תגובות בפורומים וטוקבקים יכולות לעתים להיות פוגעניות וחריפות כנגד גוף או אדם. הנפגע במטרה להגן על שמו, פונה לספק האינטרנט לחשוף את זהות הפוגע. נשאלת השאלה מתי מותרת חשיפת פרטי המשתמש של גולש?, נורית כהן, מאתר LawTech מנסה לענות על השאלה אביא כאן בקצרה את עיקר טענותיה:
בישראל טרם קיימת חקיקה מוסדרת בנושא חשיפת פרטי גולש (יש רק הצעת חוק מסחר אלקטרוני התשס"ח מה־14/01/08), אך מניתוח של פסיקת בתי המשפט עולה כי קיימות שתי גישות: האחת "הגישה המחמירה", לפיה חשיפת פרטי גולש מותרת רק אם קיימת עבירה פלילית לכאורה, לפי חוק איסור לשון הרע. השנייה, "הגישה המקלה", לפיה, חשיפת פרטי הגולש מותרת גם כאשר לא קיימת עבירה פלילית בפועל. בשל החשש מפני קיומו של אפקט מצנן (הכוונה היא כי גולשים יחששו לבטא את דעתם ברשת פן יחשפו פרטיהם), נקבע כי יש צורך במבחן נוסף כגון: תום ליבו של התובע, עצמתו של הביטוי הפוגע, השאלה אם מדובר בפרסום חד פעמי או שיטתי ועוד. בנוסף, נקבע כי מבקש חשיפת פרטי הגולש צריך לנקוט צעדים מטעמו כדי לחשוף את מי שלטענתו השמיצו כגון קריאה באותו פורום לאותו גולש לחשוף את עצמו, תוך ציון העובדה שהמבקש עומד להגיש בקשה לעניין זה.
בישראל, ההגנה על חופש הביטוי מוכרת כזכות חוקתית מוגנת. ההגנה על חופש הביטוי האינטרנטי חזקה אף יותר. הפיקוח על רשת האינטרנט צומצם וההתערבות הינה במקרים חריגים בלבד. הרציונל לכך מצוי בהיותה של רשת האינטרנט זירה טבעית להתפתחות של שיח מבוזר בין גולשים, ובמה למימוש חופש הביטוי בעצמה רבה. לכן נדמה כי ידו של חופש הביטוי האינטרנטי היא כמעט תמיד על העליונה.
לקריאה מורחבת הנכם מוזמנים לקרוא את המאמר המלא של נורית כהן באתר LawTech.
שיר גולדנברג
קישורים:
LawTech,
הרמת מסך האנונימיות
Ynet,
האנונימיות של הגולשים תעוגן בהצעת חוק חדשה
Ynet,
חדשה עיריית אריאל נגד וואלה: חשפו פרטי גולש מסית
עו"ד חים רביה,
ישראל: גוגל תחשוף את כל כתובות ה-IP של בלוגר
הארץ: קפטן אינטרנט,
בימ"ש: מותר לחשוף גולש לפני הגשת תביעה
דין-לי,
לשון הרע וחשיפת פרטי גולשים באינטרנט?
לשון הרע,
שופט סרב לחשוף חשודים בפרסום לשון הרע
ווטסאפ,
עצמאות, חופש ופרטיות