דו"ח חדש של UNCTAD, פורום של האו"ם העוסק בקידומן ושילובן של מדינות מתפתחות בכלכלה העולמית ואשר בוחן את החידושים בתחום הכלכלה והמסחר האלקטרוניים וההשפעה והישימות שלהם במדינות מתפתחות, מקדיש פרק שלם לנושא התוכנה החופשית והקוד הפתוח וקובע: מודל הקוד הפתוח הוא המודל המתאים ביותר למדינות אלו.
המודל הקנייני, כך לדברי כותבי הדו"ח, דורש השקעות גדולות יותר ברכישה מוקדמת של רישיונות, הוא איננו מתאים את עצמו בקלות לדרישות מיוחדות של משתמשים באזורים גאוגרפיים שונים ושימוש בלעדי בקוד סגור מעכב רכישת מיומנויות הנדרשות לבניית כלכלת מידע מודרנית.
הדו"ח קורא לממשלות לשקול שימוש בקוד פתוח ותוכנה חופשית ולהכניס את השימוש בהן לסדר היום הטכנולוגי במסגרת המאמצים שלהן לצימצום הפער הדיגיטלי. הדו"ח צפוי לעורר מחלוקת מאחר והקביעות בו חד-משמעיות.
פרק 4 של הדו"ח מפרט בהרחבה מדוע לדעת הכותבים מודל הקוד הפתוח מתאים לכלכלות מתפתחות והוא לא מהסס לקבוע כי המודל מייצר תוכנה טובה יותר מהמודל הסגור והוא אף מתמודד טוב יותר עם השינויים הטכנולוגיים התכופים בתחום החומרה באופן המעניק יתרון למשתמשים המעוניינים להוזיל עלויות חומרה ותוכנה.
על הועידה העולמית של חברת המידע (WSIS)
ועידת הפסגה העולמית של חברת המידע (WSIS) מתקיימת בימים אלה בג'נבה ובמרכזה השימוש בטכנולוגיות מידע במדינות מתפתחות (ICT in Development). לפני הפיסגה התקיימו סידרה של מפגשים המיועדים לגבש נוסח מקובל על כל הצדדים אשר ישמש כקריאה רשמית של ארגון האומות המאוחדות לקביעת סדר יום עולמי חדש בנושא טכנולוגיות המידע.
בבסיס הפיסגה העולמית של חברת המידע העולמית עומדת ההכרה בחשיבותה שלטכנולוגית לפיתוח כלכלה מודרנית המתבססת על שירותים הדורשים גישה למידע. האו"ם מעוניין לקצר את פרק הזמן שנדרש לבניית "חברות ידע" במדינות מתפתחות עלידי יעול הפעילות של ממשלות בנידון, צמצום הפער הדיגיטלי, הגברת השימוש באינטרנט והרחבת זמינותם של שירותים מקוונים שונים.
בכנס משתתפות המדינות החברות בארגון בנוסף לנציגים מהמגזר הפרטי והאינטרסים שלהםללא כל ספק משולבים. ארה"ב למשל בלטה בפעילות שלה למנוע קבלת נוסח אשר יעודד בצורה מפורשת שימוש בקוד הפתוח או התייחסות המעדיפה שימוש בקוד פתוח במדינות מתפתחות. נציגיה של ארה"ב ומספר מדינות מערביות נוספות מעדיפים לרכך את הנוסח ולקבל החלטה שאיננה מעדיפה או מבליטה יתרונות של אף אחד ממהמודלים.
הצלחת הפיסגה תמדד במידת הענות של הממשלות להקצות את החלק היחסי הנדרש בתקציבים קיימים לנושא טכנולוגיות המידע. הפיסגה רוצה לגרום לכך שנושא הטכנולוגיה יהווה בסיס לכל פעילות הממשלה ולא פרוייקט אחד או שניים המנוהלים במסגרת מחלקות המחשוב במשרדים השונים. שיתוף פעולה בין הסקטורים השונים בכל מדינה הכרחי להאצת תהליכי המודרניזציה במדינות מתפתחות.
דוגמה אחת אפשרית של שימוש בטכנולוגיה להאצת פעילות כלכלית עשויה להיות למשל מערכת מיקרו-תשלומים שתאפשר ליותר עסקים קטנים להשיג אשראי ולקיים פעילות כלכלית שאחרת הייתה לא מתקיימת. מערכת תשלומים מסוג זה אפשרית רק על בסיס טכנולוגי המאפשר תקשורת יעילה בין מספר גורמים ומאגרי מידע גם באזורים נידחים שאינם מחוברים למרכזים הפיננסיים במדינה.
החלק הראשון של הפיסגה אמור לספק הצהרה רשמית וקביעת סדר יום טכנולוגי שאמורה, כפי שמקובל באו"ם בדרך כלל, להתקבל בתהליך של קונסנצוס המתגבש בועדות ההכנה המקדימות. נוסח ההכרזה אותה ישא קופי ענן נקבע כמובן לפני תחילתה של הפיסגה וארה"ב יכולה לרשום לה הישג קטן בכך שהצליחה להביא לרכוך הניסוח המתייחס לקריאה מפורשת לקידום השימוש בקוד פתוח על פני קנייני.
החלק השני של הפיסגה שיתקיים בטוניס יקבע את תוכנית הפעולה הלכה למעשה. מיותר לציין שיצרניות תוכנה כמו מיקרוסופט מתנגדות למסקנות כפי שתוארו לעיל
ויטענו מן הסתם כי המודל שלהן תרם לפיתוח לא פחות ממה שיכול לעשות המודל החלופי.
קישורים
ווטסאפ,
ארה''ב מתנגדת לקריאה לתמיכה בפיתוח תוכנות קוד פתוח בועידת חברת המידע העולמית
ynet,
ניהול האינטרנט: האו"ם החליט לא להחליט