 מחשבים (הן שרתים והן מחשבי קצה) מבוססים מנדרייק, בהם משתמשים כ-170 תלמידים בגילאים שונים, החל מקורסי מבוא למחשבים, תחזוקת מחשבים, הקמת אתרים, תכנות מתקדם ובקרוב קורס רובוטיקה. מנהל המעבדה והמורה מרוצה במיוחד מקלות התחזוקה ויציבות המערכת. נעלמו ללא שוב נפילות מחשבים, שרתים תקועים, באגים אקראיים ו"מסך המוות הכחול". גם העניין של התלמידים בלימודי המחשב גדל, היות וניתנת להם ההזדמנות ללמוד משהו חדש שהם לא מכירים מהבית. לאחר שבועיים של פעילות, החלו התלמידים לשאול "איפה אני משיג לינוקס?" לקרוא ולהתענג :) http://www.linuxjournal.com 1449 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 09/01/2003 - 17:50 ![]() אבל אין שום סיבה שמערכת החינוך עצמה לא תתחיל להחליף תשתיות שרתים יקרות של מוצרים סגורים בתחליפים פתוחים. במקרים רבים המעבר יהיה שקוף לחלוטין לרוב התלמידים ומשתמשי הקצה. ישנם עשרות פרוייקטים וסיפורי הצלחה של בתי ספר שהתקינו את לינוקס בשרתים ותחנות עבודה על מחשבים שכמעט והושלכו מאחר ולא ניתן היה להתקין בהם גרסאות מתקדמות של מוצרים נפוצים. לינוקס מתאימה במיוחד לשרתי אינטרנט למיניהם (דואר, חדשות, אינטרנט), שרתי קבצים, שרתי מדפסות, שרתי Firewall, רשתות VPN ושרתי תוכן. תחנות עבודה חלשות יכולות לחזור לחיים בתפקיד של מסופי X ולהגדיל את כמות החומרה הזמינה עבור התלמידים. ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 06/01/2003 - 23:08 ![]() "מיקרוסופט חייבת ללמוד לשתף פעולה עם מפתחי קוד פתוח כדי להבטיח הדדיות (interoperability) טובה יותר, במקום לנסות להסב יישומים שלה עצמה." על פי התחזית, עד לשנת 2006 פלח השוק של התקנות לינוקס על מעבדי אינטל יהיה גדול מכדי שמיקרוסופט תוכל להרשות לעצמה להתעלם ממנו. הסקר של מטה משקף דעות של משתמשים בארגונים גדולים המבטאים ספק כאילו מיקרוסופט תשנה את הגישה העוינת שלה כלפי לינוקס, אבל מצפים ממנה לאמץ את כל הסטנדרטים הפתוחים המקובלים בתעשיה כדי להבטיח הדדיות. "בשביל מה אני צריך Exchange על שרת הלינוקס שלי אם הוא ישמש מטרה לוירוסים ולהתקפות של האקרים?" מי שזוכר את הראיון עם סקופ שם לב בודאי שמיקרוסופט מנסה בעקשנות להסיט את הדיון מנושא הקוד הפתוח לסטנדרטים פתוחים ולקעקע בו זמנית את התפיסה כאילו תוכנות קוד פתוח מתבססות מעצם ההגדרה שלהן על סטנדרטים פתוחים. הדעה הרווחת היא שפרוייקטי קוד פתוח יעדיפו להשתמש בסטנדרטים פתוחים (מוזילה, OpenOffice.org, OpenLDAP אם להזכיר כמה) היא גם הזרז של המגמה הנוכחית לעידוד קוד וסטנדרטים פתוחים בממשלה וברשויות הציבוריות. 1377 כניסות :: 23 תגובות ![]() חברת מיקרוסופט טענה בעבר כי עלות הניהול של לינוקס הופכת את עלות הרכישה הנמוכה של מערכת ההפעלה עצמה לזניחה. מאחר והיצע כוח האדם המוסמך עבור חלונות כה גדול, עלותו נמוכה בהרבה מאשר בלינוקס. אלן גילן מחברת IDC מסביר שלמרות שלכאורה הטיעון נראה הגיוני, הוא לא לגמרי מדויק. למרות זמינותו הגבוהה של כח אדם מוכשר, איכותו איננה מובטחת. "אם תזרקו אבן היא בטוח תפגע במוסמך MCSE, השאלה היא כמה מהם באמת טובים? ישנם הרבה נמרים מנייר, עבור שתי מערכות ההפעלה." אומר מומחה אחר. מנהל מערכת עם ניסיון בלינוקס יהיה מסוגל לנהל עד פי שלושה יותר שרתי לינוקס מאשר מנהל מקביל לו המנהל רשת שרתי חלונות. סקר של חברת Robert Frances Group (RFG) שנערך ביולי השנה מגבה תפיסה זו. מנהלי מערכת מנוסים בלינוקס או סולאריס יקרים יותר בארה"ב, אבל בחישוב כולל של מספר השרתים שיש בארגון העלות שלהם פר יחידת עיבוד יהיה קטן יותר. הסקר של RFG (שמומן על ידי חברת י.ב.מ) מגלה כי מלבד עלות החומרה והרישיונות, מנהל מערכת יחיד מסוגל לנהל 44 שרתי לינוקס, לעומת 10 שרתי חלונות בלבד. בחישוב פר יחידת עיבוד מסתבר כי עלותה של לינוקס היא $12,010 ארה"ב בלבד, לעומת $52,060 כשמדובר בחלונות. בחישוב על פני 3 שנים: סולאריס תעלה $561,520, חלונות $190,662 ואילו לינוקס $74,475 בלבד. * החישובים הללו לא כוללים את המרכיבים השונים בהתאם לתנאי הרישוי החדשים של חלונות, עלות התמיכה כתוצאה מבעיות הקשורות לאבטחת מידע וכדומה גורמים שהופכים את חלונות ליקרה עוד יותר מכפי שמראה הסקר. 1001 כניסות :: תגובות? ![]() המסקנה של ברנס, מגובה בשעות רבות של ניסיון מהשטח: אם אתם רוצים חלונות אין בעיה רק זיכרו להקפיד ולשמור על זכויות הקניין הרוחני של מיקרוסופט והחברות האחרות,ההצטיידו במחשבים חזקים דיים וכמובן לא לשכוח להתקין אנטי וירוס. אם אתם לא יכולים להרשות לעצמם את הוצאות הרכישה או התחזוקה כדאי לחשוב על חלופות. השימוש בלינוקס כיום כבר לא בא על חשבון הפונקציונאליות. החברה אותה הסב ללינוקס עושה שימוש ברשת אלחוטית מודרנית, סורקים ומדפסות לייזר, סינכרון עם סייענים דיגיטלים (PDA) וכל הפעולות העסקיות השוטפות של הוצאת הזמנות ורכש. ההבדל היחיד הוא שהכל מתנהל על גבי תוכנה חופשית. כאשר מדברים על פתרונות עסקיים, ברנס ניזכר בנוסטלגיה בתחנות העבודה של סאן. למרות המראה המאוד לא מעודכן שלהן (GNOME עדיין לא נתמכת למרות ההבטחות) דבר אחד היה מובטח: הן לעולם לא קרסו. עובדים בארגונים שהתקינו תחנות עבודה של סאן לא יכלו לעולם לטעון כי לא הצליחו להשלים את העבודה שלהם כי "המחשב לא עובד". ברנס אפילו מרחיק לכת וטוען כי למרות העדרם של מוצרים מתוחכמים, התפוקה היתה גבוהה יותר הודות ליציבות ולאמינות של תחנות העבודה והרשת. ![]() 1015 כניסות :: תגובות? ![]() התקנת לינוקס במחשב המרכזי מצליחה להרוג שתי ציפורים במכה אחת: חסכון בהוצאות על כח מיחשוב על ידי ניצול טכנולוגיות VM במחשב המרכזי, והתכנסות לתפיסה ריכוזית של ניהול במטרה לקצץ בעלויות התפעול הגבוהות הכרוכות במערכות המבוזרות. אבל למען האמת, הרצת לינוקס במחיצות וירטואליות נפרדות פותרת עוד כמה בעיות, כמו למשל הסקלאביליות המוגבלת של לינוקס. למרות שניתן כבר להתקין אותה בשרתים עם יותר מארבעה מעבדים ולקבל תוצאות יפות, רק הגרסאות הבאות של הליבה יתנו פתרון שמתקרב למוכר לנו ממערכות הפעלה מתחרות, ביניהן כמובן יוניקס. חברת י.ב.מ כידוע מעורבת במספר פרוייקטים כאלו. [ראה: מה עושה י.ב.מ עם מיליארד הדולארים שהבטיחה להשקיע בלינוקס?] ![]() הערה: תודה לאמיר סלע שטרח להעביר את המידע ל LinuxToday. 1231 כניסות :: 4 תגובות ![]() 1344 כניסות :: תגובות? ![]() מכרזים שתוציא הממשלה ההודית בקרוב ימנעו מלהזכיר במפורש מערכת הפעלה מועדפת (חלונות עד כה) במטרה לתת אפשרות גם למפיצות של לינוקס וקוד פתוח להשתתף במרכז. במטרה לספק תמיכה ולעודד את השימוש בלינוקס בהודו הממשלה תקים מרכזי תמיכה ואפילו תפתח אתרי התנסות. כל זה בנוסף למספר פרוייקטים להתאמתה של לינוקס (חברת רד-האט מעורבת בפרוייקט Indix) לתמיכה בהודית המתנהלים בימים אלה. בו בזמן מסתבר כי י.ב.מ, שהתחילה לבדוק מפיצים מקומיים, תתחיל למכור מחשבים אישיים בהם מותקנת לינוקס. על פי הדיווח באתר FinancialExpress מסתבר כי הסניף המקומי של י.ב.מ יציע בעתיד הקרוב תחנות עבודה עליהן מותקנת מערכת ההפעלה לינוקס ויישומי קוד פתוח. י.ב.מ מתמודדת עם HP על פלח השוק של ארגונים קטנים ובינוניים (SME) ומאמינה כי לינוקס תתאים במיוחד לשימוש בתחנות עבודה מקצועיות, עיצוב דיגיטאלי, מסחר וקימעונאות וגם לשימוש כללי. 1058 כניסות :: תגובות? ![]() מדוע מערכת חינוך במדינה מתקדמת טכנולוגית כמו ישראל מפגרת אחרי אנגליה, אירלנד, דנמרק, הודו, ספרד, נמיביה ודרום אפריקה? מיקרוסופט הרי מוכנה לחלק חינם היום את חלונות ואופיס בכל מדינה שבוחנת את לינוקס ו-OpenOffice.org או StarOffice ובכל זאת לא מעט מדינות מוותרות על ההצעה. 1150 כניסות :: 2 תגובות ![]() בירדן, העלות הנמוכה של תוכנות קוד פתוח יאפשרו ליותר משתמשים, מפתחים ואפילו מוסדות ממשלתים ויזמים מקומיים בירדן, להשתמש במחשב. מאחר ומשכורת החודשית של מנהל רשת או מתכנת נעה בין 300 ל600- דולר לחודש אפשר להבין למה אפילו עקומת לימוד גבוהה של מערכת הפעלה ויישומים לא מוכרים כדאית. למען האמת ייתכן ולא תהיה להם ברירה, בעקבות הפעילות הערה של ארגון BSA הנלחם בפירטיות תוכנה באזורנו, העתקה הפכה לעיסוק מסוכן. ראו פרטים נוספים על כנס קוד פתוח בירדן בסקירה הבאה. דרך אגב, נציגי מיקרוסופט, שהיתה בין הספונסרים של האירוע, השמיעו באופן לא מפתיע דברים דומים מאוד למה שהעלה לא מזמן אריה סקופ והתייחסו למצב המשפטי הבעייתי של חברות המפיצות תוכנות קוד פתוח בטון שנשמע, לכותב ולעיתונאים אחרים שנכחו באירוע, תוקפני במיוחד. 1162 כניסות :: 1 תגובה ![]() ![]() שיתוף הפעולה יאפשר למשתמשי OUT LOOK 2002 לבצע חיפוש ישיר במאגרי דפי זהב ללקבל את תוצאות החיפוש ישירות למאגר אנשי הקשר שבתוכנה. מהלך זה הינו ראשון בסידרת מהלכים בה מרחיבה מיקרוסופט את שליטתה בתחום ישומיי אופיס בשוק תחת הנושא שירותי רשת. השאלות הבוערות העולות מצעד זה הם : האם אופן הקישור יאפשר לתוכנות מקבילות אחרות לגשת במידה שווה לתכנים המדוברים ?? מהו תקן ההתקשרות ( אם קיים כזה ) והאם הוא מבוסס על תקן פתוח או תקן פנימי/סודי של מיקרוסופט ?? 1723 כניסות :: 9 תגובות ![]() חברת גרטנר מסכימה כי נתונים של ארגונים רבים הנעולים בתוך פורמטים סגורים הם בעיה ארגונית אמיתית וממליצה ללקוחות החוששים כי מיקרוסופט תנעל אותם מחדש בתוך XML פרטי וסגור משלה, להזדרז ולתמוך בתקן סטנדרטי עבור יישומים משרדיים. בתאוריה, תמיכה ב-XML מאפשרת הדדיות בין יישומי שונים. סטנדרט כזה (OASIS open office xml format) עבור יישומים משרדיים גובש כידוע ומשמש בחבילות WordPerfect ו-OpenOffice.org ומאפשר להן לשתף קבצים. מיקרוסופט אמנם חברה בקבוצה זו כידוע, אך איננה משתתפת פעילה, וגרוע מכך ההערכה כיום היא כי מיקרוסופט, כיצרן היחיד שתומך בתקן XSD החדש תעצב את התקן כרצונה ובמקרה הטוב תאפשר למתחרות לנסות להדביק את הקצב. עד כמה אם כן אופיס 11, הגרסה החדשה של חבילת היישומים המשרדיים של מיקרוסופט, אכן פתוחה? ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 14/12/2002 - 13:27 ![]() * התחזית עוד צופה מתקפה על תשתיות האינטרנט שתביא להשבתה זמנית של הפעילות העסקית 1041 כניסות :: 1 תגובה ![]() ![]() ![]() פריי, כמי ששותף לעיצוב האסטרטגיה של החברה שמטרתה להפוך את לינוקס למערכת הפעלה עסקית, צריך להזהר בו זמנית מלהצטייר כמי שמנסה להכתיב לקהילת הקוד הפתוח העצמאית מטבעה. האסטרטגיה של י.ב.מ, הוא מאמין, מוכיחה את עצמה וארגונים רבים מאבדים את הספקות שהיו להם לגבי אימוצה של לינוקס. העובדה שתהליך הפיתוח של לינוקס הופך מאורגן וממוסד יותר, ככל שיותר מפתחים מועסקים בתשלום על ידי חברות שונות (SuSE, RedHat, IBM, HP, Conectiva ועוד), היא חיובית ומספקת ללקוחות תחושה של יציבות שהם מצפים לה. ![]() בכל אופן, סיפור הלקוח הבא שהופיע באתר NewsForge מתאר התקנה של 400 תחנות עבודה (מסופים של NCD) בשרדי מועצת העיר לארגו, פלורידה. החסכון המוערך של תצורת החומרה והתוכנה שלהם (ראו פרטים בהמשך) נאמדת בכ$300,000- [*] ארה"ב לשנה. ![]() סקר חדש של חברת מטה גרופ (Meta Group) מצטרף לסקר של חברת IDC שפורסם בשבוע אחרון. הסקר של IDC אשר הוזמן ומומן על ידי חברת מיקרוסופט טען אף הוא כי עלות הבעלות הכוללת של לינוקס נמוכה בעיקר בשימוש כשרת אינטרנט (-6%). שני הסקרים הללו סותרים כידוע נתונים מסקרים דומים שהתפרסמו בעבר, ביניהם סקר של ארגון מיטר (METRE) ו סקר נוסף של חברת Robert Frances Group. האחרון, דרך אגב, הוזמן על ידי חברת י.ב.מ וטען לחסכון של עד ל40%- בעלויות בשימוש בלינוקס על פני חלונות. סקרים אחרים כמו FLOSS עבור האיחוד האירופאי הציגו יתרונות נוספים לשימוש בקוד פתוח. סקר אחר של ארגון מיטר המחיש את החדירה העמוקה של פתרונות קוד פתוח בארגונים שונים בארה"ב. הסקר של מטה מזהיר ארגונים כי קבלת החלטות לא רציונאלית (על בסיס טינה למיקרוסופט) לא תביא לתוצאה המצופה של חסכון בעליות ועשויה לפגוע בארגון אשר ימצא את עצמו עם תשתית קשה לניהול ומגבילה. סקר זה טוען אף הוא כי עלות הרישוי נמוכה יחסית בשיקלול של עלות הבעלות (2-3%) בניגוד לחוות דעת של גיגה. בין הנתונים העולים מן הסקר: ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 04/12/2002 - 00:01 ![]() 1398 כניסות :: תגובות? ![]() מה שהכותרות הגדולות שהסקר זוכה לו הצליחו לפספס הוא כי הסקר עוד מגלה במקרה כי הזמינות של לינוקס גבוהה יותר משל חלונות 2000! הסקר אף חשף כי הרצת שרת אינטרנט apache על לינוקס אף היא זולה בכ6%- אחוזים. חברת IDC מפרקת את עלות הבעלות לגורמים שונים, ביניהם כוח אדם (62.2%), זמינות (23.1%) והכשרה (5%). עלות התוכנה עצמה נמדדת בכ4.6%- בלבד מסך ההוצאות. כאמור, חברת גיגה טוענת כי עלות הרישוי של מיקרוסופט גבוהה ממה שטוענת IDC. הגורם השני בחשיבותו במדידת עלות הבעלות הוא כאמור הזמינות (downtime), העלות הכוללת של זמן ההשבתה של השרת לארגון. הזמינות משקללת את משך התיקון, קינפוג ועלות כוח האדם המיומן וכמובן העלות המשוקללת של השבתת המשתמשים ואובדן הייצור. לפי הנתונים של IDC הבוחנת את זמינות השרתים בתנאי עומס שונים לינוקס (99.998%) השיגה זמנים טובים יותר מאשר חלונות 2000 (99.995%). מייחסת את היתרון של לינוקס ליעילות פתרונות האשכולות (clustering) וכן לאופי ומורכבות היישומים הטיפוסיים למערכות ההפעלה השונות. 1929 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() מערכות ההפעלה למחשבים אישיים הן "תשתית" בדיוק כמו קווי טלפון, קווי אספקת מים או חשמל,באף אחד מתחומים אלו, אין להשלים עם מונופול. לא אחזור על כל הממצאים, המסקנות וההמלצות של המחקר, שוודאי אינם מקובלים על מר סקופ, אך כולם מובילים למסקנה, כי יש להעדיף קוד מקור פתוח על פני קוד מקור סגור. מעבדי תמלילים פשוט נכחדו. העוצמה שהיתה בידכם בתחום מערכות ההפעלה, הופנתה להשתלטות על שוק מעבדי התמלילים, התנהגות מונופוליסטית קלאסית. באופן דומה בתחום הדואר האלקטרוני, חוסל פיתוח עברי בשם "לינגו", עם צירופו של "האאוטלוק" למערכת ההפעלה. הושגה תוצאה חשובה ורצויה: סוף סוף, עולה לדיון רציני המנגנון בו מדינת ישראל תפיק לקחים ממשפט ההגבלים העסקיים שהתקיים נגד מיקרוסופט בארה"ב. לחץ כאן לכתבה המלאה 1151 כניסות :: תגובות? ![]() קישור ל Ynet 1038 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 16/11/2002 - 16:00 ![]() SE Linux שוחררה לציבור בתחילת 2001 על ידי nsa שהיא גוף ציבורי האחראי בין השאר על אבטחת תשתיות התקשורת הלאומיות של ארה"ב. nsa שחררו את המוצר במטרה לאפשר לגופים אחרים להמשיך את הפיתוח ליצירה של הפצה שלמה המבוססת על התשתית המאובטחת הכוללת מספר שינויים הנדרשים בדרך כלל בשימוש צבאי וכדומה. מה שסקופ שכח להזכיר הוא שמיקרוסופט עשתה מאמצים נרחבים לעצור את הפרוייקט בטענה כי nsa, כגוף ציבורי הממומן על ידי הממשלה, מפתחת מוצר המתחרה במיקרוסופט. הדיון הסוער סביב ההחלטה לא להמשיך לפתח הפצה זו נוגע בעיקר לאחריות הממשלה להבטיח תקנים לשימוש במערכות הפעלה בממשלה וברשויות הציבוריות, אשר יבטיחו שמירה הולמת על המידע והנתונים הפרטיים אודות האוכלוסיה שמרכזים גופים אלה. דרך אגב, לאחרונה הכריזו שתי חברות על תוספות ועדכונים להפצה המינמיאלית הזו במטרה להקל על השימוש בה. הערה: בתגובה למאמרו של מנכ"ל מיקרוסופט ישראל כתב גלעד בן יוסף אשר לקח חלק בדיון האחרון בכנסת בסוגית הקוד הפתוח אשר בו השתתף גם מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מר אריה סקופ. התגובה פורסמה באתרו של מר גלעד בן יוסף בכתובת הבאה: http://benyossef.com/answer.html 1406 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 16/11/2002 - 16:00 ![]() 1127 כניסות :: תגובות? ![]() אז איך באמת לנצח במלחמה אבודה מראש ולצאת ממנה לא רק צודק אלא גם חכם? זה פשוט. עם נשמה של סוחר מכוניות משומשות, הבנה מינמאלית בטכנולוגיה ומידה ראויה של חוסר רגישות חברתית אפשר להשיג הכל. מיקרוסופט ישראל אשר מוכרת תוכנות שרוב הציבור בארץ איננו מסוגל לרכוש וגם אם כן היה מעדיף להעתיק מנסה להסביר לנו שלקנות מוצרים של מיקרוסופט זה טוב, לקנות מוצרים של אחרים זה רע. מאוד פשוט. מיקרוסופט כל כך מורגלת בהעדר תחרות במערכות ההפעלה עד שהיא שוכחת שיש עוד כמה תחומים בהם היא לא מצליחה לא רק בגלל שהתחרות לא הוגנת. צריך אולי להזכיר לאריה כמה דברים פשוטים: * הקוד הפתוח היא תנועה חברתית ולא העסק הפרטי של י.ב.מ או סאן * המפתחים בפרוייקטים השונים מפתחים תוכנה מרצונם החופשי ועשו כן במשך העשור האחרון * עשיית רווחים מקוד פתוח איננה נוגדת את הרעיון הבסיסי להיפך היא רק מאפשרת להפיץ (וירוס) מהר יותר את הבשורה * ככל שיותר חברות יראו את הפוטנציאל המסחרי הן יאמצו את המודל ולו רק כדי להרוויח - קוראים לזה תחרות והגיע הזמן שגם מיקרוסופט תדע להשתתף בה בצורה הוגנת * התחרות פתוחה לכולם, כולל מיקרוסופט - אז מספיק להתבכיין 1770 כניסות :: 1 תגובה ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 12/11/2002 - 22:24 ![]() 1212 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 12/11/2002 - 13:09 ![]() 1281 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 08/11/2002 - 20:21 ![]() 1027 כניסות :: תגובות? ![]() הסקר: The Evans Data 2002 Chinese Developer Survey, Vol. 2. 1076 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 05/11/2002 - 11:53 ![]() 1114 כניסות :: תגובות? ![]() שר טכנולוגיות המידע, ריצ'רד אלסטון, אומר כי הוא התרשם מאד מהחסכון במחיר שקוד פתוח מציע. כמה מחלקות כבר קיבלו החלטות נפרדות להעביר חלק מהמערך הטכנולוגי שלהן ללינוקס - המחלקה לטיפול ביוצאי צבא(?), הביטוח הלאומי (Centrelink) ומשרד המטאורולוגיה. סנטור אלסטון אומר כי מחלקת המטאורולוגיה חסכה 30% בהוצאה גם על חומרה וגם על תוכנה כשהעבירה את אחד מאשכולות הפיתוח שלה ללינוקס. "אנחנו חושבים שיש לזה פוטנציאל, אבל אנחנו לא בעמדה שבה נטיף לדרך מסויימת, פרטית או לא", אמר אלסטון. "ישנה התלהבות מתגברת מהקוד הפתוח מסביב לעולם". "אנאחנו נעודד את המחלקות והסוכנויות שלנו לאמץ את השיטות הטובות ביותר, ומכיוון ששלוש מהן כבר הלכו בדרך הקוד הפתוח עם תוצאות חיוביות, נעודד את כולן לבדוק את הקוד הפתוח". האימוץ של קוד פתוח בא בזמן שממשלת אוסטרליה מתכוננת לשלב השני של "ממשל זמין" (השלב הראשון היה בשנים 1997-2001 וכלל הבאת מחלקות וסוכנויות ממשלתיות מתאימות לרשת). לכתבה המקורית 1089 כניסות :: תגובות? ![]() כבר 10,000 מערכות שולחניות עברו ללינוקס, ועוד 100,000 מתוכננות לעבור במהלך השנה הבאה. המארגנים מתייחסים למהלך כדרך זולה להביא טכנולוגיה לאזור העני. "אנחנו העתיד" הוא אומר, "אם מיקרוסופט לא תהיה יותר פתוחה ונדיבה עם הקוד שלה, אנשים יפסיקו להשתמש בו". משתמשי לינוקס ומיקרוסופט עוקבים מקרוב אחר ההתנהלות של מחוז אקסטרמדורה. מאמצים כאלו צפויים להיות החזית הבאה בקרב ללקיחת נתח שוק ממיקרוסופט, עכשיו כששופט פדראלי אישר את ההסכם בתיק האנטי-טראסט בארה"ב. לעת עתה, המשתמשים באקסטרמדורה מוצאים את עצמם חייבים להשתמש במערכות משני המינים, לפחות בגלל שהם צריכים להתמודד עם העולם החיצון שעדיין מסתמך הרבה על מיקרוסופט. אבל המהלך מעיד שלאומנות אולי תשחק תפקיד חשוב בעצירת ההתפשטות של חברת התוכנה, ככל שמדינות לאום מתחילות לדאוג מהתלות הולכת וגוברת בידע של חברה מסחרית אמריקנית בודדת. ממשלת אקסטרמדורה שילמה לחברה מקומית 180,000$ כדי להרכיב סט של תוכנות חופשיות. התוצאה (בצורה של דיסק) כוללת סוויטה של תוכנות שכוללות מערכת הפעלה, מעבד תמלילים, תוכנת גיליון נתונים ואפליקציות נוספות. הממשלה גם הקימה מרכז פיתוח שעובד על תוכנה יעודית להנהלת חשבונות, מעקב אחרי חולים בבתי חולים, וניהול יבולים שיחולקו חינם לתושבים. עד כה הממשלה יצרה 150,000 עותקים של הדיסק והיא מחלקת אותם בבתי ספר, חנויות אלקטרוניקה, מרכזים קהילתיים ועם עיתונים. יש אפילו פרסומות בטלוויזיה על היתרונות של תוכנה חופשית. המשך הכתבה באנגלית נמצא כאן: http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/articles/A59197-2002Nov2.html 2383 כניסות :: 1 תגובה ![]() ![]() 1068 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 31/10/2002 - 14:21 ![]() ![]() ![]() 1217 כניסות :: 1 תגובה ![]() 1061 כניסות :: 2 תגובות ![]() 984 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 21/10/2002 - 18:41 ![]() 1256 כניסות :: תגובות? ![]() ![]() ע"י dittigas פורסם: 21/10/2002 - 12:10 ![]() |
מחוברים: 0 חברים, 88 אורחים · סטטיסטיקה | הסכם שימוש · הצהרת פרטיות · שליחת משוב | חזרה למעלה |
תוכן האתר תחת רישיון CC BY-SA 4.0 האתר מתארח בחסות אינטרנט - בזק בינלאומי |
עיצוב ופיתוח: Meir |