עברו אך שבועיים מרגע שהפרשה נחשפה, ושרשרת הגילויים המביכים ממשיכה להכות בסוני. הגילוי האחרון, שהתוכנה שהייתה אמורה להסיר את ה-rootkit שנשתל על ידי תקליטורי שמע שנרכשו באופן חוקי, חושפת את המחשבים שבהם היא מופעלת להשתלטות עויינת, בוודאי לא תתרום לסוני נקודות בדעת הקהל.
אתר BoingBoing מפרסם
תקציר של השתלשלות הארועים של הפרשה, אותה האתר מכנה "טכנולוגיית האנטי-לקוחות של סוני":
31 באוקטובר: חוקר אבטחה חושף שסוני שילבה ב
תקליטורי מוזיקה מתוצרתה מנגנון DRM (ניהול הרשאות דיגיטליות) חדש שנועד להתקין את עצמו בעת ניגון התקליטור על מחשבים המפעילים ווינדוס, ולהסוות את קיומו מעיני המשתמש. מנגנון הסוואה מעין זה, המגן על תוכנות המשתלבות במערכת ההפעלה, קרוי rootkit, והוא משמש בד"כ פורצים זדוניים למערכת המעוניינים להסוות את השינויים שבוצעו ולאפשר לעצמם גישה נוחה למערכת בעתיד. נסיון להסרה ידנית של ה-rootkit גורמת לשיתוק המחשבים בהם הוא מותקן.
3 בנובמבר: סוני משחררת "עדכון תוכנה" כביכול האמור להסיר את ה-rootkit. המנגנון, לא רק שאינו מסיר את הקוד הזדוני, מלווה בהודעת שחרור המתעלמת מסכנות האבטחה שהחדרת קוד מסוג זה גורמת. חוקר אבטחה שבדק את המנגנון ש"לא הצליח" לנטרל את הקוד הזדוני, מעלה חשד שהעדכון מוסיף קבצים למערכת במקום להסיר אותם.
9 בנובמבר: עו"ד מטעם ה-EFF, ר"ת של Electronic Frontier Foundation, מלכ"ר הפועל להגנת הזכויות של המשתמשים בטכנולוגיות באשר הן, בדק את רשיון השימוש המלווה את תקליטורי המוזיקה של סוני. בין הסעיפים הדרקוניים, מופיע סעיף בו המשתמש (החוקי!) מאשר לסוני לשתול במחשבו "דלת אחורית" שיאפשר לחברה לעקוב אחרי השימוש בקבצי המוזיקה, כאשר סוני מתחייבת לפצות את המשתמש על כל נזק שייגרם לו בלא יותר מ-5$.
9 בנובמבר: הקוד הזדוני פועל גם כנגד מחשבי מק מתוצרת אפל, אם כי הפעלת התוכנה השותלת את ה-rootkit דורשת מספר צעדים מצד המשתמש, ואינה טריוויאלית כמו בווינדוס עם Autorun מופעל.
12 בנובמבר: חוקר אבטחה אחר מגלה עוד קוד זדוני בתקליטורי מוזיקה של סוני, שנועד לבלוש אחרי תכולת המחשב ולדווח ליצרנית על פעולות המשתמש הקשורות במדיה הדיגיטלית, ללא כל אפשרות למנוע את השידור.
13 בנובמבר: קוד ה-rootkit שהופץ על ידי סוני להגנה על זכויות היוצרים שלה - פוגע בזכויות יוצרים של אחרים. ה-rootkit כולל קוד ש"הושאל" מתוכנת הקוד הפתוח Lame.
15 בנובמבר: חוקר אבטחה שהריץ שאילתה ברשת כדי לקבל אותות חיים מה-rootkit, חושף ש
מעל 500,000 רשתות מחשבים, כולל רשתות ממשל ורשתות צבאיות, נדבקו ב-rootkit של סוני.
15 בנובמבר: חוקר אבטחה שבדק באופן יסודי את התוכנה שסוני הפיצה להסרת ה-rootkit ולא פעלה, היא בעלת פונטנציאל נזק גדול הרבה יותר,
ומהווה סכנת אבטחה משמעותית למחשבים בהם היא מורצת. החוקר גילה שמילוי טופס באתר סוני הנדרש להורדת תוכנת ההסרה, גורם להתקנת פקד ActiveX (הפועל באינטרנט אקספלורר בלבד) המאפשר לתוקף זדוני לחדור למחשב דרך הרשת, ולהריץ על המחשב כל קוד שהוא, וכן לקבל גישה למידע המאוחסן במחשב. החוקר גם פרסם קוד המדגים את קלות הפריצה למערכת שבה הותקן פקד זה.
הסיפור כנראה לא נגמר כאן, ויש להניח שחשיפות נוספות בנושא יתפרסמו בימים ובשבועות הבאים.
אין זו הפעם הראשונה שסוני משתמשת בטכנולוגיות DRM כדי להגביל את לקוחותיה. סוני גם פועלת במרץ לשילוב טכנולוגיות מסוג זה במוצרים עתידיים שלה - רק בתחילת השנה פורסם ש
סוני בשילוב עם פנאסוניק, סמסונג ופיליפס מפתחת תקן DRM חדש, ואך לפני מספר ימים,
סוני קיבלה פטנט על טכנולוגיית DRM שנועדה למנוע הפעלת משחק מחשב על יותר מקונסולה אחת - כנראה לקראת הגרסה השלישית של הפלייסטיישן.
קורי דוקטורו, סופר מדע בידיוני, פעיל ב-Electronic Frontier Foundation, וממפעילי אתר BoingBoing, הרצה אשתקד בפני יחידת המחקר של מיקרוסופט על חוסר היעילות והנזקים שבשימוש ב-DRM.
באותו מאמר, ש
תורגם לעברית ע"י רן יניב הרטשטיין, קורי סיפר על סוני שכבר נפגעה בעבר עקב השימוש בטכנולוגיות DRM:
"סוני הוציאה לשוק את ה-MUSIC CLIPS – התקנים קטנים ומועטי קיבולת שניגנו בפורמטים נחותים עם DRM כמו REAL ו-OPENMG. הם הוציאו הרבה כסף בשביל להוסיף למכשירים האלה 'יתרונות' שמנעו מהלקוחות להעתיק את המוזיקה בין המכשירים שלהם. אף אחד לא קנה את זה.
זה קרה בגלל שסוני ייצרה מוצר שלא הייתה לו דרישה. הרי אף לקוח של סוני לא קם יום אחד בבוקר ואמר 'לעזאזל, למה סוני לא מקדישה מאמצי תכנון יקרים כדי שאני אוכל לעשות פחות עם המוזיקה שלי?' ברגע שנתנו להם אפשרות אחרת, הלקוחות של סוני ברחו בהמוניהם".
עוד מוקדם לנחש מה תהיה ההשפעה, אם בכלל, על עסקיה של סוני בפרט, ועל מוכנות הציבור הרוכש מדיה דיגיטלית במיטב כספו להבליג כאשר חברות המדיה רומסות את זכויותיו. סיבה לדאגה, למי שרוכש מדיה דיגיטלית במיטב כספו ומקווה לקבל יחס הוגן ממשווקות התוכן - בהחלט יש.
הערה: המידע המובא בתרגום חופשי מאתר BoingBoing זמין לשימוש חוזר בכפוף לרשיון ממשפחת Creative Commons אליו כפופים תכני BoingBoing.