"אם הארגון שלכם לוקח תוכנת קוד פתוח לשימוש פנימי ונמנע מלשתף את השינויים שהוא מבצע, הוא ימצא את עצמו עם גרסה משלו (fork) מעתה ואילך ... מאידך, על ידי מעורבות בפרוייקטי קוד פתוח הארגון קונה לעצמו זכות למעורבות בזמן שמתקבלות החלטות פיתוח מהותיות." [אריק ריימונד, נשיא OSI].
זו הסיבה מדוע החליטה מריל לינץ' לשלוח שינויים שביצעה בקוד מקור של מספר תוכנות פתוחות לקהילת המפתחים. רוברט לפקוביץ, מנהל תחום הקוד הפתוח בחברת ההשקעות מריל לינץ, מסביר מדוע החליטה החברה, כמו מוסדות ממשלתים וארגונים נוספים, לשתף פעולה.
יתרה מכך, מוסדות ממשלתיים המכירים בצרכים המיוחדים שלהם, מתארגנים עכשיו במטרה להקים מאגרי קוד (repositories) פתוחים שישרתו גופים ממשלתיים שונים. "אנחנו לומדים מניסיונן של מדינות אחרות, אנחנו משתפים משאבי פיתוח בין המדינות ויש לנו כחלק מהתהליך גם תיעוד איכותי של הקוד ושל נהלי עבודה", מנמק ג'ים וויליס, אחראי תחום eGovernment מרוד-איילנד, ארה"ב את הרקע ליוזמה.
אבל כידוע תרבות הקוד הפתוח והתרבות הארגונית לא ממש משתלבים זה בזה. "מפתחי קוד פתוח מעדיפים לדבר עם מפתחים ולא עם ארגונים ... [ארגונים] יצטרכו לתת למפתחים שלהם הזדמנות לבנות לעצמם שם באופן עצמאי בקרב הקהילה." אומר אריק ריימונד.
ואכן הרצון לתרום לא תמיד עולה בקנה אחד עם הצרכים של הקהילה או היכולות המעשיות של הארגונים. במריל לינץ למשל הוקמה ועדה של שמונה נציגים המחליטה מה מהקוד ניתן יהיה לתרום בחזרה לקהילה.
מקור: Computerworld.com
In the Linux Loop
קישורים:
ארגון OSI