|
|
| כניסת חברים · רישום · שכחתי סיסמה |
 |
 ב14.11.2017 דפדפן האינטרנט מבית מוזילה עתיד לעבור את אחד המבחנים הגדולים בהיסטוריה שלו - כאשר תוספים רבים מבוססי XUL יפסיקו לעבוד.החל מגרסה זו הזמינה כבר בגרסה לילית הדפדפן יתמוך רק בארכיטקטורת תוספים מבוססת WebExtensions API.  "אנחנו סוגרים... לתמיד."זו ההודעה שמקבלת את פני המבקרים באתר חנות הספרים הדיגיטליים של אפליקציית האייפון והאייפד iFlowReader. מפתחי האפליקציה יישמו טכנולוגיה ייחודית ש"מגלגלת" את הטקסט באופן אוטומטי ובכך מאפשרת לקרוא ספרים ללא צורך בהעברת דפים. החברה מעידה על עצמה ש"הימרנו לחלוטין על אפל ו-iOS (השם של מערכת ההפעלה להתקנים הניידים של אפל - ד.), ואז אפל הרגו אותנו ע"י שינוי הכללים באמצע המשחק. אנחנו חברה קטנה שחשבה שנוכל לפתח מוצר טוב יותר. אנחנו חושבים שהצלחנו בכך, אבל אנו חסרי אונים מול השליטה האבסולוטית של אפל בפלטפורמת ה-iOS".  ג'יימס גוסלינג, שנחשב לממציא של שפת ג'אווה, התראיין לאחרונה לפודקאסט אודות נסיונו בחברת סאן, ועל רשמיו מחברת אורקל, לאחר שזו רכשה את סאן. בעקבות רכישה זו, גוסלינג התפטר מסאן באפריל השנה.עיקר הפודקאסט נוגע לרשמיו של גוסלינג מהתנהגותה הדורסנית, לדעתו, של אורקל, ועל גורלה של ג'אווה תחת אורקל, אך בין היתר יש לו גם מספר הערות על קוד פתוח. אפל העלתה בשבוע שעבר דף הדגמה ל-HTML 5 שמציג יכולות טיפוגרפיה, וידאו וגרפיקה המיושמות בתקן HTML 5. כתבה באתר ArsTechnica מביאה את עיקרי הטיעונים והביקורות על כך שאפל חוסמת גישה לדף מדפדפנים שאינם ספארי.Alastair Otter, המייסד של אתר Tectonic כותב:
 הבהרה: דעתי אינה נגד אובונטו, קנוניקל או קהילה ספציפית.אובונטו היא הפצת גנו/לינוקס שהפכה לפופולרית במיוחד בקרב משתמשים חדשים וותיקים כאחד. הפרויקט קם במטרה לפתח מערכת פשוטה וקלה למשתמש והשיווק מצד קנוניקל עבד וסביב ההפצה נוצרה קהילה רחבה וגדולה ביחס לשאר ההפצות. פועל יוצא הוא הפיכת ההפצה לשם נרדף ללינוקס עבור משתמשים חדשים (גם אני התחלתי עם אובונטו), סקירת גרסאות אחרונות באתרי חדשות פופולריים מה שמגדיל עוד יותר את החשיפה והפרסום. הבעיה ? הערה: נערך ע"י mksoft  כמו לבלוגוספירה והאתרים השונים, גם לכאן נשלחה הודעה לעיתונות מדוברו של ח"כ אילן גילאון אודות פנייתו ליו"ר הכנסת בנוגע לשימוש בתוכנה חופשית ורשתות אלחוטיות במחשביה.אך לפני הענקת נקודות הזכות הצפויות ושאר רפלקסים מותנים, עולה בראשי מחשבה אחת: boo hoo ... כתב של ZDNet אוסטרליה שמעיד על עצמו כמשתמש קבוע בגרסת הבטא של ווינדוס, במק, ובלינוקס, מפרסם חוויות מהגרסה החדשה של אובונטו:
"הנה משהו שהפרסומים הרשמיים לא יגידו לכם על אובונטו 9.04: המפתחים ליטשו את ממשק המשתמש באופן משמעותי מאז הגרסה הקודמת באוקטובר."  LWN מדווחים על פרסום מאמר של ריצ'ארד סטאלמן באתר קרן התוכנה החופשית על הסכנות לחופש התוכנה בקוד ג'אווה-סקריפט קנייני.  ynet מפרסם מאמר דיעה מאת יאיר ששון שכותרתו "מדוע המדינה מבזבזת כסף על קוד סגור?". המאמר טוען שמכרזים רבים שהמדינה מוציאה - נתפרים למידותיה של מיקרוסופט, כבר בדרישות הסף. ומציע אלטרנטיבה זולה יותר: קוד פתוח.
"בבחירה טכנולוגית כזו אנו משלמים הון עתק כאשר ישנן אלטרנטיבות טובות יותר וזולות באופן משמעותי. לראיה, פרויקט דומה של עמדות שירות הוקם באחת מחברות הביטוח המובילות בארץ בסביבת קוד פתוח תוך חיסכון כספי ניכר מול אלטרנטיבת מיקרוסופט. במיוחד לאור המצב הכלכלי אנחנו חייבים לנהוג באחריות ולבצע שינוי מהותי בהרגלי הרכש של המשרדים הממשלתיים, שינוי שעשוי לחסוך למשק כסף רב וחשוב אף יותר יכול לייצר משרות רבות."את המאמר המלא ניתן לקרוא כאן 3131 כניסות :: 8 תגובות משתמשי הדפדפן החופשי Firefox (בעברית שועל האש) על גבי הפצות הגנו לינוקס "נלחמים" מדי יום בדפדפן ובמוזילה כדי לנסות ולקבל חווית גלישה נורמלית.עדכון: מאמר תגובה של תומר כהן  בהתאם למסורת שמתקיימת באדיקות שנה אחר שנה, גם הפעם אוגוסט פינגווין עמד בציפיותיי.הכנס התחיל על פי התוכנית בהתכנסות כללית בלובי בית ציוני אמריקה. בכניסה היה את דלפק ההרשמה/חידוש חברות אשר תופעל נמרצות. מסביב הלובי הועמדו דוכני נותני החסויות אשר העדרות *אחד* מהם (מיקרוסופט), היה בולט בעיניי... מיקרוסופט עושה קולות של חברה פתוחה יותר (ולו מבחינת סטנדרטים), ארועים אחרונים לדוגמא: השבוע נתבשרנו כי טושיבה פרשה מהמאבק מול בלו-ריי ותפסיק לייצר את נגני ה-HD-DVD שלה. אמנם מעניין, אך היכן הקשר לקוד פתוח ותוכנה חופשית ?   דעות ופרשנות: לינוקס בשולחן העבודה: הפצות יציבות לעומת מתגלגלותע"י nadavvin פורסם: 28/10/2007 - 09:24  לא מזמן, היה דיון על היציבות של Arch בתור הפצה שמתעדכנת כל הזמן, לדעתי הפצה מתגלגלת מתאימה יותר לשולחן העבודה הביתי ובבלוג שלי הסברתי מדוע:מתוך הסכם השימוש באתר:"2. . מהו האתר. אתר whatsup הוא פורטל מחשבים ישראלי המבקש לחשוף בפני הגולש את עולם הלינוקס והתוכנה החופשית בעברית. האתר כולל ידיעות חדשותיות ממקורות שונים ובנוסף משמש כסביבה תומכת לשיתוף מידע על ידי הגולשים תוך מתן אפשרות לפרסם ידיעות ועדכונים, להשתתף בפורומים ולהיכלל ברשימות דיוור. 3. מידע באתר. באתר whatsup מתפרסם מידע הכולל עדכונים, חדשות, סקירות, הפניות לאתרים אחרים וטבלאות ובהן נתונים שונים ועוד. מידע זה מוגש כשירות לציבור והוא מתעדכן או משתנה מעת לעת." יש פרסומת מפורסמת לרשת ההמבורגרים האמריקאית In&Out Burger. הרשת מתגאה בכך שאין אצלה בחירה: יש המבורגר אחד, צ'יפס אחד ומספר אפשרויות מצומצם לשתיה (אגב, יש "cheat code" שמאפשר לרמות את השיטה, אבל על כך בפעם אחרת). מכיוון שברשת אין בחירה, ההזמנה היא מהירה ביותר, ומכאן שם הרשת.הגיע הזמן לשחרר קצת קיטור (מי שלא אוהב טרוניות מוזמן לדלג): באופן די קבוע נשלחות לאתר הודעות לעיתונות מטעם חברות בתור ידיעות. הידיעה מתחזה למשהו אינפורמטיבי, אך די ברור שהיא נכתבה ע"י מחלקת יחסי ציבור כלשהי.דבר ראשון אני מדגיש, מדובר בחוות דעת אישית וכנראה היא לא מקובלת על כולם מעצם היתה כזו.לכנס הגעתי מכוח האנרציה שנצברה מהכנסים הקודמים החל מהראשון שפתח את המסורת שאורגן על ידי גלעד בן יוסף. הגעתי די עייף לאחר שביליתי את הלילה הקודם בהמתנה לסיום המעבר של השרת עליו "יושב" האתר מהחווה של אקטקום בחיפה לחווה של בזקבינלאומי בפתח-תיקווה. JavaLobby כתבו על תשתית פיתוח חדשה של IBM בשם Project Zero. התשתית מיועדת לפיתוח יישומי ווב בג'אווה ומתבססת על ניסיון שנצבר ב-Ruby on Rails, Groovy ודומיהן.הכל בסדר עד שקוראים את ה-FAQ ואת הרישיון.  ה-GPLv3 שוחרר ביום שישי האחרון ובעקבותיו שאלות ברשימת הדיוור של המקור ובפורום אודות החדש והשונה בו.בעקבות אופי האיומים על רוח הרישיון אשר נתגלו עם הזמן, השינוי הברור באופן מיידי לקוראים אותו הוא השפת המשפטית בה הוא נכתב. כתוצאה מכך, לנו, בני התמותה, קשה יותר לקרוא אותו (והיו כאלה שהתלוננו על כך - ראו תחת legalese). בהתחשב בקושי זה ובגילוי הנאות שאיני עו"ד הנה השינויים כפי שאני רואה אותם ובהסתמך על מידע ממקורות שונים: הערה: אינני עורך דין או בעל הכשרה משפטית והכתוב כאן מבוסס על הבנתי את הנושא. אין להתייחס אליו כעצה או המלצה משפטית. מומלץ להוועץ בעורך דין. נראה שזו לא הייתה בדיחה, וחוק חסימת האתרים ממשיך להתגלגל למרות התנגדות של גורמים רבים, כולל משרדי המשפטים והאוצר.להזכירכם החוק דורש מספקיות אינטרנט לחסום אתרים "בעייתיים" ולאפשר גישה אליהן רק לאחר זיהוי פיזי או ביומטרי [RTF] (למישהו יש ספק שמשתמשי מערכות הפעלה אחרות מחלונות יופלו בנקודה זו ?). מדובר בפגיעה קשה בפרטיות. היום הציג איגוד האינטרנט הישראלי את עמדתו בכנסת, נייר עמדה זמין לצפיה [PDF]. מההודעה של האיגוד לעיתונות: כבר תקופה מסויימת אני מנסה להגדיר את המגמה אליה פונה הקוד הפתוח בארץ. בעקבות אוגוסט פנגווין ( שלדעתי האישית היה מרשים ומרתק למרות שחסרה הטריוויה ההיתולית שהפכה מסורת ), ושיחה שיצא לי לנהל עם גלעד, עלו בי ההרהורים הבאים: "עצרו לרגע ושאלו את עצמכם את השאלה: איך Aero Glass (של ויסטה - ד.), XGL/Compiz, או הממשק הקופצני של OS X מייעלים את העבודה שלכם, או הופכים את חווית משחקי המחשב לכיפיים יותר? שכחו לרגע כמה המחשב שלכם או התוכנה שלכם יותר 'יפים' או 'סקסיים' -- שהרי מחשב אינו בן אדם או יצירת אומנות -- וחשבו מה השימושים האמיתיים שלכם במחשב. למה אסופת אפקטים תלת מימדיים עוזרת?התשובה שלי - לכלום. למעשה האפקטים האלו הורסים את סביבת העבודה שלי כי הם מושכים תשומת לב, והם מקטינים את קצב הפריימים התלת מימדיים במשחקים. אז למה בדיוק צריך את זה?" קישורים: The Jem Report, Linux desktop distributions are headed in the wrong direction (דרך TuxMachines) 3804 כניסות :: 22 תגובות שחר מנתח בבלוג שלו את מה שנראה כירידת מדרגה בעניין התקשורתי סביב לינוקס בישראל, ומעלה תובנות מעניינות אודות מהפכות שקטות המקדמות את השימוש הפרטי והעסקי בתוכנה חופשית, והחזון לעתיד.
"מודל הפיתוח היציב היחידי לפיתוח תוכנה חופשית יהיה כאשר השוק יהיה בוגר מספיק כדי ששחקנים מסחריים, סביר להניח שמתחרים, יוכלו לשתף פעולה כדי לפתח מוצר שכולם צריכים ביחד, תחת רשיון חופשי. כל מה שאנחנו רואים כרגע (לפתח את המוצר ולמכור את השירות, לפתח את המוצר כחלק משירות גדול יותר) הם שלבים חשובים, וסביר להניח שלא ייעלמו, אבל הם שלבים בדרך."את המאמר המלא ניתן לקרוא בבלוג "לינוקס ותוכנה חופשית". 1814 כניסות :: תגובות?  מומחה האבטחה ברוס שנייר כותב ב-Wired News אודות סכנות האבטחה הטמונות בהתרת השימוש ב-DRM לשליטה על מחשבך:
"כאשר טכנולוגיה משרתת את בעליה, היא משחררת. כאשר היא מתוכננת לשרת אחרים, למרות התנגדות הבעלים, היא מדכאת. מתנהל מאבק על מחשבך ממש עכשיו -- אחד שמציב אותך מול תולעים ווירוסים, סוסים טרויאניים, רוגלות, עדכוני תכונות אוטומטיים וטכנולוגיות ניהול מידע דיגיטליות (DRM). זהו מאבק כדי לקבוע מי שולט על המחשב שלך. דעות ופרשנות: חלומות באספמיה - קורי דוקטורו על המשמעויות וההשלכות של יוזמת Open DReaMע"י דוביקס פורסם: 15/04/2006 - 01:33 קורי דוקטורו, פעיל ב- Electronic Frontier Foundation (מלכ"ר הפועל להגנת הזכויות של המשתמשים בטכנולוגיות באשר הן), חוזר לנושא פרוייקט "Open DReaM" של סאן, המתיימר להציע פתרון הגנת זכויות יוצרים דיגיטליות במסווה של "קוד פתוח" ו"תקנים פתוחים", בעקבות מאמר המספק מידע עדכני על הטכנולוגיה. דעות ופרשנות: What things regulate - צורות של רגולצייה בעולם המקווןע"י VicTor פורסם: 25/03/2006 - 11:09 כשאנו מדברים על חופש צריך לחשוב על חופש מממשלות וחופש מהמגזר הפרטי. אי כפייה במובנה הרחב.אם בעבר דיברו על חוקים, נורמות חברתיות וכוחות שוק כאמצעים להסדרת התנהגות, היום בעידן המידע והאינטרנט כלים אלו אינם היחידים. צורת רגולצייה אפשרית נוספת יכולה להעשות כיום גם דרך הקוד - של התוכנה או הארכיטקטורה של הרשת. היום הנורמות הרגילות לא ממש רלבנטיות להגבלות החדשות שיוצר לנו הקוד. כמובן שההגבלות על החופש עקב הרצון לרגולציה לא באים רק מהקוד עצמו, כך שאותם אמצעי רגולצייה יכולים לפעול יחדיו. הבעיה היא שלעיתים אותם גורמים מסורתיים כמו ממשלות, תאגידים משתמשים בקוד על-מנת להגביל אותנו וזאת מבלי שאנו יודעים כי הוגבלנו. מרבית האנשים אינם מודעים לכוח הנסתר שיש לקוד בעיצוב והסדרת התנהגות. גלעד בן-יוסף מתייחס בבלוג שלו להפגנה הבוקר, שזכתה לתגובות סוערות כאן ובפורומים אחרים, מזווית פילוסופית: "נקודה השקפה מעניינית לטעמי שאנשים אלו מחמיצים היא כדלקמן: דארווין לימד אותנו שהמתאימים ביותר בסביבה כלשהיא הם השורדים. מה עלינו להסיק מכך שבסביבה של שוק התוכנה הקניינית החברה שמנהגיה העסקיים מעוררים מחלוקת כה רבה היא הגדולה והמצליחה ביותר? דעות ופרשנות: ישראבלוף: למה מחשב בלי ווינדוס עולה יותר ממחשב עם ווינדוס?ע"י דוביקס פורסם: 08/10/2005 - 12:05 חברת Dell הכריזה השבוע על מחשב הקוד הפתוח שלה - סדרת דגמים המשווקת ללא ווינדוס ועם תקליטור התקנה של FreeDOS.אתר The Rgister בחן את הודעה לעומקה, ותוהה האם יש כאן יותר מאשר יחסי ציבור משומנים, לאור סימנים ש-Dell דואגת שממש לא יהיה כדאי לרכוש את המחשבים מסדרה זו?  חברת Novell/SuSE הוציאה בימים האחרונים את גרסה 10 של מערכת ההפעלה.כרגע לא מדובר עדיין על הכרזה רשמית - זו צפויה להיות בהמשך החודש, אך עם ההכרזה של גרסה זו פונה למעשה נובל לעבודה עם מודל רשיונות משולש - דבר שהוא מעניין לפחות ביחס לקהילת משתמשי הלינוקס. דעות ופרשנות: לפתוח גם מחר: לקחים מהחלטת מסצ'וסטס להכריז על תקן OpenDocument כמפרט התקניע"י דוביקס פורסם: 10/09/2005 - 15:45 החלטת מסצ'וסטס להכריז על תקן OpenDocument כמפרט התקני, הביאה לשפע של תגובות בעד ונגד. מאמר של שחר שמש שמתפרסם במעריב nrg תחת הכותרת לפתוח גם מחר מתייחס להחלטה והמשמעויות שלה:sijp מפרסם מאמר בבלוג שלו הקבלה מעניינת בין ההגנות המבטיחות שתוכנה חופשית ששוחררה בכפוף ל-GPL תהיה חופשית לנצח, לדמוקרטיה המגנה על עצמה מפני שיטות משטר אחרות המנסות להפילה.
"כמו שמונעים ממפלגה לא דמוקרטית, לעלות לשלטון ולשנות את המדינה ממדינה דמוקרטית לקומוניסטית, דיקטטורית או פאשיסטית, כך גם תוכנה חופשית אמורה להגן על עצמה ממצב שיהפכו אותה לקניינית. במקרה ודבר כזה יקרה הרי של-GPL תהיה סכנת הכחדה, וניצולו יהיה קליל ביותר. אין זה יותר מהסתכלות מנקודת מבט שונה על נושא הדמוקרטיה המתגוננת. עצם העובדה שה-GPL אינו מאפשר שינוי רישיון של עבודה נגזרת, היא הדרך לשמור על החופש של התוכנה." דעות ופרשנות: סטאלמן: במקום לקרוא לה לינוקס, תוכלו לקרוא לה גנוע"י דוביקס פורסם: 25/08/2005 - 18:19 ריצ'ארד סטאלמן, אבי התוכנה החופשית, לא מתרגש מנסיונו של לינוס טורבאלדס לגבות תמלוגים מחברות באוסטרליה ששמן כולל את המילה "לינוקס".הנושא העיקרי לדעתו הוא היות התוכנה חופשית: "משמעותה של תוכנה חופשית היא החופש להריץ אותה, ללמוד אותה, לשנות אותה, ולהפיץ אותה, כולל להפיץ גרסאות ששינית - כפי שטבחים עושים עם מתכונים. שם התוכנה הוא פרט שולי ביותר." הכותרת היא של קורי דוקטורו, סופר מדע בידיוני, פעיל ב- Electronic Frontier Foundation (מלכ"ר הפועל להגנת הזכויות של המשתמשים בטכנולוגיות באשר הן), שלא פחות מנדהם מהכרזתה של סאן על פרוייקט ניהול זכויות דיגיטלי בקוד פתוח "Open Media Commons".מעריב nrg מפרסם מאמר מהספר הקתדרלה והבזאר (לא לבלבל עם המאמר של אריק ריימונד) שכותרתו "העידן החדש של המידע". המאמר מציג את הקוד הפתוח כפילוסופיית חיים ועל הדרך להפוך את העולם לחופשי יותר וכוחני פחות.
"מידע, כשהוא סגור ומוסתר, אינו יכול לשמש אלטרנטיבה, אלא רק כחממה לצמיחת קונספירציות ושליטה. תוכנה, כשהיא סגורה ומוגנת בפטנטים, תעצור ותחסום אותנו, אולי אף תשמש את ה"רעים" כדי לנהל לנו את החיים. העידן החדש של חברת המידע מציע גישה חלופית, אידיאולוגית ומעשית, שיכולה לשפר את חיינו ואת דרגת החופש שלנו."את המאמר המלא ניתן לקרוא באתר מעריב nrg. 1480 כניסות :: תגובות? דעות ופרשנות: לקט מוזילה: אחוז השימוש בפיירפוקס עולה מ-20.78% ל-20.83%, ועודע"י דוביקס פורסם: 16/08/2005 - 23:25 לסקרים יש מידה מגונה אחת: צריך לדעת לקרוא אותם. לסקרים, אף פעם אין חשיבות כשמסתכלים על התוצאה הסופית. חשוב להסתכל גם על אוכלוסיית המדגם, על אחוז הטעות הסטטיסטית, על אופן עריכת הסקר, ובמיוחד על המגמות בסדרה של סקרים שנערכו תחת אותם תנאים.הדיווח של חברת NetApplications.com על ירידה באחוז המשתמשים בפיירפוקס הפכה כמובן ללהיט בקרב צהובונים ושאר שמחים לאד: כן! סוף סוף הענק מרדמונד מכריע את הדפדפן החופשי! האומנם? הנה לכם דוגמא נוספת, כיצד מונופול יכול למנף את עצמו בתחום אחד כדי להשיג שליטה מונופוליסטית בתחום אחר. בהחלטה אסטרטגית יצרה מיקרוסופט מצב שיכול בסופו של דבר להביא לגסיסת תקן הספריה הגרפית החופשי OpenGL.בכתבה הבאה עולה האפשרות שממשלת ארה"ב תתחיל לצותת לפרוטוקולי VoIP ותוכנות VoIP.יותר גרוע בעיניי שעולה האפשרות (לא וודאי עדיין) שתוכנות כמו Skype ישונו ע"מ שניתן יהיה לצותת למשתמשים. כידוע Skype ניתנת להפצה חינמית אך ללא קוד המקור ולכן לא ניתן לוודא שאכן אין כבר ציתות בתוכנה זו. שוב, תוכנות חינמיות ללא קוד מקור מתבררות כמלכודת דבש. הניסיון להחליף חופש בנוחות כבר נידון באריכות ע"י סטולמן ולכן אין צורך להרחיב. לדעתי זאת פשוט יריה ברגל. כרגע החברות משתפות איתם פעולה בשקט. מבוא:אני בעליו של מכשיר שהוא שילוב של מחשב כף-יד וטלפון סלולרי. זהו דגם של ipaq אשר כולל תמיכה ב-GSM, GPRS, Bluetooth ו-WiFi. המכשיר מריץ את מערכת הפעלה PocketPC. לפני כעשרה חודשים כתבתי דעה תחת הכותרת "קהילה ופנים רבות לה, לאן היא הולכת ?". באוגוסט פינגווין האחרון (תודה ללימור, גלעד, שיר, אורי, אלון וכל מי ששכחתי מבין המארגנים) יצא לי להיתקל בפעם הראשונה באופן אישי ב"שונאים". דעות ופרשנות: דבורק על "ההונאה הגדולה של Creative Commons", וספרים חדשים להורדה תחת רשיון CCע"י דוביקס פורסם: 21/07/2005 - 07:35 ג'ון דבורק יוצא בחריפות נגד משפחת הרשיונות Creative Commons:
כפי שאתם יודעים, חוק הפטנטים על תוכנה נפל ברוב עצום בפרלמנט האירופי ביום רביעי ה-6.7 . זה למעשה אומר, שהחוק הקיים (שעוגן ב-1973) נשאר על כנו, כך שמי שרוצה להוציא פטנט שיחול על כל אירופה, חייב להוציא אותו בכל מדינה בנפרד.
זה בעקרון הישג לתומכי הקוד הפתוח, שכן בחוק הנוכחי יש סעיף שאוסר על פטנטים על תוכנה "טהורה" (או רעיון או תהליך עסקי הקשור לתוכנה - מה שנקרא Business Method). מצד שני, נפלה גם האפשרות להעביר את החוק המוצע יחד עם כל 21 התיקונים שהיו מבטיחים שפטנטים על תוכנה לא יהיו גם בחוק הנוכחי. הקומישנר צ'רלי מקגוורן (מאירלנד), אשר דחף בכל כוחו לאישור החוק שנפל, כבר הודיע לפני (וגם מיד אחרי) ההצבעה שהוא לא יביא הצעה חדשה ומתוקנת להצבעה נוספת, מה שאומר שאם תתארגן יוזמה נוספת לחוק דומה בעתיד, זה יהיה רק בסביבות 2008. מאות לוביסטים של החברות הגדולות (על פי דיווחים בעיתונות מדובר במיקרוסופט, IBM, נוקיה, סימנס ועוד) פושטים על חברי הפרלמנט האירופי ומנסים לשכנע אותם (יש הטוענים שבדרכים מפוקפקות) להצביע בעד ההצעה הנוכחית של חוק הפטנטים האירופי, שמשאירה "דלת אחורית" לפטנטים על תוכנה, שהחברות הגדולות והעשירות (שהן כבר בעלי פורטפוליו נרחב של פטנטים) ישמחו לנצל, כדי לפגוע קשה בתוכנה החופשית (קוד פתוח) וגם במתחריהם הקטנים מהם, שאין להם מספיק כסף כדי להיכנס ל"משחק הפטנטים" ולהגן על עצמם מפני תביעות.
מצד שני, ישנם ארגון ה-FFII, ארגון העסקים הקטנים והבינוניים האירופי, רד האט, MySql, אופרה וגם הרבה חברי פרלמנט אירופי (בעיקר ממפלגות ירוקות ומפלגות שמאל אחרות בכל רחבי אירופה) שמנסים לגבש רוב מוחלט (367 חברים, זה מה שנדרש בהצבעה שנייה) לתיקונים המוצעים לנוסח החוק, שיסגרו את הפרצות בחוק ויגדירו היטב שפטנטים על תוכנה אינם אפשריים. דעות ופרשנות: ג'ונתן שוורץ: שוב בעיות בהבנת הנקרא או עיוות מכוון של האמת?ע"י דוביקס פורסם: 02/07/2005 - 17:35  בנאום פתיחת כנס JavaOne ביום שני השבוע, ניסה נשיא סאן ג'ונתן שוורץ להסביר לנוכחים מאת משמעות הקוד הפתוח והתוכנה החופשית: "אם תשאלו אותי מהו הדבר החשוב ביותר, הוא המחיר שמתאים לכולם - חינם, ולכן אנו מתמקדים במחיר".
ההקשר הוא, כמובן, אסטרטגיית הסולאריס החדשה. סאן שוב זיגזגה לאחרונה כאשר היא החלה לדחוף במרץ את סולאריס בכפוף לרשיון שאינו תואם ל-GPL ואת הסביבה השולחנית שלה JDS היא תמיר מלינוקס לסולאריס. התגובות לדבריו של שוורץ שכנראה לא קרא, לא הבין, או לא הפנים את ההגדרה של תוכנה חופשית לא אחרו להגיע. דעות ופרשנות: אריק ריימונד: קוד פתוח חזק מאי פעם וכבר לא צריך את ההגנות שמקנה ה-GPLע"י דוביקס פורסם: 01/07/2005 - 16:35 אריק ריימונד, שאף פעם לא דגל בהיבטים האידאולוגיים של תוכנה חופשית, ושמאמרו הקתדרלה והבזאר היה אבן היסוד לדוגלים בקוד פתוח מסיבות פרקטיות, טוען שכיום ברור כבר לכל ש"סגירת קוד פתוח" הוא צעד שגוי שפוגע בסופו של דבר בחברה העושה כן - מאחר והחברה מפקירה את המוצר בידי מספר מתכנתי בית במקום לקהילת מתכנתים רחבה.
דעות ופרשנות: מה היה קורה אילו חוק הפטנטים היה מופעל על ספרים במאה ה-19 ?ע"י דוביקס פורסם: 22/06/2005 - 07:20 ריצ'ארד סטאלמן מסביר במאמר ל-Guardian הלונדוני את האבסורד שבאישור חוק הפטנטים, דרך דוגמה מעולם הספרות. אם חוק הפטנטים היה מופעל על ספרים במאה ה-19, איך היה הדבר משפיע על יצירות ספרותיות, למשל "עלובי החיים", יצירת המופת של ויקטור הוגו? מאמר ב-zdnet מציג את המשל הבא: הגנגסטר נתפס, הואשם ונמצא אשם ע"י חבר המושבעים. השופט, מודע לעובדה שזו לא הפעם הראשונה שהגנגסטר נתפס, שואל אותו איזה עונש ראוי לתת לו הפעם. הגנגסטר חושב רגע, ואומר "מה דעתך לחייב אותי לקנות חליפה חדשה? כסף יש לי, העסקים טובים, ואנא תמהר כי אצה לי דרכי"."אף אחד לא יכול לאסור עלינו לתת ספר לחבר, או לצלם ממנו דפים נבחרים כדי לחסוך לנו את הצורך לקחת אותו איתנו. הדרכים האלה להשתמש בספר שבבעלותנו, או בכל יצירה אחרת המוגנת בזכויות יוצרים, מוגנות בחוק תחת כותרת הגג "שימוש הוגן".
- סיכום של מספר אירועים מהתקופה האחרונה במנקודת המבט של שליטה על התוכן באינטרנט. המאמר "ספר, סיפור מלחמה" מאת אורי שרף מדבר על חשיבותם של תקנים פתוחים במלחמה שלא החלה עדיין על החופש להשתמש בתוכן בצורה הוגנת. מקור הידיעה: מעריב, ספר, סיפור מלחמה 1324 כניסות :: 1 תגובה איאן מורדוק, מייסדה של הפצת דביאן וכיום הבעלים של חברת פרוג'יני, מציב שתי מטרות שלדעתו צריכה להנחות את מתחזקי דביאן לקראת הגרסה הבאה:
1. לו"ז סביר שיבטיח מחזור שחרור סביר של 12-18 חודשים וימנע את עיכוב הגרסה כפי שקרה עם סארג' 2. איחוד כל גרסאות הבת תחת בסיס אחד - שהוא דביאן לדבריו, אי-טיפול בשתי הבעיות האלו תהפוך את דביאן ללא-רלונטית עד למועד שחרור etch. קישורים: NewsForge, Debian: Where we should go from here?, ווטסאפ, איאן מורדוק מתריע מ"גיהנום תאימות" בין חבילות דביאן ואובונטו 2674 כניסות :: 4 תגובות דעות ופרשנות: תפוחים נופלים מהעץ, תיאוריות קונספירציה, ואידיאולוגיה אנוכית בהחלטע"י דוביקס פורסם: 07/06/2005 - 22:55 ההכרזה המפתיעה של אפל על מעבר למעבדי אינטל תפסה את הכותרות הראשיות כמעט בכל מקום, למרות ההדלפות המוקדמות על ההכרזה הצפויה.
הדיון הצפוי בשאלה איך ואם ההכרזה תשפיע על עסקיה של אפל עצמה, ו/או על עסקיה של היריבה ההיסטורית שלה, מיקרוסופט, דומה ונדחקו לקרן זווית. מה שעניין יותר את הפרשנים, הוא איך ההכרזה תשפיע על לינוקס. דעות ופרשנות: גוף בפרלמנט האירופי מנסה ליצור "פשרה" שתמנע התנגדות הפרלמנט לחוק הפטנטיםע"י alenox פורסם: 07/06/2005 - 10:25 גוף בפרלמנט האירופי, שנקרא ה-"EU Council" מנסה לארגן שיחות פשרה עם הפרלמנט, לפני ההצבעה בקריאה שנייה על חוק הפטנטים על תוכנה המוצע.
ה-FFII מדווח שהוא קיבל מידע על הכוונה של ה-Council לארגן שיחות של "גישור" עם הפרלמנט, כנראה מתוך חשש שהפרלמנט יחזיר (בהצבעה ב-6 ליולי) את ההתנגדויות לפטנטים על תוכנה (כפי שהוא כבר עשה בקריאה ראשונה). שיחות ה"גישור" אמורות לדאוג שהפרלמנט לא יפגע יותר מדי בחוק המוצע עכשיו, כך שיישאר עדיין פתח לפטנטים על תוכנה. אולריך דרפר, מפתח תוכנה חופשית, מלין על תופעה שלדעתו פוגעת בהתקדמות התוכנה החופשית, והיא "בזבוז" אנרגיות על פלטפורמות שכמות המשתמשים בהם מזערי או שאינן חופשיות.
כדוגמה הוא מביא את ההסבה של תוכנות קוד פתוח לפעול תחת cygwin או mingw, הסבה לארכיטקטורות כגון PA Risc או m68k וכו'. הפיתוח לפלטפורמות אלו, נובע לדברי הכותב מקבוצות מיעוט קולניות, והוא קורא לשינוי התפיסה הקיימת ולהתמקד בכיוונים שיקדמו את השימוש בתוכנה חופשית על פלטפורמות חופשיות. קישורים: בלוג, Dictatorship of the Minorities 1999 כניסות :: 9 תגובות דעות ופרשנות: סטאלמן: הודעת נוקיה על שחרור הפטנטים היא (כמעט) חסרת ערךע"י דוביקס פורסם: 30/05/2005 - 20:00 "נוקיה הודיעה שהיא לא תנצל את הפטנטים שברשותה להגשת תביעות כנגד מפתחי פרוייקט חופשי מסויים: קרנל הלינוקס ... מדריך התוכנה החופשית כולל למעלה מ-4,000 חבילות תוכנה חופשית. ההודעה של נוקיה לא מתייחסת אליהם, ולכן ההודעה של נוקיה אינה חסרת ערך, אבל היא כמעט חסרת ערך."כמה שנים אחורה, כשדניאל רובינס עסק בפיתוח Enoch, הוא נתקל בשלב מסויים בבעיית תקיעה מוזרה שמנעה משרת ה-X לעלות. אחרי דיבוג מאסיבי, הוא גילה באג ב-glibc, ספריית ה-C של גנו המהווה רכיב מרכזי בכל מערכת גנו/לינוקס. התיקון לבעיה הגיע ממקור בלתי צפוי - לרובינס התברר שמפתחי רד האט נתקלו בבעיה, וכללו טלאי עבורה בחבילת glibc של ההפצה.
הם רק שכחו דבר אחד - להעביר את התיקון למפתחי glibc - וכך לעזור לכל מי שמשתמש בספרייה. באותה הזדמנות, הוא גילה שחבילות קוד המקור של רד האט כוללות טלאים שונים - שלא נשלחו בחזרה למפתחי הקוד המקוריים. דניאל רובינס תאר את סיפור המעשה בכתבה על ההיסטוריה של ג'נטו, שמה המאוחר של Enoch. הוא הלין על כך שרד האט לא העבירה את הטלאים למפתחי הקוד המקורי, ובכך מנעו מאחרים להנות מהטלאים, וטען שגישה מעין זו סותרת את האתיקה של הקוד הפתוח וגורמת להאטה בהתקדמות לינוקס. דעות ופרשנות: יצא המרצע מן השק? רוייטרס על אינטרסים משותפים של מיקרוסופט ואפלע"י דוביקס פורסם: 24/05/2005 - 06:50 שרות החדשות רוייטרס מדווח על הדיון בחוק הפטנטים האירופאי, שדיון בו יתקיים ביום שני הקרוב והצבעה בעוד כחודש.
אחת הפסקאות בידיעה, מעניינת במיוחד. יש לזכור שרוייטרס הוא ספק חדשות מרכזי לרוב כלי התקשורת המודפסת והמשודרת בעולם, ולכן מידע המתפרסם ע"י השרות זוכה לתפוצה רחבה. סטיבן ווהן-ניקולס, עורך ב-eNews, תוהה האם נותר עוד מישהו שמאמין למאמרים המוזמנים (ע"י מיקרוסופט) שמספרים לנו חדשות לבקרים עד כמה חלונות נפלאה אל מול מערכות לינוקס וקוד פתוח. הפעם הוא מחליט לנבור בקרביים של המחקר, ומגלה כמה עובדות מעניינות על הקלות הבלתי נסבלת של עיקום העובדות כדי להגיעה לתוצאה המבוקשת ע"י בעל המאה.
ראשית, החברה שפרסמה את המחקר, היא לא עוד חברת מחקרי שוק כמקובל (כנראה שלאלו נמאס מהתגובות הצוננות למאמרים מוזמנים קודמים - ד.), אלא חברת יישום פתרונות של מיקרוסופט - או במילים אחרות חברה המתפרנסת ממכירת מערכות מבוססות חלונות.  "הבעיה הגדולה ביותר, היא התשתיות עצמן. לפני שנה היה לנו דיון נוקב בשאלה מה תהיה סביבת הפיתוח המרכזית - מונו, פיית'ון או ג'אווה (כ-GNU Classpath). בגלל שכולנו חברים ולא רצינו לפצל את הקהילה, החלטנו לא להחליט. כעת כבר התקדמנו המון, כל אחד בדרכו. נובל דוחפים לכיוון מונו. אחרים נשארו ב-C. וקאנוניקל (המממנת את פיתוח אובונטו - ד.) מרחיבה את שולחן העבודה בעזרת פיית'ון.
בהיבט של יישומים, אנו במצב טוב. הבגרות של גנום 2 ביחד עם העידונים שכל יצרני ההפצות מוסיפים תורמים לסביבת עבודה מצויינת למשתמש הקצה. אבל מה המשמעות מבחינת המפתח הרוצה לעבוד בסביבה זו?" קישורים: הבלוג של Edd Dumbill, GNOME's no fun anymore 2000 כניסות :: 5 תגובות באתר הרג'יסטר, בכתבה על הדיון שהתקיים ב-JURI (וועדה של הפרלמנט האירופי) על חוק הפטנטים המוצע, מופיעה בתחתית הכתבה פיסקה מעניינת.
בעל תפקיד בפרלמנט, בשם Joe McNamee, אומר שלמרות שזה יותר קשה להשיג רוב בהצבעה שנייה על חוק כלשהוא (או על תיקונו, כמו במקרה הזה. הקושי נובע מזה שצריך שיותר מחצי מחברי הפרלמנט יהיו נוכחים ויצביעו, ומי שלא נוכח נחשב כאילו הוא אינו תומך בתיקון או בחוק המוצע. במקרה של הפרלמנט האירופי צריך שלפחות 376 חברי פרלמנט יצביעו בעד התיקון לחוק הפטנטים), הרי שהשגת רוב כזה מתקיימת לא מעט. בהתחשב בכך שהנושא מאד שנוי במחלוקת ו"חם", ושה-EU COMMISSION למעשה "זרקה" את התיקונים שהכניסו חברי הפרלמנט בקריאה הראשונה (דבר שלא משמח את הפרלמנט), וכן בהתחשב בזה שלאחרונה ישנם לא מעט "חיכוכים" וחילוקי דעות בין הפרלמנט ל-COMMISSION, שמסתיימות ב"הצבעות מחאה" של הפרלמנט רק כדי "להפגין שרירים" כנגד ה-COMMISSION, אני מוצא את עצמי לפתע מאד מעודד לקראת ההצבעה הצפויה בפרלמנט ב-6 ביולי. דעות ופרשנות: "תוכנות לא-חופשיות מסוכנות לכם ולקהילה שלכם. אל תתנו להן לכבוש מקום בחייכם"ע"י דוביקס פורסם: 26/04/2005 - 07:30 ריצ'ארד סטאלמן מסכם את פרשת BitKeeper, תוך הבעת ביקורת מרומזת על לינוס ותנועת הקוד הפתוח:
דעות ופרשנות: אסא דוצלר מעמיד דברים על דיוקם: החמצתם את העיקר, את הקהילהע"י דוביקס פורסם: 20/04/2005 - 07:25 אסא דוצלר, מפתח מוזילה, מלין על ניסוח כותרות הידיעות בנושא תיקוני האבטחה האחרונים של פיירפוקס: "פיירפוקס מותקף", "פיירפוקס נחרך ע"י חורי האבטחה", "חורי אבטחה נושכים את פיירפוקס". הסיפור שקל להתלות בו, ואולי גם לשמוח לאידו, הוא שככל שהפופולריות של פיירפוקס גדלה, כן גדל מספר ההתקפות עליו. מה שהכותבים שוכחים הוא, שמספר ההתקפות על פיירפוקס לא גדל כלל וכלל - ההיפך הוא הנכון. ואם כן, איפה הסתירה?
לינוס טורבאלדס האשים השבוע את אנדרו טרידג'לי, מפתח rsync וממפתחי סמבה, שהוא הגורם להפסקת הפיתוח של הגרסה החינמית של BitKeeper, התוכנה שמשמשת לניהול מאגר קוד המקור של הקרנל.
טרידג'לי, כך נטען, ניסה להנדס לאחור (reverse engineering) את הפרוטוקולים בהם משתמשת BitKeeper - כדי לאפשר גישה למאגרי הקוד ע"י לקוח חופשי, שיהווה תחליף ללקוח הקנייני של חברת BitMover. קוד המקור עצמו נגיש, אולם ללא המידע הנדון, אין אפשרות למשל לעקוב באופן מפורט אחרי השינויים שהוכנסו למאגר. דעות ופרשנות: איאן מורדוק מתריע מ"גיהנום תאימות" בין חבילות דביאן ואובונטוע"י דוביקס פורסם: 12/04/2005 - 07:25 איאן מורדוק, מייסדה של הפצת דביאן וכיום הבעלים של חברת פרוג'יני, מתריע על חוסר התאימות ההולכת וגוברת בין חבילות הנבנות עבור אובונטו ודביאן:
"ההצלחה של אובונטו פוגעת בדביאן. אובונטו מתרחקת כל כך מ-Sarge (סביבת הבדיקות של הגרסה היציבה הבאה של דביאן - ד.), שלעתים חבילות שנבנו עבור אובונטו לא עובדות על סארג'. בהתחשב במומנטום שאובונטו צוברת, יותר ויותר חבילות נבנות באופן זה. התוצאה עלולה להיות גיהנום של תאימות בין ההפצות". דעות ופרשנות: העריכו את החופש שלכם, או שתאבדו אותו, מלמדת ההיסטוריהע"י דוביקס פורסם: 07/04/2005 - 11:55 בפברואר 2002, לינוס החליט להשתמש במערכת ניהול קוד המקור BitKeeper, שהוגדרה על ידו "הכלי המתאים ביותר למשימה", לניהול קוד המקור של הקרנל.
מייסד פרוייקט גנו, ריצ'ארד סטאלמן, היה בין המוחים נמרצות על ההחלטה של לינוס להשתמש בתוכנה לא-חופשית לניהול פרוייקט הקרנל. סטאלמן קרא לשיפור תוכנות דומות אך חופשיות, במקום להסתמך על מוצר קנייני. חברת BitMover המפתחת את המוצר הודיעה על הפסקת הפיתוח של הגרסה החינמית של BitKeeper, שהפצתה תופסק במהלך שלושת החודשים הקרובים. בעוד שהחברה מוכנה להעניק רשיונות שימוש בתוכנה לחלק ממפתחי הקרנל, נבחנות מספר אפשרויות לעבור לתוכנה אחרת. כעת נותר להמתין ולראות כיצד תתפתח הפרשה. דעות ופרשנות: מה שבטוח - כלום לא בטוח (לרגל היום הלאומי לאינטרנט בטוח החל מחר)ע"י דוביקס פורסם: 03/04/2005 - 11:10 המוני בית ישראל שישתתפו בהדרכות החינם לגלישה בטוחה באינטרנט יוכלו לחזור מלאי חוויות ורשמים לאחר שילמדו על חדירת וירוסים או תוכנות ריגול, דואר זבל, חדירה לפרטיות, חשיפה לתכנים לא ראויים והתמכרות.
אבל, ראוי להזכיר ביום זה עוד כמה מפגעים, שנוח להתעלם מהם, אולי בגלל שהפתרונות לא בנמצא, לא בשליטתנו או מסיבות אחרות. הסקירה אינה מומלצת לפרנואידים.  מכלולים שונים של אופן אופיס, שאינם חלק מבסיס התוכנה, תלויים בג'אווה גם בגרסה 1.1.4. ביניהם ניתן למנות כלי יצירת דוחות, מסנני XSLT ותמיכת JDBC לבסיסי נתונים מבוססי ג'אווה ועוד. אבל גרסה 2.0 תכלול מספר רב של תכונות חדשות התלויות בג'אווה - ממשק מסד הנתונים החדש, נגן המדיה, אשפי תוכנת הכתבן ועוד.
הפצות חופשיות, נאלצות לחרוק שיניים מהמאמץ הנדרש לניטרול או מעקף התלות בג'אווה - כאשר מגוון הפתרונות נע בין שימוש במהדר הג'אווה החופשי GJC מבית גנו ועד ניטרול תכונות מסויימות מהתוכנה. דעות ופרשנות: שינויים במנדרייק-לינוקס בעקבות המיזוג עם קונקטיבה: הדז'ה וו האישי שליע"י דוביקס פורסם: 25/03/2005 - 19:00  הזמן הוא שלהי 2003... מנדרייקסופט החלה להתאושש אט אט מהמשבר הכלכלי שאיים על קיומה וגרסה 9.2 שוחררה. ואז הגיעה הבשורה הרעה: החלו להגיע דיווחים על כך שהתקנת מנדרייק 9.2 גורמת להרס כונני תקליטורים מתוצרת LG.
זמן קצר לאחר מכן התברר ששילוב של מזל ביש וחדשנות הוא שגרם למנדרייק ליפול קורבן לבאג האומלל. למרבה המזל, גילוי מהיר של מקור הבעיה וטלאי של LG להחייאת כוננים שנפגעו הציל את המצב. התקבל הרושם שמשהו לא עובד כמו שצריך במתודולוגיית שחרורי הגרסאות של מנדרייק. משהו היה צריך להשתנות, ומהר. אתמול הוכרז המנצח בתחרות הגוגלמאניה "לתור מוטור" של מעריב. המנצח הוא לא אתר www.4walls.co.il המקצועני ששהה בפסגה זמן רב - ושעליו כתבתי שהוא מוכיח שתאימות לתקנים משתלמת. אתר זה סיים את התחרות במקום השלישי.
בדיון שנערך לפני מספר חודשים בפורום ווטסאפ עלתה השאלה האם סוזה היא הפצה חופשית?. האם הפצה היא חופשית כאשר היא משווקת עם מרכיבים לא חופשיים (בחלק מהמארזים)? מה לגבי מודל פיתוח קהילתי? האם אפשרות הורדה חינמית היא קריטריון לחופש?
שאלה דומה התעוררה בהקשר של סימנים מסחריים, כאשר לתגובות שעלו בעקבות הדיון הובאה כדוגמה רד האט. האם עצם העובדה שרד האט מגנה על שמה המסחרי ודורשת להסיר אותו ואת הסמלים הקשורים בו מהווה מגבלה על היות ההפצה חופשית? האם רד האט יכולה לשלב את שמה באופן שלינספייר עושה זאת באופן שיקשה בניית הפצות נורשות? השאלה אינה נוגעת כמובן רק לסוזה ו/או רד האט, אלא לכל הפצה מסחרית באשר היא. דעות ופרשנות: משחקים מלוכלכים באירופה: האם החלטות האיחוד לעידוד תחרות ינוצלו נגד תוכנה חופשית?ע"י דוביקס פורסם: 29/01/2005 - 14:20 סמבה היא תוכנה המאפשרת שיתוף רשת, מידע ומשאבי רשת בין מערכות הפעלה חופשיות וחלונות.
היא מהווה מרכיב עיקרי בכל פתרון של מערך ארגוני המשלב מערכות הפעלה שונות. אבל יתכן שהחלטה של נציבות ההגבלים העסקיים באיחוד האירופאי בעניינה של מיקרוסופט שנועדה לאפשר תחרות, תביא דווקא לתוצאה הפוכה - שתוכנה כמו סמבה לא תוכל להתקיים יותר כתוכנה חופשית. ההחלטה בה מדובר היא הטלת חובה על מיקרוסופט לחשוף מפרטי התממשקות בפני מתחרים שלה. הבעיה נעוצה ברשיון שמיקרוסופט מתכוונת להשית על כל מי שישתמש בממשקים אלו - הכולל תנאים המונעים שימוש בהם בתוכנה חופשית. דעות ופרשנות: מה אפשר ללמוד מ"לתור מוטור" על חשיבות התאמת אתרי אינטרנט לתקןע"י דוביקס פורסם: 29/01/2005 - 11:05 תקציר האירועים למי ש"לתור מוטור" לא אומר לו כלום: תחרות הגוגלמניה של NRG הוכרזה בתחילת דצמבר אשתקד. מטרת התחרות היא להופיע בראש רשימת התוצאות בגוגל כשמחפשים "לתור מוטור" ב-28 בפברואר. מארגני התחרות בחרו את צמד המילים לתור מוטור, שבחיפוש שלו בגוגל לא התקבלה אפילו תוצאת חיפוש אחת לפני תחילת התחרות. כיום, גוגל מחזיר מעל 100,000 תוצאות לחיפוש. דעות ופרשנות: דרכון לשום מקום? על הסיבות לכשלון מיזם passport של מיקרוסופט, והרמז לעתיד לבואע"י דוביקס פורסם: 05/01/2005 - 07:35 אתר המכירות הפומביות הפופולרי eBay, הודיע למנוייו על ביטול התמיכה במערכת אימות הזהות passport של מיקרוסופט. בכך ננעץ המסמר האחרון בארונו של מיזם שאיים להפוך את מיקרוסופט לשומרת הסף של הזהויות המקוונות.
בין הסיבות לכשלון המיזם מונים מספר סיבות: בעיות אבטחה ופרטיות, חסימת דפדפנים שאינם IE, חובת רישום לשרות להפעלת תכונות מסויימות בגרסאות בטא של חלונות XP, וחקירה של ועדת הסחר הפדראלית. דעות ופרשנות: שעור למפרסמים: אנחנו רוצים פרסומות, אבל כללי המשחק השתנוע"י דוביקס פורסם: 17/12/2004 - 20:00  אחת התכונות הבסיסיות בפיירפוקס ששבתה את לב המשתמשים היא חסימת פרסומות קופצות. אחד התוספים היותר פופולריים לפיירפוקס הוא AdBlock שמאפשר חסימה יזומה של פרסומות בכלל. לא מזמן טענה חברת מחקר גרמנית שמשתמשי IE מקליקים הרבה יותר על פרסומות מאשר משתמשי פיירפוקס.
אולי הסיבה היא החלונות שכבר לא קופצים (ושמשתמשי IE טרום XP SP2 לא נהנים ממנה), אולי הסיבה היא משתמשים בעלי יותר מודעות טכנית ואולי הסיבה היא AdBlock - מה שלא רואים לא מקליקים. אם הפרסומות נחסמות, מה יכולים המפרסמים והאתרים החיים מפרסומות לעשות? רוב הגולשים מבינים שפרסומות חיוניות להמשך קיומם של אתרים רבים, ולהמשך מתן שרותיהם בחינם. אבל העולם משתנה, וכאשר השליטה במה שמוצג על המסך הפרטי חוזרת לידי המשתמשים, הדרך לדו-קיום בשלום היא להפסיק לעצבן את הגולשים. דעות ופרשנות: הרצאה ליחידת המחקר של מיקרוסופט על DRM, זכויות יוצרים ותקנים סגוריםע"י hq4ever פורסם: 28/11/2004 - 10:03 קורי דוקטורו בהרצאה מרתקת על DRM למחלקת המחקר של מיקרוסופט.
קורי דוקטורו,סופר מדע בידיוני ופעיל ב- Electronic Frontier Foundation, מציג בהרצאתו סקירה על מערכת הDRM ולמה הן מזיקות לחברה, לעסקים וליוצרים. * תוכן ההרצאה תורגם לעברית על ידי רן יניב הרטשטיין. "מערכות DRM מפוצחות בדרך בכלל בכמה דקות, לפעמים ימים. לעיתים נדירות, חודשים. זה לא בגלל שמי שמפתח אותם טיפש. זה לא בגלל שמי שמפצח אותם חכם. זה לא בגלל שיש פגם באלגוריתם. בסופו של דבר, לכל מערכות ה-DRM יש נקודת תורפה משותפת: הן מספקות לתוקף את ההודעה המוצפנת, את הצופן, ואת המפתח. ברגע זה, הסוד כבר לא סודי יותר." קישורים: תוכן ההרצאה באנגלית תרגום ההרצאה לעברית דף הבית של ה-EFF 3203 כניסות :: 6 תגובות - האם הכסף שמיקרוסופט שילמה ל SCO היווה מרכיב משמעותי בחיזוקה של האחרונה מבחינה כלכלית?
- בהנחה שהכסף שמיקרוסופט שילמה היה תמורת רשיונות, האם מעורבותה של מיקרוסופט בעסקת ההשקעה של BayStar ב SCO מוכיחה שיש יותר נסתר מן הנגלה? - האם הכסף שמיקרוסופט שילמה מהווה שינוי מדיניות לעומת נסיון העבר? - האם מיקרוסופט מפיצה FUD בקרב לקוחות עסקיים? - האם ההתנהלות של מיקרוסופט בפרשה זו מוכיחה עד כמה היא נואשת לאור העליה של לינוקס? על מנת לנצח את מערכת ההפעלה הקניינית, יש לנצח במערכות רבות, אך רק אחת מהן היא זו שתבטיח את הנצחון.הערה: נערך ע"י mksoft דעות ופרשנות: צריכים לקבל רשיון שימוש באינטרנט, ממיקרוסופט?ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 07/11/2004 - 18:00 לארי בלונק, מהנדס בכיר בחברת תקשורת, שלח מכתב לארגון IETF ובו הוא מלין על כך שמיקרוסופט מנסה לקבל חזקה על 130 פרוטוקולי רשת, באופן רטרואקטיבי. בין הפרוטוקולים: AppleTalk, Bluetooth, DHCP, echo, FTP, HTTP, Gopher, IPSec, lpd, Firewire, ping, PPP, POP3, rlogin, Telnet, TFTP, TCP/IP (v4 and v6).
לטענתו מיקרוסופט מנסה לעורר ספקות וחששות בנוגע ליישומי הפרוטוקולים ע"י ספקים אחרים. הבעיה "הקטנה" היא שחלק מהפרוטוקולים האלו כבר מוגנים בזכויות קניין רוחני, אבל לא של מיקרוסופט. האם זהו עוד שלב בתוכנית הניכוס של האינטרנט, וחיסול טוטאלי של כל המתחרים (קרי מפתחי תוכנה חופשית)? קישורים: eWeek, Is Microsoft Ready to Assert IP Rights over the Internet? מיקרוסופט, ROYALTY FREE PROTOCOL LICENSE AGREEMENT 1879 כניסות :: 9 תגובות  סביבת NET. מורכבת משתי שכבות עיקריות: שכבה טכנולוגית המגובה ע"י ועדת התקינה ECMA/ISO ואחראית לשפת הפיענוח בזמן-הריצה CLI ולשפת #C, ושכבת ממשקי תוכנה כדוגמת ADO.NET, ASP.NET ו Windows.Forms. הבסיס הטכנולוגי מוגן ע"י מיקרוסופט בפטנטים, אולם ג'ים מילר ממיקרוסופט, ואחד מממציאי הטכנולוגיה, התבטא בעבר בנושא וטען שמחוייבותה של מיקרוסופט לתקינה היא זמינות הטכנולוגיה לכל ללא אפליה וללא תמלוגים. שכבת ממשקי התוכנה נדרשת על מנת להבטיח תאימות מלאה ליישומים הנכתבים עבור חלונות, אולם לגביה אין תקינה מסודרת. דעות ופרשנות: Microsoft Certified Professional Magazine: הגיע הזמן להעיף את IE?ע"י דוביקס פורסם: 06/10/2004 - 14:00
הציטוט הזה לא לקוח מתוך מגזין לינוקס. הוא גם לא לקוח מעיתון במדינה נידחת. הציטוט הזה הוא פסקת הפתיחה ממאמר ב Microsoft Certified Professional Magazine, מגזין המספק מידע טכני וסקירות מוצרים למומחי טכנולוגית מידע, שרבים מהם נושאים בתואר הסמכה של מיקרוסופט, והמו"ל של Redmond Magazine. ג'ורג' קולוני, המנכ"ל של חברת המחקר פורסטר, נפגש עם בכירים בסאן (ג'ונתן שוורץ, הנשיא וסמנכ"ל התפעול, וסקוט מק'נילי, היו"ר והמנכ"ל) כדי ללמוד על האסטרטגיה העסקית של סאן.
ומהי התוכנית שתציל את סאן? לתקוף את רד האט, לנצל את שליטתה בתשתיות ובמערכת ההפעלה כדי להפריע למודל העסקי והתמחור של המתחרים, לפתוח פער טכנולוגי מול המתחרים בתשתיות x86 ולשתף פעולה עם מיקרוסופט במאבק באוייב משותף: IBM. פאמלה ג'ונס, Groklaw, הגיבה לתוכנית של סאן באומרה שסאן מוכיחה שוב שהיא לא שותפה נאמנה בקהילת התוכנה החופשית והקוד הפתוח, ולמעשה היא גם לא מבינה כלום בנושא. התוכנית מובאת לפיכך כאן, לשיפוטכם. התיאבון הבלתי נשלט (ויש אף האומרים שתלטני) של ענקית התוכנה מרדמונד על פטנטים שאנו עדים לו לאחרונה, מסתפק לא רק ברישום פטנטים על מגוון יישומים טריוויאליים שמשמשים את יצרניות התוכנה מקדמת דנן, אלא מתפשט לאחרונה גם לטכנולוגיות שונות של אבטחת מידע כחלק מחזון "המיחשוב האמין" (ויש אף האומרים בוגדני) של מר גייטס וחבורת מרעיו.
את הכתבה הזה הכי טוב לפתוח בגילוי נאות: אבירם חניק, מנכ"ל ביונד סקיורטי שפרסם כאן כתבה תחת הכותרת "תנו לחברות לחיות" הוא חבר שלי. הוא, כמו גם שאר חברי לצוות הינם תומכים נלהבים בתוכנה חופשית. יותר מזה, ביונד סקיורטי שילמו לי בעבר כסף כדי לכתוב תוכנה חופשית (תחת ה- GPL) והשתתפו כמממנים ומארגנים של אוגוסט פינגווין 3, הכנס שאני מארגן.
ומה אפשר ללמוד מכל זה? בעיקר שגם חברים יכולים לפעמים לא להסכים. מאוד לא להסכים. "בשלב הזה רובכם מגרדים את הפדחת ומנסים להבין מה לכל הרוחות אני רוצה מכם. סיכמנו שתומכי התוכנה החופשית האנטי-קפיטליסטים מרוצים, ואפילו תומכי התוכנה החופשית הקפיטליסטים מרוצים. אז מה אני מתחיל עם דוקטורינות מייגעות כזאת ביום כל כך שמח? כי אני מודאג."
אבירם פעיל בקהילת הקוד הפתוח בישראל. רוב זמנו מוקדש לעבודתו כמנכ"ל חברת ביונד סקיוריטי, "חברת אבטחת מידע שמטרתה העיקרית היא להביא רווח לבעלי המניות." הסיפור של אבירם נכתב לרגל יום חופש התוכנה, אך לא השתתף בתחרות הסיפורים והסיקורים. אנשים רבים משווים לאחרונה את העובדה שמיקרוסופט נותנת רשיונות בחינם לבתי-ספר, לסוחרי סמים שמחלקים מנות ראשונות חינם ללקוחותיהם. לדעתי, השוואה זו היא במקום, אך מאוד מטעה. שני סיפורים בלתי קשורים שקראתי השבוע, האירו לי היבט אחד אחר של תוכנה חופשית, מזווית שלא רגילים לדבר עליה.סיפורים קטנים, אך אנושיים, כאלו שמלמדים אותנו שתוכנה חופשית היא לא רק קוד שאפשר לקרוא ולשנות אותו או פטור מתשלום בעד רשיונות. סיפורים על בני אדם, רגשות, מלחמות, ואיך תוכנה חופשית יכולה לתת לכולנו הרבה יותר. הערה: 26.8 הוספה הקידומת "דעה:" בכותרת למען הסר ספק שלא מדובר בדיעה רשמית מטעם האתר. ד. דעות ופרשנות: איך הפכו הפטנטים על תוכנה לעלה תאנה של בירוקרטיה טפשית ומונופולים דורסניים?ע"י דוביקס פורסם: 21/08/2004 - 13:00 (עוד) פטנט אחד שמיקרוסופט רשמה, שמספרו 6,775,781 ונרשם כחוק ב 10 באוגוסט, מוכיח (שוב) עד כמה רישום פטנטים על תוכנה הוא טפשי ומיותר. כשהגוף האחראי על רישום הפטנטים מתקיים מהאגרות שהוא גובה, ורמת הבחינה של פטנטים המובאים לאישורו מדרדרת והולכת, מיקרוסופט יכולה לרשום פטנט אפילו על מנגנון שקיים ביוניקס מאז ומעולם, או על double click או על to do list ואפילו על עץ תפוחים שאיזה בירוקרט חיבר בטעות למיקרוסופט, כנראה בגלל שהוא חשב שמדובר בחברת אפל.
את האתנחתא הקומית של השבוע בכנס LinuxWorld בסאן פרנסיסקו סיפק צביקה ה.. - סליחה, ג'ונתן שוורץ, ה COO של סאן, שהתרברב שסאן שוקלת לרכוש את נובל שIBM תלויה בה. מר שוורץ הצליח לעורר גיחוך בשומעיו, שבניגוד אליו יודעים כמה דברים על תוכנה חופשית שתאפשר ל IBM לבצע fork לסוזה ו/או לעבור לספקים אחרים במקרה הצורך. גם ג'ק מאסמן, יושב הראש והמנכ"ל של נובל התייחס בביטול לאמירות שהגיעו מסאן והפנה את הכתבים לציטוטים של מר שוורץ עצמו ולתגובות בעיתונות לנושא.
דעות ופרשנות: סטאלמן על HURD, ההבדל בין קוד פתוח ותוכנה חופשית ומה יקבע את עתיד התוכנה החופשיתע"י דוביקס פורסם: 22/07/2004 - 12:00 ריצ'ארד סטאלמן, אבי תנועת התוכנה החופשית, מדבר בראיון למגזין מפתחי תכנה אוסטרלי לקראת ביקור מתוכנן באוקטובר, ומסביר מהו ההבדל המהותי בין תנועת התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח, מה הגורם המכריע שיקבע את עתיד התוכנה החופשית, וגם על HURD, הקרנל שאמור היה להוות את ליבה של מערכת ההפעלה GNU/HURD עד שבחור פיני צעיר שהקדים וכתב את לינוקס מוקדם יותר שינה את ההיסטוריה.
יש להניח שרבות ידובר בימים הקרובים על ההחלטה של מיקרוסופט לחלק את ההון האדיר שהצטבר בארנקיה (75 מיליארד דולר) למשקיעים. עדיין מוקדם לזהות את כל הסיבות וההשלכות של החלטה זו, אך יש מספר גורמים שניתן להתייחס אליהם:
פרצת האבטחה שתוקנה במשפחת מוזילה תשמש את מערכת התעמולה המשומנת של מיקרוסופט במשך שנים רבות. לא משנה לגמרי העובדה שהבעיה עצמה היא לא באשמת הדפדפן, אלא מדובר בפרצה של חלונות שהייתה אמורה להיות מתוקנת בחלונות XP SP1 אך משום מה לא תוקנה. אבל ניתוח הארוע המתפרסם ב NewsForge תחת כותרת זו מאפשר ללמוד קצת על מודל פיתוח הקוד הפתוח מול מודל פיתוח הקוד הסגור והקנייני:
יום אחד לקח לקהילה לגלות, לדון ולתקן בעיה הקשורה בחלונות בקוד של מוזילה, שבוע אחד לקח למיקרוסופט לתקן (בצורה חלקית) בעייה חמורה באינטרנט אקספלורר. אם כך, מר גייטס, מר באלמר, מהו מודל הפיתוח הטוב יותר? מיקרוסופט כידוע תוקפת את לינוקס ופרוייקטי קוד פתוח כאסטרטגיה, ונוקטת במגוון רב של טקטיקות החל מהצגת "נחיתות" בנושאי אבטחה, עלות תיפעולית גבוהה, מתן מענה נחות לנדרש וכן הלאה...
עד כה על פי הנראה טקטיקה זו איננה צולחת בידה על פי אנליסטים, כתבי חדשות, ולקוחות. במאמר חביב מנתח אריק רימונד ( Eric Raymond ( את מהלכיה ואת השינוי ה FUD שמבצעת מיקרוסופט בתקופה זו.
כזכור הפעולה המפורסמת האחרונה אשר ביצעה מיקרוסופט במלחמתה על דעת הקהל היתה במסגרת "קבל את העובדות" אשר מולו יצא קמפיין "בודקים את העובדות". במאמר "למה לבנות לפי התקן" בוויקי של מוזילה, נכתב בין השאר שתאימות לתקנים היא גם תאימות לעתיד.
היום, מנהלי אתרים שאינם בנויים לפי התקן, ומסתמכים על אפשרויות קניניות של מיקרוסופט, לומדים זאת בדרך הקשה: מיקרוסופט ישראל שיחררה הודעה לאתרים שעליהם לשדרג. מסתבר שגירסת האקספלורר הכלולה ב־sp2 של חלונות XP העומד לצאת בקרוב, מכילה שינויים שונים (בעיקר בתחום האבטחה), ש"שוברים" אתרים קיימים. מי שבונה לפי התקן חסך לעצמו את הבלגן, ולא צריך עכשיו לרוץ לעדכן את האתר לפי לוח הזמנים של מיקרוסופט. עוד הדגמה לכך שהסתמכות על בנית אתרים לא תקנית אינה טובה לבעל האתר, גם אם 100% מהגולשים שלו משתמשים באקספלורר (והמצב הרי לא כך). כנראה שמהלך זה יהווה שיפור לשאר המשתמשים בדפדפנים חופשיים בשל היצמדות לתקנים סטנדרטיים, ויקל את מהלך הטמעתם של מערכות קוד פתוח. קישורים: למאמר ב wiki של מוזילה הודעת מיקרוסופט ב Ynet מסמך הנחיות של מיקרוסופט ישראל לגבי העידכון הערה: נערך ע"י yehuda 2190 כניסות :: 8 תגובות אם חשבתם שרק מנדרייק 10 הורסת את טבלת המחיצות של כוננים קשיחים מסויימים, אז טעות בידכם. גם פדורה 2 וסוזה 9.1 מכילות את הבאג האימתני. מה שמעלה כמה תהיות בנוגע לחשבון נפש שאולי הגיע הזמן לעשותו. דעות ופרשנות: פילים בקרקס: דעה אישית על הבעיתיות של שימוש בתוכנה קניינית במערכת החינוךע"י wliad פורסם: 31/05/2004 - 11:14 לאחרונה יצא לי לדון בנושא הזה לא מעט: מה בדיוק הבעיה שנובעת מהשימוש בתוכנה קניינית במוסדות החינוך? החלטתי לנסות להגדיר את הבעיה, באופן שיהיה מקובל עלי, וגם קריא וברור לאחרים.
אני אתחיל במשל הנקרא משל הפיל. בטח כבר קראתם או שמעתם את הסיפור הזה מפיו של מישהו אחר בעבר, אבל אני חושב שתמיד כדאי להזכר בו שוב ועל אחת כמה וכמה, להתוודע אליו לראשונה.  הקיפוד הוא חיה פשוטה, העוסקת בקיומה היומיומי. הקיפוד לא יפה במיוחד, לא חכם במיוחד, והוא גם נתון להתקפות יומיומיות של השועל. השועל, חיה ערמומית ומתוחכמת, מנסה ללכוד את הקיפוד מדי יום. השועל בעל פרווה יפה וזנב מפואר, רב תחבולות ובעל רצון רב להצליח. אבל מדי יום, כאשר השועל מתקרב למאורת הקיפוד ומנסה תוכנית חדשה על מנת ללכוד אותו, הקיפוד מתכרבל לכדור קוצני והשועל בורח בבושת פנים כשזנבו בין רגליו. מוסר ההשכל של משל זה, הוא ש"השועל יודע דברים רבים, אבל הקיפוד יודע דבר אחד גדול".משל זה הוצג בספרו של איזיה ברלין השועל והקיפוד והוא גם מהווה את אחד מנדבכי היסוד לספרו של ג'ים קולינס מטוב למצויין (הספר גם תורגם לעברית תחת השם גלגל התנופה - מטוב למצויין). בספר זה, קולינס בוחן את הסממנים ההופכים חברות טובות למצויינות, תוך ניתוח מעמיק של חברות שלאורך שנים נתנו תשואה טובה יותר (בסדרי גודל) מתשואת השוק. הערה: הכותב לא היה ואינו קשור בשום אופן שהוא, עקיף או ישיר, לאף אחת מהחברות המוזכרות בכתבה זו, ואין לו שום אינטרס אישי בעניין. המידע המובא במאמר בוחן את התיאוריה המובאת בספרו של ג'ים קולינס בהשלכה לשתי חברות העוסקות בלינוקס, ומבוסס על פרסומים באתר זה ובאתר לינמגזין והמאמר מכיל קישורים רלונטיים למקורות. הקוראים מוזמנים לבחון את הקישורים ולגבש לעצמם דעה בנושא על סמך שיקולים אובייקטיביים ולא פופוליסטיים. לא הספיק העבר שלהם (אין לנו אסטרטגיית לינוקס, יציאה בפרסום שאומר שלסולאריס אין בעיות משפטיות כאשר התחיל הבלאגן עם SCO, שלא להזכיר את התשלום שלהם ל-SCO לרשיון, יחד עם MS ועוד), ג'ונתן שוורץ שוב יוצא במתקפה שאם לא היה ידוע שהוא מסאן, אפשר היה לחשוב שהיא יצאה ממחלקת יחסי הציבור של מיקרוסופט.
בראיון ב-eweek, הוא בעצם מאשים את ה-GPL בהיותו רישיון שמעודד forks, ואת RedHat בהיותה חברה שגורמת ל-fork בעולם הלינוקס, ובגדול בהיותה חברה קניינית בעצם.  עד לא מזמן, כשמישהו שאל על הפעלת דרייבר של חלונות תחת לינוקס התגובה הייתה "תשכח מזה". אבל מתברר שההבשלה של פרוייקטים כמו Wine מתחילה לייצר מיזמים שמחפשים איך להפעיל דרייברים של חלונות על לינוקס.לטעמי, פרוייקטים כאלו עלולים דווקא להכשיל את לינוקס בטווח הרחוק - הרי אם כולנו נפעיל יישומים של חלונות, דרייברים של חלונות, פלאגינים של חלונות - הפכנו את לינוקס להעתק חיוור של חלונות במקום לאלטרנטיבה טובה יותר.
יחד עם זה נראה יותר תוכנות קוד סגור, וירוסים ושאר צרות, שלא לדבר על אמינות נמוכה יותר ומה שיותר גרוע - לא תהיה לייצרנים סיבה לייצר דרייברים "native" ללינוקס. בכל מקרה, למי שמתעניין, חברת Linuxant הכריזה על שכבת תאימות שמאפשרת להפעיל תחת לינוקס מספר כרטיסי רשת אלחוטית תוך שימוש בדרייבר של חלונות. כרגע ניתן להוריד את התוכנה בחינם אבל אין הבטחה שהיא תמשיך להיות חינמית. החברה המפתחת מקווה להשיג מימון מיצרני החומרה כדי שלא להידרש לגבות כסף תמורת הדרייבר. לפני ימים אחדים דיווחה חברת Sun על הפסד אסטרונומי של מעל מיליארד דולר, והפסד בסדר גודל דומה צפוי ברבעון הקרוב. אתר NewsForge מפרסם סקירה על המצב ומאבחן את ארבעת הבעיות שלדעת הכותב מביאות את Sun למצב האומלל בו היא שרויה:
1. סל מוצרים רחב מדי, שגורם לחוסר מיקוד עסקי. 2. מסרים שיווקיים רבים מדי וסותרים זה את זה. 3. יחס דו-ערכי לקוד פתוח. בהקשר זה ראוי לצטט אמירה של דורון אופק: 'יש חברות שלא יודעות איך אוכלים את זה , בבוקר הם בעד לינוקס (והם אפילו מתחילים לפתח לינוקס משלהם .. ) ובערב הם נגד קוד פתוח.'. 4. עזיבה של אנשי מפתח במהלך החודשים האחרונים. המאמר מביא מספר המלצות לשיפור המצב, וביניהן מיצוב ומיקוד סל המוצרים, שמירה על כוח אדם איכותי ושחרור חלקים נכבדים מג'אוה לקהילת הקוד הפתוח. מקור: Newsforge, What Sun needs to do to survive איך חברות שונות מתייחסות ללינוקס? 2492 כניסות :: 4 תגובות לפעמים אנחנו, כמשתמשי תוכנה חופשית, לא מעריכים איזה מציאה יש לנו ביד. דברים שהתרגלנו לקחת אותם כמובנים מאליהם, לא קיימים בחלונות.
הרבה מהכסף שנשפך על לונגהורן, הגירסה הבאה של מערכת ההפעלה חלונות אשר מועד השחרור שלה עדיין לא ברור, כדי לעשות את הדברים בצורה יותר נכונה, ממומן ויממומן ע"י אלו שקונים ושיקנו רשיונות של חלונות בין אם הם צריכים את החידושים הללו או לא. תארו לכם מה היה קורה אם שבריר מהכסף הזה היה הולך למימון משכורות למפתחי תוכנה חופשית וקוד פתוח? תארו לכם לאן היינו מגיעים היום, אם לוקחים בחשבון את ההצלחה המדהימה של לינוקס והקוד הפתוח בשנים האחרונות. למרות שתעשיית התוכנה בחיתוליה והעתיד ורוד, המשך שיגשוגה של חברת
התוכנה הגדולה בעולם, איננו מובטח לאור השינויים בתעשייה זו. הפיננשל טיימס מנתח את מצבה המעניין של מיקרוסופט בפרספקטיבה היסטורית עם התייחסות למאמצים האחרונים לשינויים עמוקים בתרבות הארגונית בתוך מיקרוסופט אשר להערכת מומחים ידרשו פרק זמן של 4 עד 5 שנים להשלמתם. ישנן שלוש עדויות ברורות לכך שמיקרוסופט איננה מתמודדת בהצלחה עם המציאות החדשה בתעשיית התוכנה. ההשקעות העסקיות האדירות בניסיונות פריצה לשווקים חדשים שלא ממש מצליחות, חוסר היכולת להתמודד וההכחשה של תופעת לינוקס והקוד הפתוח מתוך אמונה כי הלקוחות יתפקחו ויחזרו אליה והגרוע מכל - כשלונה לספק את הסחורה, החלק שלה בעיסקה, שהופכת את היותה מונופול למציאות קצת יותר נסבלת: ערך מוסף בתמורה למחיר שהיא גובה עבור המוצרים שלה. דעות ופרשנות: חברת סאן - מה הם באמת מבינים בקוד פתוח ???ע"י פינגווין אנונימי פורסם: 15/06/2003 - 22:56 מי שעוקב אחרי התבטאויות של אנשי סאן , עשוי להגיע למסקנה שהם בהחלט לא מבינים דבר וחצי דבר בלינוקס .
במשך השנה-שנתיים האחרונות נספרו לא מעט התבטאויות אומללות של בכירים בחברה , הם אף הגדילו לעשות והכריזו על סאן-לינוקס , הפצה שלאחרונה החליטו לרדת ממנה (וטוב שכך) .. צורת התנהלות הדברים ממחישה ומזכירה לי כמשתמש - מהו הטוב שבעולם הקוד הפתוח ! אם כך הדברים נראים - אני מאושר שאני כבר לא משתמש בתוכניות קינייניות .. והפעם על הפרק : "משתמשי לינוקס לא רוצים לינוקס, משתמשים אינם מתעניינים בעצם בלינוקס אלא בייתרונות שיש ליוניקס על אינטל .. " - מדבריו של מנהל בכיר בסאן ... ולאחר מכן ישנן עוד מספר פניני לשון של סגן נשיא למכירות גלובאליות בסאן - שאף מתאר עצמו בהמשך כאוהד נלהב של לינוקס .. ולי לא נותר אלא לברך על כך שאצלי ההגיון עובד קצת אחרת .. ולבכות על הכסילות שאוחזת באנשים רבים כאשר זה מגיע ל"קוד פתוח" .. הכתבה הופיעה בעיתון האינטרנטי של "אנשים ומחשבים" .. לא מצאתי את הידיעה המקורית שממנה הם לקחו את זה .. http://dailymaily.co.il/16-6-2003/news.htm#sun דורון אופק .. 1935 כניסות :: 11 תגובות  בטור אישי של ברוס פרנס באתר C|NET הוא מתייחס הפעם לקשר בין מיקרוסופט, מסע ההשמצות נגד לינוקס וחברת SCO ומספק רקע נוסף להאשמות, ההיסטוריה של לינוקס וסיכויי ההצלחה של SCO.
"מי באמת נהנה מהבלאגן (שיצרה SCO)? מיקרוסופט אשר המעורבות שלה בדחיפתה של חברת יוניקס כושלת להפיץ FUD אודות לינוקס נחשפת סוף סוף .... מיקרוסופט לא זקוקה לרכוש רישיון עבור קוד המקור של SCO. התשלום הוא פשוט אמצעי לגיטימי לכאורה להעברת שוחד עם הכרזה נילוות המיועדת להפחיד את משתמשי לינוקס. גם אם קשה לראות את דויד בויס וביל גייטס, יריבים לשעבר, משתפים פעולה עדיין הכסף של מיקרוסופט ירוק. מחזיקי המניות של SCO צריכים לשאול שאלות." מקור: C|NET, The fear war against Linux קישורים Whatsup, למי באמת שייכת יוניקס? נייר עמדה של OSI Whatsup, מיקרוסופט תרכוש רישיונות לשימוש בקוד המקור של יוניקס מחברת SCO 2601 כניסות :: 2 תגובות |
| מחוברים: 0 חברים, 63 אורחים · סטטיסטיקה | הסכם שימוש · הצהרת פרטיות · שליחת משוב | חזרה למעלה |
|
תוכן האתר תחת רישיון CC BY-SA 4.0 האתר מתארח בחסות אינטרנט - בזק בינלאומי |
עיצוב ופיתוח: Meir |
